המצווה הק"ו
האזהרה שהזהרנו מלהחליף את הקודשים וזו היא התמורה, טעם לכך מה שאמרו בספרא, והוא אמרם: "מעשר בכלל היה ולמה יצא? להקיש אליו, כשם שהמעשר קדשי מזבח ואסור להמירו - כך כל הקודשים שהזהיר על תמורתם באמרו: "לא יחליפנו" אינם אלא קדשי מזבח בלבד;
ומי שהמיר - לוקה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת תמורה.
המצווה הפ"ז
הציווי שנצטווינו שתהא התמורה קדש, וא אמרו יתעלה: "והיה הוא ותמורתו יהיה קדש" (ויקרא כז, לג).
ובפרוש אמרו בריש מסכת תמורה, שאמרו יתעלה: "לא ימירנו" הוא מצוות לא תעשה שנתק לעשה. אמרו: הלא ממיר דלאו שנתק לעשה הוא?
ושם נאמר עוד טעם לכך, שהממיר לוקה, אף על פי שהוא לאו שנתק לעשה: "לא אתי עשה ועקר תרי לאוין". כלומר: הלאו על התמורה נכפל פעמים: 'לא יחליפנו' ו'לא ימיר אותו' (שם שם, י) ובא עשה אחד 'והיה הוא ותמורתו יהיה קדש'. הנה נתבאר מה שרצינו.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת תמורה, כלומר: איך תתקיים ואיך לא תתקיים ומה דינה ואיך קרבה.
