1 Capítulo diario (solo hebreo)

אכָּל עֵדוּת שֶׁתָּבוֹא לָאָדָם הֲנָאָה מִמֶּנָּה - אֵינוֹ מֵעִיד בָּהּ, שֶׁזֶּה כְּמֵעִיד לְעַצְמוֹ.

לְפִיכָךְ בְּנֵי הָעִיר שֶׁבָּא מְעַרְעֵר לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם בַּמֶּרְחָץ אוֹ בָּרְחוֹב שֶׁל עִיר - אֵין אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר מֵעִיד בְּדָבָר זֶה, וְלֹא דָּן בּוֹ, עַד שֶׁיְּסַלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ בַּקִּנְיָן, וְאַחַר כָּךְ יָדוּן אוֹ יָעִיד.

בבְּנֵי הָעִיר שֶׁנִּגְנְבָה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּהֶן, הוֹאִיל וְלִשְׁמִיעָה הוּא עָשׂוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְסַלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ - אֵין דָּנִין בְּדַיָּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

גהָאוֹמֵר 'תְּנוּ מָנֶה לַעֲנִיֵּי עִירִי' - אֵין דָּנִין בְּדַיָּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיוּ הָעֲנִיִּים סְמוּכִים עֲלֵיהֶם, וּפוֹסְקִין לָהֶם צְדָקָה בְּכָל שָׁנָה.

אַפִלּוּ אָמְרוּ שְׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר 'אָנוּ נִתֵּן דָּבָר הַקָּצוּב עָלֵינוּ וְנָעִיד' - אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם; שֶׁהֲנָאָה הִיא לָהֶם שֶׁיִּתְעַשְּׁרוּ עֲנִיִּים אֵלּוּ, הוֹאִיל וְהֵן סְמוּכִין עַל בְּנֵי הָעִיר. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

דקַרְקַע שֶׁבֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁבָּא מְעַרְעֵר לְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יַד הַשֻּׁתָּף - אֵינוֹ מֵעִיד לְשֻׁתָּפוֹ עָלֶיהָ; אֶלָא אִם סִלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנָּה וְקָנָה מִיָּדוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְשֻׁתָּפוֹ, וּשֶׁאִם בָּא בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ וּטְרָפָהּ מִיַּד הַשֻּׁתָּף, מְשַׁלֵּם לוֹ דָּמֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

ההָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה: אִם יֵשׁ בָּהּ פֵּרוֹת, אֵין הֶעָרִיס מֵעִיד עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה הֶעָרִיס לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד בְּעָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חֶלְקוֹ בַּפֵּרוֹת; וְאִם אֵין בָּהּ פֵּרוֹת, מֵעִיד.

אֲבָל הַשּׂוֹכֵר - אִם לָקַח הַשְּׂכִירוּת בְּיָדוֹ, וְאָמַר 'כָּל מִי שֶׁתִּתְקַיֵּם שָׂדֶה זוֹ בְּיָדוֹ יִטֹּל' - הֲרֵי זֶה מֵעִיד.

וְאִם כְּבָר נָתַן הַשְּׂכִירוּת לְבַעַל הַשָּׂדֶה, אֵינוֹ מֵעִיד - שֶׁאִם תֵּצֵא הַשָּׂדֶה לַמְּעַרְעֵר, חַיָּב לִתֵּן לוֹ שָׂכָר כָּל הַשָּׁנִים שֶׁיָּשַׁב בָּהּ. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

ושִׁמְעוֹן שֶׁלָּוָה, וְהָיָה רְאוּבֵן עָרֵּב, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעֵר עַל שִׁמְעוֹן הַלּוֹוֶה, וּלְהוֹצִיא קַרְקַע מִתַּחַת יָדוֹ, אִם יֵשׁ לְשִׁמְעוֹן שָׂדֶה אַחֶרֶת כְּנֶגֶד הַחוֹב - הֲרֵי רְאוּבֵן הָעָרֵּב יֵשׁ לוֹ לְהָעִיד עַל אוֹתָהּ קַרְקַע שֶׁהִיא שֶׁל שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הֲנָאָה - שֶׁאִם לְקָחָהּ יְהוּדָה, הֲרֵי שָׂדֶה אַחֶרֶת שֶׁיִּפָּרַע מִמֶּנָּה בַּעַל חוֹבוֹ.

וְכֵן לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי שֶׁלָּקַח אַחֲרוֹן שֶׁזּוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ - וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לַמּוֹכֵר שָׂדֶה בֶּן חוֹרִין, כְּנֶגֶד דְּמֵי שָׂדֶה זוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן.

שֶׁאֵין לְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן הֲנָאָה בַּעֲמִידַת זוֹ הַשָּׂדֶה בְּיַד לוֹקֵחַ שֵׁנִי; שֶׁאַפִלּוּ נִטְרָף - לוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן עַל הַמּוֹכֵר הוּא חוֹזֵר, וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת שֶׁיִּגְבֶּה מִמֶּנָּה.