1 Capítulo diario (solo hebreo)

הִלְכוֹת עֲבָדִים

יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת - חָמֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) דִּין קִנְיַן עֶבֶד עִבְרִי; (ב) שֶׁלֹּא יִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד; (ג) שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ; (ד) שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד; (ה) שֶׁלֹּא נַנִּיחַ גֵּר תּוֹשָׁב לִרְדּוֹת בּוֹ בְּפֶרֶךְ; (ו) לְהַעֲנִיק לוֹ בְּצֵאתוֹ חָפְשִׁי; (ז) שֶׁלֹּא יֵצֵא רֵיקָם; (ח) לִפְדּוֹת אָמָה עִבְרִיָּה; (ט) לְיַעֲדָהּ; (י) שֶׁלֹּא תִמָּכֵר; (יא) לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם, אֶלָא אִם כֵּן הִפִּיל לוֹ אֲדוֹנָיו אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרָיו; (יב) שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; (יג) שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה הַנִּצָּל אֵלֵינוּ.

וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

א“עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה - זֶה יִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ, אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד? גָּנַב, וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן - בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה. וְאֵין לְךָ אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֶלָא הַגַּנָּב בִּלְבָד. וְעַל זֶה שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב); וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" (דברים טו, יב).

מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד? יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱנִי בְּיוֹתֵר - נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ" (ויקרא כה, לט).

וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ דָּמָיו, אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים, אוֹ לִתְּנָם לְבַעַל חוֹבוֹ, אֶלָא אִם כֵּן צָרִיךְ לְאָכְלָן בִּלְבַד. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם, וְאַפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִשָּׁאֵר לוֹ; וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר עַצְמוֹ.

בכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; וְאֵינָהּ קוֹנָה עֶבֶד לֹא עִבְרִי וְלֹא כְּנַעֲנִי, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי - שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה, מא), מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה.

געֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָא לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאַפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב; וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ אַפִלּוּ לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַפִלּוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ - הֲרֵי זֶה מָכוּר; שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר" (ויקרא כה, מז) - "לְעֵקֶר", זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

דבָּא וְאָמַר לְךָ: הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ, עַד שֶׁיִּמָּכֵר. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמְכַּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּהֶם; שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ" (ויקרא כה, מח).

האֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - אֵינוֹ נִּמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָא עַל אֶבֶן הַמִקָּח, וְלֹא בְּסִמְטָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִּמְכָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב)- אֵינוֹ נִּמְכָּר אֶלָא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד.

וכָּל עֶבֶד עִבְרִי, אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפֶרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ? זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה, אוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ, אֶלָא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יִבָּטֵל.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ 'עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא', שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן קִצְבָּה; אֶלָא יֹאמַר לוֹ 'עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית' אוֹ 'עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי'. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ 'חֲפֹר מָקוֹם זֶה', וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וְאַפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁל חַמִּין, אוֹ לְהָצֵן לוֹ, וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ - אָסוּר, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג; ויקרא כה, מו). הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אֶלָא דָּבָר קָצוּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ.

וְכֵן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנִּמְכַּר לוֹ - אִם רָדָה בּוֹ בְּפֶרֶךְ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ. וְאִם הִנִּיחוּהוּ - עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה, נג). וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לְהִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ; שֶׁנֶּאֱמַר "לְעֵינֶיךָ", בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.

זכָּל עֶבֶד עִבְרִי - אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בְּזוּיִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לַעֲשִׂיַּת הָעֲבָדִים, כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ יַחְלֹץ לוֹ מַנְעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט). אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֶלָא כְּשָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ" (ויקרא כה ,מ). וּמֻתָּר לְסַפֵּר לוֹ שְׂעָרוֹ, וּלְכַבֵּס לוֹ כְּסוּתוֹ, וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִיסָתוֹ.

אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים, אוֹ סַפָּר לָרַבִּים, אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים; וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר, הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ כַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל; אֶלָא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ, הִיא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֶבֶד עִבְרִי, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בַּמְּכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֶלָא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ.

חאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, יִשְׁתַּעְבֵּד לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד; וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד.

טכָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה עִבְרִיָּה - חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן אֵלָיו בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו, טז) - שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קֵיבָר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן, אַתָּה דָּר בַּכְּרָךְ וְהוּא דָּר בַּכְּפָר אוֹ אַתָּה בַּכְּפָר וְהוּא בַּכְּרָךְ - שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצָא מֵעִמָּךְ" (ויקרא כה, מא).

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי, כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו" (ויקרא כה, מו). וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת, בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ.

יאֵין אָמָה עִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג, אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ, בֵּין זֶה שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת.