ב"ה

1 Capítulo diario (solo hebreo)

גזילה ואבידה - פרק יב

אמִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, וּפָגַע בַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ: אִם יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת שְׁתֵּיהֶן, חַיָּב לְהַחֲזִיר שְׁתֵּיהֶן. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶלָא אַחַת מֵהֶן - אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת, וְאַפִלּוּ לַאֲבֵדַת אָבִיו אוֹ שֶׁל רַבּוֹ. שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם.
בפָּגַע בַּאֲבֵדַת רַבּוֹ עִם אֲבֵדַת אָבִיו: אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ, שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת; וְאִם לָאו, שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת.
וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רַבּוֹ מֻבְהָק, שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה מִמֶּנּוּ.
גהִנִּיחַ אֲבֵדָתוֹ, וְהֶחֱזִיר אֲבֵדַת חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שָׂכָר הָרָאוּי לוֹ.
כֵּיצַד? שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם, הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.
וְאִם אָמַר לוֹ 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שֶׁלּוֹ.
וְאַף עַל פִּי שֶׁעָלָה חֲמוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֵלָיו, הוֹאִיל וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ, זָכָה בַּמֶה שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ.
דיָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.
וְכֵן אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה, וּבָטַל מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁשָׁוָה דִּינָר, וְהֶחֱזִיר אֲבֵדָה שֶׁשָׁוָה מֵאָה דִּינָרין - לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי דִּינָר שֶׁהִפְסַדְתִּי', אֶלָא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבְטַל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ.
וְאִם הִתְנָה עִם הַבְּעָלִים אוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁיִּטֹּל מַה שֶׁיַפְסִיד, וְהִרְשׁוּהוּ - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל.
וְאִם אֵין שָׁם בְּעָלִים וְלֹא בֵּית דִּין, שֶׁלּוֹ קוֹדֵם.
הוְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּדֶּרֶךְ, זֶה בֶּחָבִית שֶׁל יַיֵן וְזֶה בְּכַד שֶׁל דְבַשׁ, וְנִסְדַּק הַכַּד שֶׁל דְבַשׁ, וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׁפֵךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ, שָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹךְ הֶחָבִית - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.
וְאִם אָמַר 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. וְאִם נִשְׁפַּךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר; וְכָל הַמַּצִּיל, לְעַצְמוֹ מַצִּיל.
והָיָה זֶה בָּא בְּכַד שֶׁל דְבַשׁ וְזֶה בָּא בְּקַנְקַנִּים רֵיקָנִים, וְנִסְדְּקָה כַּד הַדְּבַשׁ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּנְקַנִּים 'אֵינִי מַצִּיל לְךָ דְּבַשׁ זֶה בְּקַנְקַנַּי עַד שֶׁתִּתֵּן לִי חֶצְיוֹ' אוֹ 'שְׁלִישׁוֹ' אוֹ 'כָּךְ וְכָּךְ דִּינָרין', וְקִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ 'הֵן' - הֲרֵי זֶה שָחַק בּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ; שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידוֹ כְּלוּם.
זוְכֵן מִי שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהָיְתָה מַעְבֹּרֶת לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ 'הַעֲבִירֵנִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דִּינָר', וְהֶעֱבִירוֹ - אֵין לוֹ אֶלָא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.
וְאִם הָיָה צַיָּד, וְאָמַר לוֹ 'בַּטֵּל מְצוֹדָתְךָ וְהַעֲבִירֵנִי' - נוֹתֵן לוֹ מַה שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.
חשַׁיָרָא שֶׁהָיְתָה הוֹלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ: אִם אֵינָן יְכוֹלִים לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל - הִצִּיל לְעַצְמוֹ; וְאִם יְכוֹלִין הֵן לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל - אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הִצִּיל לָאֶמְצָע.
טהָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק - כָּל הַמַּצִּיל, מַצִּיל לָאֶמְצָע, אֶלָא אִם כֵּן אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ; שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמָעוּהוּ אוֹמֵר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הָיָה לָהֶן לִדְחֹק עַצְמָן וּלְהַצִּיל; וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ, הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ מִן הַכֹּל.
יהָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶן - הִצִּיל לָאֶמְצָע; וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל' - הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ, וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ.
וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל - כָּל שֶׁיַּצִּיל, הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר; וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הֲרֵי חָזַר מִן הַשְּׂכִירוּת, וְכֹל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר כֵּן, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ.
יאשַׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן, וְנָתְנוּ לוֹ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת.
וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ, מְחַשְּׁבִין שְׂכָרוֹ לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת. וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים.
יברַשָּׁאִין הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַׁיָרָא, מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת; וְאִם פָּשַׁע בָּהּ הוּא וְאָבְדָה, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.
יגאָבְדָה חֲמוֹרוֹ, וְאָמַר 'תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְדָרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וְאַפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַׁיָרָא, אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵר אַחַת לְשׁוֹמֵר שְׁתַּיִם.
ידסְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם, וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטָבְעָהּ, וְהֵקֵלוּ מִמַּשָּׂאָהּ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.
טורַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה, מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת; פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Esta pagina en otros idiomas