ב"ה
1 Capítulo diario (solo hebreo)
גזילה ואבידה - פרק טז
אהַמּוֹצֵא מְחָטִים וְצִנּוֹרוֹת וּמַסְמְרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אִם מְצָאָם אֶחָד אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; שְׁנַיִם שְׁנַיִם אוֹ יָתֵר - חַיָּב לְהַכְרִיז, שֶׁמִּנְיָן סִימָן.
בוְכֵן הַמּוֹצֵא מָעוֹת מְפֻזָּרִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; אַפִלּוּ הָיוּ מִקְצַת מַטְבֵּעַ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, הֲרֵי הֵן כִּמְפֻזָּרִין. אֲבָל אִם מָצָא צִבּוּר מָעוֹת, חַיָּב לְהַכְרִיז.
מָצָא שְׁלוֹשָׁה מַטְבֵּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, וְהֵן עֲשׂוּיִין כְּמִגְדָּל, אוֹ שֶׁהָיוּ אֶחָד מִכָּן וְאֶחָד מִכָּן, וְאֶחָד עַל גַּבֵּיהֶן, אוֹ שֶׁהָיוּ מִקְצָת זֶה עַל מִקְצָת זֶה, כְּדֵי שֶׁאִם יַכְנִיס קֵיסָם בֵּינֵיהֶן יִנָּטְלוּ בַּבַּת אַחַת - חַיָּב לְהַכְרִיז. הָיוּ עֲשׂוּיִין כְּשֵׁיר אוֹ כְּשׁוּרָה אוֹ כַּחֲצוּבָה אוֹ כְּסֻלָּם - הֲרֵי זֶה סָפֵק, וְלֹא יִטֹּל.
גהַמּוֹצֵא מָעוֹת בְּכִיס, אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא - חַיָּב לְהַכְרִיז. מָצָא כִּיס, וּלְפָנָיו מָעוֹת מְפֻזָּרִים - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְאִם מַרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁהַכִּיס וְהַמָּעוֹת שֶׁל אָדָם אֶחָד, וּמִן הַכִּיס נָפְלוּ - חַיָּב לְהַכְרִיז.
דהַמּוֹצֵא מָעוֹת בַּחֲנוּת: אִם הָיוּ בֵּין תֵּבָה לַחֶנְוָנִי, הֲרֵי הֵן שֶׁל בַעַל הֶחָנוּת; וְאִם מְצָאָן עַל הַתֵּבָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִתֵּבָה וְלַחוּץ - הֲרֵי הֵן שֶׁל מוֹצְאָן.
וְלָמָּה לֹא תִקְנֶה הֶחָנוּת לְבַעַל הֶחָנוּת? לְפִי שֶׁאֵינָהּ חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת; וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעַל הֶחָנוּת בְּתוֹכָהּ, צָרִיךְ לוֹמַר 'תִּקְנֶה לִי חָנוּתִי', כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
המָצָא מָעוֹת בַּחֲנוּת הַשֻּׁלְחָנִי - בֵּין כִּסֵּא לַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל שֻּׁלְחָנִי.
מְצָאָן עַל הַכִּסֵּא לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי - אַפִלּוּ הָיוּ צְרוּרִין וּמֻנָּחִין עַל הַשֻּׁלְחָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל מוֹצְאָן. וָהוּא, שֶׁיִּהְיוּ רֹב עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲבָל אִם הָיוּ רֹב יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהַכְרִיז; מִפְּנֵי שֶׁהֵן צְרוּרִים, יֵשׁ לָהֶם סִימָן.
והַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ חֲבֵרוֹ פֵּרוֹת, וּמָצָא בְּתוֹכָן מָעוֹת צְרוּרוֹת - נוֹטֵל וּמַכְרִיז.
מְצָאָן מְפֻזָּרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הַפֵּרוֹת מִן הַתַּגָּר אוֹ מִבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלְּקָחָן מִן הַתַּגָּר; אֲבָל אִם בַּעַל הַבַּיִת דָּשׁ הַפֵּרוֹת לְעַצְמוֹ אוֹ עַל יְדֵי עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִיִּים - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַחֲזִיר.
זהַמּוֹצֵא מַטְמוֹן בַּגַּל, אוֹ בְּכוֹתָל יָשָׁן - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁל אֱמוֹרִיִּים הַקַּדְמוֹנִים הֵן. וָהוּא, שֶׁיִּמְצָאֵם מַטָּה מַטָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמַּטְמוֹנוֹת הַיְּשָׁנוֹת; אֲבָל אִם מַרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁהֵן מַטְמוֹן חָדָשׁ, אַפִלּוּ נִסְתַּפֵּק לוֹ הַדָּבָר - הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן, שֶׁמָּא מֻנָּחִים הֵם שָׁם.
חוְהוֹאִיל וַחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנֶה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, לָמָּה לֹא יִקְנֶה בַּעַל הֶחָצֵר זֶה הַמַּטְמוֹן שֶׁבְּתוֹךְ הַכּוֹתָל הַיָּשָׁן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁל אֱמוֹרִיִּים, וְתִהְיֶה מְצִיאָה זוֹ לְבַעַל הֶחָצֵר? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יְדוּעָה לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים, וַהֲרֵי זֶה הַמַּטְמוֹן אָבוּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם; וּלְפִיכָךְ הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. וּמָה אֲבֵדָה שֶׁל אָדָם אָמְרָה תּוֹרָה "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ" (דברים כב, ג) - מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם; יָצָאת זוֹ שֶׁנָּפְלָה לַיָּם, שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם, קַל וְחֹמֶר לְמַטְמוֹן קַדְמוֹנִי שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁלּוֹ מֵעוֹלָם, וְהוּא אָבוּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם; לְפִיכָךְ הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ.
טמָצָא מַטְמוֹן בְּכוֹתָל חָדָשׁ - אִם הַמַּטְמוֹן מוֹכִיחַ שֶׁהוּא לְבַעַל הַבַּיִת, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ; וְאִם מוֹכִיחַ שֶׁהוּא שֶׁל אֶחָד מִן הַשּׁוּק, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. כֵּיצַד? הַסַּכִּין, הֲרֵי הַנִּצָּב שֶׁלּוֹ מוֹכִיחַ; וְהַכִּיס, פִּיו מוֹכִיחַ. וְאִם נִמְצָא תּוֹךְ הַכּוֹתָל מָלֵא מֵהֶן, חוֹלְקִין.
יהָיוּ בְּתוֹךְ הַכּוֹתֶל מָעוֹת אוֹ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, שֶׁאֵין שָׁם מוֹכִיחַ - מֵחֶצְיוֹ וְלָחוּץ, שֶׁל מּוֹצֶא; מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, שֶׁל בַעַל הַבַּיִת.
יאוְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֶלָא כְּשֶׁטָּעַן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהַמַּטְמוֹן שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה יוֹרֵשׁ שֶׁאָנוּ טוֹעֲנִין לוֹ שֶׁמָּא שֶׁל אָבִיו הֵן; אֲבָל אִם הוֹדָה שֶׁהֵן מְצִיאָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל מוֹצֵא. לְפִיכָךְ אִם הָיָה מַשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לַאֲחֵרִים, הֲרֵי הֵן שֶׁל שּׂוֹכֵר אַחֲרוֹן.
וְאִם הִשְׂכִּירוֹ לִשְׁלוֹשָׁה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּאֶחָד, הֲרֵי עֲשָׂאָהוּ פֻּנְדָּק, וְכָל הַנִּמְצָא בּוֹ אַפִלּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאָן; מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֶחָד יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁהוּא טָמַן, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאָהוּ פֻּנְדָּק.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
La Parashá
Parshah Behar-Bejukotái