1 Capítulo diario (solo hebreo)

אהַמְּקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה, וְזָכָה בָּהּ, וְאַחַר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק, חָזַר בּוֹ וְאָמַר 'אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ', אוֹ 'אֵינִי מְקַבְּלָהּ', אוֹ 'הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה', אוֹ שֶׁאָמַר 'מוּם זֶה נִרְאֶה לִי בָּהּ' - לֹא אָמַר כְּלוּם. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, כָּךְ הַמְּקַבֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ אַחַר שֶׁזָּכָה. מַתָּנָה זוֹ שֶׁאָמַר הַמְּקַבֵּל 'אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ' אַחַר שֶׁבָּאת לְיָדוֹ - הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהּ זָכָה בָּהּ; שֶׁהֲרֵי הִפְקִירָהּ הַמְּקַבֵּל אַחַר שֶׁזָּכָה בָּהּ. אֲבָל אִם הָיָה צוֹוֵחַ מֵעִיקָרוֹ - לֹא קָנָה הַמְּקַבֵּל, וְחוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

בהַמְּזַכֶּה לַחֲבֵרוֹ בְּמַתָּנָה עַל יְדֵי אַחֵר - כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ הָאַחֵר, כְּגוֹן שֶׁמָּשַׁךְ הַמִּטַּלְטְלִין, אוֹ הִגִּיעַ שְׁטָר קַרְקַע לְיָדוֹ, אוֹ הֶחֱזִיק בַּקַרְקַע - זָכָה חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה מַתָּנָה לְיָדוֹ; וְאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.

אֲבָל הַמְּקַבֵּל, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה, מְקַבֵּל; וְאִם לֹא רָצָה, לֹא יְקַבֵּל. שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָא בְּפָנָיו. וּזְכוּת הִיא לוֹ שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ מַתָּנָה, אִם יִרְצֶה, אֲבָל אִם לֹא יִרְצֶה, אֵין נוֹתְנִין לָאָדָם מַתָּנָה בְּעַל כָּרְחוֹ.

גזִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמְּקַבֵּל שָׁתַק, וְאַחַר כָּךְ צָוַח וְאָמַר 'אֵינִי מְקַבְּלָהּ' - הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם זֶה שֶׁשָּׁתַק, כְּבָר רָצָה, וְזֶה שֶׁחָזַר וְצָוַח, חָזַר בּוֹ; אוֹ זֶה שֶׁשָּׁתַק, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיָדוֹ כְּלוּם, וְזֶה שֶׁצָּוַח, הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ.

לְפִיכָךְ אִם קָדַם אַחֵר, וְזָכָה בָּהּ לְעַצְמוֹ - אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ; שֶׁמָּא הַמְּקַבֵּל זָכָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר 'אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ', הֲרֵי הִפְקִירָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְזֶה שֶׁקָּדַם וּלְקָחָהּ, מִן הַהֶפְקֵר זָכָה.

וְאִם חָזְרוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים וּתְפָשׂוּהָ מִיַּד זֶה שֶׁקָּדַם וְזָכָה בָּהּ - אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָם; שֶׁמָּא הַמְּקַבֵּל לֹא זָכָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר 'אֵינִי רוֹצֶה' הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, וְלֹא קָנָה אוֹתָהּ, וּבִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים הִיא קַיֶּמֶת עֲדַיִן.

דרְאוּבֵן שֶׁרָצָה לִתֵּן מֵאָה דִּינָרִין לְשִׁמְעוֹן, וְשָׁלַח לוֹ הַמֵּאָה עַל יְדֵי לֵוִי: אִם אָמַר לוֹ 'זְכֵה בְּמֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן', אוֹ 'תֵּן מֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן' - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'הֵילָךְ מֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן' - יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמֵּאָה לְיַד שִׁמְעוֹן.

ההָלַךְ לֵוִי בְּמֵאָה זוֹ שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה עִמּוֹ לְהוֹלִיכָהּ לְשִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ שִׁמְעוֹן וְלֹא מְצָאָהוּ - יַחֲזִיר לִרְאוּבֵן. מֵת שִׁמְעוֹן בְּחַיֵּי רְאוּבֵן, יַחֲזִיר לִרְאוּבֵן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו.

מֵת רְאוּבֵן בְּחַיַּי שִׁמְעוֹן - יִתֵּן הַמֵּאָה לְשִׁמְעוֹן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו, שֶׁמִּצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַדְּבָרִים וְהוּא בָּרִיא, שֶׁהֲרֵי הַמֵּאָה בְּיָדוֹ שֶׁל שָּׁלִיחַ עֲדַיִן.

ואֵין אָדָם זוֹכֶה בְּמַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹכֶה גָּדוֹל וּבֶן דַּעַת. אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה, וְאַפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ, וְאַפִלּוּ עֶבֶד וְשִׁפְחָה. אֲבָל הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵינוֹ זוֹכֶה; הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁלִיחוּת לְעוֹלָם, כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

זקָטָן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ, אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ - זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים; פָחוֹת מִזֶּה - לֹא זָכָה לְעַצְמוֹ, וְלֹא לַאֲחֵרִים.

וְכֵן הַשּׁוֹטֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים; וְהַמְּזַכֶּה לְשׁוֹטֶה עַל יְדֵי בֶּן דַּעַת, זָכָה. אֲבָל הַחֵרֵשׁ זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה.

חזָכִין לְקָטָן, אַפִלּוּ בֶּן יוֹם אֶחָד, וּלְגָדוֹל, בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

וַחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה הַמַּתָּנָה לַחֲצֵרוֹ, כְּאִלּוּ זָכָה לוֹ בָּהּ אַחֵר.

טבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בֶּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בֶּחָצֵר שְׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת, כְּגוֹן שָׂדֵהוּ וְחֻרְבָתוֹ - עַד שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בְּצִדָּהּ וְיֹאמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי.

וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן קוֹנִין לוֹ, בְּסִמְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בֶּחָצֵר שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ - אֵינוֹ זוֹכֶה, עַד שֶׁתַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ.

קְטַנָּה תִּזְכֶּה לָהּ חֲצֵרָהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ; אֲבָל הַקָּטָן אֵינוֹ זוֹכֶה, עַד שֶׁתַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ אַחֵר.

יהַמַּתָּנָה כַּגֵּט, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְסֹר דְּבָרִים לְשָׁלִיחַ. כֵּיצַד? אָמַר לִשְׁלוֹשָׁה 'אִמְרוּ לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ בִּשְׁטָר מַתָּנָה, וְיִתְּנוּהוּ לִפְלוֹנִי' - אֵין זֶה כְּלוּם.

וְאִם אָמְרוּ לְאוֹתָן הָעֵדִים, 'וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לַמְּקַבֵּל' - לֹא קָנָה.

וְכֵן אִם אָמַר לִשְׁנַיִם 'כִּתְבוּ וְחִתְמוּ בִּשְׁטָר מַתָּנָה, וּתְנוּהוּ לִפְלוֹנִי' - אֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב, אֶלָא הֵן עַצְמָן כּוֹתְבִין כְּמוֹ הַגֵּט.

יאהַכּוֹתֵב בִּשְּׁטָר 'נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי', אוֹ שֶׁכָּתַב 'נְתַתִּיהָ לוֹ', אוֹ 'הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ' - הֲרֵי זֶה זָכָה כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ.

אֲבָל אִם כָּתַב בִּשְּׁטָר 'אֶתְּנֶנָּה לוֹ', אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים - לֹא זָכָה הַמְּקַבֵּל, עַד שֶׁיֹּאמַר לָעֵדִים 'כִּתְבוּ שְׁטָר מַתָּנָה וּתְנוּ לוֹ', וְכוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ.

שֶׁאֵין הַמְּקַבֵּל זוֹכֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטָר מַתָּנָה לְיָדוֹ, אוֹ עַד שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יבהָאוֹמֵר 'נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא נָתַן לִי' - חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר.

אֲבָל אִם אָמַר 'כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא כָתַב וְלֹא נָתַן לִי': אִם הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה הוּא שֶׁאָמַר כֵּן - הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים הִיא, וְהַנּוֹתֵן אוֹכֵל פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ.

וְאִם בֶּן הַמְּקַבֵּל הוּא שֶׁאָמַר, 'לֹא נָתַתָּ לְאָבִי שָׂדֶה זוֹ', וְהוּא אוֹמֵר 'כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ' - מַנִּיחִין אֶת הַפֵּרוֹת עַל יְדֵי שָׁלִישׁ, עַד שֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר הֵיאַךְ הוּא.

יגמְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁטָּעַן וְאָמַר 'זוֹ שֶׁתַּחַת יָדִי אֵינָהּ מַתָּנָה בְּיָדִי אֶלָא שׁוֹמֵר אֲנִי עָלֶיהָ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ', אוֹ שֶׁאָמַר 'בְּטֵלָה הָיְתָה מִתְּחִלָּתָהּ לְפִי שֶׁלֹּא קִבֵּלתִּיהָ, אֶלָא בְּעַל כָּרְחִי בְּאֹנֶס' אוֹ 'בְּטָעוּת', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְנִשְׁבָּע עַל זֶה שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְתַחְזֹר לִבְעָלֶיהָ.

ידטָעַן הַנּוֹתֵן וְאָמַר 'שׁוֹמֵר אַתָּה עָלֶיהָ', אוֹ שֶׁאָמַר 'שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי נְתַתִּיהָ', אוֹ 'גְּזֵלָה הִיא בְּיָדְךָ', וְזֶה אוֹמֵר 'אַתָּה נְתַתָּ לִי' - נִשְׁבָּע הַמְּקַבֵּל שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְנִפְטָר.