ב"ה

Estudio Estudio Diario 3 Capítulos diarios

Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

גזילה ואבידה - פרק י, גזילה ואבידה - פרק יא, גזילה ואבידה - פרק יב

אעוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּעַל זְרוֹעַ שֶׁאָנַס נִכְסֵי יִשְׂרָאֵל וְיָרַד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶזֶק בְּיַד זֶה הַיִּשְׂרְאֵל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהִפְסִיד מָמוֹנוֹ, וְאַחַר שֶׁתָּקַף לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה מְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר - אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים שֶׁאֱמֶת טָעַן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמּוֹכֵר, אוֹ יָעִידוּ עֵדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָאֱמֶת טָעַן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמּוֹכֵר.

וְכֵן אִם הָיָה שָׁם מֶלֶךְ אוֹ שַׂר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לָכֹף אֶת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמָּכַר לְדִּין, וְלֹא תָּבְעוּ הַבְּעָלִים אֶת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ מִן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מוֹדִין לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁאֱמֶת טָעַן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים; שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר הַלּוֹקֵחַ לַבְּעָלִים 'אִם גַּזְלָן הוּא הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, לָמָּה לֹא תְבַעְתֶּם אוֹתוֹ בְּדִינֵיהֶם?'

גהַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְּצִיקִים לְיִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּשִׁים לַהָרְגָם עַד שֶׁיִּפְדֶּה עַצְמוֹ מִיַּד הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּשָׂדֵהוּ אוֹ בְּבֵיתוֹ, וְיִתְּנֶנָּה לַמֵּצִיק וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחֶנּוּ, כְּשֶׁיִּרְצֶה הַמֵּצִיק לִמְכֹּר אוֹתָהּ הַקַּרְקַע - אִם יֵשׁ בְּיַד הַבְּעָלִים לִקַּח מִן הַמֵּצִיק, הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם.

וְאִם אֵין בְּיַד הַבְּעָלִים לִקַּח, אוֹ שֶׁשִּׁהָה הַקַּרְקַע בְּיַד הַמֵּצִיק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - כָּל הַקּוֹדֵם וְלָקַח מִן הַמֵּצִיק, זָכָה. וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים רְבִיעַ הַקַּרְקַע, אוֹ שְׁלִישׁ הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הַמֵּצִיק מוֹכֵר בְּזוֹל; הוֹאִיל וְקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר - הֲרֵי זֶה מוֹכֵר בְּפָחוֹת רְבִיעַ אוֹ קָרוֹב לוֹ, וְזֶה הַרְבִיעַ שֶׁל בְּעָלִים, שֶׁהֲרֵי מֵחֲמַת שֶׁהִיא שֶׁלָּהֶן מוֹכֵר בְּזוֹל.

לְפִיכָךְ הַלּוֹקֵחַ מִן הַמֵּצִיק בִּשְׁלוֹשִׁים - נוֹתֵן לַבְּעָלִים עֲשָׂרָה, אוֹ נוֹתֵן לָהֶם רְבִיעַ הַקַּרְקַע וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה הַכֹּל. וְאִם לֹא נָתַן, הֲרֵי רְבִיעַ הַקַּרְקַע כְּגָזֵל בְּיָדוֹ.

דהַיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְטָעָהּ: אִם הָיְתָה שָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִטַּע - אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּשָׂדֶה זוֹ לִטְּעָהּ, וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַשָּׂדֶה; וְאִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִטַּע - שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

האָמַר לוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה 'עֲקֹר אִילָנְךָ וְלֵךְ' - שׁוֹמְעִין לוֹ. אָמַר הַנּוֹטֵעַ 'הֲרֵינִי עוֹקֵר אִילָנִי' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְחִישׁ אֶת הַקַּרְקַע.

והַחֲצֵרוֹת - הֲרֵי הֵן רְאוּיוֹת לְבִנְיָן, וּלְהוֹסִיף בָּהֶן בָּתִּים וַעֲלִיּוֹת. לְפִיכָךְ הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים, שֶׁהַבּוֹנֶה בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ - הֲרֵי זֶה כְּנוֹטֵעַ שָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִטַּע, וְשָׁמִין לוֹ כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּבִנְיָן זֶה לִבְנוֹתוֹ. וְהוּא, שֶׁיִּבְנֶה בִּנְיָן הַמּוֹעִיל הָרָאוּי לְאוֹתָהּ חָצֵר כְּמִנְהַג אוֹתוֹ מָקוֹם.

זהַיּוֹרֵד לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּת, אַפִלּוּ נָטַע שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִטַּע - שָׁמִין לוֹ, וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: שֶׁאִם הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹטֵל הַהוֹצָאָה; וְאִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה, נוֹטֵל הַשֶּׁבַח.

וּבַעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְהַשֻּׁתָּף בַּשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ - כְּיּוֹרֵד בִּרְשׁוּת הֵן, וְשָׁמִין לָהֶם וְיָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה.

חהַיּוֹרֵד לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנָטַע אוֹ בָּנָה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעַל הַשָּׂדֶה וְהִשְׁלִים הַבִּנְיָן אוֹ שֶׁשָּׁמַר הַנְּטִיעוֹת, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁמַּרְאִין שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה לְמַה שֶׁעָשָׂה זֶה וּבִרְצוֹנוֹ בָּא הַדָּבָר - שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

טהַיּוֹרֵד לְתוֹךְ חָּרְבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבְנָאָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת - שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

וְאִם אָמַר בַּעַל הַבִּנְיָן 'עֵצַי וַאֲבָנַי אֲנִי נוֹטֵל': בְּבַּיִת - שׁוֹמְעִין לוֹ; בְּשָּׂדֶה - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְחִישׁ אֶת הַקַּרְקַע. אָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּרְקַע 'טֹל מַה שֶׁבָּנִיתָ' - שׁוֹמְעִין לוֹ.

יכָּל מִי שֶׁשָּׁמִין לוֹ - בֵּין שֶׁהָיְתָה יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה - אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם, עַד שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא.

וְאִם אָמַר 'יָבוֹאוּ הַדַּיָּנִים, וְיַעֲשׂוּ שׁוּמַת הַהוֹצָאָה, וַהֲרֵי הִיא גְּלוּיָה לְעֵינֵיהֶם, וִישַׁעֲרוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהַסִּיד וּשְׂכַר הָאֻמָּנִין בְּפָּחוֹת שֶׁבַּשְּׁעָרִים' - שׁוֹמְעִין לוֹ, וְנוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְכֵן זֶה שֶׁנּוֹטֵל הַשֶּׁבַח בִּלְבָד, וְהָיְתָה יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה - אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה.

יאכָּל שֶׁשָּׁמִין לוֹ וְנוֹטֵל, שֶׁטָּעַן בַּעַל הַשָּׂדֶה וְאָמַר 'נָתַתִּי', וְהַיּוֹרֵד לַשָּׂדֶה אוֹמֵר 'לֹא נָטַלְתִּי' - הַיּוֹרֵד נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ כְּלוּם וְנוֹטֵל; שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לְבַעַל הַשָּׂדֶה 'עֲדַיִן לֹא שָׁמוּ לְךָ וְלֹא יָדַעְתָּ כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לִתֵּן, הֵיאַךְ נָתַתָּ?'

אֲבָל אִם שָׁמוּ לוֹ וְאָמְרוּ לְבַעַל הַשָּׂדֶה 'תֵּן לוֹ', וְאָמַר 'נָתַתִּי', אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁבָּע הַיּוֹרֵד - הֲרֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁנָּתַן וְיִפָּטֵר; שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ.

יבבַּעַל שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ גֵּרְשָׁהּ: אִם הָיָה הַבַּעַל עַצְמוֹ אָרִיס - נִסְתַּלֵּק בַּעַל נִסְתַּלְּקוּ אֲרִיסִיו, שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָהּ אֶלָא עַל דַּעַת הַבַּעַל; וְשָׁמִין לָהֶם, וְיָדָם עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

וְאִם אֵין הַבַּעַל אָרִיס - עַל דַּעַת הַקַּרְקַע יָרְדוּ, וְשָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס.

אהֲשָׁבַת אֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א).

וְהָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהִנִּיחָהּ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ..." (שם); וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הֱשִׁיבָהּ, קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה.

בלָקַח אֶת הָאֲבֵדָה, וְלֹא הֱשִׁיבָהּ - בִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין: עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג), וְעַל "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג).

אַפִלּוּ הָיָה בַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע, וְאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ - מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ.

אֲבָל אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס, הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס; וְהָאֶפִיקוֹרוֹסִים, וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לְהַחֲזִיר לָהֶן אֲבֵדָה, כַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

גאֲבֵדַת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - מֻתֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג). וְהַמַחֲזִירָהּ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְזִיק יַד רִשְׁעֵי עוֹלָם.

וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם - אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה, וְחַיָּב לְהַחֲזִירהּ.

וּבְכָל מָקוֹם מַכְנִיסִין כְּלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים כִּכְלֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

דטָעוּת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, כַּאֲבֵדָתוֹ וּמֻתֶּרֶת. וְהוּא, שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ; אֲבָל לְהַטְעוֹתוֹ, אָסוּר.

הכֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים חֶשְׁבּוֹן וְטָעָה. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל 'רְאֵה שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָא מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ' - כְּגוֹן זֶה מֻתָּר.

אֲבָל אִם לֹא אָמַר כֵּן - אָסוּר, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְבָדְקוֹ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

ועִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵלִים וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דָּרִין בָּהּ, וּמֶחְצָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמֶחְצָה יִשְׂרָאֵל, וּמָצָא בָּהּ אֲבֵדָה - נוֹטֵל וּמַכְרִיז; וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, חַיָּב לְהַחֲזִיר.

זהָיָה רֹב הָעִיר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: אִם מָצָא בְּמָקוֹם מִן הָעִיר שֶׁרֹב הַמְּצוּיִים שָׁם יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהַכְרִיז.

אֲבָל אִם מָצָא בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה, בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְצוּיִין שָׁם תָּמִיד, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִין שָׁם - הֲרֵי הַמְּצִיאָה שֶׁלּוֹ; וְאַפִלּוּ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ - שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה כְּשֶׁנָּפְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר עוֹבֵד כּוֹכָבִים מְצָאָהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ - הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּתֵּן אֶת סִימָנֶיהָ.

חמָצָא בְּעִיר זוֹ שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חָבִית שֶׁל יַיִן - יֵינָהּ אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְקַנְקַנָּהּ מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה; וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, מֻתֶּרֶת בִּשְׁתִיָּה לְזֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצָאָהּ.

טעוֹף שֶׁחָטַף בָּשָׂר וְהִשְׁלִיכוֹ בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ.

יהַמּוֹצֵא אֲבֵדָה בְּזוּטוֹ שֶׁל יָּם, וּבִשְׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָּהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן, הֲרֵי זוֹ שֶׁל מוֹצְאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ" (דברים כב, ג) - מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם; יָצָאת זוֹ שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם, שֶׁזֶּה וַדַּאי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה.

יאהַמְּאַבֵּד מָמוֹנוֹ לַדַּעַת, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. כֵּיצַד? הִנִּיחַ פָּרָתוֹ בְּרֶפֶת שֶׁאֵין לָהּ פֶּתַח וְלֹא קְשָׁרָהּ וְהָלַךְ לוֹ, הִשְׁלִיךְ כִּיסוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָלַךְ לוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה - הֲרֵי זֶה אִבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעְתּוֹ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לָרוֹאֶה דָּבָר זֶה לִטֹּל לְעַצְמוֹ, אֵינוֹ זָקוּק לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תֹּאבַד" (דברים כב, ג) - פְּרָט לַמְּאַבֵּד לְדַעְתּוֹ.

יבאֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וְלֹא לְהַחֲזִירהּ.

יגמָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה - אִם הָיָה חָכָם אוֹ זָקֵן מְכֻבָּד שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל כֵּלִים אֵלּוּ בְּיָדוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהֶן; וְאוֹמֵד אֶת דַּעְתּוֹ אִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ - אִם הָיָה מַחֲזִירן לְעַצְמוֹ, כָּךְ חַיָּב לְהַחֲזִיר שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְאִם לֹא הָיָה מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ אַפִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ - כָּךְ בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר.

הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִיר כֵּלִים כְּאֵלּוּ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִירָן בָּעִיר, וּמְצָאָן בָּעִיר - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר; מְצָאָן בַּשָּׂדֶה - חַיָּב לְהַחֲזִירן, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי נִכְנָס בָּהֶן לָעִיר וְאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָּךְ.

ידוְכֵן אִם מָצָא בְּהֵמָה וְהִכִּישָׁהּ - נִתְחַיֵּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וּלְהַחֲזִירהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ; שֶׁהֲרֵי הִתְחִיל בַּמִּצְוָה. הֶחֱזִירהּ וּבָרְחָה, אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א) - "הָשֵׁב", אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמָעוֹ.

לְעוֹלָם הוּא חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, עַד שֶׁיַּחֲזִירנָּה לִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ לְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר; אֲבָל אִם הֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר, כְּגוֹן גִּנָּה וְחָרְבָּה, וְאָבְדָה מִשָּׁם - חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ.

טוהֶחֱזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בַּשַּׁחֲרִית לְמָקוֹם שֶׁהַבְּעָלִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם בַּשַּׁחֲרִית - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַבְּעָלִים רוֹאִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים; אֲבָל בְּבַעֲלֵי חַיִּים - לְעוֹלָם חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.

טזרָאָה בְּהֵמָה שֶׁבָּרְחָה מִן הַדִּיר, וְהֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ - הֲרֵי זֶה קִיֵּם הַמִּצְוָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הַבְּעָלִים.

יזהַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין - מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בְּכָל מָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

יחכֹּהֵן שֶׁרָאָה הָאֲבֵדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת - אֵינוֹ מִטַּמָּא לְהַחֲזִירהּ, שֶׁבָּעֵת שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הָשֵׁב אֲבֵדָה, מְבַטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל "קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (ויקרא כא, ו), וְעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, ד); וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

יטרָאָה אֶת הָאֲבֵדָה, וְאָמַר לוֹ אָבִיו אַל תַּחֲזִירֶנָּה - יַחֲזִיר, וְלֹא יְקַבַּל מִמֶּנּוּ. שֶׁאִם קִבֵּל מֵאָבִיו, נִמְצָא בְּעֵת שֶׁקִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "כַבֵּד אֶת אָבִיךָ" (שמות כ, יא; דברים ה, טו), בִטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א), וְעָבַר עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).

כהָרוֹאֶה מַיִם שׁוֹטְפִין וּבָאִין לְהַשְׁחִית בִּנְיַן חֲבֵרוֹ, אוֹ לְהַשְׁחִית שָׂדֵהוּ - חַיָּב לִגְדֹּר בִּפְנֵיהֶם וּלְמָנְעָם: שֶׁנֶּאֱמַר "לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג), לְרַבּוֹת אֲבֵדַת קַרְקָעוֹ.

אמִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, וּפָגַע בַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ: אִם יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת שְׁתֵּיהֶן, חַיָּב לְהַחֲזִיר שְׁתֵּיהֶן. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶלָא אַחַת מֵהֶן - אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת, וְאַפִלּוּ לַאֲבֵדַת אָבִיו אוֹ שֶׁל רַבּוֹ. שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם.

בפָּגַע בַּאֲבֵדַת רַבּוֹ עִם אֲבֵדַת אָבִיו: אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ, שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת; וְאִם לָאו, שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת.

וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רַבּוֹ מֻבְהָק, שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה מִמֶּנּוּ.

גהִנִּיחַ אֲבֵדָתוֹ, וְהֶחֱזִיר אֲבֵדַת חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שָׂכָר הָרָאוּי לוֹ.

כֵּיצַד? שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם, הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְאִם אָמַר לוֹ 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שֶׁלּוֹ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁעָלָה חֲמוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֵלָיו, הוֹאִיל וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ, זָכָה בַּמֶה שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ.

דיָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְכֵן אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה, וּבָטַל מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁשָׁוָה דִּינָר, וְהֶחֱזִיר אֲבֵדָה שֶׁשָׁוָה מֵאָה דִּינָרין - לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי דִּינָר שֶׁהִפְסַדְתִּי', אֶלָא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבְטַל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ.

וְאִם הִתְנָה עִם הַבְּעָלִים אוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁיִּטֹּל מַה שֶׁיַפְסִיד, וְהִרְשׁוּהוּ - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל.

וְאִם אֵין שָׁם בְּעָלִים וְלֹא בֵּית דִּין, שֶׁלּוֹ קוֹדֵם.

הוְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּדֶּרֶךְ, זֶה בֶּחָבִית שֶׁל יַיֵן וְזֶה בְּכַד שֶׁל דְבַשׁ, וְנִסְדַּק הַכַּד שֶׁל דְבַשׁ, וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׁפֵךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ, שָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹךְ הֶחָבִית - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְאִם אָמַר 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. וְאִם נִשְׁפַּךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר; וְכָל הַמַּצִּיל, לְעַצְמוֹ מַצִּיל.

והָיָה זֶה בָּא בְּכַד שֶׁל דְבַשׁ וְזֶה בָּא בְּקַנְקַנִּים רֵיקָנִים, וְנִסְדְּקָה כַּד הַדְּבַשׁ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּנְקַנִּים 'אֵינִי מַצִּיל לְךָ דְּבַשׁ זֶה בְּקַנְקַנַּי עַד שֶׁתִּתֵּן לִי חֶצְיוֹ' אוֹ 'שְׁלִישׁוֹ' אוֹ 'כָּךְ וְכָּךְ דִּינָרין', וְקִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ 'הֵן' - הֲרֵי זֶה שָחַק בּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ; שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידוֹ כְּלוּם.

זוְכֵן מִי שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהָיְתָה מַעְבֹּרֶת לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ 'הַעֲבִירֵנִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דִּינָר', וְהֶעֱבִירוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְאִם הָיָה צַיָּד, וְאָמַר לוֹ 'בַּטֵּל מְצוֹדָתְךָ וְהַעֲבִירֵנִי' - נוֹתֵן לוֹ מַה שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.

חשַׁיָרָא שֶׁהָיְתָה הוֹלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ: אִם אֵינָן יְכוֹלִים לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל - הִצִּיל לְעַצְמוֹ; וְאִם יְכוֹלִין הֵן לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל - אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הִצִּיל לָאֶמְצָע.

טהָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק - כָּל הַמַּצִּיל, מַצִּיל לָאֶמְצָע, אֶלָא אִם כֵּן אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ; שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמָעוּהוּ אוֹמֵר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הָיָה לָהֶן לִדְחֹק עַצְמָן וּלְהַצִּיל; וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ, הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ מִן הַכֹּל.

יהָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶן - הִצִּיל לָאֶמְצָע; וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל' - הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ, וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ.

וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל - כָּל שֶׁיַּצִּיל, הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר; וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הֲרֵי חָזַר מִן הַשְּׂכִירוּת, וְכֹל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר כֵּן, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ.

יאשַׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן, וְנָתְנוּ לוֹ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת.

וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ, מְחַשְּׁבִין שְׂכָרוֹ לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת. וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים.

יברַשָּׁאִין הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַׁיָרָא, מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת; וְאִם פָּשַׁע בָּהּ הוּא וְאָבְדָה, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.

יגאָבְדָה חֲמוֹרוֹ, וְאָמַר 'תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְדָרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וְאַפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַׁיָרָא, אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵר אַחַת לְשׁוֹמֵר שְׁתַּיִם.

ידסְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם, וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטָבְעָהּ, וְהֵקֵלוּ מִמַּשָּׂאָהּ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.

טורַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה, מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת; פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.