1 Capítulo diario (solo hebreo)

אשׁוֹמֵר שֶׁטָּעַן שֶׁנֶּאֱנַס אֹנֶס גָּדוֹל, כְּגוֹן שְׁבוּרָה וּמֵתָה - אִם נֶאֱנַס בְּמָקוֹם שֶׁהָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם, מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ שֶׁנֶּאֱנַס, וְיִפָּטֵר אַף מִשְּׁבוּעָה.

וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה - יְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵין רֹאֶה שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (שמות כב, ט-י) - הָא בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִיא רְאָיָה, אֵין שָׁם שְׁבוּעָה; אֶלָא אוֹ יָבִיא רְאָיָה אוֹ יְשַׁלֵּם.

אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנֶּאֱנַס בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם - אֵין מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה, אֶלָא יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס וְיִפָּטֵר.

וְאִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא פָשַׁע, נִפְטָר אַף מִן הַשְּׁבוּעָה.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר חָבִית שֶׁל יַיִן בְּשָׂכָר, וְשִׁבְּרָהּ בַּשּׁוּק שֶׁל מְחוֹזָא. וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: שׁוּק זֶה שֶׁטָּעַנְתָּ שֶׁנִּשְׁבְּרָה בּוֹ הֶחָבִית - בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם, אוֹ תָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא פָשַׁעְתָּ אֶלָא נִתְקַלְתָּ וְנָפַלְתָּ, אוֹ תְּשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

בהַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּשָׂכָר, וְנִשְׁבְּרָה - דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיְּשַׁלֵּם; שֶׁאֵין זֶה אֹנֶס גָּדוֹל, וַהֲרֵי הַשְּׁבִירָה כִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן.

אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים, שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָשַׁע בָּהּ - שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם, אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵרוֹ; לְפִיכָּךְ עָשׂוּ שְׁבִירַת הֶחָבִית, כְּמִיתַת הַבְּהֵמָה וּשְׁבִירָתָהּ.

וְעוֹד תִּקְּנוּ בְּדָבָר זֶה, שֶׁאִם נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנַיִם בְּמוֹט, וְנִשְׁבְּרָה - מְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ; הוֹאִיל וּמַשּׂוֹי זֶה גָּדוֹל לְגַבֵּי אֶחָד וְקַל לְגַבֵּי שְׁנַיִם, הֲרֵי הוּא כְּאֹנֶס וְאֵינוֹ אֹנֶס - וּמְשַׁלְּמִין מֶחְצָה, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁלֹּא פָשְׁעוּ בָּהּ.

נִשְׁבְּרָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין - נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא שִׁבְּרוּהָ בִּפְשִׁיעָה, וּמְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ; שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לְכָל אֶחָד לְהַעֲבִיר, אֶלָא מַשּׂוֹי שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲבִירוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר חָבִית גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כָּל הַסַּבָּלִים לְהַעֲבִירהּ - שֶׁהוּא פּוֹשֵׁעַ; וְאִם נִשְׁבְּרָה מִיָּדוֹ, מְשַׁלֵּם הַכֹּל.

גהַסַּבָּל שֶׁשִּׁבֵּר חָבִית שֶׁל יַיִן לְחֶנְוָנִי, וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה בְּיוֹם הַשּׁוּק אַרְבָּעָה, וּבִשְׁאָר הַיָּמִים שְׁלֹשָׁה - אִם הֶחֱזִירוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק, חַיָּבִין לְהַחֲזִיר חָבִית שֶׁל יַיִן אוֹ יְשַׁלְּמוּ לוֹ אַרְבָּעָה.

וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן לִמְכֹּר בְּיוֹם הַשּׁוּק. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ יַיִן, מַחֲזִירין לוֹ שְׁלֹשָׁה. הֶחֱזִירוּ לוֹ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, מַחֲזִירין לוֹ שְׁלֹשָׁה. וּמְנַכִּין לוֹ בְּכָל זְמָן, טֹרַח שֶׁהָיָה טוֹרֵחַ בִּמְכִירָתָהּ, וּפְגָם הַנֶּקֶב שֶׁהָיָה נוֹקֵב הֶחָבִית; וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

דרוֹעֶה שֶׁבָּאוּ זְאֵבִים, וְטָרְפוּ מִמֶּנּוּ: אִם הָיָה זְאֵב אֶחָד - אֵין זֶה אֹנֶס, אַפִלּוּ בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים; וְאִם הָיוּ שְׁנֵי זְאֵבִים - הֲרֵי זֶה אֹנֶס. שְׁנֵי כְּלָבִים - אֵינָן אֹנֶס, אַפִלּוּ בָּאוּ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת; הָיוּ יָתֵר עַל שְׁנַיִם, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. לִסְטִים אֶחָד מְזֻיָּן, הֲרֵי הוּא אֹנֶס. וְאַפִלּוּ הָיָה הָרוֹעֶה מְזֻיָּן, וּבָא לוֹ לִסְטִים אֶחָד מְזֻיָּן - הֲרֵי זֶה אֹנֶס, שֶׁאֵין הָרוֹעֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ כַּלִסְטִים.

הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלַס וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ אֳנָסִין.

אֵימָתַי? בִּזְמָן שֶׁבָּאוּ מֵאֵלֵיהֶן. אֲבָל אִם הוֹלִיכָם לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים - אֵין אֵלּוּ אֳנָסִין, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם.

הרוֹעֶה שֶׁמָּצָא גַּנָּב, וְהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ 'הֲרֵי אָנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְכָּךְ וְכָּךְ רוֹעִים אֲנַחְנוּ וְכָּךְ וְכָּךְ כְּלֵי מִלְחָמָה יֵשׁ לָנוּ, וּבָא אוֹתוֹ הַלִסְטִים וְנִצְּחוֹ וְלָקַח מֵהֶן' - הֲרֵי הָרוֹעֶה חַיָּב. שֶׁאֶחָד הַמּוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמָה לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים אוֹ הַמֵּבִיא אֶת הַלִּסְטִים בְּהִתְגָּרוּתוֹ לִמְקוֹם הַבְּהֵמָה.

ורוֹעֶה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיל הַטְּרֵפָה אוֹ הַשְּׁבוּיָה בְּרוֹעִים אֲחֵרִים וּבְמַקְלוֹת, וְלֹא קָרָא רוֹעִים אֲחֵרִים וְלֹא הֵבִיא מַקְלוֹת לְהַצִּיל - הֲרֵי זֶה חַיָּב, אֶחָד שׁוֹמֵר חִנָּם וְאֶחָד שׁוֹמֵר שָׂכָר.

אֶלָא שֶׁשּׁוֹמֵר חִנָּם קוֹרֵא רוֹעִים, וּמֵבִיא מַקְלוֹת בְּחִנָּם; וְאִם לֹא מָצָא, פָּטוּר. אֲבָל שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׂכֹּר הָרוֹעִים וְהַמַּקְלוֹת, עַד כְּדֵי דְּמֵי הַבְּהֵמָה כְּדֵי לְהַצִּיל; וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת. וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, וְהָיָה לוֹ לִשְׂכֹּר וְלֹא שָׂכָר - הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב.

זרוֹעֶה שֶׁטָּעַן שֶׁהִצַּלְתִּי עַל יְדֵי רוֹעִים בְּשָׂכָר - נִשְׁבָּע, וְנוֹטֵל מַה שֶׁטָּעַן. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן אֶלָא עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן, וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר 'נִטְרְפָה'.

וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין.

חרוֹעֶה שֶׁהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, בֵּין בְּעֵת שֶׁדֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבֵין בְּעֵת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבָאוּ זְאֵבִים וְטָרְפוּ, אֲרִי וְדָרַס - אֵין אוֹמְרִים 'אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל'.

אֶלָא אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל אַפִלּוּ עַל יְדֵי רוֹעִים וּמַקְלוֹת - חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר; וְאִם אֵין הַדָּבָר יָדוּעַ, חַיָּב לְשַׁלֵּם.

טמֵתָה הַבְּהֵמָה כְּדַרְכָּהּ - הֲרֵי זֶה אֹנֶס, וְהָרוֹעֶה פָּטוּר.

סִגְּפָהּ, וּמֵתָה - אֵינוֹ אֹנֶס.

תְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין, וּתְקָפַתּוּ וְנָפְלָה - הֲרֵי זֶה אֹנֶס.

הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ, וְהוּא יָכוֹל לְמָנְעָהּ, וְלֹא מְנָעָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקָפַתּוּ, וְנָפְלָה וּמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה – חַיָּב; שֶׁכָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס - חַיָּב.

וְכֵן רוֹעֶה שֶׁהֶעֱבִיר הַבְּהֵמוֹת עַל הַגֶּשֶׁר, וְדָחֲפָה אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ, וְנָפְלָה לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר - הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַעֲבִירן אַחַת אַחַת.

שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר נוֹטֵל שָׂכָר, אֶלָא לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה; וְהוֹאִיל וּפָשַׁע בַּתְּחִלָּה, וְהֶעֱבִירָן כְּאַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱנַס בַּסּוֹף בְּעֵת הַנְּפִילָה, הֲרֵי הוּא חַיָּב.

יפָּשַׁע בָּהּ, וְיָצְאָה לַאֲגַם וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ - פָּטוּר, שֶׁאֵין יְצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ שֶׁתָּבוֹא לִידֵי אֹנֶס זֶה; הוֹאִיל וּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מַה לִי בְּבֵית שׁוֹמֵר מַה לִי בַּאֲגַם?

אֲבָל אִם גְּנָבָהּ גַּנָב מֵהָאֲגַם, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בְּבֵית הַגַּנָּב - הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם; שֶׁאַפִלּוּ לֹא מֵתָה, הֲרֵי הִיא אָבְדָה בְּיַד הַגַּנָּב, וִיצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ לְהִגָּנֵב. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.