1 Capítulo diario (solo hebreo)

אאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין - כְּגוֹן אוֹכֵל חֵלֶב, וְדָם, וְחָמֵץ בַּפֶּסַח; וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם - כְּגוֹן אוֹכֵל טֶבֶל, וְכוֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה; וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה - כְּגוֹן אוֹכֵל בָּשָׂר בְּחָלָב אוֹ לוֹבֵשׁ שַׁעַטְנֵז. אֲבָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה - כְּגוֹן הוֹלֵךְ רָכִיל, וְנוֹקֵם, וְנוֹטֵר, וְנוֹשֵׂא שֵׁמַע שָׁוְא - אֵינוֹ לוֹקֶה.

בכָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה - אֵין לוֹקִין עָלָיו, חוּץ מִנִּשְׁבָּע, וּמֵמִיר, וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם. וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין - כְּגוֹן "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יב; דברים ה, טז), "לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (ראה שמות לא, יד-טו) - אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּן לְתַשְׁלוּמִין - כְּגוֹן "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג), "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ, יב; דברים ה,טז) - אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה - כְּגוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ" (ויקרא יט, ט) - אֵין לוֹקִין עָלָיו, אֶלָא אִם כֵּן לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ. וְכָל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוּת אֵין לוֹקִין עָלָיו. וּשְׁאָר כָּל הַלָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, לוֹקִין עֲלֵיהֶן.

גאֵיזֶה הוּא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוּת? זֶה לָאו אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל עִנְיָנִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם" (ויקרא יט, כו). וְכֵן אִם נֶאֱמַר: לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי - הוֹאִיל וְלֹא יִחֵד לָאו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, אֵין לוֹקִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָא אִם כֵּן חִלֵּק אוֹתָן בְּלָאוִין אֲחֵרִים, אוֹ נֶאֱמַר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּחְלְקוּ.

כֵּיצַד? כְּגוֹן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" (שמות יב, ט) - אֵינוֹ לוֹקֶה עַל הַנָּא וְעַל הַמְּבֻשָּׁל שְׁתַּיִם, אֶלָא אַחַת. וּבֶחָדָשׁ הוּא אוֹמֵר: "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא כג, יד), וְחַיָּב עַל שְׁלָשְׁתָּן שָׁלוֹשׁ מַלְקִיּוֹת. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה לְחַלֵּק. הֲרֵי נֶאֱמַר "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י), אַף עַל פִּי שֶׁכָּלַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלּוּ בְּלָאו אֶחָד, הֲרֵי חִלֵּק אוֹתָן בְּלָאוִין אֲחֵרִים, וְאָמַר "לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט, כו) - מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן בְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

דמִי שֶׁלָּקָה בְּבֵית דִּין עַל אִסּוּר כָּרֵת, וְלָקָה פַּעַם שְׁנִיָּה עַל אוֹתוֹ כָּרֵת עַצְמוֹ - כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֵלֶב וְלָקָה עָלָיו, וְאָכַל חֵלֶב פַּעַם שְׁנִיָּה וְלָקָה עָלָיו - אִם אָכַל פַּעַם שְׁלִישִׁית, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. אֶלָא מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָה, וְהוּא מָקוֹם צָר כְּפִי קוֹמָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכַּב בּוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לַחַץ, עַד שֶׁיֵּצָרוּ מֵעָיו וְיִחְלֶה. וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים, עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת.

המִי שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְהִתְרוּ בּוֹ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שָׁתַק וְלֹא קִבֵּל עָלָיו הַהַתְרָאָה - אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְעָשָׂה כֵּן, וְהִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק - אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר פַּעַם שְׁלִישִׁית וְעָבַר, וְהִתְרוּ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק - כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָה עַד שֶׁיָּמוּת. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַהַתְרָאָה - מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת, הוֹאִיל וְחָטְאוּ מִכָּל מָקוֹם. אַפִלּוּ עַל אִסּוּר שֶׁל דִבְרֵי סוֹפְרִים מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת.

והַגּוֹנֵב כְּלִי שָׁרֵת מִן הַמִּקְדָּשׁ, וְהַמְּקַלֵּל בַּקֹּסֶם, וְהַבּוֹעֵל אַרְמִית - אֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לָהֶן, אֶלָא הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בָּהֶן; וְכָל שֶׁהוֹרְגָן, זָכָה. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה, לֹא הָיוּ אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָא פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּפּוֹצְאִין אֶת מוֹחוֹ בַּגִּזְרִין.

גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאֵין מְמִיתִין בֵּית דִּין, וְלֹא מַלְקִין אֶת הָאָדָם, בְּהוֹדָאַת פִּיו, אֶלָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים. וְזֶה שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ עָכָן וְדָוִד לְגֵר עֲמָלֵקִי, בְּהוֹדָאַת פִּיהֶם - הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, אוֹ דִּין מַלְכוּת הָיָה. אֲבָל הַסַּנְהֶדְּרִין - אֵין מְמִיתִין וְלֹא מַלְקִין הַמּוֹדֶה בַּעֲבֵרָה, שֶׁמָּא נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ בְּדָבָר זֶה, שֶׁמָּא מִן הָעֲמֵלִין מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא, הַמְּחַכִּים לָמּוּת, שֶׁתּוֹקְעִין הַחֲרָבוֹת בְּבִטְנָם וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן מֵעַל הַגַּגּוֹת. כָּךְ זֶה יָבוֹא וְיֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא עָשָׂה, כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵג. וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא.