ב"ה

Estudio Estudio Diario 3 Capítulos diarios

Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

עבדים - פרק ד, עבדים - פרק ה, עבדים - פרק ו

אאָמָה הָעִבְרִיָּה, הִיא הַקְּטַנָּה שֶׁמְכָרָהּ אָבִיהָ.

וּמִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְתֵעָשֶׂה נַעֲרָה - אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ בָּהּ רְשׁוּת, וְיֵשׁ לוֹ לְקַדְּשָׁהּ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.

אַף הַקְּטַנָּה שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית בְּסִימָנֶיהָ, וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַהֲבָאַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - יֵשׁ לְאָבִיהָ לְמָכְרָהּ כָּל זְמָן שֶׁהִיא קְטַנָּה.

אֲבָל הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרֹגִּינוֹס - אֵינוֹ נִּמְכָּר לֹא בְּדִין עֶבֶד עִבְרִי, וְלֹא בְּדִין אָמָה הָעִבְרִיָּה.

באֵין הָאָב רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ אֶלָא אִם כֵּן הֶעֱנִי, וְלֹא נִשְׁאָר לוֹ כְּלוּם - לֹא קַרְקַע, וְלֹא מִטַּלְטְלִין, וְאַפִלּוּ כְּסוּת שֶׁעָלָיו.

וְאַף עַל פִּי כֵן כּוֹפִין אֶת הָאָב לִפְדּוֹתָהּ אַחַר שֶׁמְכָרָהּ, מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה.

בָּרַח הָאָב, אוֹ שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִפְדּוֹתָהּ - הֲרֵי זוֹ עוֹבֶדֶת עַד שֶׁתֵּצֵא.

גאַמָּה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּכֶּסֶף אוֹ בְּשָׁוֶה כֶּסֶף, וּבַשְׁטַר.

וְאֵינָהּ נִקְנֵית בִּפְרוּטָה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹתָהּ בְּדָמִים שֶׁרְאוּיִין לְגֵרָעוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּגְרַע פִּדְיוֹנָהּ וְתֵצֵא.

כֵּיצַד בִּשְׁטַר? כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס 'בִּתִּי מְכוּרָה לָךְ', 'בִּתִּי קְנוּיָה לָךְ', וְנוֹתֵן בְּיַד הָאָדוֹן. וּשְׁטַר אָמָה הָעִבְרִיָּה, הָאָב כּוֹתְבוֹ.

דאָמָה הָעִבְרִיָּה עוֹבֶדֶת שֵׁשׁ שָׁנִים כְּעֶבֶד שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה" (דברים טו, יב); וְיוֹצְאָה בִּתְחִלַּת שֶׁבַע. וְאִם פָּגַע בָּהּ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שֵׁשׁ, יוֹצְאָה חִנָּם כָּעֶבֶד.

וְאִם מֵת הָאָדוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן - יוֹצְאָה חִנָּם כַּנִּרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (דברים טו, יז). וְכֵן מְגָרַעַת פִּדְיוֹנָהּ, וְיוֹצְאָה.

וְאִם כָּתַב לָהּ שְׁטַר שִׁחְרוּר, וּמָחַל עַל הַשְּׁאָר - יוֹצְאָה חִנָּם כָּעֶבֶד.

היְתֵרָה אָמָה הָעִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּסִימָנִין. כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה סִימָנִין, וְנַעֲשָׂת נַעֲרָה - יוֹצְאָה לְחֵרוּת בְּלֹא כֶּסֶף.

אַפִלּוּ הֵבִיאָה סִימָנִין מֵאַחַר יוֹם שֶׁלְּקָחָהּ - הֲרֵי זוֹ יוֹצֵאת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצְאָה חִנָּם" (שמות כא, יא) - רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת בְּחִנָּם, יָתֵר עַל הָעֶבֶד; וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁהִיא הֲבָאַת סִימָנֵי נַעְרוּת.

וְתַחְזֹר לִרְשׁוּת אָבִיהָ, עַד שֶׁתִּבְגֹּר, וְתֵצֵא מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. הָיְתָה הַבַּת אַיְלוֹנִית שֶׁאֵין לָהּ יְמֵי נַעְרוּת, אֶלָא יוֹצְאָה מִקַּטְנוּתָהּ לִבְגָר - כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, תֵּצֵא לְחֵרוּת.

ואֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז). וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי - אִם הִפִּיל לוֹ שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא לוֹ עֵינוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ כְּדִין הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חוֹבֵל.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בִּשְׁנֵי דְּבָרִים - בְּכֶּסֶף אוֹ בִּשְׁטַר; וְקוֹנָה עַצְמָהּ בְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים - בַּשָּׁנִים, וּבַיּוֹבֵל, וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, וּבִשְׁטַר שִׁחְרוּר, וּבְמִיתַת אָדוֹן, וּבְסִימָנִין.

זיִעֵד אוֹתָהּ הָאָדוֹן לְעַצְמוֹ אוֹ לִבְנוֹ - הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָאֲרוּסוֹת, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, אֶלָא בְּמִיתַת הַבַּעַל אוֹ בְּגֵט.

וּמִצְוַת יִעוּד קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.

כֵּיצַד מִצְוַת יִעוּד? אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי', 'הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי', 'הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה'. אַפִלּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּלוּם, שֶׁמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְקִדּוּשִׁין נִתְּנוּ. וְנוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג אִישׁוּת, לֹא מִנְהַג שִׁפְחוּת.

וְאֵינוֹ מְיָעֵד שְׁתַּיִם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "יְעָדָהּ" (שמות כא, ח).

וְכֵיצַד מְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ? אִם הָיָה בְּנוֹ גָּדוֹל, וְנָתַן רְשׁוּת לְאָבִיו לְיַעֲדָהּ לוֹ - הֲרֵי הָאָב אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִבְנִי'.

חאֵין הָאָדוֹן מְיַעֵד אָמָה הָעִבְרִיָּה לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ אֶלָא מִדַּעְתָּהּ; אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר קִבֵּל אָבִיהָ מָעוֹתֶיהָ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "יְעָדָהּ" (שמות כא, ח) מִדַּעְתָּהּ.

וְאִם מֵת הָאָדוֹן - אֵין בְּנוֹ יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹצְאָה לַחֵרוּת בְּמִיתַת הָאָדוֹן.

טהַיִּעוּד כָּאֵרוּסִין, וְאֵינוֹ כַּנִּשּׂוּאִין. לְפִיכָּךְ, אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ וְלֹא יִירָשֶׁנָהּ, וְלֹא מֵפֵר נְדָרֶיהָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.

“וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) - לֹא יְעָדָהּ לוֹ, וְלֹא יְעָדָהּ לִבְנוֹ, וְלֹא נִפְדֵּית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף; וְיָצְאָה חִנָּם בַּהֲבָאַת סִימָנִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, יָתֵר עַל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנָה בָּהֶן עַצְמָהּ כְּעֶבֶד עִבְרִי.

יאֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לִמְכֹּר אָמָה הָעִבְרִיָּה, וְלֹא לִתְּנָהּ לְאִישׁ אַחֵר, בֵּין רָחוֹק, בֵּין קָרוֹב.

וְאִם מָכַר אוֹ נָתַן - לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח).

וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי - אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרוֹ לְאַחֵר, וְלֹא לִתְּנוֹ.

וְיֵרָאֶה לִי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לֶאֱסֹר דָּבָר זֶה בְּאָמָה, אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ; לְכָּךְ נֶאֱמָר "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ”.

יאאֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה נִמְכֶּרֶת אֶלָא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו אוֹ עַל בְּנוֹ קִדּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְיִעוּד.

כֵּיצַד? מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאָבִיו - שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ, רְאוּיָה הִיא לִבְנוֹ, שֶׁהֲרֵי הָאָמָה בַּת אָחִיו.

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ - מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָאָדוֹן, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲחוֹתוֹ, וְלֹא לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו.

יביֵשׁ לָאָדָם לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לַפְּסוּלִין, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכוֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכוֹהֵן הֶדְיוֹט; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּלָאו, קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן.

יגהַמְּקַדֵּשׁ בִּתּוֹ כִּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה - אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת; אֲבָל מוֹכְרָהּ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת.

כֵּיצַד? מְכָרָהּ לְשִׁפְחוּת תְּחִלָּה, וְיִעֵד אוֹתָהּ הָאָדוֹן, וּמֵת הָאָדוֹן אוֹ גֵּרְשָׁהּ וְחָזְרָה לִרְשׁוּת הָאָב כִּשֶׁהִיא קְטַנָּה - הֲרֵי הָאָב מוֹכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, אַפִלּוּ לְכוֹהֵן גָּדוֹל.

וְכֵן אִם נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם מִן הַיִּעוּד, וְחָלַץ לָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲלִיצָה פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְטַנָּה, הֲרֵי נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וְיֵשׁ לוֹ לְמָכְרָהּ לְכוֹהֵן, הוֹאִיל וְקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

ידהַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְיָצְאָה בַּשָּׁנִים אוֹ בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, וַעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה - יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר וּלְמָכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

טוהַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְאַחֵר - אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיָעֵד, מְיָעֵד.

וְאִם לֹא יִעֵד הָאָדוֹן, לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ - כְּשֶׁתֵּצֵא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, יִגְמְרוּ קִדּוּשֶׁיהָ וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ.

טזהַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק עִם הָאָדוֹן עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְיָעֵד אוֹתָהּ - אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיָעֵד, מְיָעֵד; שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל.

אעֶבֶד כְּנַעֲנִי - נִקְנֶה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה. נִקְנֶה בְּכֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטַר, אוֹ בַּחֲזָקָה, אוֹ בַּחֲלִיפִין, אוֹ בִּמְשִׁיכָה; וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטַר, אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

וְעֶבֶד קָטָן - הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְנִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה כִּמְשִׁיכַת הַבְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה, כָּל הַדְּרָכִים שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בָּהֶן.

בכֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶּסֶף? כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרַבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ 'עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא עַבְדְּךָ בָּהֶם לְחֵרוּת' - כֵּיוָן שֶׁקִבֵּל הָרַב הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת. וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד - שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לָעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר 'עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת': אִם רָצָה הָאָדוֹן וְקִבֵּל הַמָּעוֹת, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת; וְאִם לֹא רָצָה, לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ, אֶלָא עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת.

וְאֶחָד הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, בֵּין לִקְנוֹתוֹ בֵּין לְהַקְנוֹת עַצְמוֹ לוֹ.

גכֵּיצַד בִּשְׁטַר? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס 'הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין' אוֹ 'הֲרֵי אַתָּה שֶׁל עַצְמָךְ' אוֹ 'אֵין לִי עֵסֶק בָּךְ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - שֶׁזֶּה הוּא גּוּפוֹ שֶׁל גֶט שִׁחְרוּר - וּמוֹסַר לוֹ אֶת הַשְׁטָר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים,

אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים חֲתוּמִים בּוֹ וּמָסְרוּ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ - הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי גִטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאַחַת. אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא בִּכְתָב 'הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין', 'הֲרֵי אַתָּה שֶׁל עַצְמָךְ' - אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִיד עָלָיו עֵדִים בְּבֵית דִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ - עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר; שֶׁאֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת, אֶלָא בְּכֶּסֶף אוֹ בִּשְׁטַר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

וְהַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם', לֹא אָמַר כְּלוּם.

דכֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים? הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּכַוָּנָה, וְחִסְּרוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין - יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר.

אִם כֵּן לָמָּה לֹא נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה אֶלָא "שֵׁן" (שמות כא,כז) וְ"עַיִן" (שמות כא,כו)? לִדוֹן מֵהֶן: מַה שֵׁן וְעַיִן, מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין - אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר, יָצָא הָעֶבֶד בּוֹ לְחֵרוּת. אֲבָל הַמְּסָרֵס עַבְדּוֹ בַּבֵּיצִים, אוֹ הַחוֹתֵךְ לְשׁוֹנוֹ - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁאֵינָן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי. וְכֵן הַמַּפִּיל שֵׁן הַקָּטָן - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לַחֲזֹר.

האֵין יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים אֶלָא עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן בְּמִקְצָת מִצְווֹת; אֲבָל עֶבֶד שֶׁהוּא בְּגַיוּתוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין - אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם עֶשְׂרִים, רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה; אֲבָל הָעֵינַיִם וְהַשִּׁנַּיִם, הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.

והָיְתָה לוֹ אֶצְבָּע יְתֵרָה, וַחֲתָכָהּ - אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד, עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת. הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ - עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר.

וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁהָיָה בָּטֵל, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה - שֶׁאִם חֲתָכוֹ, הֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר וְיָצָא לְחֵרוּת.

זהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ - עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. הִכָּהוּ כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ - אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת.

חהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחָסְּרָה מְאוֹרָהּ, עַל שִׁנּוֹ וְנָדְדָה: אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, יָצָא לְחֵרוּת.

טהָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה וְחָסֵר מְאוֹרָהּ, אוֹ שִׁנּוֹ נוֹדֶדֶת, וְהִכָּהוּ הָאָדוֹן וְהִפִּיל הַשֵּׁן הַנּוֹדֶדֶת, אוֹ סִמֵּא הָעַיִן הַכֵּהָה: אִם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר כָּל שֶׁהוּא, יָצָא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

יהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבְתָה יָדוֹ, וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת.

תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵּל בּוֹ עֶצֶם מִן הַלֶּחִי - יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי בִּטֵּל מַעֲשֵׂה הַשִּׁנַּיִם הַקְּבוּעִים בְּאוֹתוֹ הָעֶצֶם.

יאהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא עֵינוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִבְהֵמָה, וְנָפְלָה בָּעֶבֶד וְהִפִּילָה שִׁנּוֹ אוֹ חָתְכָה אֶצְבָּעוֹ - לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל" (שמות כא, כז) - עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן.

יבהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ, וְסִמֵּא עֵין הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ - לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹ.

יגהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ 'כְּחֹל לִי עֵינִי', וְסִמְּאָהּ; 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ - שִׂחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵרוּת; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק, הֲרֵי נִתְכַּוֵּן לִנְגֹּעַ בְּאֵבָרֵי הָעֶבֶד וּלְסַכֵּן בָּהֶן.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיְתָה עֵין (נ"א שן) הָעֶבֶד כּוֹאֶבֶת, וְהָיָה רַבּוֹ אֻמָּן, וַעֲקָרָהּ לוֹ - שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת.

ידהַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ, וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ - הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת בְּשִׁנּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

טומִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, וְעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין - אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְרַבּוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ.

טזעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל - יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, אִם חִסְּרָן הַבַּעַל; אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.

וְעַבְדֵי מְלוֹג - אֵינָן יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לֹא אִם הִפִּילָן הַבַּעַל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהֶם אֶלָא פֵּרוֹת, וְלֹא אִם הִפִּילָה אוֹתָן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ.

יזיְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, וְאֵין דָּנִין בּוֹ אֶלָא בֵּית דִּין סְמוּכִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְנָס. לְפִיכָּךְ עֶבֶד שֶׁאָמַר לְרַבּוֹ 'הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי, וְסִמִּיתָ אֶת עֵינִי', וְהָאָדוֹן אוֹמֵר 'לֹא עָשִׂיתִי זֶה' – פָּטוּר; שֶׁאִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת בְּלֹא עֵדִים, שֶׁהַמּוֹדֶה בַּקְּנָס, פָּטוּר.

כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה, שֶׁכָּל מוֹדֶה בִּקְּנָס, פָּטוּר מִלְּשַׁלְּמוֹ.

אהַכּוֹתֵב גֵּט שִׁחְרוּר לְעַבְדוֹ, וְזִכָּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְאָמַר 'זְכֵה בְּגֵט זֶה לִפְלוֹנִי עַבְדִּי' - יָצָא לַחֵרוּת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ; שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

אֲבָל אִם אָמַר 'תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי' - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְלֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ. לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר 'תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת' - לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.

בהַכּוֹתֵב בִּשְׁטָר 'עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', אוֹ 'נַעֲשָׂה פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', אוֹ 'הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין' - הֲרֵי זֶה יָצָא לַחֵרוּת. כָּתַב בִּשְׁטָר 'אֶעֱשֶׂנּוּ בֶּן חוֹרִין' - לֹא יָצָא לַחֵרוּת.

גהָאוֹמֵר 'עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא עֲשָׂאַנִי' - חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אָמַר 'כָּתַבְתִּי גֵּט שִׁחְרוּר וְנָתַתִּי לוֹ', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא כָתַב וְלֹא נָתַן לִי' - הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים, וַהֲרֵי זֶה עֶבֶד עַד שֶׁיְּשַׁחְרְרֶנּוּ בְּפָנֵינוּ.

דמִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְאָמַר 'פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי אַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהּ יוֹרְשִׁים' - הֲרֵי זוֹ שִׁפְחָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְאָסוּר לַיּוֹרְשִׁים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת. וְכֵן אִם אָמַר 'עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ' - כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין, וְאֵין מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ אֶלָא בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא רוֹצָה בָּהּ. צִוָּה וְאָמַר 'שַׁחְרְרוּהָ' - כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ.

הבְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים שָׁוִין שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לְגִטֵּי נָשִׁים; וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים, הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הַשְׁטַרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁשָּׁה: פְּסוּלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּכְשֵׁרִין בְּעֵד כּוּתִי, וּצְרִיכִין כְּתִיבָה לְשֵׁם הַמְּשֻׁחְרָר עַצְמוֹ, וְאֵין נִכְתָּבִין בַּמְּחֻבָּר, וְאֵין עֵדֵיהֶם חוֹתְמִין אֶלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה. וְאֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין לְּמּוֹלִיךְ וּלְּמֵּבִיא.

כֵּיצַד? כָּל הַשְׁטָרוֹת הָעוֹלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, כְּשֵׁרִים בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה - חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.

וכָל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אַפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי - פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין בְּעֵד אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְעֵד אֶחָד כּוּתִי. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה כּוּתִי חָבֵר.

וּבַזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהַכּוּתִים כַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, אָנוּ לְמֵדִין מֵהֶן לַצָּדּוֹקִין. שֶׁהַצָּדּוֹקִין בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ כּוּתִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, קֹדֶם שֶׁגָזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כַּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם.

בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב לָהּ" (דברים כד, א; דברים כד, ג) - לִשְׁמָהּ; וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ" (ויקרא יט, כ) - עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִשְׁמָהּ. בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב... וְנָתַן" (דברים כד, א; דברים כד, ג) - מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָא נְתִינָה, יָצָא הַכָּתוּב בִּמְּחֻבָּר וְאַחַר כָּךְ קָצַּץ, שֶׁהֲרֵי מְחֻסָּר קְצִיצָה וּנְתִינָה; וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "נִתַּן לָהּ" - לֹא יִהְיֶה מְחֻסָּר אֶלָא נְתִינָה.

אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, אֵין חוֹתְמִין עֵדֵיהֶם אֶלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טַעַם הַדָּבָר בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין.

זוְכֵיצַד הֵן שָׁוִין בַּמּוֹלִיךְ וּבַמֵּבִיא? שֶׁהַמֵּבִיא גֵּט שִׁחְרוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אִם אֵין עֵדִים לְקַיְּמוֹ, וְאָמַר הַשָּׁלִיחַ 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' - זֶה הוּא קִיּוּמוֹ; וְאִם בָּא הָאָדוֹן וְעִרְעֵר אַחַר כָּךְ, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים.

כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה גִּטָּהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ, הוֹאִיל וְהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ - כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁשְׁטַר שִׁחְרוּרוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', אִם הִתְנָה עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ - כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁהֵבִיא גֵּט וְאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', נֶאֱמָן עַל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִיּוּם.

חכָּל הַכָּשֵׁר לְהָבִיא גֵּט אִשָּׁה, מֵבִיא גֵּט הָעֶבֶד. וְהָעֶבֶד מְקַבֵּל גֵּט לַחֲבֵרוֹ מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל מְּקַבֵּל. הַכּוֹתֵב שְׁטַר אֵרוּסִין לְשִׁפְחָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהּ 'צְאִי בּוֹ לְחֵרוּת וְהִתְקַדְּשִׁי בּוֹ' - אֵין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן שִׁחְרוּר, וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְלֹא מְשֻׁחְרֶרֶת.