1 Capítulo diario (solo hebreo)

אעֶבֶד כְּנַעֲנִי - הֲרֵי הוּא כַּקַרְקַע לִקְנִיָּה, וְנִקְנֶה בְּכֶּסֶף בִּשְּׁטָר אוֹ בַחֲזָקָה.

בוּמַה הִיא הַחֲזָקָה בְּקִנְיַן עֲבָדִים? שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּעֲבָדִים, בִּפְנֵי רַבּוֹ.

כֵּיצַד? הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהִנְעִיל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהִפְשִׁיטוֹ, אוֹ סָכוֹ, אוֹ גֵּרְדוֹ, אוֹ הִלְבִּישׁוֹ, אוֹ הִגְבִּיהַּ אֶת רַבּוֹ - קָנָה; וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ הָרַב אֶת הָעֶבֶד, קָנָה.

גתְּקָפוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ - קָנָה, שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה כָּזוֹ.

אֲבָל אִם קָרָא לָעֶבֶד, וּבָא אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן 'לֵךְ אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ', וְהָלַךְ אֶצְלוֹ - לֹא קָנָה, עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ בִּתְקִיפָה אוֹ יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְאִם הֶחֱזִיק בּוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הָרַב, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ 'לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵה'.

דעֶבֶד קָטָן - הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְקוֹנִין אוֹתוֹ בִּדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה וּבִדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הָעֲבָדִים.

לְפִיכָּךְ נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְקָפוֹ.

ההַבְּהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה - נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.

אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָהּ, לֹא הִצְרִיכוּהוּ לְהַגְבִּיהַּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַבֶּטֶת בָּאָרֶץ. וְאִם הִגְבִּיהַּ, קָנָה.

וְהַהַגְבָּהָה, קוֹנָהּ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל הַמְּשִׁיכָה, אֵין קוֹנִין בָּהּ אֶלָא בְּסִמְטָא, אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם; וְאֵין קוֹנִין בָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם.

וכֵּיצַד קוֹנִין הַבְּהֵמָה בִּמְשִׁיכָה? אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְשָׁכָהּ וְהָלְכָה אוֹ שֶׁרָכַב עָלֶיהָ וְהָלְכָה בּוֹ, שֶׁקָּנָה; אֶלָא אַפִלּוּ קָרָא לָהּ וּבָאָה, אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצָה בְפָנָיו - כֵּיוָן שֶׁעָקְרָה יָד וָרֶגֶל, קְנָאָהּ.

וְהוּא, שֶׁיִּמְשֹׁךְ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם מָשַׁךְ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים - צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְשֹׁךְ, 'לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה'.

זהַמּוֹכֵר עֵדֶר לַחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה - כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוּכִית, וְהִיא הַבְּהֵמָה הַמְּהַלֶּכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר וְהַכֹּל נִמְשָׁכִים אַחֲרֶיהָ - אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ 'מְשֹׁךְ וּקְנֵה'; שֶׁמְּסִירַת בְּהֵמָה זוֹ, כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ 'לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה'.

וְכֵיוָן שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ הָעֵדֶר - קָנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

חהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'מְשֹׁךְ וְתִקְנֶה', אוֹ 'חֲזֵק וְתִקְנֶה', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְהָלַךְ וּמָשַׁךְ אוֹ הֶחֱזִיק - לֹא קָנָה; שֶׁמַּשְׁמַע תִּקְנֶה לְהַבָּא, וַעֲדַיִן לֹא הִקְנָה לוֹ.

אֶלָא צָרִיךְ הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן לוֹמַר לוֹ 'לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵה', אוֹ 'מְשֹׁךְ וּקְנֵה', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁיִּקְנֶה עַתָּה, בְּעֵת שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַחְזִיק.

טהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'מְשֹׁךְ פָּרָה זוֹ, וְלֹא תִקְנֶה אֶלָא לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם', וּמָשַׁךְ - לֹא קָנָה.

וְאִם אָמַר לוֹ 'קְנֵה מֵעַכְשָׁו וּלְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם' - קָנָה, וְאַפִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּאֲגַם בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים.

שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁהִקְנָה מֵעַתָּה עַל תְּנַאי; נַעֲשָׂה הַתְּנַאי, נִתְקַיֵּם הַקִּנְיָן.

וְכָל הָאוֹמֵר 'עַל מְנַת', כְּאוֹמֵר 'מֵעַכְשָׁו'.

יהַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ, אוֹ נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, וְאָמַר לוֹ 'קְנֵה אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם קוֹנִין': אִם מָשַׁךְ אוֹ הִגְבִּיהַּ, קָנָה.

אֲבָל אִם רָכַב עָלֶיהָ: אִם בַּשָּׂדֶה, קָנָה; וּבָעִיר, לֹא קָנָה, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִרְכֹּב בָּעִיר.

לְפִיכָּךְ אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב שֶׁדַּרְכּוֹ לִרְכֹּב בָּעִיר, אוֹ אָדָם מְזֻלְזָל בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל הִלּוּכוֹ בָּעִיר רוֹכֵב, כְּגוֹן הַמְּטַּפְּלִין בְּגִדּוּל הַבְּהֵמוֹת אוֹ הָעֲבָדִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהָרַבִּים דּוֹרְסִין שָׁם - הֲרֵי זֶה קוֹנֶה בִּרְכִיבָה. וְהוּא, שֶׁתְּהַלַּךְ בּוֹ.