1 Capítulo diario (solo hebreo)

אכָּל הַקַּרְקָעוֹת הַיְּדוּעוֹת לְבַעְלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עַתָּה תַּחַת יְדֵי אֲחֵרִים - הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת בַּעְלֵיהֶן.

כֵּיצַד? רְאוּבֵן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּחָצֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעָם מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּחַצְרוֹתֵיהֶן, דָּר בָּהּ וְשׂוֹכְרָהּ לַאֲחֵרִים וּבוֹנֶה וְסוֹתֵר, וְאַחַר זְמַן בָּא שִׁמְעוֹן וְטָעַן עָלָיו וְאָמַר לוֹ 'חָצֵר זוֹ שֶׁתַּחַת יָדְךָ שֶׁלִּי הִיא, וּשְׂכוּרָה הִיא בְּיָדְךָ', אוֹ 'שְׁאוּלָה' אוֹ 'גְּזוּלָה', וְהֵשִׁיבוֹ רְאוּבֵן 'שֶׁלְּךָ הָיְתָה וְאַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי' אוֹ 'נְתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה':

אִם אֵין עֵדִים לְשִׁמְעוֹן שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לוֹ, נִשְׁבָּע רְאוּבֵן הֶסֵּת וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל אִם הֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁחָצֵר זוֹ שֶׁלּוֹ הָיְתָה - הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת שִׁמְעוֹן, וְאוֹמְרִין לִרְאוּבֵן 'הָבֵא רְאָיָה שֶׁמְכָרָהּ לְךָ' אוֹ 'נְתָנָהּ לְךָ'.

וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה - מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, וּמַחֲזִירין אוֹתָהּ לְשִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאוּבֵן מוֹדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁהִיא הָיְתָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עֵדִים לְשִׁמְעוֹן.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּצְרִיכִין רְאוּבֵן לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ יִסְתַּלֵּק? בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ זְמַן מְרֻבֶּה.

אֲבָל אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁאָכַל פֵּרוֹת קַרְקַע זוֹ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, וְנֶהֱנָה בְּכֻלָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּהֱנִין כָּל אָדָם בְּאוֹתָהּ קַרְקַע, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּדְעוּ בְּזֶה שֶׁהֶחֱזִיק, וְלֹא מִחוּ בּוֹ - מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיַד רְאוּבֵן; וְיִשָּׁבַע רְאוּבֵן הֶסֵּת שֶׁמְכָרָהּ לוֹ שִׁמְעוֹן אוֹ נְתָנָהּ לוֹ, וְיִפָּטֵר.

מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִים לְשִׁמְעוֹן 'אִם אֱמֶת אַתָּה טוֹעֵן שֶׁלֹּא מָכַרְתָּ וְלֹא נָתַתָּ - לָמָּה הָיָה זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה בְּקַרְקָעַךָ, וְאֵין לְךָ עָלָיו לֹא שְׁטָר שְׂכִירוּת וְלֹא שְׁטָר מַשְׁכּוֹנָא וְלֹא מִחִיתָ בּוֹ'?

טָעַן וְאָמַר 'מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלַי הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הָיִיתִי בִּמְדִינָה רְחוֹקָה' - אוֹמְרִים לוֹ 'אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר בְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיךָ - הָיָה לְךָ לְמַחוֹת בִּפְנֵי עֵדִים, וְתוֹדִיעַ אוֹתָם שֶׁפְּלוֹנִי גָּזַל אוֹתִי, וּלְמָחָר אֶתְבְּעֶנּוּ בַּדִּין; הוֹאִיל וְלֹא מִחִיתָ, אַתָּה הִפְסַדְתָּ עַל עַצְמְךָ'.

לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה מִלְחָמָה וְשִׁבּוּשׁ דְּרָכִים בֵּין הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ רְאוּבֵן וּבֵין הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ שִׁמְעוֹן, אַפִלּוּ אֲכָלָהּ רְאוּבֵן עֶשֶׂר שָׁנָה - מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ, וְחוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקַרְקָעִי'.

גהֵבִיא רְאוּבֵן עֵדִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בָּא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת - אוֹמְרִים לְשִׁמְעוֹן 'מִפְּנֵי מַה לֹא מִחִיתָ כְּשֶׁבָּאתָ? אִבֵּדתָּ זְכוּתְךָ'.

טָעַן שִׁמְעוֹן וְאָמַר 'טָרוּד הָיִיתִי בַּשּׁוּק, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ חֲצֵרִי' - הֲרֵי זוֹ טַעֲנָה, שֶׁכָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם יִהְיֶה אָדָם טָרוּד בְּשׁוּקוֹ. וְאִם עָמַד יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, וְלֹא מִחָה - אִבֵּד זְכוּתוֹ.

וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁדִּין זֶה אֵינוֹ אֶלָא בַּכְּפָרִים, שֶׁהָעָם טְרוּדִין בַּשְּׁוָקִים שֶׁלָּהֶן.

דוּמִפְּנֵי מַה אֵין אוֹמְרִין לִרְאוּבֵן 'אִם אֱמֶת הוּא הַדָּבָר שֶׁמָּכַר לְךָ' אוֹ 'נָתַן לְךָ בְּמַתָּנָה, לָמָּה לֹא נִזְהַרְתָּ בִּשְּׁטָר שֶׁלְּךָ?' מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָדָם נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ וְהוֹלֵךְ כָּל יָמָיו, וַחֲזָקָה שֶׁאֵין אָדָם נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ אֶלָא עַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים; וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין אָדָם מְמַחֶה בְּיָדוֹ, שׁוּב אֵינוֹ נִזְהָר.

ההֲרֵי שֶׁמִּחָה שִׁמְעוֹן בִּמְדִינָה רְחוֹקָה, מִפְּנֵי מַה לֹא יִטְעֹן רְאוּבֵן וְיֹאמַר 'לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּחָה בִּי כְּדֵי שֶׁאִזָּהֵר בִּשְׁטָרִי'? מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִין לוֹ 'חֲבֵרְךָ יֵשׁ לוֹ חָבֵר, וְהֶחָבֵר יֵשׁ לוֹ חָבֵר אַחֵר, וַחֲזָקָה שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיךָ הַדָּבָר; וְכֵיוָן שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁמִּחָה בְּךָ בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים - אִם בֶּאֱמֶת הָיָה לְךָ שְׁטָר וְלֹא נִזְהַרְתָּ בּוֹ, אַתָּה הִפְסַדְתָּ עַל עַצְמְךָ'.

ולְפִיכָךְ אִם מִחָה שִׁמְעוֹן בִּפְנֵי הָעֵדִים, וְאָמַר לָהֶם 'אַל תּוֹצִיאוּ דָּבָר זֶה מִפִּיכֶם' - אֵין זוֹ מֶחָאָה.

אֲבָל אִם אָמְרוּ הָעֵדִים מֵעַצְמָן 'אֵין דָּבָר זֶה יוֹצֵא מִפִּינוּ' - הֲרֵי גַּם זוֹ מֶחָאָה; שֶׁהַדָּבָר שֶׁאֵין אָדָם מְצֻוֶּה עָלָיו, אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה.

וְכֵן אִם צִוָּה לָעֵדִים וְאָמַר לָהֶם 'אַל תּוֹדִיעוּהוּ', אוֹ שֶׁאָמְרוּ הֵן מֵעַצְמָן 'אֵין אָנוּ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ' - גַּם זוֹ מֶחָאָה הִיא; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, מוֹדִיעִין הֵם לַאֲחֵרִים, וְדָּבָר זֶה יַגִּיעַ אֵלָיו.

זכֵּיצַד הַמֶּחָאָה? אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרִי' אוֹ 'בְּשָׂדִי גַּזְלָן הוּא, וְלָעָתִיד אֲנִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בַּדִּין'.

וְכֵן אִם אָמַר לָהֶם 'שְׂכוּרָה הִיא בְּיָדוֹ', אוֹ 'מַשְׁכּוֹנָא', וְאִם יִטְעֹן עָלַי שֶׁמָּכַרְתִּי אוֹ נָתַתִּי, אֲנִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בַּדִּין.

וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה - הֲרֵי זוֹ מֶחָאָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָה בִּמְדִינָה זוֹ שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זֶה.

אֲבָל אִם אָמַר לָהֶן 'פְּלוֹנִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרִי גַּזְלָן הוּא' - אֵין זוֹ מֶחָאָה; שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר 'כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, אָמַרְתִּי שֶׁמָּא חֵרַף אוֹתִי בִּלְבַד, וּלְפִיכָךְ לֹא נִזְהַרְתִּי בִּשְׁטָרִי'.

חמֶחָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם- וְכוֹתְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם 'כְּתֹבוּ'.

וְכֵיוָן שֶׁמִּחָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמַחוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

אֲבָל צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין מֶחָאָה לְמֶחָאָה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְמַחוֹת בְּסוֹף כָּל שָׁלוֹשׁ.

וְאִם מִחָה, וְעָמַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, וְאַחַר כָּךְ מִחָה - אֵינָהּ כְּלוּם.

טהֵבִיא רְאוּבֵן עֵדִים, שֶׁזֶּה שִׁמְעוֹן בַּעַל הַשָּׂדֶה קָבַץ פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ וּנְתָנָם לִי - תַּעֲמֹד הַשָּׂדֶה בְּיַד רְאוּבֵן, וְאַפִלּוּ טָעַן שֶׁשִּׁמְעוֹן מְכָרָהּ לוֹ אוֹ נְתָנָהּ לוֹ הַיּוֹם; שֶׁאִלּוּ לֹא מָכַר אוֹ נָתַן - לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת רְאוּבֵן בְּשָׂדֶה זוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ פֵּרוֹתֶיהָ.

יטָעַן שִׁמְעוֹן וְאָמַר 'אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, וְלַפֵּרוֹת הוֹרַדְתִּיו, וְשֶׁלּוֹ הָיוּ הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַגּוּף לֹא מָכַרְתִּי' - נֶאֱמָן, וְחוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן, אֶלָא אִם כֵּן אֲכָלָהּ רְאוּבֵן בְּפָנָיו שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְלֹא מִחָה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.