1 Capítulo diario (solo hebreo)

ארְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן, וְהָיָה לֵוִי מֵעֵדֵי הַשְּׁטָר, וּבָא לֵוִי לְעַרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה וְלִטְעֹן שֶׁרְאוּבֵן גָּזַל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל רְאָיוֹת שֶׁיָּבִיא עַל אוֹתָהּ שָׂדֶה, וַהֲרֵי אִבֵּד כָּל זְכוּתוֹ; שֶׁאוֹמְרִין לוֹ 'הֵיאַךְ תָּעִיד עַל הַמֶכֶר וְתַחְזֹר וּתְעַרְעֵר'?

וְכֵן אִם הֵעִיד לֵוִי בִּשְּׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ "הַשָּׂדֶה הַפְּלוֹנִית שֶׁל רְאוּבֵן מִצַּד מִזְרָח", אוֹ "מַעְרָב" - הוֹאִיל וְעָשָׂה הַשָּׂדֶה סִימָן לְאַחֵר, וְהֵעִיד בִּשְּׁטָר, אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְעַרְעֵר; שֶׁאוֹמְרִין לוֹ 'הֵיאַךְ תָּעִיד בִּשְׁטָר זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ הַשָּׂדֶה הַזֹּאת מִצַּד פְּלוֹנִי וְתַחְזֹר וּתְעַרְעֵר עָלֶיהָ'.

בטָעַן הָעֵד וְאָמַר 'תֶּלֶם אֶחָד הוּא שֶׁעָשִׂיתִי סִימָן וְלֹא כָּל הַשָּׂדֶה, וְאוֹתוֹ הַתֶּלֶם הַסָּמוּךְ לַמֶּצֶר בִּלְבַד הוּא שֶׁל רְאוּבֵן - הֲרֵי זוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, וְיֵשׁ לוֹ לְעוֹרֵר עַל כָּל הַשָּׂדֶה חוּץ מֵאוֹתוֹ הַתֶּלֶם.

אֵין כָּל הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֶלָא בְּאֶחָד מֵעֵדֵי הַשְּׁטָר שֶׁבָּא לְעַרְעֵר. אֲבָל הַדַּיָּן שֶׁקִּיֵּם הַשְּׁטָר - יֵשׁ לוֹ לְעַרְעֵר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר 'לֹא יָדַעְתִּי מַה הָיָה כָּתוּב בִּשְּׁטָר', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַדַּיָּנִין לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְרָאוּהוּ. אֲבָל הָעֵדִים - אֵין חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר אֶלָא אִם כֵּן קְרָאוּהוּ כֻּלּוֹ, וְדִקְדְּקוּ בּוֹ.

גבָּא שִׁמְעוֹן, וְנִמְלַךְ בְּלֵוִי וְאָמַר לוֹ 'הֲרֵינִי קוֹנֶה שָׂדֶה פְּלוֹנִית מֵרְאוּבֵן, בַּעֲצָתְךָ שֶׁנִּקְנֶה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ לֵוִי 'לֵךְ וּקְנֵה', טוֹבָה הִיא - יֵשׁ לוֹ לְלֵוִי לְעַרְעֵר עָלֶיהָ, וְלֹא אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ; שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לוֹ לוֹמַר 'רְצוֹנִי הָיָה שֶׁתֵּצֵא מִתַּחַת יַד רְאוּבֵן שֶׁהוּא אַלָּם כְּדֵי שֶׁאֶתְבְּעֶנָּה בַּדִּין וְאֶקַּח שָׂדִי'.

דרְאוּבֵן שֶׁעִרְעֵר עַל שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ מַה אַתָּה סָח, אֶלָא שָׂדֶה זוֹ מִלֵּוִי לְקַחְתִּיהָ וַהֲרֵי עֵדִים שֶׁאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה' - אָמַר לוֹ רְאוּבֵן 'וַהֲרֵי יֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁבָּעֶרֶב בָּאתָ אֵלַי וְאָמַרְתָּ לִי מְכֹר לִי שָׂדֶה זוֹ' - אֵין זוֹ רְאָיָה, וְיֵשׁ לְשִׁמְעוֹן לוֹמַר 'רָצִיתִי לִקְנוֹת מִמְּךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְעַרְעֵר וְלֹא תַטְרִיחֵנִי בַּדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִיא לְךָ אוֹ אֵינָהּ'. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

וְאִם לֹא טָעַן שִׁמְעוֹן טַעֲנָה זוֹ, אֵין טוֹעֲנִין לוֹ.

הרְאוּבֵן שֶׁעִרְעֵר עַל שִׁמְעוֹן, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁשָּׂדֶה זוֹ שֶׁלּוֹ, וְשִׁמְעוֹן שֶׁבְּתוֹכָהּ טוֹעֵן 'אַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה', וּרְאוּבֵן אוֹמֵר 'גָּזֵל אָכַלְתָּ' - בֵּין שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁאָכַל כְּלָל בֵּין שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'שֶׁלִּי אָכַלְתִּי', וְאֵין עָלָיו עֵדִים שֶׁמְּחַיְּבִין אוֹתוֹ בַּפֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי מֵעַצְמוֹ הוֹדָה. וְזֶה הָעֵד שֶׁהֵעִיד שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לְיַפּוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל אוֹכֵל הוּא בָּא, וְאִלּוּ הָיָה עִמּוֹ אַחֵר - הָיְתָה הַשָּׂדֶה עוֹמֶדֶת בְּיָדוֹ.

לְפִיכָךְ יִשָּׁבַע רְאוּבֵן הֶסֵּת שֶׁלֹּא מָכַר וְתַחְזֹר לוֹ הַשָּׂדֶה, וְיִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ כְּלוּם בַּפֵּרוֹת שֶׁאָכַל וְיִפָּטֵר.

והָיוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִים עַל שִׁמְעוֹן שֶׁאֲכָלָהּ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי חֲזָקָה, יַחֲזִיר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְאַפִלּוּ הָיָה עֵד אֶחָד - חַיָּב לְהַחֲזִיר עַל פִּיו, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מַכְחִישׁ הָעֵד, אֶלָא אוֹמֵר 'אֱמֶת הֵעִיד וְאָכַלְתִּי שְׁתֵּי שָׁנִים, וְשֶׁלִּי אָכַלְתִּי', נִמְצָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם.

זכָּל הַמְּחֻיָּב לְהַחֲזִיר הַפֵּרוֹת - אִם לֹא הָיוּ יְדוּעִין וְאֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְשַׁעֵר אוֹתָן כְּשָׂכָר הַבָּתִּים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ, אֶלָא הָיוּ פֵּרוֹת אִילָן אוֹ פֵּרוֹת שָׂדֶה שֶׁאֵינָן יְדוּעִין - הוֹאִיל וְאֵין כָּאן טַעֲנָה וַדָּאִית, יְשַׁלֵּם מַה שֶׁיּוֹדֶה בּוֹ שֶׁאֲכָלוֹ. וּמַחֲרִימִין עַל מִי שֶׁאָכַל יוֹתֵר וְלֹא יְשַׁלֵּם.

חכָּל הַמַחֲזִיר קַרְקַע מִתַּחַת יָדוֹ, אִם שְׂכָרָהּ לַאֲחֵרִים כְּשֶׁהָיָה מַחְזִיק בָּהּ, וְהָיוּ הַשּׂוֹכְרִין קַיָּמִין - מוֹצִיאִין מֵהֶן הַשָּׂכָר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְנוֹתְנִין לְבַעַל הַקַּרְקַע, וְחוֹזְרִין וְתוֹבְעִין זֶה שֶׁשָּׂכַר לָהֶם מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

טאָסוּר לָאָדָם לִטְעֹן טַעֲנַת שֶׁקֶר, כְּדֵי לְעַוַּת הַדִּין אוֹ כְּדֵי לְעַכְּבוֹ. כֵּיצַד? הָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה - לֹא יִטְעָנֶנּוּ בְּמָאתַיִם כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה בְּמָנֶה וְיִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה. הָיָה נוֹשֶׁה בּוֹ מָנֶה וּטְעָנוֹ מָאתַיִם - לֹא יֹאמַר: אֶכְפֹּר בַּכֹּל בְּבֵית דִּין וְאוֹדֶה לוֹ בְּמָנֶה בֵּינִי לְבֵינוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה.

יהָיוּ שְׁלֹשָׁה נוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד, וְכָפַר בָּהֶן - לֹא יִהְיֶה אֶחָד תּוֹבֵעַ וּשְׁנַיִם מְעִידִים, וּכְשֶׁיּוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ יַחְלֹקוּ. וְעַל דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הִזְהִיר הַכָּתוּב וְאָמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).

סְלִקוּ לְהוּ הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָא.