Exodus Capítulo 35

30Moshé les dijo a los israelitas: “Dios ha seleccionado a Betzalel hijo de Urí hijo de Jur, de la tribu de Iehudá,   לוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
חור: בנה של מרים היה:
31y lo ha llenado con un espíritu divino de sabiduría, entendimiento, conocimiento y [un talento para] todo tipo de artesanías.   לאוַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
32[De este modo, podrá] concebir planes, trabajar en oro, plata y cobre,   לבוְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַֽעֲשׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֽשֶׁת:
33cortar piedras para engastarlas, y hacer carpintería y otro trabajo especializado.   לגוּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת:
34”[Dios] también le dio a él y a Oholiav hijo de Ajisamaj, de la tribu de Dan, la aptitud de enseñar [a otros].   לדוּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן:
ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למאלכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) ולא נכר שוע לפני דל:   
35Él les ha concedido un talento natural para toda artesanía, para hacer materiales, para decorar con brocado o bordar diseños con lana celeste, roja oscura y carmesí y lino fino, y para tejer. De este modo, podrán hacer todo el trabajo y planificación necesarios.   להמִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַֽעֲשׂוֹת֘ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ | וְחשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֽשְׁבֵ֖י מַֽחֲשָׁבֹֽת:

Exodus Capítulo 36

1”Betzalel, de este modo, hará todo lo que Dios ordenó, junto con Oholiav y cualquier otro individuo habilidoso, a quien Dios haya concedido la sabiduría y el entendimiento para saber cómo hacer todo el trabajo necesario para la tarea sagrada”.   אוְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָֽהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל | אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַֽעֲשׂ֔ת אֶת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָֽה:
2Moshé convocó a Betzalel, Oholiav y todos los otros individuos habilidosos a los que Dios había concedido un talento natural, todos los que se ofrecieron a dedicarse a completar la tarea.   בוַיִּקְרָ֣א משֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֘ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽהּ:
3En presencia de Moshé, tomaron toda la donación que los israelitas habían traído para completar la obra para la tarea sagrada. Entretanto, [los israelitas] traían más presentes cada mañana.   גוַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י משֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַֽעֲשׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵ֠ם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר:
4Todos los artesanos ocupados en la obra sagrada [dejaron] el trabajo que estaban haciendo, y vinieron [a Moshé].   דוַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָֽעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים:
5Le dijeron a Moshé: “El pueblo está trayendo mucho más de lo necesario para la obra que Dios ordenó hacer”.   הוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־משֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽהּ:
מדי העבדה: יותר מכדי צורך העבודה:
6Moshé dio órdenes para hacer un anuncio en el campamento: “Que ningún hombre o mujer traiga ningún material más para la ofrenda sagrada”. El pueblo dejó de traer,   ווַיְצַ֣ו משֶׁ֗ה וַיַּֽעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּמַּֽחֲנֶה֘ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַֽעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵֽהָבִֽיא:
ויכלא: לשון מניעה:
7pero los materiales eran más que suficientes para toda la obra que tenía que hacerse.   זוְהַמְּלָאכָ֗ה הָֽיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַֽעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר:
והמלאכה היתה דים לכל המלאכה: ומלאכת ההבאה היתה דים של עושי המשכן. לכל המלאכה של משכן לעשות אותה ולהותיר:
והותר: כמו (שמות ח יא) והכבד את לבו, (מלכים ב' ג כד) והכות את מואב: