1 Capítulo diario (solo hebreo)

רמב"ם הלכות אבל - הקדמה

הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

אמִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב: אִם בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, אַפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים עַצְמוֹ - הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה; וְחַיָּב לִנְהֹג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, וְקוֹרֵעַ, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְאִסּוּר הַתִּסְפֹּרֶת עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: יוֹם שְׁמוּעָתוֹ הַקְּרוֹבָה, כְּיוֹם הַקְּבוּרָה.

אֲבָל אִם הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה אַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָא יוֹם אֶחָד, וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ. וּכְאִלּוּ יוֹם הַשְּׁמוּעָה הוּא יוֹם שְׁבִיעִי וְיוֹם שְׁלוֹשִׁים, וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ.

בכֵּיצַד מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ? כֵּיוָן שֶׁנָּהַג אֲבֵלוּת שָׁעָה אַחַת - כְּאִלּוּ נָהַג כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וּמֻתָּר לִנְעֹל וְלִרְחֹץ וְלָסוּךְ וּלְגַלֵּחַ בִּשְׁאָר הַיּוֹם, וְכֵן הוּא מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים.

גמִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל אוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת אוֹ אַחַר הָרֶגֶל נַעֲשָׂת רְחוֹקָה - עוֹלָה לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹהֵג לְאַחַר הָרֶגֶל אוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת אֶלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

דמִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב וְלֹא יָדַע עַד שֶׁבָּא: אִם הָיָה בְּמָקוֹם קָרוֹב שֶׁהוּא מַהֲלַךְ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בְּיוֹם אֶחָד, אַפִלּוּ בָּא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם מָצָא מְנַחֲמִין אֵצֶל גְּדוֹל הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּנְעֲרוּ לַעֲמֹד - הוֹאִיל וּמָצָא מְנַחֲמִין, עוֹלֶה לוֹ, וּמוֹנֶה עִמָּהֶן תַּשְׁלוּם שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וְאִם לֹא מָצָא מְנַחֲמִין, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ.

וְכֵן אִם הָיָה בְּמָקוֹם רָחוֹק, אַפִלּוּ בָּא בְּיוֹם שֵׁנִי - מוֹנֶה לְעַצְמוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם שֶׁבָּא.

ההָאָבֵל בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים - אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַפִלּוּ לְבֵית אָבֵל אַחֵר; מִכָּאן וְאֵילָּךְ - הוֹלֵךְ, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הַמְּנַחֲמִין אֶלָא בִּמְקוֹם הַמִּתְנַחֲמִין.

וְלֹא יֵצֵא לְמָקוֹם אַחֵר מִפֶּתַח בֵּיתוֹ כָּל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה. שְׁנִיָּה - יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. שְׁלִישִׁית - יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר כְּדַרְכּוֹ. רְבִיעִית - הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם.

וכֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֶלָא שֶׁאָסוּר לוֹ לִקְרֹעַ בְּגָדָיו לְמַעְלָה, וּלְגַדֵּל פֶּרַע, וְלָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה.

וְכָל הָעָם בָּאִין לְנַחֲמוֹ לְבֵיתוֹ. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ - כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֶב עַל הַסַּפְסָל. וְאוֹמְרִין לוֹ כְּשֶׁמְּנַחֲמִין אוֹתוֹ 'אָנוּ כַּפָּרָתְךָ', וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם 'תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם'.

וְאִם רָצָה לְנַחֵם אֲחֵרִים - הַמְּמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, וְאוֹמֵר לָהֶם 'תְּנֻחָמוּ.'

זוְכֵן הַמֶּלֶךְ חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֶלָא שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ אַחַר מֵתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מֵתִים אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ מְנַחֵם אֲבֵלִים.

וְלֹא יָצָא דָּוִד אַחַר אַבְנֵר, אֶלָא לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁלֹּא נֶהֱרָג בִּרְצוֹנוֹ.

חאֵין אָדָם נִכְנָס לַמֶּלֶךְ לְנַחֲמוֹ, אֶלָא עֲבָדָיו וּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר לוֹ תַּנְחוּמִין, אֶלָא כְּפִי מַה שֶׁיַּרְשֶׁה אוֹתָן.

וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ - כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֶב עַל הַדַּרְגָּשׁ.