1 Capítulo diario (solo hebreo)

אכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁקִּיּוּם שְׁטָרוֹת מִדִּבְרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְקַיְּמִין שְׁטָרוֹת אֶלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, אַפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דִּין. וּלְפִיכָךְ אֵין מְקַיְּמִין שְׁטָרוֹת בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

בבְּאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְּרָכִים, יִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר בְּבֵית דִּין. הַדֶּרֶךְ הָאַחַת: שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּנִים מַכִּירִין כְּתַב יְדֵי הָעֵדִים, שֶׁזּוֹ עֵדוּת פְּלוֹנִי וְזוֹ עֵדוּת פְּלוֹנִי. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה: שֶׁיַּחְתְּמוּ הָעֵדִים בִּפְנֵיהֶם. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית: שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים הַחוֹתְמִין לִפְנֵיהֶם וְיֹאמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד 'זֶה כְּתָב יָדִי וַאֲנִי עֵד בְּדָבָר זֶה'. הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִית: שֶׁאִם מֵתוּ עֵדֵי הַשְּׁטָר אוֹ שֶׁהָיוּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, וְיָבוֹאוּ עֵדִים אֲחֵרִים וְיָעִידוּ עַל כְּתַב יָדָן שֶׁהוּא זֶה. הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁית: שֶׁיִּהְיֶה כְּתַב יָדָן יוֹצֵא בִּשְׁטָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְעוֹרְכִין בֵּית דִּין זֶה הַכְּתָב לְאוֹתוֹ הַכְּתָב שֶׁבִּשְּׁטָרוֹת אֲחֵרִים וְיִהְיֶה דּוֹמֶה זֶה לְזֶה, וְיֵרָאֶה לָהֶם בְּיַחַד, שֶׁכְּתַב יְדֵי אֵלּוּ הוּא כְּתַב יְדֵי אֵלּוּ.

גאֵין מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁטָר מִשְּׁטָרוֹת אֲחֵרוֹת, אֶלָא מִשְּׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁל שְׁתֵּי שָׂדוֹת שֶׁאֲכָלוּם בַּעְלֵיהֶם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲכִילָה נְכוֹנָה גְּלוּיָה בְּלֹא שׁוּם יִרְאָה וְלֹא פָחַד מִתְּבִיעָה בָּעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִין כָּל בַּעֲלֵי שָׂדוֹת שְׂדוֹתֵיהֶן; אוֹ מִשְּׁתֵּי שִׁטְרֵי כְּתֻבּוֹת. וְהוּא, שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר - לֹא מִתַּחַת יְדֵי זֶה שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם שְׁטָרוֹ, שֶׁמָּא זִיֵּף הַכֹּל. וְכֵן מְקַיְּמִין הַשְּׁטָר מִשְּׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין - מְקַיְּמִין מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּקַיְּמִין מִשִּׁטְרֵי שְׁתֵּי שָׂדוֹת אוֹ שְׁתֵּי כְּתֻבּוֹת.

דבֵּית דִּין שֶׁכָּתְבוּ 'בְּמוֹשָׁב שְׁלוֹשָׁה הָיִינוּ, וְנִתְקַיֵּם שְׁטָר זֶה בְּפָנֵינוּ' - הֲרֵי זֶה מְקֻיָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מֵחָמֵשׁ הַדְּרָכִים נִתְקַיֵּם; שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לְבֵית דִּין שֶׁמָּא יִטְעוּ. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינִין שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ, שֶׁיִּכְתְּבוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְקַיֵּם בָּהּ בִּפְנֵיהֶם.

הוּלְעוֹלָם אֵין בֵּית דִּין בּוֹדְקִין אַחַר בֵּית דִּין אַחֵר, אֶלָא מַחֲזִיקִין אוֹתָן שֶׁהֵן בְּקִיאִין וְלֹא יִטְעוּ. אֲבָל בּוֹדְקִין אַחַר הָעֵדִים.

ושְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, וּמֵת אֶחָד מֵהֶם - צָרִיךְ לִכְתֹּב 'בְּמוֹשָׁב שְׁלוֹשָׁה הָיִינוּ, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ'; שֶׁמָּא יִרְאֶה הָרוֹאֶה, וְיֹאמַר בִּשְׁנַיִם קִיְּמוּהוּ. אַפִלּוּ הָיָה כָּתוּב בּוֹ 'בְּבֵית דִּין', יֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁמָּא דִּמּוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם בֵּית דִּין הֵם. וְאִם יֵשׁ בּוֹ מַשְׁמָע שֶׁהָיוּ שְׁלוֹשָׁה - אֵינוֹ צָרִיךְ.

זשְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְעִרְעֲרוּ עַל אֶחָד מֵהֶן שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וּבָאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים וְהֵעִידוּ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה: אִם עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ הֵעִידוּ שֶׁחָזַר - הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי שְׁלוֹשָׁה הָיוּ. וְאִם אַחַר שֶׁחָתְמוּ הַשְּׁנַיִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה - אֵינוֹ חוֹתֵם עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ בְּעֵת חֲתִימַת הַשְּׁנַיִם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁעִרְעֲרוּ עָלָיו בַּעֲבֵרָה. אֲבָל אִם עִרְעֲרוּ עָלָיו בִּפְגָם מִשְׁפָּחָה, כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ אִמּוֹ לֹא נִשְׁתַּחְרְרָה וְעֶבֶד הוּא, אוֹ לֹא נִתְגַּיְּרָה אִמּוֹ וְגוֹי הוּא, וְנוֹדַע אַחַר שֶׁחָתְמוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁאֵין בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ פְּגָם וְשֶׁהוּא כָּשֵׁר - הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶם, שֶׁזֶּה גִּלּוּי דָּבָר שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם הוּא.

חמֻתָּר לִכְתֹּב הַקִּיּוּם בַּשְּׁטָר קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר - שֶׁאֵין הַכְּתִיבָה עִיקָר, אֶלָא הַחֲתִימָה. וְאֵין הַדַּיָּנִים צְרִיכִין לִקְרוֹת הַשְּׁטָר שֶׁמְּקַיְּמִין אוֹתוֹ, אֶלָא מְקַיְּמִין אוֹתוֹ מֵעֵדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַה כָּתוּב בּוֹ.