1 Capítulo diario (solo hebreo)

אהַכּוֹתֵב גֵּט שִׁחְרוּר לְעַבְדוֹ, וְזִכָּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְאָמַר 'זְכֵה בְּגֵט זֶה לִפְלוֹנִי עַבְדִּי' - יָצָא לַחֵרוּת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ; שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

אֲבָל אִם אָמַר 'תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי' - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְלֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ. לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר 'תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת' - לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.

בהַכּוֹתֵב בִּשְׁטָר 'עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', אוֹ 'נַעֲשָׂה פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', אוֹ 'הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין' - הֲרֵי זֶה יָצָא לַחֵרוּת. כָּתַב בִּשְׁטָר 'אֶעֱשֶׂנּוּ בֶּן חוֹרִין' - לֹא יָצָא לַחֵרוּת.

גהָאוֹמֵר 'עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא עֲשָׂאַנִי' - חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אָמַר 'כָּתַבְתִּי גֵּט שִׁחְרוּר וְנָתַתִּי לוֹ', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא כָתַב וְלֹא נָתַן לִי' - הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים, וַהֲרֵי זֶה עֶבֶד עַד שֶׁיְּשַׁחְרְרֶנּוּ בְּפָנֵינוּ.

דמִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְאָמַר 'פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי אַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהּ יוֹרְשִׁים' - הֲרֵי זוֹ שִׁפְחָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְאָסוּר לַיּוֹרְשִׁים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת. וְכֵן אִם אָמַר 'עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ' - כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין, וְאֵין מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ אֶלָא בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא רוֹצָה בָּהּ. צִוָּה וְאָמַר 'שַׁחְרְרוּהָ' - כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ.

הבְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים שָׁוִין שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לְגִטֵּי נָשִׁים; וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים, הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הַשְׁטַרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁשָּׁה: פְּסוּלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּכְשֵׁרִין בְּעֵד כּוּתִי, וּצְרִיכִין כְּתִיבָה לְשֵׁם הַמְּשֻׁחְרָר עַצְמוֹ, וְאֵין נִכְתָּבִין בַּמְּחֻבָּר, וְאֵין עֵדֵיהֶם חוֹתְמִין אֶלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה. וְאֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין לְּמּוֹלִיךְ וּלְּמֵּבִיא.

כֵּיצַד? כָּל הַשְׁטָרוֹת הָעוֹלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, כְּשֵׁרִים בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה - חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.

וכָל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אַפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי - פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין בְּעֵד אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְעֵד אֶחָד כּוּתִי. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה כּוּתִי חָבֵר.

וּבַזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהַכּוּתִים כַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, אָנוּ לְמֵדִין מֵהֶן לַצָּדּוֹקִין. שֶׁהַצָּדּוֹקִין בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ כּוּתִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, קֹדֶם שֶׁגָזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כַּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם.

בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב לָהּ" (דברים כד, א; דברים כד, ג) - לִשְׁמָהּ; וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ" (ויקרא יט, כ) - עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִשְׁמָהּ. בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב... וְנָתַן" (דברים כד, א; דברים כד, ג) - מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָא נְתִינָה, יָצָא הַכָּתוּב בִּמְּחֻבָּר וְאַחַר כָּךְ קָצַּץ, שֶׁהֲרֵי מְחֻסָּר קְצִיצָה וּנְתִינָה; וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "נִתַּן לָהּ" - לֹא יִהְיֶה מְחֻסָּר אֶלָא נְתִינָה.

אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, אֵין חוֹתְמִין עֵדֵיהֶם אֶלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טַעַם הַדָּבָר בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין.

זוְכֵיצַד הֵן שָׁוִין בַּמּוֹלִיךְ וּבַמֵּבִיא? שֶׁהַמֵּבִיא גֵּט שִׁחְרוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אִם אֵין עֵדִים לְקַיְּמוֹ, וְאָמַר הַשָּׁלִיחַ 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' - זֶה הוּא קִיּוּמוֹ; וְאִם בָּא הָאָדוֹן וְעִרְעֵר אַחַר כָּךְ, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים.

כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה גִּטָּהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ, הוֹאִיל וְהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ - כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁשְׁטַר שִׁחְרוּרוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', אִם הִתְנָה עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ - כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁהֵבִיא גֵּט וְאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', נֶאֱמָן עַל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִיּוּם.

חכָּל הַכָּשֵׁר לְהָבִיא גֵּט אִשָּׁה, מֵבִיא גֵּט הָעֶבֶד. וְהָעֶבֶד מְקַבֵּל גֵּט לַחֲבֵרוֹ מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל מְּקַבֵּל. הַכּוֹתֵב שְׁטַר אֵרוּסִין לְשִׁפְחָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהּ 'צְאִי בּוֹ לְחֵרוּת וְהִתְקַדְּשִׁי בּוֹ' - אֵין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן שִׁחְרוּר, וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְלֹא מְשֻׁחְרֶרֶת.