1 Capítulo diario (solo hebreo)

אכָּל אֵלּוּ שֶׁאֵין אֲכִילָתָן רְאָיָה, אִם הֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם הַבְּעָלִים שָׂדֶה זוֹ אוֹ נְתָנוּהָ לָהֶן בְּמַתָּנָה - רְאָיָתָן רְאָיָה, חוּץ מִן הַגַּזְלָן וְהַבַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ.

בְּאֵי זֶה נְכָסִים אָמְרוּ? בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אוֹ בַּשָּׂדֶה שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ, וּבַשָּׂדֶה שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ, וּבַשָּׂדֶה שֶׁנָּתַן לָהּ בְּשׁוּם מִשֶּׁלּוֹ; אֲבָל בְּנִכְסֵי מְלוֹג - יֵשׁ לוֹ רְאָיָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

בכֵּיצַד הַגַּזְלָן אֵין לוֹ רְאָיָה? כֵּיוָן שֶׁהֻחְזַק גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁהוֹדָה הַבַּעַל בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה זוֹ וְלָקַח דָּמִים, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים 'לֹא מָכַרְנוּ, אֶלָא מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הוֹדֵינוּ לוֹ' - מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִיָּדוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם. וְאִם הֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּפְנֵיהֶם מָנָה לוֹ כָּךְ וְכָּךְ - מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִיַּד הַגַּזְלָן וּמַחֲזִירין לוֹ הַבְּעָלִים אֶת הַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה.

גבֶּן הָאֻמָּן וּבֶן הֶאָרִיס וּבֶן הָאַפּוֹטְרוּפּוֹס שֶׁאָכְלוּ שָׂדֶה זוֹ שְׁנֵי חֲזָקָה: אִם טָעֲנוּ שֶׁהַבְּעָלִים מָכְרוּ לָהֶן אוֹ נָתְנוּ לָהֶן, יֵשׁ לָהֶן חֲזָקָה; וְאִם טָעֲנוּ שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָהֶן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁאֲכָלוּהָ שְׁנֵי חֲזָקָה, אֵין לָהֶן חֲזָקָה. וְאִם הֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים לַאֲבִיהֶן שֶׁמְכָרוּהָ לָהֶן אוֹ נְתָנוּהָ לָהֶן - מַעֲמִידִין אֶת הַשָּׂדֶה בְּיָדָן.

דבֶּן הַגַּזְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים לְאָבִיו - אֵינָהּ רְאָיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל בֶּן בֶּן הַגַּזְלָן, אַפִלּוּ בָּא בְּטַעֲנַת אָבִיו, יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה; בָּא בְּטַעֲנַת אֲבִי אָבִיו, אֵין לוֹ חֲזָקָה.

ההַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַפִלּוּ אֲכָלָהּ כַּמָּה שָׁנִים - אֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא שְׁטָר - תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים בְּלֹא שׁוּם שְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת אֶלָא לְיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - הֲרֵי הוּא כַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה.

וטָעַן זֶה הַיִּשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאָמַר 'בְּפָנַי לְקָחָהּ הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמְכָרָהּ לִי מִזֶּה הַיִּשְׂרָאֵל הַמְּעַרְעֵר עָלַי' - הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת עַל כָּךְ; מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'אֲנִי לְקַחְתִּיהָ מִמְּךָ, וַהֲרֵי אֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה' - יָכוֹל לוֹמַר 'מִפְּלוֹנִי לְקַחְתִּיהָ, שֶׁבְּפָנַי לְקָחָהּ מִמְּךָ'.

זאֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן, אַפִלּוּ הִגְדִּיל. כֵּיצַד? אֲכָלָהּ בְּפָנָיו כִּשֶׁהוּא קָטָן שָׁנָה אַחַת, וּשְׁתַּיִם אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, וְטָעַן 'אַתָּה מָכַרְתָּ לִי', 'אַתָּה נָתַתָּ לִי' - אֵין זֶה כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת אַחַר שֶׁהִגְדִּיל.

חמִי שֶׁהֶחֱזִיק בְּנִכְסֵי קָטָן שָׁנִים רַבּוֹת, וְטָעַן וְאָמַר 'מַשְׁכּוֹנָא הֵן בְּיָדִי, וְיֵשׁ לִי חוֹב עֲלֵיהֶן כָּךְ וְכָּךְ' - הוֹאִיל וְאִלּוּ רָצָה אָמַר 'לְקוּחִים הֵן בְּיָדִי', נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מֻחְזֶקֶת שֶׁהִיא לְאָבִיו שֶׁל זֶה; וַהֲרֵי זֶה גּוֹבֶה מִשְּׂכָרָהּ מַה שֶׁטָּעַן, וְתַחְזֹר לַיְּתוֹמִים. אֲבָל אִם יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא שֶׁל יְּתוֹמִים - אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן; וְתַחְזֹר הַשָּׂדֶה וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל לַיְּתוֹמִים, עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּהֶן דִּין.

טאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶן - מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי מֵאֲבִיהֶן', נֶאֱמָן לוֹמַר 'חוֹב יֵשׁ לִי עַל אֲבִיהֶן' וְגוֹבֶה אוֹתוֹ מִן הַפֵּרוֹת. וְגוֹבֵהוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'שֶׁלִּי הֵן'.

יבּוֹרֵחַ שֶׁבָּרַח מֵחֲמַת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ לְהָמִיתוֹ - אֵין מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו. אַפִלּוּ אָכַל הַמַּחֲזִיק כַּמָּה שָׁנִים, וְטָעַן שֶׁלָּקַח - אֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה. וְאֵין אוֹמְרִין לְבַעַל הַשָּׂדֶה 'לָמָּה לֹא מִחִיתָ'? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל הַבּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מָמוֹן, הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם, וְאִם לֹא מִחָה, מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו.

יאמַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי אֵשֶׁת אִישׁ. כֵּיצַד? אֲכָלָהּ מִקְצַת שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי הַבַּעַל, וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, וְטָעַן וְאָמַר 'אַתְּ מָכַרְתְּ לִי וּבַעְלִיךְ' - מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ; מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'מִמֵּךְ לְקַחְתִּיהָ, אַחַר מוֹת בַּעְלִיךְ', שֶׁהֲרֵי אֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, וְלֹא מִחָת בּוֹ. אֲבָל אִם אֲכָלָהּ בְּחַיַּי בַּעְלָהּ כַּמָּה שָׁנִים, וְלֹא אֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ - אֵין לוֹ חֲזָקָה.

יבכָּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה - אֵינָהּ חֲזָקָה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁאָכַל פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וּבָא הַמְּעַרְעֵר וְאָמַר לוֹ 'מֵאַיִן לְךָ שָׂדֶה זוֹ? שֶׁלִּי הוּא! הֱשִׁיבוֹ וְאָמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הִיא, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לִי אָדָם כְּלוּם יָרַדְתִּי לְתוֹכָהּ' - אֵין זוֹ חֲזָקָה, שֶׁהֲרֵי לֹא טָעַן שֶׁלְּקָחָהּ, וְלֹא שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, וְלֹא שֶׁיְּרָשָׁהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָעַן, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, עַד שֶׁיָּבִיא זֶה הַמְּעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. הֵבִיא עֵדִים - תַּחֲזֹר לוֹ הַשָּׂדֶה, וּמוֹצִיאִין מִזֶּה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל.

וְאֵין פּוֹתְחִין לְזֶה הַמַּחֲזִיק תְּחִלָּה, וְאֵין אוֹמְרִים 'שֶׁמָּא שְׁטָר הָיָה לְךָ וְאָבַד', עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא מֵעַצְמוֹ; וְאִם לֹא טָעַן, יַחֲזִיר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְכֵן הָאוֹכֵל שְׁנֵי חֲזָקָה מֵחֲמַת שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, וְנִמְצָא הַשְּׁטָר בָּטֵל - בָּטְלָה הַחֲזָקָה, וְתַחְזֹר הַשָּׂדֶה עִם כָּל הַפֵּרוֹת לַבְּעָלִים.

יגהַבָּא מֵחֲמַת יְרֻשָּׁה - צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר אָבִיו בְּשָׂדֶה זוֹ אוֹ נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁאֲכָלָהּ הוּא שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מֵחֲמַת אָבִיו, מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ.

אֲבָל אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר בָּהּ אָבִיו כְּלָל - תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה וְכָל הַפֵּרוֹת, לַמְּעַרְעֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ טוֹעֵן עָלָיו שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן לוֹ, וְלֹא נוֹדְעָה קַרְקַע זוֹ לַאֲבוֹתָיו. הֵבִיא רְאָיָה שֶׁנִּרְאָה בָּהּ אָבִיו - אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁמָּא בָּא לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלֹא קְנָאָהּ, אֶלָא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר בָּהּ אָבִיו אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד.

ידהֲרֵי שֶׁאָכַל שָׂדֶה זוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבָא מְעַרְעֵר וְאָמַר לוֹ 'מַה לְךָ וּלְשָׂדֶה זוֹ'? הוֹדָה לוֹ וְאָמַר 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהָיְתָה שֶׁלְּךָ, אֲבָל פְּלוֹנִי מְכָרָהּ לִי וְהוּא לְקָחָהּ מִמְּךָ', אָמַר לוֹ הַמְּעַרְעֵר 'פְּלוֹנִי שֶׁמָּכַר לְךָ גַּזְלָן הוּא' - הוֹאִיל וְהוֹדָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְשֶׁלֹּא לְקָחָהּ מִמֶּנּוּ, תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה וְכָל הַפֵּרוֹת לַמְּעַרְעֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְזֶה הַמְּעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

הֵבִיא זֶה הַמַּחֲזִיק עֵדִים שֶׁפְּלוֹנִי שֶׁמְכָרָהּ לוֹ דָּר בָּהּ אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ 'בְּפָנַי לְקָחָהּ מִמְּךָ וְאַחַר כָּךְ מְכָרָהּ לִי' - מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ; שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ טַעֲנָה עִם חֶזְקָתוֹ, וְאִלּוּ רָצָה - טָעַן וְאָמַר 'מִמְּךָ לְקַחְתִּיהָ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲזָקָה'.