Leviticus Capítulo 25

39Si tu hermano empobrece y te es vendido, no le hagas trabajar como un esclavo.   לטוְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד:
עבדת עבד: עבודה של גנאי, שיהא ניכר בה כעבד, שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ ולא ינעול לו מנעליו:
40Estará contigo tal como un empleado o jornalero residente. Te servirá sólo hasta el año del jubileo,   מכְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִֽהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַֽעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ:
כשכיר כתושב: עבודת קרקע ומלאכת אומנות כשאר שכירים התנהג בו:
עד שנת היבל: אם פגע בו יובל לפני שש שנים, היובל מוציאו:
41y entonces él y sus hijos estarán libres de dejarte y retornar a su familia. Retornará así a la tierra hereditaria de sus ancestros.   מאוְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב:
הוא ובניו עמו: אמר רבי שמעון אם הוא נמכר בניו מי מכרן, אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו:
ואל אחזת אבתיו: אל כבוד אבותיו, ואין לזלזלו בכך:
אחזת: חזקת:
42Esto es porque Yo saqué de Egipto [a los israelitas], y ellos son esclavos Míos. No serán vendidos [en el mercado] como esclavos.   מבכִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד:
כי עבדי הם: שטרי קודם:
לא ימכרו ממכרת עבד: בהכרזה כאן יש עבד למכור, ולא יעמידנו על אבן הלקח:
43No domines [a tal esclavo] para quebrarle el espíritu, puesto que debes temer a tu Dios.   מגלֹֽא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶֽיךָ:
לא תרדה בו בפרך: מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא. שמא תאמר אין מכיר בדבר אם לצורך אם לאו, ואומר אני לו שהוא לצורך, הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר ויראת:
44Puedes [asimismo] tener otros esclavos o esclavas. Éstos son los esclavos y esclavas que compren de las naciones en torno a ustedes.   מדוְעַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה:
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך: אם תאמר אם כן במה אשתמש. בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני:
מאת הגוים: הם יהיו לך לעבדים:
אשר סביבתיכם: ולא שבתוך גבול ארצכם, שהרי בהם אמרתי לא תחיה כל נשמה:
45Pueden asimismo comprar [a tales esclavos] de los forasteros residentes que vivan entre ustedes, y de las familias de ellos que nazcan en la tierra de ustedes. [Todos éstos] se volverán propiedad hereditaria.   מהוְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּֽוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה:
וגם מבני התושבים: שבאו מסביבותיכם לישא נשים בארצכם וילדו להם, הבן הולך אחר האב, ואינו בכלל לא תחיה, אלא אתה מותר לקנותו כעבד:
מהם תקנו: אותם תקנו:
46Son propiedad hereditaria que pasarán a sus hijos, y de este modo harán que les sirvan para siempre. No obstante, en lo que respecta a sus hermanos israelitas, no deben dominarse entre sí para quebrar el espíritu de uno.   מווְהִתְנַֽחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַֽחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּֽעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹֽא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ:
והתנחלתם אתם לבניכם: החזיקו בהם לנחלה לצורך בניכם אחריכם. ולא יתכן לפרש הנחילום לבניכם, שאם כן היה לו לכתוב והנחלתם אותם לבניכם. והתנחלתם כמו והתחזקתם:
איש באחיו: להביא נשיא בעמיו ומלך במשרתיו שלא לרדות בפרך: