| 7Si tu sacrificio es una ofrenda de harina preparada en una olla profunda, se hará de harina de trigo en aceite de oliva. |
|
זוְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּֽעָשֶֽׂה: |
| |
|
מַרְחֶשֶׁת.
כְּלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, עָמֹק, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, שַׁמְנָהּ צָבוּר וְאֵין הָאוּר שׂוֹרְפוֹ, לְפִיכָךְ מַעֲשֵׂי מִנְחָה הָעֲשׂוּיִין לְתוֹכָהּ רוֹחֲשִׁין; כָּל דָּבָר רַךְ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּרוֹחֵשׁ וּמְנַעֲנֵעַ (ספרא):
|
| 8Puedes así traer una ofrenda de harina en cualquiera de estas maneras [como ofrenda] para Dios. Será presentada al sacerdote y traída al altar. |
|
חוְהֵֽבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵֽעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַֽיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ: |
| |
|
אֲשֶׁר יֵֽעָשֶׂה מֵאֵלֶּה.
מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ:
|
| |
|
וְהִקְרִיבָהּ.
בְּעָלֶיהָ אל הכהן:
|
| |
|
וְהִגִּישָׁהּ.
הַכֹּהֵן:
|
| |
|
וְהִגִּישָׁהּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ.
מַגִּישָׁהּ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (זבחים ס"ג):
|
| 9Entonces el sacerdote levantará la porción conmemorativa de la ofrenda de harina, y la quemará sobre el altar. Es una ofrenda de fuego, una fragancia apaciguadora para Dios. |
|
טוְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה: |
| |
|
אֶת־אַזְכָּרָתָהּ.
הִיא הַקֹּמֶץ:
|
| 10El resto de la ofrenda de harina pertenece entonces a Aarón y a sus descendientes. Es santo de santos, una de las ofrendas de fuego de Dios. |
|
יוְהַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵֽאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה: |
| 11No hagas ninguna ofrenda de harina que se sacrifique para Dios de masa leudada. Esto es porque no puedes quemar nada fermentado o dulce como ofrenda de fuego para Dios. |
|
יאכָּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֨יבוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵֽעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־שְׂאֹר֙ וְכָל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה: |
| |
|
וְכָל־דְּבַשׁ.
כָּל מְתִיקַת פְּרִי קְרוּיָה דְּבַשׁ:
|
| 12Aunque éstos pueden traerse como ofrenda del primer fruto para Dios, no pueden ofrecerse sobre el altar como fragancia apaciguadora. |
|
יבקָרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַֽעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ: |
| |
|
קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם.
מַה יֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא מִן הַשְּׂאוֹר וּמִן הַדְּבַשׁ? קָרְבַּן רֵאשִׁית — שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת הַבָּאִים מִן הַשְּׂאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר חָמֵץ תֵּאָפֶינָה (ויקרא כ"ג), וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ, כְּמוֹ בִּכּוּרֵי תְּאֵנִים וּתְמָרִים (מנחות נ"ח):
|
| 13Por otra parte, debes salar toda ofrenda de harina. No dejes fuera la sal del pacto de tu Dios de tus ofrendas de harina. [Además,] debes [asimismo] ofrecer sal con tus sacrificios animales. |
|
יגוְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָֽתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּֽנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח: |
| |
|
מֶלַח בְּרִית.
שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֻבְטְחוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים לִקָּרֵב בַּמִּזְבֵּחַ בַּמֶּלַח וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג:
|
| |
|
עַל כָּל־קָרְבָּֽנְךָ.
עַל עוֹלַת בְּהֵמָה וָעוֹף וְאֵמוּרֵי כָּל הַקָּדָשִׁים כֻּלָּן (מנחות כ'):
|
| 14Cuando traigas una ofrenda del primer grano, debe [traerse] apenas madura sobre el tallo. Tu ofrenda del primer grano consistirá en semillas frescas [de cebada], asadas en una cazuela perforada, [y luego molidas en] harina gruesa. |
|
ידוְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהֹוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ: |
| |
|
וְאִם־תַּקְרִיב.
הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כִּי, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא חוֹבָה, וְכֵן וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל וְגוֹ' (במדבר ל"ו):
|
| |
|
מִנְחַת בִּכּוּרִים.
בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא בָּאָה אָבִיב — בִּשְׁעַת בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, וּמִן הַשְּׂעוֹרִים הִיא בָּאָה, נֶאֱמַר כָּאן אָבִיב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות ט'), הַשְּׂעֹרָה אָבִיב:
|
| |
|
קָלוּי בָּאֵשׁ.
שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתָהּ עַל הָאוּר בְּאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִים, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן אֵינָהּ נִטְחֶנֶת בָּרֵחַיִם, לְפִי שֶׁהִיא לַחָה:
|
| |
|
גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל.
גְּרוּסָה בְּעוֹדָהּ לַחָה:
|
| |
|
גֶּרֶשׂ.
גֶּרֶשׂ לְשׁוֹן שְׁבִירָה וּטְחִינָה, גּוֹרְסָהּ בְּרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, כְּמוֹ וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ (איכה ג'), וְכֵן גָּרְסָה נַפְשִׁי (תהילים קי"ט):
|
| |
|
כַּרְמֶל.
בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא, שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בְּקַשִּׁין שֶׁלָּהּ, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן כַּרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ (מלכים ב ד'):
|
| 15Pon aceite de oliva y olíbano sobre ella, tal como para cualquier otra ofrenda de harina. |
|
טווְנָֽתַתָּ֤ עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא: |
| 16Como ofrenda de fuego para Dios, el sacerdote quemará entonces la porción conmemorativa tomada de su harina gruesa y aceite, así como todo su olíbano. |
|
טזוְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּֽרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹֽנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה: |
