ב"ה

1 Capítulo diario (solo hebreo)

סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כד

איֵשׁ לַדַּיָּן לָדוּן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה לָהֶן שֶׁהֵן אֱמֶת, וְהַדָּבָר חָזָק בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיָה הוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁהַדָּבָר כֵּן, שֶׁהוּא דָּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּדַע.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיֵּב אָדָם שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לַדַּיָּן אָדָם נֶאֱמָן אֶצְלוֹ וְשֶׁדַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דְּבָרָיו, שֶׁזֶּה הָאִישׁ חָשׁוּד הוּא עַל הַשְּׁבוּעָה - יֵשׁ לַדַּיָּן לַהֲפֹּךְ הַשְּׁבוּעָה עַל שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל דַּיָּן עַל דִּבְרֵי זֶה.
אַפִלּוּ הָיְתָה אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד נֶאֱמָנִים אֶצְלוֹ - הוֹאִיל וּמָצָא הַדָּבָר חָזָק וְנָכוֹן בְּלִבּוֹ, סוֹמֵךְ עָלָיו וְדָן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם יָדַע הוּא עַצְמוֹ שֶׁזֶּה חָשׁוּד.
וְכֵן אִם יָצָא שְׁטָר חוֹב לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו, אַפִלּוּ אִשָּׁה אוֹ קָרוֹב 'זֶה פָּרוּעַ הוּא', אִם סָמְכָה דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרָיו - יֵשׁ לוֹ לוֹמַר לְזֶה 'לֹא תִפָּרַע אֶלָא בִּשְׁבוּעָה'.
אוֹ אִם הָיָה עָלָיו שְׁטַר חוֹב לְאַחֵר, יִתֵּן לְזֶה שֶׁלֹּא נִפְגַם שְׁטָרוֹ כְּלָל, וְיַנִּיחַ זֶה שֶׁנִּפְגַם שְׁטָרוֹ בְּדִבְרֵי הָאֶחָד, אוֹ יַשְׁלִיךְ הַשְּׁטָר בְּפָנָיו וְלֹא יָדוּן בּוֹ. כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה.
וְכֵן מִי שֶׁבָּא וְטָעַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּקָּדוֹן אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁמֵּת בְּלֹא צַוָּאָה, וְנָתַן סִימָנִין מֻבְהָקִין, וְלֹא הָיָה זֶה הַטּוֹעֵן רָגִיל לְהִכָּנֵס לְבֵית זֶה שֶׁמֵּת, אִם יָדַע הַדַּיָּן שֶׁזֶּה הַמֵּת אֵינוֹ אָמוּד לִהְיוֹת לוֹ חֵפֶץ זֶה, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין זֶה הַחֵפֶץ שֶׁל מֵּת - מוֹצִיאוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין וְנוֹתְנוֹ לְזֶה הָאָמוּד בּוֹ שֶׁנָּתַן סִימָנִין. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.
שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָא לְלִבּוֹ שֶׁל דַּיָּן, שֶׁיָּדוּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהוּא דִּין אֱמֶת. אִם כֵּן, לָמָּה הִצְרִיכָה תּוֹרָה שְׁנֵי עֵדִים? שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְנֵי הַדַּיָּן שְׁנֵי עֵדִים - יָדוּן עַל פִּי עֵדוּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת הֵעִידוּ אוֹ בְּשֶׁקֶר.
בכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, הֵן עִיקַר הַדִּין. אֲבָל מִשֶּׁרַבּוּ בָּתֵּי דִּינִין שֶׁאֵינָן הֲגוּנִין, וְאַפִלּוּ יִהְיוּ הֲגוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵינָן חֲכָמִים כָּרָאוּי וּבַעֲלֵי בִּינָה - הִסְכִּימוּ רֹב בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ שְׁבוּעָה אֶלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה, וְלֹא יַפְגִימוּ שְׁטָר וְיַפְסִידוּ חֶזְקָתוֹ בְּעֵדוּת אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַדִּינִין. וְלֹא יָדוּן הַדַּיָּן בִּסְמִיכַת דַּעְתּוֹ וְלֹא בִּידִיעָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר כָּל הֶדְיוֹט 'לִבִּי מַאֲמִין לְדִבְרֵי זֶה', וְ'דַעְתִּי סוֹמֶכֶת עַל זֶה'.
וְכֵן אֵין מוֹצִיאִין מִן הַיְּתוֹמִים אֶלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה - לֹא בְּדַעַת הַדַּיָּן, וְלֹא בְּאֻמְדַּן הַמֵּת אוֹ הַטּוֹעֵן. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם הֵעִיד אָדָם נֶאֱמָן בְּדָבָר מִכָּל הַדְּבָרִים, וְנָטְתָה דַּעַת הַדַּיָּן שֶׁאֱמֶת הוּא אוֹמֵר - מַמְתִּין בַּדִּין, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה עֵדוּתוֹ; וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם בַּעֲלֵי דִּינִין עַד שֶׁיּוֹדוּ לְדִבְרֵי הָעֵד, אוֹ יַעֲשׂוּ פְּשָׁרָה, אוֹ יִסְתַּלֵּק מִן הַדִּין.
גוּמְנַיִן לַדַּיָּן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרֻמֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר 'אֶחְתְּכֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַקּוֹלָּר תָּלוּי בְּצַוְּארֵי הָעֵדִים?' תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה בּוֹ? יִדְרֹשׁ וְיַחְקֹר הַרְבֵּה, בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה שֶׁל דִינֵי נְפָשׁוֹת: אִם נִרְאֶה לוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בּוֹ רַמָּאוּת, חוֹתֵךְ הַדִּין עַל פִּי הָעֵדוּת. אֲבָל אִם הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַמָּאוּת; אוֹ שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דִּבְרֵי הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן; אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ נּוֹטָה שֶׁבַּעַל דִּין זֶה רַמַּאי וּבַעַל עָרְמָה וְהֵשִּׁיא אֶת הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים וּלְפִי תֻּמָּם הֵעִידוּ, וְזֶה הִטְעָם; אוֹ שֶׁנִּרְאֶה לוֹ מִכְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים מְסֻתָּרִין, וְאֵינָן רוֹצִים לְגַלּוֹתָם - כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אָסוּר לוֹ לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ הַדִּין, אֶלָא יְסַלֵּק עַצְמוֹ מִדִּין זֶה, וִידִינֶנּוּ מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם בַּדָּבָר.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַלֵּב, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א, יז).
דיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַלְקוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מַלְקוּת, וְלַהֲרֹג מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מִיתָה, לֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה.
וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִין בֵּית דִּין שֶׁפָּרְצוּ הָעָם בַּדָּבָר - יֵשׁ לָהֶן לִגְדֹּר וּלְחַזֵּק הַדָּבָר כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם. הַכֹּל הוֹרָאַת שָׁעָה, לֹא שֶׁיִּקָּבַע הֲלָכָה לַדּוֹרוֹת.
מַעֲשֶׂה וְהִלְקוּ אָדָם שֶׁבָּעַל אִשְׁתּוֹ תַּחַת אִילָן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ.
וּמַעֲשֶׂה וְתָלָה שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח שְׁמוֹנִים בְּיוֹם אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְלֹא הָיוּ שָׁם כָּל דַּרְכֵי הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה וְהַהַתְרָאָה, וְלֹא עֵדוּת בְּרוּרָה, אֶלָא הוֹרָאַת שָׁעָה כְּפִי מַה שֶׁרָאָה.
הוְכֵן יֵשׁ לְבֵית דִּין בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן לְהַלְקוֹת לָאָדָם שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וְהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרָיו שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל הָעֲרָיוֹת.
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ אוֹיְבִים יְדוּעִים שֶׁמּוֹצִיאִין עָלָיו שְׁמוּעָה רָעָה.
וְכֵן מְבַזִּין אֶת זֶה שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וּמְחָרְפִין אֶת יוֹלַדְתּוֹ בְּפָנָיו.
ווְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן תָּמִיד לְהַפְקִיר מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים, וּמְאַבֵּד וְנוֹתֵן כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה לִגְדֹּר פִּרְצוֹת הַדָּת וּלְחַזֵּק הַבֶּדֶק, אוֹ לִקְנֹס אַלָּם זֶה. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ" (עזרא י, ח) - מִכָּאן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר.
זוְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן נִדּוּי, כְּדֵי לִגְדֹר פֶּרֶץ, כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ. וְיֹאמַר, שֶׁנִּדָּהוּ וְהֶחֲרִימָהוּ עַל דַּעְתּוֹ, וִיפַרְסֵם חֶטְאוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'" (שופטים ה, כג).
חוְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם הָרָאוּי לָרִיב עִמּוֹ, וּלְקַלְּלוֹ וּלְהַכּוֹתוֹ וְלִתְלֹשׁ שְׂעָרוֹ, וּלְהַשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים" (נחמיה יג, כה).
טוְכֵן יֵשׁ לוֹ לִכְפּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְלֶאֱסֹר בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְלִדְחֹף וְלִסְחֹב עַל הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי, הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין" (עזרא ז, כו).
יכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן שֶׁזֶּה רָאוּי לְכָּךְ, וְשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ.
וּבַכֹּל יִהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַל יְהִי כָּבוֹד הַבְּרִיּוֹת קַל בְּעֵינָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל דִבְרֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּבוֹד בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַמַחֲזִיקִים בְּדַת הָאֱמֶת - שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר שֶׁלֹּא יַהֲרֹס כְּבוֹדָם, אֶלָא לְהוֹסִיף בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בִּלְבַד.
שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְהַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְאֵין כְּבוֹד הַתּוֹרָה אֶלָא לַעֲשׂוֹת עַל פִּי חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Esta pagina en otros idiomas