Leviticus Capítulo 21

1Dios le dijo a Moshé que les declarara lo siguiente a los descendientes de Aarón, los sacerdotes: Que ningún [sacerdote] se contamine [por el contacto con] los muertos entre su pueblo,   אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו:
אמר אל הכהנים: אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים:
בני אהרן: יכול חללים, תלמוד לומר הכהנים:
בני אהרן: אף בעלי מומין במשמע:
בני אהרן: ולא בנות אהרן:
לא יטמא בעמיו: בעוד שהמת בתוך עמיו, יצא מת מצוה:
2excepto por tales parientes sanguíneos cercanos como su madre, padre, hijo, hija o hermano.   בכִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו:
כי אם לשארו: אין שארו אלא אשתו:
3Puede también permitirse volverse ritualmente impuro por su hermana virgen [fallecida], que es [asimismo] cercana a él mientras no esté casada.   גוְלַֽאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹא־הָֽיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא:
הקרובה: לרבות את הארוסה:
אשר לא היתה לאיש: למשכב:
לה יטמא: מצוה:
4[Sin embargo,] un esposo no puede contaminarse por su esposa [muerta] si ella es legalmente no apta para él.   דלֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ:
לא יטמא בעל בעמיו להחלו: לא יטמא לאשתו פסולה שהוא מחולל בה בעודה עמו. וכן פשוטו של מקרא לא יטמא בעל בשארו בעוד שהוא בתוך עמיו, שיש לה קוברין, שאינה מת מצוה, ובאיזה שאר אמרתי, באותו שהוא להחלו, להתחלל הוא מכהונתו:
5Que ningún sacerdote se rasure las zonas con cabello de su cabeza. Que no se rasuren los bordes de sus barbas y no se hagan hendiduras en la piel.   הלֹֽא־יִקְרְח֤וּ (כתיב לא־יִקְרְחֻ֤ה) קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת:
לא יקרחה קרחה: על מת. והלא אף ישראל הוזהרו על כך, אלא לפי שנאמר בישראל (דברים יד א) בין עיניכם, יכול לא יהא חייב על כל הראש, תלמוד לומר בראשם, וילמדו ישראל מהכהנים בגזרה שוה, נאמר כאן קרחה ונאמר להלן בישראל קרחה, מה כאן כל הראש אף להלן כל הראש במשמע, כל מקום שיקרח בראש. ומה להלן על מת, אף כאן על מת:
ופאת זקנם לא יגלחו: לפי שנאמר בישראל (ויקרא יט כז) ולא תשחית, יכול לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב, לכך נאמר לא יגלחו, שאינו חייב אלא על דבר הקרוי גלוח ויש בו השחתה, וזהו תער:
ובבשרם לא ישרטו שרטת: לפי שנאמר בישראל (ויקרא שם כח) ושרט לנפש לא תתנו, יכול שרט חמש שריטות לא יהא חייב אלא אחת, תלמוד לומר לא ישרטו שרטת, לחייב על כל שריטה ושריטה. שתיבה זו יתירה היא לדרוש, שהיה לו לכתוב לא ישרטו ואני יודע שהיא שרטת:
6Deben ser santos para su Dios, y no profanar el nombre de su Dios. Puesto que presentan las ofrendas de fuego de Dios, la ofrenda de alimento para su Dios, deben permanecer santos.   וקְדשִׁ֤ים יִֽהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה לֶ֧חֶם אֱלֹֽהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ:
קדשים יהיו: על כרחם יקדישום בית דין בכך:
7No se casarán con una mujer inmoral o profanada. [Asimismo,] no deben casarse con una mujer que haya sido divorciada por su esposo. [El sacerdote] debe así ser santo para su Dios.   זאִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַֽחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵֽאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָד֥שׁ ה֖וּא לֵֽאלֹהָֽיו:
זנה: שנבעלה בעילת ישראל האסור לה, כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר:
חללה: שנולדה מן הפסולים שבכהונה, כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרושה וחלוצה מכהן הדיוט, וכן שנתחללה מן הכהונה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהונה:
8Debes [esforzarte por] mantenerlo santo, puesto que él presenta la ofrenda de alimento para Dios. Debe ser santo, puesto que Yo soy Dios; Yo soy santo y los estoy haciendo a ustedes santos.   חוְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם:
וקדשתו: על כרחו, שאם לא רצה לגרש, הלקהו ויסרהו עד שיגרש:
קדש יהיה לך: נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה:
9Si la hija de un sacerdote se mancilla cometiendo adulterio ha mancillado la [posición] de su padre, y debe ser quemada en el fuego.   טוּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף:
כי תחל לזנות: כשתתחלל על ידי זנות, שהיתה בה זיקת בעל וזנתה או מן האירוסין או מן הנשואין. ורבותינו נחלקו בדבר, והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה:
את אביה היא מחללת: חללה ובזתה את כבודו, שאומרים עליו ארור שזו ילד, ארור שזו גדל:
10[Éstas son las reglas para] el Sumo Sacerdote entre sus hermanos, sobre cuya cabeza se haya vertido el aceite de unción, y a quien se haya investido para usar las vestiduras [sacerdotales especiales]: No dejará de cortarse el cabello, y no permitirá que sus vestiduras sean rasgadas.   יוְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵֽאֶחָ֜יו אֲשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ | שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם:
לא יפרע: לא יגדל פרע על אבל. ואיזהו גידול פרע, יותר משלשים יום:
11No entrará en contacto con ningún cuerpo muerto. De este modo no se contaminará, incluso por su padre o su madre.   יאוְעַ֛ל כָּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא:
ועל כל נפשת מת וגו': באהל המת:
נפשת מת: להביא רביעית דם מן המת שמטמא באהל:
לאביו ולאמו לא יטמא: לא בא אלא להתיר לו מת מצוה:
12[En tal caso] no puede [siquiera] salir del santuario. Entonces no profanará el santuario de su Dios, puesto que el aceite de unción de su Dios está sobre él. Yo soy Dios.   יבוּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
ומן המקדש לא יצא: אינו הולך אחר המטה. ועוד מכאן למדו רבותינו שכהן גדול מקריב אונן, וכן משמעו, אף אם מתו אביו ואמו אינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה:
ולא יחלל את מקדש: שאינו מחלל בכך את העבודה שהתיר לו הכתוב, הא כהן הדיוט שעבד אונן חלל:
13Debe casarse con una virgen.   יגוְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח:
14No debe casarse con una viuda, una divorciada, o una mujer profanada o inmoral. Puede casarse sólo con una virgen de su propio pueblo.   ידאַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵֽעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה:
וחללה: שנולדה מפסולי כהונה:
15Entonces no profanará a sus hijos por causa de su esposa. [Debe hacer todo esto] porque Yo soy Dios, [y] Yo lo hago santo.   טווְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ:
ולא יחלל זרעו: הא אם נשא אחת מן הפסולות, זרעו הימנה חלל מדין קדושת כהונה: