1 Capítulo diario (solo hebreo)

אכִּבּוּד אָב וָאֵם - מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה. וְכֵן מוֹרָא אָב וָאֵם.

שָׁקַל אוֹתָם הַכָּתוּב בִּכְבוֹדוֹ וּבְמוֹרָאוֹ: כָּתוּב "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא; דברים ה, טו), וְכָתוּב "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג, ט); וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ כָּתוּב "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג), וְכָתוּב "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו, יג; דברים י, כ) - כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּמוֹרָאוֹ, כָּךְ צִוָּה עַל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם.

בהַמְּקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בִּסְקִילָה, וְהַמְּגַדֵּף בִּסְקִילָה - הִנֵּה הִשְׁוָה אוֹתָן בָּעֹנֶשׁ.

הִקְדִּים אָב לְאֵם בַּכָּבוֹד, וְהִקְדִּים אֵם לָאָב בַּמּוֹרָא - לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין, בֵּין לַכָּבוֹד בֵּין לַמּוֹרָא.

גאֵי זֶהוּ מוֹרָא, וְאֵי זֶהוּ כָּבוֹד? מוֹרָא - לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יִקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ לֹא בְּחַיָּיו וְלֹא בְּמוֹתוֹ, אֶלָא אוֹמֵר 'אַבָּא מָרִי'.

הָיָה שֵׁם אָבִיו אוֹ שֵׁם רַבּוֹ כְּשֵׁם אֲחֵרִים, מְשַׁנֶּה אֶת שְׁמָם.

יֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵין נִזְהָר בְּכָּךְ אֶלָא בְּשֵׁם שֶׁהוּא פֶּלֶא, שֶׁאֵין הַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ; אֲבָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן כָּל הָעָם, כְּגוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל זְמַן - קוֹרֵא בָּהֶן לַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין בְּכָּךְ כְּלוּם.

אֵי זֶהוּ הוּא כָּבוֹד? מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה - מִשֶּׁל אָב. וְאִם אֵין מָמוֹן לָאָב, וְיֵשׁ מָמוֹן לַבֵּן - כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְזָן אָבִיו וְאִמּוֹ כְּפִי מַה שֶׁהוּא יָכוֹל. וּמוֹצִיא וּמַכְנִיס וּמְשַׁמְּשׁוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַשַּׁמָּשִׁים מְשַׁמְּשִׁים בָּהֶן אֶת הָרָב, וְעוֹמֵד בְּפָנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי רַבּוֹ.

דוְהָאָב שֶׁהָיָה תַּלְמִיד בְּנוֹ, אֵין הָאָב עוֹמֵד בִּפְנֵי הַבֵּן, אֲבָל הַבֵּן עוֹמֵד מִפְּנֵי אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ. וְחַיָּב לְכַבְּדוֹ בִּשְׁאָר דְּרָכָיו, בִּשְׁעַת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וַעֲשִׂיַּת חֲפָצָיו.

כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם - לֹא יֹאמַר 'מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי', 'פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי', אֶלָא 'מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא', 'פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא' וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה. לְעוֹלָם יִכְלֹל בִּכְלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ בִּכְבוֹד אָבִיו וְשֶׁמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ.

הוְחַיָּב לְכַבְּדוֹ אַפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ. כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּיו - לֹא יֹאמַר 'כָּךְ אָמַר אַבָּא', אֶלָא אוֹמֵר 'כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי, אֲנִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ'.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחַר מִיתָתוֹ; אֲבָל אַחַר הַשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹמֵר 'זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

ואֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמוֹרָא וְכָבוֹד; אֶלָא שֶׁהָאִישׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וְהָאִשָּׁה אֵין בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת, שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ אִם נִתְגָרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה - הֲרֵי שְׁנֵיהֶם שָׁוִין.

זעַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אַפִלּוּ נָטְלוּ כִּיס שֶׁל זְהוּבִים שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לְפָנָיו לַיָּם - לֹא יַכְלִימֵם, וְלֹא יִצְעַק בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא יִכְעַס כְּנֶגְדָם; אֶלָא יְקַבֵּל גְּזֵרַת הַכָּתוּב, וְיִשְׁתֹּק.

וְעַד הֵיכָן מוֹרָאָן? אַפִלּוּ הָיָה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חֲמוּדוֹת וְיוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ בִּפְנֵי קָהָל, וּבָא אָבִיו וְאִמּוֹ וְקָרְעוּ בְּגָדָיו וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו - לֹא יַכְלִימֵם, אֶלָא יִשְׁתֹּק וְיִירָא וְיִפְחַד מִמֶּלֶךְ הַמְּלָכִים שֶׁצִּוָּהוּ בְּכָּךְ; שֶׁאִלּוּ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גָּזַר עָלָיו דָּבָר שֶׁהוּא מִצְטַעֵר יָתֵר מִזֶּה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְפַרְכֵּס בַּדָּבָר; קַל וְחֹמֶר לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ.

חאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָּךְ נִצְטַוִּינוּ, אָסוּר לָאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדֵּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֶלָא יִמְחַל וְיִתְעַלֵּם; שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ - כְּבוֹדוֹ מָחוּל.

טוְהַמַּכֶּה בְּנוֹ גָּדוֹל - מְנַדִּין אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד).

ימִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ, יִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג עִמָּהֶם כְּפִי דַּעְתָּם, עַד שֶׁיְּרֻחַם עֲלֵיהֶן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּיוֹתֵר - יַנִּיחֵם וְיֵלֵךְ לוֹ, וִיצַוֶּה אֲחֵרִים לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי לָהֶם.

יאהַמַּמְזֵר חַיָּב בִּכְבוֹד אָבִיו וּמוֹרָאוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. שֶׁאַפִלּוּ הָיָה אָבִיו רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, מְכַבְּדוֹ וּמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ.

רָאָה אוֹתוֹ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה - לֹא יֹאמַר לוֹ 'אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה', אֶלָא יֹאמַר לוֹ 'אַבָּא, כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ וְכָּךְ'?, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא כְּמַזְהִירוֹ.

יבמִי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, אַפִלּוּ שֶׁל דִבְרֵיהֶם - הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁמַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (ויקרא יט, ג), כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי.

יגאָמַר לוֹ אָבִיו 'הַשְׁקֵנִי מַיִם', וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים - תֵּעָשֶׂה, וְיִתְעַסֵּק בִּכְבוֹד אָבִיו; שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מִצְוָה מִפְּנֵי מִצְוָה. וְאִם אֵין שָׁם אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹתָהּ - יִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה וְיַנִּיחַ כְּבוֹד אָבִיו; שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִין בִּדְבַר מִצְוָה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכִּבּוּד אָב וָאֵם.

ידאָמַר לוֹ אָבִיו 'הַשְׁקֵנִי מַיִם', וְאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ 'הַשְׁקֵנִי מַיִם' - מַנִּיחַ כְּבוֹד אִמּוֹ וְעוֹסֵק בִּכְבוֹד אָבִיו תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.

טוחַיָּב אָדָם לְכַבֵּד אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָבִיו קַיָּם, שֶׁזֶּה בִּכְלַל כְּבוֹד אָבִיו. וְכֵן מְכַבֵּד בַּעַל אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַיֶּמֶת. אֲבָל לְאַחַר מִיתָתָן, אֵינוֹ חַיָּב.

וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חַיָּב בִּכְבוֹד אָחִיו הַגָּדוֹל כִּכְבוֹד אָבִיו.