Leviticus Capítulo 4

27Si un plebeyo comete una violación involuntaria violando cualquiera de ciertos mandamientos prohibitorios [específicos] de Dios, incurre en culpa.   כזוְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּֽחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּֽ֠עֲשׂתָ֠הּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֹ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם:
28Cuando se lo ponga al tanto de la violación que ha cometido, debe traer una cabra perfecta por el pecado que ha cometido.   כחא֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא:
29Presionará sus manos sobre la cabeza de la ofrenda por el pecado, y hará degollar la ofrenda por el pecado en el mismo lugar que la ofrenda quemada.   כטוְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָֽעֹלָֽה:
30El sacerdote tomará algo de la sangre [de la cabra] con su dedo y la pondrá sobre las protuberancias del altar para los sacrificios, derramando todo [el resto] de la sangre en la base del altar.   לוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ:
31Quitará toda la grasa, como hizo con la grasa de la ofrenda de paz, y el sacerdote la quemará sobre el altar, como fragancia apaciguadora para Dios. El sacerdote hará así expiación por el individuo, y será perdonado.   לאוְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּֽאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵ֘לֶב֘ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ:
כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים: כאימורי עז האמורים בשלמים:
32Si trae una oveja como ofrenda por el pecado, será una hembra perfecta.   לבוְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קָרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה:
33Presionará sus manos sobre la cabeza de la ofrenda por el pecado, y la hará degollar en el mismo lugar en que se degolló la ofrenda quemada.   לגוְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־הָֽעֹלָֽה:
ושחט אתה לחטאת: שתהא שחיטתה לשם חטאת:
34El sacerdote tomará algo de la sangre de la ofrenda por el pecado con su dedo, y la pondrá sobre las protuberancias del altar para los sacrificios, derramando todo [el resto] de la sangre en la base del altar.   לדוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ:
35Quitará todas sus partes selectas, tal como quitó todas las partes selectas de las ovejas traídas como ofrenda de paz, y las quemará sobre el altar junto con las ofrendas de fuego dedicadas a Dios. El sacerdote hará así expiación por el pecado que la persona cometió y será perdonada.   להוְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּֽאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֣ר חֵ֣לֶב הַכֶּ֘שֶׂב֘ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ:
כאשר יוסר חלב הכשב: שנתרבו אימוריו באליה, אף חטאת, כשהיא באה כשבה, טעונה אליה עם האימורין:
על אשי ה': על מדורות האש העשויות לשם. פואיילי"ש בלע"ז [מדורות]:

Leviticus Capítulo 5

1[Ésta es la ley] si una persona peca [de cualquiera de las siguientes maneras]: Si está ligada por un juramento [para dar evidencia en el tribunal], donde fue testigo que vio o supo [algo], y no testifica, debe cargar con su culpa.   אוְנֶ֣פֶשׁ כִּי־תֶֽחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲו‍ֹנֽוֹ:
ושמעה קול אלה: בדבר שהוא עד בו, שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות, שיעיד לו:
2[Lo mismo es verdad] si una persona toca cualquier cosa ritualmente impura, ya sea cualquier animal no casher muerto, salvaje o doméstico, o cualquier animal que repte impuro muerto, y entonces comete una violación olvidando su impureza.   בא֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֘ בְּכָל־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם:
או נפש אשר תגע וגו': ולאחר הטומאה הזו יאכל קדשים, או יכנס למקדש, שהוא דבר שזדונו כרת. במסכת שבועות (יד ב) נדרש כן:
ונעלם ממנו: הטומאה:
ואשם: באכילת קדש או בביאת מקדש:
3Similarmente, si entra en contacto con cualquier impureza ritual que provenga de un ser humano, que lo vuelva impuro, y luego se olvida de ello, puede descubrir más tarde que ha cometido una violación.   גא֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם:
בטמאת אדם: זו טומאת מת:
לכל טמאתו: לרבות טומאת מגע זבין וזבות:
אשר יטמא: לרבות הנוגע בבועל נדה:
בה: לרבות בולע נבלת עוף טהור:
ונעלם: ולא ידע, ששכח הטומאה:
ואשם: באכילת קדש או בביאת מקדש:
4[Esto es también verdad] si una persona hace un juramento verbal para hacer el bien o el mal, sin importar qué se exprese en el juramento, y luego se olvida de él. En cualquiera de estos casos, la persona es considerada culpable tan pronto como se da cuenta de lo que ha hecho.   דא֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע | א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָֽאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהֽוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה:
בשפתים: ולא בלב:
להרע: לעצמו:
או להיטיב: לעצמו, כגון אוכל ולא אוכל אישן ולא אישן:
לכל אשר יבטא: לרבות לשעבר:
ונעלם ממנו: ועבר על שבועתו, כל אלה בקרבן עולה ויורד, כמפורש כאן, אבל שבועה שיש בה כפירת ממון אינה בקרבן זה אלא באשם:
5Cuando es culpable en cualquiera de estos casos, debe confesar el pecado que ha cometido.   הוְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ:
6Debe [asimismo] traer su ofrenda de culpa a Dios por el pecado que ha cometido. Debe ser una oveja o una cabra, [traída] como ofrenda por el pecado. Entonces el sacerdote hará expiación por el pecado [de la persona].   ווְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַֽיהֹוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֧אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵֽחַטָּאתֽוֹ:
7Si no puede proporcionar una oveja, la ofrenda de culpa que presente a Dios por su pecado será dos tórtolas o dos pichones. Una será una ofrenda por el pecado y la otra será una ofrenda quemada.   זוְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה:
8Las traerá al sacerdote, quien primero sacrificará la que sea para la ofrenda por el pecado. Abrirá por su pescuezo desde la parte trasera sin separar [la cabeza del cuerpo].   חוְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַֽחַטָּ֖את רִֽאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עָרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל:
והקריב את אשר לחטאת ראשונה: חטאת קודמת לעולה. למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות, ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו:
ולא יבדיל: אינו מולק אלא סימן אחד:
ערף: הוא גובה הראש המשופע לצד הצואר:
מול עורף: מול הרואה את העורף, והוא אורך כל אחורי הצואר:
9Entonces escurrirá algo de la sangre sobre el lado del altar, y el resto de la sangre en la base del altar. Ésta es la ofrenda por el pecado.   טוְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא:
והזה מדם החטאת: בעולה לא הטעין אלא מצוי, ובחטאת הזאה ומצוי. אוחז בעורף ומתיז, והדם ניתז והולך למזבח:
חטאת הוא: לשמה כשרה, שלא לשמה פסולה:
10Entonces sacrificará la segunda [ave] como requiere la ley. El sacerdote hará así expiación por el pecado que [la persona] cometió, y será perdonada.   יוְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַֽעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵֽחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ:
כמשפט: כדת האמור בעולת העוף של נדבה בראש הפרשה: