Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.
ב"ה

Lectura de la Torá de Tazria-Metzora

Parshat Tazria-Metzora
Shabat, 5 Iyar, 5781
17 Abril, 2021
Elije una porción :
Complete: (Levítico 12:1 - 15:33; Kings II 7:3-20)

Primera sección

Leviticus Capítulo 12

1Dios le habló a Moshé, diciéndole   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2que les hablara a los israelitas, refiriendo lo siguiente: Cuando una mujer conciba y dé a luz un varón, estará ritualmente impura durante siete días, tal como cuando está impura durante el tiempo de separación cuando tiene su período.   בדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָֽלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּו‍ֹתָ֖הּ תִּטְמָֽא:
אשה כי תזריע: אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף:
כי תזריע: לרבות שאפילו ילדתו מחוי, שנמחה ונעשה כעין זרע, אמו טמאה לידה:
כימי נדת דותה תטמא: כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה, ואפילו נפתח הקבר בלא דם:
דותה: לשון דבר הזב מגופה. לשון אחר לשון מדוה וחולי, שאין אשה רואה דם שלא תחלה ראשה ואבריה כבדין עליה:
3Al octavo día, el prepucio [del niño] será circuncidado.   גוּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:
4Entonces, durante 33 días adicionales, tendrá un período de espera durante el cual su sangre es ritualmente pura. Hasta que este período de purificación esté completo, no tocará nada santo y no entrará en el santuario.   דוּשְׁלשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁל֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָֽהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָֽהֳרָֽהּ:
תשב: אין תשב אלא לשון עכבה, כמו (דברים א מו) ותשבו בקדש, וישב באלוני ממרא (בראשית יג יח):
בדמי טהרה: אף על פי שרואה דם טהורה. בדמי טהרה לא מפיק ה"א, והוא שם דבר, כמו טוהר. ימי טהרה מפיק ה"א, ימי טוהר שלה:
בדמי טהרה: לא מפיק ה"א, והוא שם דבר, כמו טוהר. ימי טהרה מפיק ה"א, ימי טוהר שלה:
ימי טהרה: מפיק ה"א, ימי טוהר שלה:
לא תגע: אזהרה לאוכל, כמו ששנויה ביבמות (עה א):
בכל קדש וגו': לרבות את התרומה, לפי שזו טבולת יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים, שלמחר תביא את כפרת טהרתה:
5Si da a luz una niña, tendrá durante dos semanas el mismo estatus ritualmente impuro que durante su período menstrual. Entonces, durante 66 días después de eso, tendrá un período de espera durante el cual su sangre es ritualmente pura.   הוְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָֽמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָֽהֳרָֽה:
6Cuando su período de purificación por un hijo o una hija esté completo, traerá al sacerdote, a la entrada de la Tienda de Comunión, un cordero de un año para ofrenda quemada, y un pichón o tórtola para ofrenda por el pecado.   ווּבִמְלֹ֣את | יְמֵ֣י טָֽהֳרָ֗הּ לְבֵן֘ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן:
7[El sacerdote] ofrecerá [el sacrificio] ante Dios y hará expiación por [la mujer], de este modo limpiándola de la sangre que provenga de su matriz. Esta ley se aplica ya sea que una mujer dé a luz un niño o una niña.   זוְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָֽהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה:
והקריבו: למדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהם. ואי זה הוא, זה חטאת, שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה, מי שהוא בא לכפר, בו הטהרה תלוייה:
וטהרה: מכלל שעד כאן קרוייה טמאה:
8Si [la mujer] no puede proporcionar un cordero, traerá dos tórtolas o dos pichones, uno para ofrenda quemada y una para ofrenda por el pecado. Entonces el sacerdote hará expiación por ella, y estará pura.   חוְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָֽקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה:
אחד לעלה ואחד לחטאת: לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל הקרבת חטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחים בפרק כל התדיר (זבחים צ א):

Leviticus Capítulo 13

1Dios les habló a Moshé y a Aarón, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
2Si una persona tiene una roncha [blanca], mancha o mota sobre la piel de su cuerpo, y [se sospecha] que es una marca de la maldición leprosa sobre su piel, se la traerá a Aarón, o a uno de sus descendientes, que son los sacerdotes.   באָדָ֗ם כִּי־יִֽהְיֶ֤ה בְעֽוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעֽוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּֽהֲנִֽים:
שאת או ספחת וגו': שמות נגעים הם ולבנות זו מזו:
בהרת: חברבורות טיי"א בלע"ז [כתם] וכן (איוב לז כא) בהיר הוא בשחקים:
אל אהרן וגו': גזירת הכתוב היא שאין טומאת נגעים וטהרתן אלא על פי כהן:
3El sacerdote examinará la marca sobre la piel [de la persona], y si el pelo sobre la marca se ha vuelto blanco, y la marca parece haber penetrado la piel, entonces es la maldición leprosa. Apenas el sacerdote la vea, la declarará impura.   גוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂ֠ר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ | לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ:
ושער בנגע הפך לבן: מתחלה שחור והפך ללבן בתוך הנגע, ומעוט שער שנים:
עמק מעור בשרו: כל מראה לבן עמוק הוא, כמראה חמה עמוקה מן הצל:
וטמא אתו: יאמר לו טמא אתה, ששער לבן סימן טומאה הוא גזירת הכתוב:
4Sin embargo, si hay una mota [blanca] sobre la piel, mas no parece haber penetrado la piel y su pelo no se ha vuelto blanco, entonces el sacerdote pondrá en cuarentena a la persona afectada durante siete días.   דוְאִם־בַּהֶ֩רֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵֽין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖ה לֹֽא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
ועמק אין מראה: לא ידעתי פירושו:
והסגיר: יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע, ויוכיחו סימנים עליו:
5El sacerdote examinará [a la persona] al séptimo día, y si la marca no ha aumentado de tamaño el sacerdote pondrá en cuarentena [a la víctima] durante siete días adicionales.   הוְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֘ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית:
בעיניו: במראהו ובשיעורו הראשון:
והסגירו שנית: הא אם פשה בשבוע ראשון טמא מוחלט:
6El sacerdote [la] examinará [nuevamente] al séptimo día, y si la marca ha perdido intensidad o si no se ha propagado, el sacerdote declarará pura [a la persona], puesto que es meramente una mancha blanca. [La persona] debe sumergir [su cuerpo y] ropa, y está entonces pura.   ווְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֘ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִֽהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר:
כהה: הוכהה מראיתו, הא אם עמד במראיתו או פשה טמא:
מספחת: שם נגע טהור:
וכבס בגדיו וטהר: הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילה:
7No obstante, si la mancha blanca aumenta de tamaño sobre la piel después de que se le mostró al sacerdote, quien la purificó, [la persona] debe mostrarla al sacerdote nuevamente.   זוְאִם־פָּשׂ֨ה תִפְשֶׂ֤ה הַמִּסְפַּ֨חַת֙ בָּע֔וֹר אַֽחֲרֵ֧י הֵרָֽאֹת֛וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֖ן לְטָֽהֳרָת֑וֹ וְנִרְאָ֥ה שֵׁנִ֖ית אֶל־הַכֹּהֵֽן:
8Si el sacerdote ve que el sarpullido ha aumentado de tamaño sobre la piel, declarará impura [a la persona], puesto que es la maldición leprosa.   חוְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּֽשְׂתָ֥ה הַמִּסְפַּ֖חַת בָּע֑וֹר וְטִמְּא֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן צָרַ֥עַת הִֽוא:
וטמאו הכהן: ומשטמאו הרי הוא מוחלט וזקוק לצפרים ולתגלחת ולקרבן האמור בפרשת זאת תהיה:
צרעת הוא: המספחת הזאת:
צרעת: לשון נקבה:
נגע: לשון זכר:
9Cuando [se sospecha que] una persona tiene la maldición leprosa, se la traerá al sacerdote.   טנֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִֽהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן:
10Si el sacerdote ve que hay una roncha blanca sobre la piel, y ha vuelto blanco el pelo o que hay un área de piel sana dentro de la roncha,   יוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵֽת־לְבָנָה֙ בָּע֔וֹר וְהִ֕יא הָֽפְכָ֖ה שֵׂעָ֣ר לָבָ֑ן וּמִחְיַ֛ת בָּשָׂ֥ר חַ֖י בַּשְׂאֵֽת:
ומחית: שינמינ"ט בלע"ז [רפוי], שנהפך מקצת הלובן שבתוך השאת למראה בשר, אף הוא סימן טומאה, שער לבן בלא מחיה, ומחיה בלא שער לבן, ואף על פי שלא נאמרה מחיה אלא בשאת, אף בכל המראות ותולדותיהן הוא סימן טומאה:
11entonces es una lepra crónica en su piel, y el sacerdote debe declararla impura. No la pondrá en cuarentena, puesto que es obviamente impura.   יאצָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא:
צרעת נושנת הוא: מכה ישנה היא תחת המחיה, וחבורה זו נראית בריאה מלמעלה ותחתיה מלאה לחה, שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה:
12[Ésta es la ley] si el área leprosa se propaga sobre la piel, de modo que cubra toda la piel de la persona aquejada de arriba a abajo, donde el sacerdote pueda verla.   יבוְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֨עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כָּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע מֵֽרֹאשׁ֖וֹ וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכָל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן:
מראשו: של אדם ועד רגליו:
לכל מראה עיני הכהן: פרט לכהן שחשך מאורו:
13Cuando el sacerdote vea que la mancha leprosa ha cubierto toda la piel [de la persona], declarará pura a la persona aquejada. Mientras se haya vuelto completamente blanca, está pura.   יגוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֨עַת֙ אֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא:
14No obstante, en el día que aparezca piel sana sobre la [persona] ella está impura.   ידוּבְי֨וֹם הֵֽרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא:
וביום הראות בו בשר חי: אם צמחה בו מחיה הרי כבר פירש שהמחיה סימן טומאה, אלא הרי שהיה הנגע באחד מעשרים וארבעה ראשי איברים שאין מטמאין משום מחיה, לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך, וחזר ראש האבר ונתגלה שפועו ע"י שומן, כגון שהבריא ונעשה רחב ונראית בו המחיה, למדנו הכתוב שתטמא:
וביום: מה תלמוד לומר, ללמד יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולכסותו ולביתו, וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל:
15Cuando el sacerdote vea la piel sana, declarará [a la persona] impura. La piel saludable es señal de impureza, puesto que es la maldición leprosa.   טווְרָאָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְטִמְּא֑וֹ הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֛י טָמֵ֥א ה֖וּא צָרַ֥עַת הֽוּא:
צרעת הוא: הבשר ההוא. בשר לשון זכר:
16Si la piel sana se vuelve blanca nuevamente, [la persona] volverá al sacerdote.   טזא֣וֹ כִ֥י יָשׁ֛וּב הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְנֶהְפַּ֣ךְ לְלָבָ֑ן וּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן:
17Cuando el sacerdote vea que la persona aquejada se ha vuelto [completamente] blanca, el sacerdote la declarará pura, y está entonces ritualmente pura.   יזוְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נֶהְפַּ֥ךְ הַנֶּ֖גַע לְלָבָ֑ן וְטִהַ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע טָה֥וֹר הֽוּא:
18[Ésta es la ley] cuando hay una infección sobre el cuerpo y la misma sana.   יחוּבָשָׂ֕ר כִּי־יִֽהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא:
שחין: לשון חמום, שנתחמם הבשר בלקוי הבא לו מחמת מכה, שלא מחמת האור:
ונרפא: השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחר:
19Si una roncha blanca o una mota rosa brillante se contrae entonces donde estaba la infección, debe ser mostrada al sacerdote.   יטוְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן:
או בהרת לבנה אדמדמת: שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם:
20El sacerdote la examinará, y si parece haber penetrado la piel y su pelo se ha vuelto blanco, es la maldición leprosa que ha aparecido sobre la infección.   כוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֨הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה:
מראה שפל: ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנוניתו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל:
21No obstante, si el sacerdote la examina, y no tiene pelo blanco, ni parece haber penetrado la piel puesto que es de un blanco apagado, el sacerdote pondrá a la persona en cuarentena durante siete días.   כאוְאִ֣ם | יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣יא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
22Si luego esta mota aumenta de tamaño sobre la piel, el sacerdote la declarará impura, puesto que es la maldición.   כבוְאִם־פָּשׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא:
נגע הוא: השאת הזאת או הבהרת:
23No obstante, si la mota permanece estable y no se propaga, es tejido de cicatriz de la infección, y el sacerdote la declarará pura.   כגוְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּֽעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֨רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִֽהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן:
תחתיה: במקומה:
צרבת השחין: כתרגומו רושם שיחנא, אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר. כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום, כמו (יחזקאל כא ג) ונצרבו בה כל פנים, רייטרי"ר בלע"ז [לכווץ]:
צרבת: ריטריימינ"ט בלע"ז [כיווץ]:

Segunda sección

Leviticus Capítulo 13

24[Ésta es la ley] cuando hay una quemadura sobre el cuerpo, y una mota rosa brillante o blanca aparece donde la quemadura ha sanado.   כדא֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּי־יִֽהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת־אֵ֑שׁ וְהָֽיְתָ֞ה מִחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת א֥וֹ לְבָנָֽה:
מחית המכוה: שיינימנ"ט בלע"ז [רפוי] כשחיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה או לבנה חלקה. וסימני מכוה וסימני שחין שוים הם, ולמה חלקן הכתוב, לומר שאין מצטרפין זה עם זה, נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונו כגריס:
25El sacerdote la examinará, y si el pelo sobre la mota se ha vuelto blanco, y [la mota] parece haber penetrado la piel, es la maldición leprosa que brota sobre la quemadura. Puesto que es la maldición leprosa, el sacerdote la declarará impura.   כהוְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֨הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא:
26No obstante, si el sacerdote la examina, y la mota no tiene pelo blanco, y es un blanco apagado que no parece haber penetrado la piel, entonces el sacerdote la pondrá en cuarentena durante siete días.   כווְאִ֣ם | יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בַּבַּהֶ֨רֶת֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣וא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
27Al séptimo día, el sacerdote la examinará, y si ha aumentado de tamaño sobre la piel, el sacerdote la declarará impura, puesto que es la maldición leprosa.   כזוְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י אִם־פָּשׂ֤ה תִפְשֶׂה֙ בָּע֔וֹר וְטִמֵּ֤א הַכֹּהֵן֙ אֹת֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא:
28No obstante, si la mota permanece estable y no aumenta de tamaño, o si ha perdido intensidad, entonces es una mancha debido a la quemadura. Puesto que es meramente tejido de cicatriz de la quemadura, el sacerdote la declarará pura.   כחוְאִם־תַּחְתֶּ֩יהָ֩ תַֽעֲמֹ֨ד הַבַּהֶ֜רֶת לֹא־פָֽשְׂתָ֤ה בָעוֹר֙ וְהִ֣וא כֵהָ֔ה שְׂאֵ֥ת הַמִּכְוָ֖ה הִ֑וא וְטִֽהֲרוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן כִּֽי־צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא:
29[Ésta es la ley] si un hombre o una mujer tiene una dolencia sobre la cabeza o la barba.   כטוְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּי־יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן:
בראש או בזקן: בא הכתוב לחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר, שזה סימנו בשער לבן וזה סימנו בשער צהוב:
30El sacerdote examinará la dolencia, y si parece haber penetrado la piel y tiene cabellos rubios finos en ella, el sacerdote la declarará impura. Tal marca de calvicie es señal de la maldición leprosa sobre la cabeza o la barba.   לוְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא:
ובו שער צהב: שנהפך שער שחור שבו לצהוב:
נתק הוא: כך שמו של נגע, שבמקום שער:
31No obstante, si, cuando el sacerdote examina la zona calva, [la dolencia] no parece haber penetrado la piel, mas no tiene cabello negro en ella, el sacerdote pondrá en cuarentena a la persona aquejada por la zona calva durante siete días.   לאוְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
ושער שחר אין בו: הא אם היה בו שער שחור, טהור. ואין צריך להסגר ששער שחור סימן טהרה הוא בנתקים, כמו שנאמר (פסוק לז) ושער שחור צמח בו וגו':
32Al séptimo día, el sacerdote examinará la marca. Si la marca calva no ha aumentado de tamaño, y si no hay cabello rubio en ella de modo que la marca no parece haber penetrado la piel,   לבוְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֘גַע֘ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹֽא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־הָעֽוֹר:
והנה לא פשה וגו': הא אם פשה או היה בו שער צהוב טמא:
33[la persona] se rasurará, sin rasurarse la zona calva. Entonces el sacerdote pondrá en cuarentena [a la persona que tenga] la zona calva durante un segundo período de siete días.   לגוְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית:
והתגלח: סביבות הנתק:
ואת הנתק לא יגלח: מניח שתי שערות סמוך לו סביב, כדי שיהא ניכר אם פשה, שאם יפשה ועבר השערות ויצא למקום הגילוח, טמא:
34El sacerdote examinará la zona calva al séptimo día, y si el área de cabello caído no ha aumentado de tamaño, o si [la dolencia] no parece haber penetrado la piel, el sacerdote la declarará pura. Entonces [la persona] debe sumergir su [cuerpo y] ropa, y está pura.   לדוְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת־הַנֶּ֜תֶק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨תֶק֙ בָּע֔וֹר וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּ עָמֹ֖ק מִן־הָע֑וֹר וְטִהַ֤ר אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר:
35No obstante, si la zona calva aumenta de tamaño después de que [la persona] se ha limpiado,   להוְאִם־פָּשׂ֥ה יִפְשֶׂ֛ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר אַֽחֲרֵ֖י טָֽהֳרָתֽוֹ:
אחרי טהרתו: אין לי אלא פושה לאחר הפטור, מנין אף בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני, תלמוד לומר פשה יפשה:
36el sacerdote debe examinarla [nuevamente]. Si la zona calva ha aumentado de tamaño, el sacerdote no necesita buscar cabellos rubios, puesto que está [automáticamente] impura.   לווְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר לֹֽא־יְבַקֵּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן לַשֵּׂעָ֥ר הַצָּהֹ֖ב טָמֵ֥א הֽוּא:
37Pero si la zona calva permanece igual, o si el cabello negro crece sobre ella, entonces la zona calva ha sanado y está pura. El sacerdote declarará pura [a la persona].   לזוְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִֽהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן:
ושער שחר: מנין אף הירוק והאדום שאינו צהוב, תלמוד לומר ושער. ולמה צהוב דומה, לתבנית הזהב. צהוב, כמו זהוב אורבל"א בלע"ז [זהוב]:
טהור הוא וטהרו הכהן: הא טמא שטהרו הכהן, לא טהור:
38Si la piel del cuerpo de un hombre o una mujer se pone cubierta de motas blancas,   לחוְאִישׁ֙ אֽוֹ־אִשָּׁ֔ה כִּי־יִֽהְיֶ֥ה בְעֽוֹר־בְּשָׂרָ֖ם בֶּֽהָרֹ֑ת בֶּֽהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת:
בהרת: חברבורות:
39el sacerdote la examinará. Si la piel está [meramente] cubierta con motas blancas apagadas, es un simple sarpullido que brota sobre la piel, y está pura.   לטוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעֽוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּֽהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא:
כהות לבנת: שאין לובן שלהן עז אלא כהה:
בהק: כמין לובן הנראה בבשר אדם אדום, שקורין רו"ש [אדמוני], בין חברבורות אדמימותו, קרוי בהק, כאיש עדשן שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן צח:

Tercera sección

Leviticus Capítulo 13

40Si un hombre pierde el cabello de su cabeza, es calvicie simple, y está puro.   מוְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא:
קרח הוא טהור הוא: טהור מטומאת נתקין, שאינו נדון בסימני ראש וזקן, שהם מקום שער, אלא בסימני נגע עור בשר בשער לבן, מחיה ופשיון:
41Similarmente, si pierde cabello cerca de su rostro, es meramente una entrada y está puro.   מאוְאִם֙ מִפְּאַ֣ת פָּנָ֔יו יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ גִּבֵּ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא:
ואם מפאת פניו: משפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת, ואף הצדעין שמכאן ומכאן בכלל. ומשפוע קדקד כלפי אחוריו, קרוי קרחת:
42No obstante, si tiene una marca rosa brillante sobre su mota calva o donde ha salido su entrada, puede ser una señal de la maldición leprosa sobre su mota calva o frente sin cabello.   מבוְכִי־יִֽהְיֶ֤ה בַקָּרַ֨חַת֙ א֣וֹ בַגַּבַּ֔חַת נֶ֖גַע לָבָ֣ן אֲדַמְדָּ֑ם צָרַ֤עַת פֹּרַ֨חַת֙ הִ֔וא בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ:
נגע לבן אדמדם: פתוך. מנין שאר המראות, תלמוד לומר כמראה צרעת עור בשר כמראה הצרעת האמור בפרשת עור בשר (פסוק ב) אדם כי יהיה בעור בשרו. ומה אמור בו, שמטמא בארבע מראות ונדון בשני שבועות, ולא כמראה צרעת האמור בשחין ומכוה, שהוא נדון בשבוע אחד, ולא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות שאת ותולדתה, בהרת ותולדתה:
43El sacerdote la examinará, y si la roncha sobre su mota calva o frente sin cabello es rosa brillante, entonces [es] como lepra sobre la piel de su cuerpo.   מגוְרָאָ֨ה אֹת֜וֹ הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵֽת־הַנֶּ֨גַע֨ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֣וֹ בְגַבַּחְתּ֑וֹ כְּמַרְאֵ֥ה צָרַ֖עַת ע֥וֹר בָּשָֽׂר:
44A la persona se la considera aquejada por la maldición leprosa, y está impura. Puesto que está impura, y la marca está sobre su cabeza, el sacerdote debe declararla impura.   מדאִֽישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֥א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשׁ֥וֹ נִגְעֽוֹ:
בראשו נגעו: אין לי אלא נתקין, מנין לרבות שאר המנוגעים, תלמוד לומר טמא יטמאנו, לרבות את כולן. על כולן הוא אומר בגדיו יהיו פרומים וגו':
45Cuando una persona tiene la marca de la maldición leprosa, su ropa debe tener un rasgón en ella, debe dejar de cortarse el cabello, y debe cubrirse la cabeza hasta los labios. “¡Impuro! ¡Impuro!”, debe clamar.   מהוְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִֽהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִֽהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א | טָמֵ֖א יִקְרָֽא:
פרמים: קרועים:
פרוע: מגודל שער:
ועל שפם יעטה: כאבל:
שפם: שער השפתים גירנו"ן בלע"ז [שפם]:
וטמא טמא יקרא: משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו:
46Mientras tenga la marca, permanecerá impura. Puesto que está impura, debe permanecer sola, y su lugar estará fuera del campamento.   מוכָּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַמַּֽחֲנֶ֖ה מֽוֹשָׁבֽוֹ:
בדד ישב: שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו. ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד, הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, אף הוא יבדל:
מחוץ למחנה: חוץ לשלש מחנות:
47[Ésta es la ley] cuando una prenda tenga la marca de la maldición leprosa. Puede ser tela de lana, tela de lino,   מזוְהַבֶּ֕גֶד כִּי־יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים:
48[hilos de] lino o lana [destinados a] la urdimbre o trama, cuero o cualquier cosa hecha de cuero.   מחא֤וֹ בִשְׁתִי֙ א֣וֹ בְעֵ֔רֶב לַפִּשְׁתִּ֖ים וְלַצָּ֑מֶר א֣וֹ בְע֔וֹר א֖וֹ בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת עֽוֹר:
לפשתים ולצמר: של פשתים או של צמר:
או בעור: זה עור שלא נעשה בו מלאכה:
או בכל מלאכת עור: זה עור שנעשה בו מלאכה:
49Si un área verde brillante o roja brillante aparece en la tela, cuero, [hilo de] urdimbre o trama, o en cualquier artículo de cuero, [puede ser] la marca de la maldición leprosa, y debe ser mostrada al sacerdote.   מטוְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק | א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּ֩גֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהָרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן:
ירקרק: ירוק שבירוקין:
אדמדם: אדום שבאדומים:
50El sacerdote examinará la marca, y pondrá en cuarentena el [artículo] afectado durante siete días.   נוְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
51Al séptimo día, examinará el área afectada, y si la marca ha aumentado de tamaño sobre la tela, [el hilo] de la urdimbre o la trama, el cuero, o el artículo trabajado del cuero, entonces es una marca leprosa maligna, y es impura.   נאוְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵֽעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא:
צרעת ממארת: לשון סילון ממאיר (יחזקאל כח כד). פוינינ"ט בלע"ז [דוקר]. ומדרשו תן בו מארה שלא תהנה הימנו:
52La tela, [el hilo de] la urdimbre o la trama, ya sea lana o lino, o el artículo de cuero que contenga la mota debe quemarse. Puesto que es una lepra maligna, debe quemarse en el fuego.   נבוְשָׂרַ֨ף אֶת־הַבֶּגֶ֜ד א֥וֹ אֶת־הַשְּׁתִ֣י | א֣וֹ אֶת־הָעֵ֗רֶב בַּצֶּ֨מֶר֙ א֣וֹ בַפִּשְׁתִּ֔ים א֚וֹ אֶת־כָּל־כְּלִ֣י הָע֔וֹר אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ הַנָּ֑גַע כִּֽי־צָרַ֤עַת מַמְאֶ֨רֶת֙ הִ֔וא בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף:
בצמר או בפשתים: של צמר או של פשתים, זהו פשוטו. ומדרשו יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמו, תלמוד לומר היא באש תשרף, אינה צריכה דבר אחר עמה. אם כן מה תלמוד לומר בצמר או בפשתים, להוציא את האימריות שבו, שהן ממין אחר. אימריות לשון שפה, כמו אימרא:
53No obstante, si, cuando el sacerdote la examina, la marca no se ha propagado en la prenda, [el hilo de] la urdimbre o la trama, o el artículo de cuero,   נגוְאִם֘ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹֽא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכָל־כְּלִי־עֽוֹר:
54el sacerdote ordenará que el artículo que tenga la marca sea fregado y luego puesto en cuarentena durante un segundo período de siete días.   נדוְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית:
את אשר בו הנגע : יכול מקום הנגע בלבד, תלמוד לומר את אשר בו הנגע, יכול כל הבגד כולו טעון כבוס, תלמוד לומר הנגע, הא כיצד, יכבס מן הבגד עמו

Cuarta sección

Leviticus Capítulo 13

55Después de que la marca haya sido fregada [y puesta en cuarentena], el sacerdote examinará el artículo, y si la marca no ha cambiado de apariencia, entonces [incluso si] no se ha propagado, es impura y debe quemarse. Es una marca de descomposición [que puede estar] en el lado liso o afelpado [de la tela].   נהוְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַֽחֲרֵ֣י | הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינוֹ֙ וְהַנֶּ֣גַע לֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ:
אחרי הכבס: לשון העשות:
לא הפך הנגע את עינו: לא הוכהה ממראיתו:
והנגע לא פשה: שמענו שאם לא הפך ולא פשה טמא, ואין צריך לומר לא הפך ופשה. הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו, תלמוד לומר והסגיר את הנגע, מכל מקום, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים וכו', כדאיתא בתורת כהנים. ורמזתיה כאן ליישב המקרא על אופניו:
פחתת היא: לשון גומא, כמו (שמואל ב' יז ט) באחת הפחתים, כלומר שפלה היא, נגע שמראיו שוקעין:
בקרחתו או בגבחתו: כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה:
קרחתו: שחקים ישנים. ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה, נאמרה קרחת וגבחת באדם, ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים, מה להלן פרח בכולו טהור, אף כאן פרח בכולו טהור, לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת. ולענין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים, וגבחת לשון חדשים, כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו, שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים, כמו שכתוב (פסוק מא) ואם מפאת פניו וגו', והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו, כך מפורש בתורת כהנים:
56Si el sacerdote lo examina después de haber sido fregado [y puesto en cuarentena], y la marca se ha descolorido de la tela, entonces arrancará [la marca] de la tela, el cuero, o de [los hilos] de la urdimbre o la trama.   נווְאִם֘ רָאָ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע אַֽחֲרֵ֖י הֻכַּבֵּ֣ס אֹת֑וֹ וְקָרַ֣ע אֹת֗וֹ מִן־הַבֶּ֨גֶד֙ א֣וֹ מִן־הָע֔וֹר א֥וֹ מִן־הַשְּׁתִ֖י א֥וֹ מִן־הָעֵֽרֶב:
וקרע אתו: יקרע מקום הנגע מן הבגד וישרפנו:
57Si [la marca] entonces aparece nuevamente en la [misma] tela, [hilo] de la urdimbre o la trama o artículo de cuero, está infectado, y [el artículo] que tiene la marca debe quemarse en el fuego.   נזוְאִם־תֵּֽרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע:
פרחת הוא: דבר החוזר וצומח:
באש תשרפנו: את כל הבגד:
58Si la marca es quitada cuando la tela, [el hilo de] la urdimbre o la trama o artículo de cuero es fregado, [el artículo] será sumergido esta segunda vez, y está puro.   נחוְהַבֶּ֡גֶד אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י אֽוֹ־הָעֵ֜רֶב אֽוֹ־כָל־כְּלִ֤י הָעוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥ס שֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר:
וסר מהם הנגע: אם כשכבסוהו בתחלה על פי כהן, סר ממנו הנגע לגמרי:
וכבס שנית: לשון טבילה. תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון לבון ויתחוור, חוץ מזה שאינו ללבון אלא לטבול, לכך תרגומו ויצטבע, וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע:
59Ésta es [toda] la ley concerniente a la marca de la maldición leprosa en tela de lana o lino, en [hilo de] urdimbre o trama, o en cualquier artículo de cuero, por medio de la cual se vuelve puro o impuro.   נטזֹ֠את תּוֹרַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר | א֣וֹ הַפִּשְׁתִּ֗ים א֤וֹ הַשְּׁתִי֙ א֣וֹ הָעֵ֔רֶב א֖וֹ כָּל־כְּלִי־ע֑וֹר לְטַֽהֲר֖וֹ א֥וֹ לְטַמְּאֽוֹ:

Leviticus Capítulo 14

1Dios le habló a Moshé, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2Ésta es la ley concerniente al leproso cuando es purificado y puesto bajo la jurisdicción del sacerdote.   בזֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָֽהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן:
זאת תהיה תורת המצורע וגו': מלמד שאין מטהרין אותו בלילה:
3El sacerdote saldrá del campamento, donde examinará al leproso para determinar que la marca leprosa haya sanado.   גוְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ:
אל מחוץ למחנה: חוץ לשלש מחנות שנשתלח שם בימי חלוטו:
4Entonces el sacerdote ordenará que para la persona que experimente la purificación se tomen dos aves casher vivas, un trozo de cedro, algo de [lana] carmesí y una rama de hisopo.   דוְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב:
חיות: פרט לטרפות:
טהרות: פרט לעוף טמא. לפי שהנגעים באין על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים, שמפטפטין תמיד בצפצוף קול:
ועץ ארז: לפי שהנגעים באין על גסות הרוח:
ושני תולעת ואזב: מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו, כתולעת וכאזוב:
עץ ארז: מקל של ארז:
ושני תולעת: לשון של צמר צבוע זהורית:
5El sacerdote dará órdenes de que un ave sea degollada sobre agua de manantial dulce en un bol de arcilla.   הוְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָֽאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים:
על מים חיים: נותן אותם תחלה בכלי, כדי שיהא דם צפור ניכר בהם. וכמה הם, רביעית:
6Entonces tomará el ave viva junto con el trozo de cedro, la lana carmesí y el hisopo. Junto con el ave viva, sumergirá [los otros artículos] en el agua de manantial mezclada con la sangre del ave degollada.   ואֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָֽאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת | הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַחַיִּֽים:
את הצפר החיה יקח אתה: מלמד שאינו אוגדה עמהם, אלא מפרישה לעצמה, אבל העץ והאזוב כרוכים יחד בלשון הזהורית, כענין שנאמר ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב, קיחה אחת לשלשתן. יכול כשם שאינה בכלל אגודה כן לא תהא בכלל טבילה, תלמוד לומר וטבל אותם ואת הצפור החיה, החזיר את הצפור לכלל טבילה:
7Entonces rociará [esta mezcla] siete veces sobre la persona que experimente la purificación de la maldición leprosa, de este modo volviéndola pura. Despedirá al ave viviente hacia los campos.   זוְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:
8Entonces la persona que experimente la purificación sumergirá su ropa, y [el sacerdote] rasurará todo el cabello de la persona. Entonces se sumergirá en una mikvá y completará así [la primera parte] del proceso de purificación. Puede retornar al campamento, mas debe permanecer fuera de su tienda durante siete días.   חוְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֨יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָֽהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
וישב מחוץ לאהלו: מלמד שאסור בתשמיש המטה:
9Al séptimo día, [el sacerdote] rasurará todo el cabello [de la persona]. Su cabeza, barba, cejas y demás pelo [corporal] debe ser todo rasurado. Entonces sumergirá su ropa y cuerpo en una mikvá y está puro.   טוְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר:
את כל שערו וגו': כלל ופרט וכלל. להביא כל מקום כנוס שער ונראה:
10Al octavo día, tomará dos [machos] ovinos perfectos, una cordera de un año perfecta, tres décimos [de efá] de la mejor calidad de harina de trigo mezclada con aceite como ofrenda de harina, y un log de aceite [de oliva].   יוּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן:
וכבשה אחת: לחטאת:
ושלשה עשרנים: לנסכי שלשה כבשים הללו, שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים:
ולג אחד שמן: להזות עליו שבע וליתן ממנו על תנוך אזנו ומתן בהונות:
11El sacerdote que se ocupe del proceso de purificación pondrá [todos estos artículos] y a la persona que experimente la purificación ante Dios en la entrada de la Tienda de Comunión.   יאוְהֶֽעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
לפני ה': בשער נקנור, ולא בעזרה עצמה, לפי שהוא מחוסר כפורים:
12El sacerdote tomará un ovino [macho] y lo presentará como ofrenda de culpa junto con el log de aceite. Los agitará de la manera prescrita para una ofrenda agitada ante Dios.   יבוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָֽאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
והקריב אתו לאשם: יקריבנו לתוך העזרה לשם אשם:
והניף: שהוא טעון תנופה חי:
והניף אתם: את האשם ואת הלוג:
13Entonces degollará el ovino en el mismo lugar donde se degüellan las ofrendas quemadas y las ofrendas por el pecado, en un lugar santo. Esta ofrenda de culpa es santidad de santidades, y es tal como una ofrenda por el pecado para el sacerdote.   יגוְשָׁחַ֣ט אֶת־הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְק֠וֹם אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת־הַֽחַטָּ֛את וְאֶת־הָֽעֹלָ֖ה בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡י כַּֽ֠חַטָּ֠את הָֽאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא:
במקום אשר ישחט וגו': על ירך המזבח בצפון. ומה תלמוד לומר, והלא כבר נאמר בתורת אשם בפרשת צו את אהרן שהאשם טעון שחיטה בצפון, לפי שיצא זה מכלל אשמות לידון בהעמדה, יכול תהא שחיטתו במקום העמדתו, לכך נאמר ושחט במקום אשר ישחט וגו':
כי כחטאת: כי ככל החטאות:
האשם: הזה:
הוא לכהן: בכל עבודות התלויות בכהן הושוה אשם זה לחטאת, שלא תאמר הואיל ויצא דמו מכלל שאר אשמות לינתן על תנוך ובהונות, לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, לכך נאמר כי כחטאת האשם הוא לכהן. יכול יהא דמו ניתן למעלה כחטאת, תלמוד לומר וכו', בתורת כהנים:
14El sacerdote tomará algo de la sangre de la ofrenda de culpa y la pondrá sobre el lóbulo de la oreja derecha, el pulgar derecho y el dedo gordo del pie derecho de la persona que experimente la purificación.   ידוְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֘ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית:
תנוך: גדר אמצעי שבאוזן. ולשון תנוך לא נודע לי, והפותרים קורים לו טנדרו"ס [חסחוס]:
בהן: גודל:
15El sacerdote tomará algo del log de aceite y lo verterá en la palma de la mano de [otro] sacerdote.   טווְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית:
16Entonces [este segundo] sacerdote sumergirá su índice derecho en el aceite de su mano izquierda, y con su dedo, rociará algo de aceite ante Dios siete veces.   טזוְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת־אֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן־הַשֶּׁ֧מֶן בְּאֶצְבָּע֛וֹ שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
לפני ה': כנגד בית קדשי הקדשים:
17El sacerdote pondrá algo del aceite de su mano sobre la oreja derecha, el pulgar derecho y el dedo gordo del pie derecho de la persona que experimente la purificación, sobre la sangre de la ofrenda de culpa.   יזוּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם:
18Entonces el sacerdote pondrá el resto del aceite de su mano sobre la cabeza de la persona que experimente la purificación. De esta manera, el sacerdote hará expiación por ella ante Dios.   יחוְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
19Entonces el sacerdote sacrificará la ofrenda por el pecado para quitar la profanación para la persona que experimente la purificación. Después de eso, degollará la ofrenda quemada,   יטוְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָֽעֹלָֽה:
20y el sacerdote presentará la ofrenda quemada y la ofrenda de harina sobre el altar. El sacerdote hará así expiación por ella, y [la persona] está entonces ritualmente pura.   כוְהֶֽעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הָֽעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר:
ואת המנחה: מנחת נסכים של בהמה:

Quinta sección

Leviticus Capítulo 14

21Si [el leproso] es pobre y no puede proporcionar [los sacrificios anteriores], tomará un ovino [macho] como ofrenda de culpa. Ésta será la ofrenda agitada para hacer expiación por él. [Tomará también] un décimo [de efá] de la mejor calidad de harina de trigo mezclada con aceite como ofrenda de harina, y un log de aceite de oliva.   כאוְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֘ מַשֶּׂ֒גֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן:
ועשרון סלת אחד: לכבש זה שהוא אחד יביא עשרון אחד לנסכיו:
ולוג שמן: לתת ממנו על הבהונות ושמן של נסכי המנחה לא הוזקק הכתוב לפרש:
22[Además, traerá] dos tórtolas o dos pichones, como pueda proporcionar, uno para ofrenda por el pecado y uno para ofrenda quemada.   כבוּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָֽאֶחָ֖ד עֹלָֽה:
23Al octavo día de su purificación, los traerá al sacerdote, a la entrada de la Tienda de Comunión, ante Dios.   כגוְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטָֽהֳרָת֖וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
ביום השמיני לטהרתו: שמיני לצפרים ולהזאת עץ ארז ואזוב ושני תולעת:
24El sacerdote tomará el ovino de la ofrenda de culpa y el log de aceite, y los agitará en los movimientos prescritos para una ofrenda agitada ante Dios.   כדוְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת־כֶּ֥בֶשׂ הָֽאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
25Degollará el ovino de la ofrenda de culpa. El sacerdote tomará la sangre de la ofrenda de culpa y la pondrá sobre el lóbulo de la oreja derecha, el pulgar derecho y el dedo gordo del pie derecho de la persona que experimente la purificación.   כהוְשָׁחַט֘ אֶת־כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית:
26Entonces el sacerdote verterá algo del aceite sobre la mano izquierda de [otro] sacerdote.   כווּמִן־הַשֶּׁ֖מֶן יִצֹ֣ק הַכֹּהֵ֑ן עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית:
27Con su dedo derecho, [este segundo] sacerdote rociará algo del aceite sobre su mano izquierda siete veces ante Dios.   כזוְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
28El sacerdote pondrá algo del aceite de su mano sobre el lóbulo de la oreja derecha, el pulgar derecho y el dedo gordo del pie derecho de la persona que experimente la purificación, justo sobre el lugar donde la sangre de la ofrenda de culpa [fue puesta].   כחוְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַשֶּׁ֣מֶן | אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל־מְק֖וֹם דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם:
על מקום דם האשם: אפילו נתקנח הדם, למד שאין הדם גורם אלא המקום גורם:
29Entonces el sacerdote pondrá el resto del aceite que está en su mano sobre la cabeza de la persona que experimente la purificación. [Con todo esto] hará expiación por [la persona] ante Dios.   כטוְהַנּוֹתָ֗ר מִן־הַשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
30Entonces preparará una de las tórtolas o pichones que [la persona] pudo proporcionar.   לוְעָשָׂ֤ה אֶת־הָֽאֶחָד֙ מִן־הַתֹּרִ֔ים א֖וֹ מִן־בְּנֵ֣י הַיּוֹנָ֑ה מֵֽאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָדֽוֹ:
31[Tomando esta ofrenda] que la persona pudo proporcionar, [el sacerdote] sacrificará un [ave] como ofrenda por el pecado y una como ofrenda de harina, [y luego presentará] la ofrenda de harina. El sacerdote hará así expiación ante Dios por la persona que experimente la purificación.   לאאֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֞יג יָד֗וֹ אֶת־הָֽאֶחָ֥ד חַטָּ֛את וְאֶת־הָֽאֶחָ֥ד עֹלָ֖ה עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְכִפֶּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן עַ֥ל הַמִּטַּהֵ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
32Lo anterior es [toda] la ley concerniente a la persona que tiene la marca de la maldición leprosa sobre sí, y que no puede proporcionar [más] para su purificación.   לבזֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָד֖וֹ בְּטָֽהֳרָתֽוֹ:

Sexta sección

Leviticus Capítulo 14

33Dios les habló a Moshé y Aarón, diciendo:   לגוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
34Cuando vengan a la tierra de Cnáan, que les estoy dando como herencia, pondré la marca de la maldición leprosa en casas en la tierra que hereden.   לדכִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּ֑ה וְנָֽתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם:
ונתתי נגע צרעת: בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן:
35El dueño de la casa vendrá y le dirá al sacerdote: “Me parece que hay [algo] como una marca [leprosa] en la casa”.   להוּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת:
כנגע נראה לי בבית: אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא כנגע נראה לי:
36El sacerdote dará órdenes de que la casa sea vaciada antes de que [cualquier] sacerdote venga a ver la marca, de modo que nada en la casa se vuelva impuro. Sólo entonces vendrá un sacerdote a ver la casa.   לווְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת:
בטרם יבא הכהן וגו': שכל זמן שאין כהן נזקק לו, אין שם תורת טומאה:
ולא יטמא כל אשר בבית: שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע, נזקק להסגר, וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה, אם על כלי שטף, יטבילם ויטהרו, ואם על אוכלין ומשקין, יאכלם בימי טומאתו, הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס, שאין להם טהרה במקוה:
37Examinará la marca [para determinar si] la marca sobre el muro de la casa consiste en rayas penetrantes que son verdes brillantes o rojas brillantes, que parecen estar bajo [la superficie de] el muro.   לזוְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר:
שקערורת: שוקעות במראיהן:
38[Si lo son,] el sacerdote saldrá de la casa [y se parará directamente afuera] de la entrada de la casa. Entonces el sacerdote pondrá en cuarentena la casa durante siete días.   לחוְיָצָ֧א הַכֹּהֵ֛ן מִן־הַבַּ֖יִת אֶל־פֶּ֣תַח הַבָּ֑יִת וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַבַּ֖יִת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
39Al séptimo día, retornará y [la] examinará [para determinar] si la marca se ha expandido o no sobre el muro de la casa.   לטוְשָׁ֥ב הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בְּקִירֹ֥ת הַבָּֽיִת:
40[Si lo ha hecho,] el sacerdote dará órdenes de que [la gente] quite las piedras que tengan la marca, y que arrojen [las piedras] fuera de la ciudad en un lugar impuro.   מוְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא:
וחלצו את האבנים: כתרגומו וישלפון, יטלום משם, כמו (דברים כה ט) וחלצה נעלו, לשון הסרה:
אל מקום טמא: מקום שאין טהרות משתמשות שם, למדך הכתוב שהאבנים הללו מטמאות מקומן בעודן בו:
41Entonces hará que el interior de la casa sea rozado alrededor de toda [la marca], y [las personas que lo hagan] desecharán el polvo quitado fuera de la ciudad en un lugar impuro.   מאוְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָֽׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא:
יקצע: רודוניי"ר בלע"ז [להקציע]. ובלשון משנה יש הרבה:
מבית: מבפנים:
סביב: סביבות הנגע, בתורת כהנים נדרש כן, שיקלוף הטיח שסביב אבני הנגע:
הקצו: לשון קצה, אשר קצעו בקצות הנגע סביב:
42[Las personas] tomarán otras piedras para reemplazar las piedras [quitadas]. Entonces [el dueño] enlucirá [toda] la casa con arcilla nueva.   מבוְלָֽקְחוּ֙ אֲבָנִ֣ים אֲחֵר֔וֹת וְהֵבִ֖יאוּ אֶל־תַּ֣חַת הָֽאֲבָנִ֑ים וְעָפָ֥ר אַחֵ֛ר יִקַּ֖ח וְטָ֥ח אֶת־הַבָּֽיִת:
43Si después de que las piedras han sido quitadas y la casa ha sido rozada y vuelta a enlucir la marca vuelve,   מגוְאִם־יָשׁ֤וּב הַנֶּ֨גַע֙ וּפָרַ֣ח בַּבַּ֔יִת אַחַ֖ר חִלֵּ֣ץ אֶת־הָֽאֲבָנִ֑ים וְאַֽחֲרֵ֛י הִקְצ֥וֹת אֶת־הַבַּ֖יִת וְאַֽחֲרֵ֥י הִטּֽוֹחַ:
הקצות: לשון העשות וכן הטוח, אבל חלץ את האבנים מוסב הלשון אל האדם שחלצן והוא משקל לשון כבד, כמו כפר, דבר:
ואם ישוב הנגע וגו': יכול חזר בו ביום יהא טמא, תלמוד לומר ושב הכהן ואם ישוב, מה שיבה האמורה להלן לסוף שבוע, אף שיבה האמורה כאן בסוף שבוע:
44el sacerdote retornará y la examinará. Si la marca se ha propagado en la casa [nuevamente], es una marca leprosa maligna que es impura.   מדוּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא:
ובא הכהן וראה והנה פשה: יכול לא יהא החוזר טמא אלא אם כן פשה, נאמר צרעת ממארת בבתים ונאמר צרעת ממארת בבגדים, מה להלן טמא את החוזר אף על פי שאינו פושה, אף כאן טמא את החוזר אף על פי שאינו פושה, אם כן מה תלמוד לומר והנה פשה, אין כאן מקומו של מקרא זה, אלא ונתץ את הבית היה לו לכתוב אחר ואם ישוב הנגע וראה והנה פשה, הא לא בא ללמד אלא על נגע העומד בעיניו בשבוע ראשון ובא בסוף שבוע שני ומצאו שפשה, שלא פירש בו הכתוב למעלה כלום בעומד בעיניו בשבוע ראשון, ולמדך כאן בפשיון זה שאינו מדבר אלא בעומד בראשון ופשה בשני ומה יעשה לו, יכול יתצנו, כמו שסמך לו ונתץ את הבית, תלמוד לומר ושב הכהן ובא הכהן, נלמד ביאה משיבה, מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע, אף ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. ואם חוזר, נותץ. לא חזר, טהור. ומנין שאם עמד בזה ובזה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע, תלמוד לומר ובא ואם בא יבא, במה הכתוב מדבר, אם בפושה בראשון הרי כבר אמור, אם בפושה בשני הרי כבר אמור, הא אינו אומר [ובא], ואם בא יבא, אלא את שבא בסוף שבוע ראשון ובא בסוף שבוע שני וראה והנה לא פשה. זה העומד מה יעשה לו, יכול יפטר וילך, כמו שכתוב כאן וטהר את הבית, תלמוד לומר כי נרפא הנגע, לא טהרתי אלא את הרפוי, מה יעשה לו, ביאה אמורה למעלה וביאה אמורה למטה, מה בעליונה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע, דגמר לה זהו שיבה זהו ביאה, אף בתחתונה כן וכו', כדאיתא בתורת כהנים. גמרו של דבר אין נתיצה אלא בנגע החוזר אחר חליצה וקצוע וטיחה ואין החוזר צריך פשיון. וסדר המקראות כך הוא ואם ישוב, ונתץ, והבא אל הבית, והאוכל בבית, ובא הכהן וראה והנה פשה. ודבר הכתוב בעומד בראשון שנותן לו שבוע שני להסגרו, ובסוף שבוע שני להסגרו בא וראהו שפשה, ומה יעשה לו, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. חזר, נותץ. לא חזר, טעון צפרים, שאין בנגעים יותר משלשה שבועות:
45[El sacerdote] debe [ordenar que] la casa sea demolida, y sus piedras, madera y toda la arcilla de la casa se sacarán de la ciudad a un lugar impuro.   מהוְנָתַ֣ץ אֶת־הַבַּ֗יִת אֶת־אֲבָנָיו֙ וְאֶת־עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהוֹצִיא֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא:
46Mientras la casa esté en cuarentena, todo el que entre en ella estará impuro hasta el atardecer.   מווְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כָּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹת֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב:
כל ימי הסגיר אותו: ולא ימים שקלף את נגעו, יכול שאני מוציא המוחלט שקלף את נגעו, תלמוד לומר כל ימי:
יטמא עד הערב: מלמד שאין מטמא בגדים, יכול אפילו שהה בכדי אכילת פרס, תלמוד לומר והאוכל בבית יכבס את בגדיו. אין לי אלא אוכל, שוכב מנין, תלמוד לומר והשוכב. אין לי אלא אוכל ושוכב, לא אוכל ולא שוכב מנין, תלמוד לומר יכבס יכבס, ריבה. אם כן למה נאמר אוכל ושוכב, ליתן שיעור לשוכב כדי אכילת פרס:
47Si alguien [permanece en la casa el tiempo suficiente para] relajarse, debe sumergir [tanto su cuerpo como] su ropa. [No obstante,] debe sumergir su ropa [sólo si ha permanecido] en la casa [el tiempo suficiente] para comer [una pequeña comida].   מזוְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָֽאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו:
48No obstante, si el sacerdote retorna [al cabo de los siete días] después de que la casa se ha vuelto a enlucir, y ve que la marca no ha vuelto a aparecer en la casa, entonces la marca se ha ido y el sacerdote declarará pura la casa.   מחוְאִם־בֹּ֨א יָבֹ֜א הַכֹּהֵ֗ן וְרָאָה֙ וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּבַּ֔יִת אַֽחֲרֵ֖י הִטֹּ֣חַ אֶת־הַבָּ֑יִת וְטִהַ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַבַּ֔יִת כִּ֥י נִרְפָּ֖א הַנָּֽגַע:
ואם בא יבא: לסוף שבוע שני:
וראה והנה לא פשה: מקרא זה בא ללמד בעומד בעיניו בראשון ובשני מה יעשה לו, יכול יטהרנו כמשמעו של מקרא וטהר הכהן את הבית, תלמוד לומר כי נרפא הנגע, לא טהרתי אלא את הרפוי, ואין רפוי אלא הבית שהוקצה והוטח ולא חזר הנגע, אבל זה טעון חליצה וקצוי וטיחה ושבוע שלישי. וכן המקרא נדרש ואם בא יבא בשני, וראה והנה לא פשה יטיחנו, ואין טיחה בלא חלוץ וקצוי. ואחרי הטוח את הבית וטהר הכהן את הבית אם לא חזר לסוף השבוע, כי נרפא הנגע, ואם חזר כבר פירש על החוזר שטעון נתיצה:
49Para purificar la casa, ordenará dos aves, un trozo de cedro, algo de lana carmesí y una rama de hisopo.   מטוְלָקַ֛ח לְחַטֵּ֥א אֶת־הַבַּ֖יִת שְׁתֵּ֣י צִפֳּרִ֑ים וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב:
50Degollará un ave sobre agua de manantial dulce en un bol de arcilla.   נוְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפֹּ֣ר הָֽאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים:
51Entonces tomará el trozo de cedro, el hisopo, la lana carmesí y el ave viva, los sumergirá en la sangre del ave degollada y el agua de manantial dulce y lo rociará sobre la casa siete veces.   נאוְלָקַ֣ח אֶת־עֵֽץ־הָ֠אֶ֠רֶז וְאֶת־הָ֨אֵזֹ֜ב וְאֵ֣ת | שְׁנִ֣י הַתּוֹלַ֗עַת וְאֵת֘ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּה֒ וְטָבַ֣ל אֹתָ֗ם בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחוּטָ֔ה וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וְהִזָּ֥ה אֶל־הַבַּ֖יִת שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים:
52De este modo, con la sangre del ave y el agua de manantial, junto con el ave viva, la madera de cedro, el hisopo y la lana carmesí, purificará la casa.   נבוְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וּבַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה וּבְעֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וּבָֽאֵזֹ֖ב וּבִשְׁנִ֥י הַתּוֹלָֽעַת:
53Entonces enviará el ave viva fuera de la ciudad hacia los campos. [De esta manera] hará expiación por la casa, y está entonces pura.   נגוְשִׁלַּ֞ח אֶת־הַצִּפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר:
54La anterior es [toda] la ley para toda marca leprosa, mancha calva,   נדזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה לְכָל־נֶ֥גַע הַצָּרַ֖עַת וְלַנָּֽתֶק:
55marca leprosa en una prenda o casa,   נהוּלְצָרַ֥עַת הַבֶּ֖גֶד וְלַבָּֽיִת:
56y roncha [blanca], mancha o mota [sobre la piel],   נווְלַשְׂאֵ֥ת וְלַסַּפַּ֖חַת וְלַבֶּהָֽרֶת:
57de modo que puedan tomarse decisiones respecto del día en que uno se vuelve puro y el día que uno se vuelve impuro. Ésta es [toda] la ley concerniente a la maldición leprosa.   נזלְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת:
להורת ביום הטמא: איזה יום מטהרו ואיזה יום מטמאו:

Leviticus Capítulo 15

1Dios les habló a Moshé y a Aarón, diciéndoles   אוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
2que les hablaran a los israelitas y les dijeran [lo siguiente]: Cuando un hombre tenga un flujo de su órgano, este flujo puede volverlo impuro.   בדַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא:
כי יהיה זב: יכול זב מכל מקום יהא טמא, תלמוד לומר מבשרו ולא כל בשרו. אחר שחלק הכתוב בין בשר לבשר זכיתי לדין, טמא בזב וטמא בזבה, מה זבה ממקום שהיא מטמאה טומאה קלה, נדה, מטמאה טומאה חמורה, זיבה, אף הזב ממקום שמטמא טומאה קלה, קרי, מטמא טומאה חמורה, זיבה:
זובו טמא: למד על הטפה שהיא מטמאה. זוב דומה למי בצק של שעורין ודחוי, ודומה ללובן ביצה המוזרת. שכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת:
3Se vuelve impuro por medio de un flujo de las babas de su órgano con el flujo o si tiene [algo de él] pegado a su órgano. Esto lo vuelve impuro [de modo que]   גוְזֹ֛את תִּֽהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ אֶת־זוֹב֗וֹ אֽוֹ־הֶחְתִּ֤ים בְּשָׂרוֹ֙ מִזּוֹב֔וֹ טֻמְאָת֖וֹ הִֽוא:
רר: לשון ריר שזב את בשרו:
את זובו: כמו ריר שיוצא צלול:
או החתים: שיוצא עב וסותם את פי האמה ונסתם בשרו מטפת זובו, זהו פשוטו. ומדרשו מנה הכתוב הראשון ראיות שתים וקראו טמא, שנאמר זב מבשרו זובו טמא הוא, ומנה הכתוב השני ראיות שלש וקראו טמא, שנאמר טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא. הא כיצד, שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן:
4todo lecho sobre el cual el hombre con el flujo yazca es impuro, y todo objeto sobre el cual se siente es [también] impuro.   דכָּל־הַמִּשְׁכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָ֑א וְכָל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא:
כל המשכב: הראוי למשכב, יכול אפילו מיוחד למלאכה אחרת, תלמוד לומר אשר ישכב, אשר שכב לא נאמר, אלא אשר ישכב, המיוחד תמיד לכך, יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:
אשר ישב: ישב לא נאמר אלא אשר ישב עליו הזב, במיוחד תמיד לכך:
5Toda persona que toque el lecho [del hombre] debe sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá y [entonces] permanecer impura hasta el atardecer.   הוְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִגַּ֖ע בְּמִשְׁכָּב֑וֹ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
ואיש אשר יגע במשכבו: לימד על המשכב שחמור מן המגע, שזה נעשה אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים, והמגע שאינו משכב אינו אלא ולד הטומאה, ואינו מטמא אלא אוכלין ומשקין:
6[Similarmente,] todo el que se siente sobre un objeto sobre el que el hombre con un flujo se haya sentado debe [asimismo] sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   ווְהַיּשֵׁב֙ עַל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
והישב על הכלי: אפילו לא נגע, אפילו עשרה כלים זה על זה, כולן מטמאין משום מושב וכן במשכב:
7Si alguien toca el cuerpo de la persona con el flujo, debe [similarmente] sumergir su ropa y su cuerpo, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   זוְהַנֹּגֵ֖עַ בִּבְשַׂ֣ר הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
8Si la saliva del hombre con un flujo entra en contacto con una persona ritualmente pura, [esta última] debe sumergir su ropa y su cuerpo, y [entonces] permanecer impura hasta el atardecer.   חוְכִֽי־יָרֹ֥ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
וכי ירק הזב בטהור: ונגע בו או נשאו, שהרוק מטמא במשא:
9Toda silla sobre la cual la persona con el flujo monte será impura.   טוְכָל־הַמֶּרְכַּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִרְכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָֽא:
וכל המרכב: אף על פי שלא ישב עליו, כגון התפוס של סרגא שקורין ארצו"ן [שלד האוכף] טמא משום מרכב. והאוכף, שקורין אלוו"ש [אוכף] טמא טומאת מושב:
10[De este modo,] todo el que toque algo que haya estado bajo [el hombre con un flujo] estará impuro hasta el atardecer. El que levante [tal objeto] debe sumergir tanto su ropa como su cuerpo, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   יוְכָל־הַנֹּגֵ֗עַ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֣ה תַחְתָּ֔יו יִטְמָ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנּוֹשֵׂ֣א אוֹתָ֔ם יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו: של זב. בא ולימד על המרכב, שיהא הנוגע בו טמא ואין טעון כבוס בגדים, והוא חומר במשכב מבמרכב:
והנושא אותם: את כל האמור בענין הזב, זובו ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו והמשכב והמרכב והמושב, שיהא משאן מטמא אדם לטמא בגדים:
11Si alguien toca a un hombre con un flujo que no haya sumergido [siquiera] sus manos en una mikvá, entonces [esa persona] debe sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá, y [entonces] permanecer impura hasta el atardecer.   יאוְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע־בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹֽא־שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
וידיו לא שטף במים: בעוד שלא טבל מטומאתו, ואפילו פסק מזובו וספר שבעה ומחוסר טבילה, מטמא בכל טומאותיו. וזה שהוציא הכתוב טבילת גופו של זב בלשון שטיפת ידים, ללמדך שאין בית הסתרים טעון ביאת מים, אלא אבר הגלוי, כמו הידים:
12Si el hombre con un flujo toca el interior de un recipiente de arcilla, el mismo debe romperse. Si es un recipiente de madera, debe sumergirse en una mikvá.   יבוּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַזָּ֖ב יִשָּׁבֵ֑ר וְכָ֨ל־כְּלִי־עֵ֔ץ יִשָּׁטֵ֖ף בַּמָּֽיִם:
וכלי חרש אשר יגע בו הזב: יכול אפילו נגע בו מאחוריו וכו', כדאיתא בתורת כהנים, עד איזהו מגעו שהוא בכולו הוי אומר זה הסיטו:
13Cuando el hombre es sanado de su flujo, debe contar siete días para su purificación. Entonces sumergirá su ropa y su cuerpo en una mikvá de agua de manantial corriente.   יגוְכִֽי־יִטְהַ֤ר הַזָּב֙ מִזּוֹב֔וֹ וְסָ֨פַר ל֜וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים לְטָֽהֳרָת֖וֹ וְכִבֶּ֣ס בְּגָדָ֑יו וְרָחַ֧ץ בְּשָׂר֛וֹ בְּמַ֥יִם חַיִּ֖ים וְטָהֵֽר:
וכי יטהר: כשיפסוק:
שבעת ימים לטהרתו: שבעת ימים טהורים מטומאת זיבה, שלא יראה זוב, וכולן רצופין:
14Al octavo día, tomará dos tórtolas o dos pichones, y viniendo ante Dios a la entrada de la Tienda de Comunión, los dará al sacerdote.   ידוּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּח־לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א | לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה אֶל־פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן:
15El sacerdote preparará un [ave] como ofrenda por el pecado, y una como ofrenda quemada. El sacerdote hará así expiación ante Dios por la persona, [de este modo purificándola] de su flujo.   טווְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָֽאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה מִזּוֹבֽוֹ:

Septima sección

Leviticus Capítulo 15

16Cuando un hombre tenga flujo de semen, debe sumergir todo su cuerpo en una mikvá, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   טזוְאִ֕ישׁ כִּֽי־תֵצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־כָּל־בְּשָׂר֖וֹ וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
17Si cualquier tela o cuero recibe sobre él algo de semen, debe sumergirse en una mikvá y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   יזוְכָל־בֶּ֣גֶד וְכָל־ע֔וֹר אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֥ה עָלָ֖יו שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְכֻבַּ֥ס בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
18Si una mujer tiene relaciones sexuales con un hombre, y él tiene flujo seminal, [ambos] se sumergirán en una mikvá y [entonces] permanecerán impuros hasta el atardecer.   יחוְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָֽחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָֽמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב:
ורחצו במים: גזירת מלך היא שתטמא האשה בביאה. ואין הטעם משום נוגע בשכבת זרע, שהרי מגע בית הסתרים הוא:
19Cuando una mujer tenga flujo, [puede consistir] en [cualquier] sangre que salga de su cuerpo. Durante siete días ella está entonces [ritualmente impura] por causa de su menstruación, y todo el que la toque estará impuro hasta el atardecer.   יטוְאִשָּׁה֙ כִּי־תִֽהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִֽהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּֽהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
כי תהיה זבה: יכול מאחד מכל איבריה, תלמוד לומר (ויקרא כ יח) והיא גלתה את מקור דמיה, אין דם מטמא אלא הבא מן המקור:
דם יהיה זבה בבשרה: אין זובה קרוי זוב לטמא אלא אם כן הוא אדום:
בנדתה: כמו (איוב יח יח) ומתבל ינידוהו, שהיא מנודה ממגע כל אדם:
תהיה בנדתה: אפילו לא ראתה אלא ראיה ראשונה:
20Mientras esté en su estado menstrual, todo sobre lo cual ella yazca estará impuro, y todo el que se siente sobre ello está [del mismo modo] impuro.   כוְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא:
21Quienquiera que toque su lecho debe sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   כאוְכָל־הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
22[Similarmente,] todo el que se siente sobre cualquier artículo sobre el que ella se haya sentado debe sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   כבוְכָ֨ל־הַנֹּגֵ֔עַ בְּכָל־כְּלִ֖י אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
23De este modo, si está sobre el lecho o cualquier otro artículo sobre el cual ella se sentó, ya sea que lo toque [o no], está impuro hasta el atardecer.   כגוְאִ֨ם עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־הִ֥וא ישֶֽׁבֶת־עָלָ֖יו בְּנָגְעוֹ־ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב:
ואם על המשכב הוא: השוכב או היושב על משכבה או על מושבה, אפילו לא נגע בה, אף הוא בדת טומאה האמורה במקרא העליון שטעון כבוס בגדים:
על הכלי: לרבות את המרכב:
בנגעו בו יטמא: אינו מדבר אלא על המרכב שנתרבה מעל הכלי:
בנגעו בו יטמא: ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים:
24Si un hombre tiene relaciones sexuales con [una mujer tal], su impureza menstrual se le transfiere a él, y estará impuro durante siete días. Todo lecho sobre el que él yazca estará impuro.   כדוְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל־הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא:
ותהי נדתה עליו: יכול יעלה לרגלה, שאם בא עליה בחמישי לנדתה לא יטמא אלא שלשה ימים כמותה, תלמוד לומר וטמא שבעת ימים. ומה תלמוד לומר ותהי נדתה עליו, מה היא מטמאה אדם וכלי חרס, אף הוא מטמא אדם וכלי חרס:
25Si una mujer tiene flujo de sangre durante un número de días cuando no sea tiempo para su período menstrual, o si tiene tal flujo directamente después de su período, entonces mientras tenga este flujo está impura, tal como lo está cuando tiene su período.   כהוְאִשָּׁ֡ה כִּֽי־יָזוּב֩ ז֨וֹב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת־נִדָּתָ֔הּ א֥וֹ כִֽי־תָז֖וּב עַל־נִדָּתָ֑הּ כָּל־יְמֵ֞י ז֣וֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּֽהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא:
ימים רבים: שלשה ימים:
בלא עת נדתה: אחר שיצאו שבעת ימי נדתה:
או כי תזוב: את שלשת הימים הללו:
על נדתה: מופלג מנדתה יום אחד, זו היא זבה ומשפטה חרוץ בפרשה זו, ולא כדת הנדה, שזו טעונה ספירת שבעה נקיים וקרבן, והנדה אינה טעונה ספירת שבעה נקיים, אלא שבעת ימים תהיה בנדתה בין רואה בין שאינה רואה. ודרשו רבותינו בפרשה זו, אחד עשר יום יש בין סוף נדה לתחלת נדה, שכל שלשה רצופין שתראה באחד עשר יום הללו, תהא זבה:
26[De este modo], mientras tenga el flujo, todo lecho sobre el cual yazca tendrá el mismo estatus que tiene mientras ella menstrúa. Similarmente, todo artículo sobre el cual se siente estará impuro, tal como está impuro cuando ella menstrúa.   כוכָּל־הַמִּשְׁכָּ֞ב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּ֤ב עָלָיו֙ כָּל־יְמֵ֣י זוֹבָ֔הּ כְּמִשְׁכַּ֥ב נִדָּתָ֖הּ יִֽהְיֶה־לָּ֑הּ וְכָל־הַכְּלִי֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֔יו טָמֵ֣א יִֽהְיֶ֔ה כְּטֻמְאַ֖ת נִדָּתָֽהּ:
27Todo el que toque [estos artículos] debe [similarmente] sumergir su ropa y su cuerpo en una mikvá, y [entonces] permanecer impuro hasta el atardecer.   כזוְכָל־הַנּוֹגֵ֥עַ בָּ֖ם יִטְמָ֑א וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב:
28Cuando [la mujer] esté libre de su flujo, debe contar siete días para sí, y sólo entonces puede experimentar la purificación.   כחוְאִם־טָֽהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר:
29Al octavo día, tomará para sí dos tórtolas o dos pichones, y los traerá al sacerdote, a la entrada de la Tienda de Comunión.   כט וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י תִּקַּח־לָהּ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וְהֵֽבִיאָ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
30El sacerdote preparará uno como ofrenda por el pecado y uno como ofrenda quemada, y el sacerdote hará así expiación para ella ante Dios, [purificándola] de su flujo impuro.   לוְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָֽאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָֽאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ:
31Ustedes, [Moshé y Aarón] deben advertir a los israelitas acerca de su impureza, para que su impureza no los haga morir si profanan el tabernáculo que he puesto entre ellos.   לאוְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֨תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם:
והזרתם: אין נזירה אלא פרישה, וכן (ישעיה א ד) נזורו אחור, וכן (בראשית מט כו) נזיר אחיו:
ולא ימתו בטמאתם: הרי הכרת של מטמא מקדש קרוי מיתה:
32Ésta, entonces, es [toda] la ley concerniente al hombre que está impuro por causa de flujo o emisión seminal,   לבזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַֽאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ:
זאת תורת הזב: בעל ראיה אחת, ומהו תורתו ואשר תצא ממנו שכבת זרע - הרי הוא כבעל קרי טמא טומאת ערב:
33así como a la mujer que tiene su período mensual, el hombre o la mujer que tiene flujo [genital], y el hombre que yace con una mujer ritualmente impura.   לגוְהַדָּוָה֙ בְּנִדָּתָ֔הּ וְהַזָּב֙ אֶת־זוֹב֔וֹ לַזָּכָ֖ר וְלַנְּקֵבָ֑ה וּלְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִשְׁכַּ֖ב עִם־טְמֵאָֽה:
והזב את זובו: בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות, שתורתן מפורשת למעלה:

Sección de Maftir

Leviticus Capítulo 15

31Ustedes, [Moshé y Aarón] deben advertir a los israelitas acerca de su impureza, para que su impureza no los haga morir si profanan el tabernáculo que he puesto entre ellos.   לאוְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֨תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם:
והזרתם: אין נזירה אלא פרישה, וכן (ישעיה א ד) נזורו אחור, וכן (בראשית מט כו) נזיר אחיו:
ולא ימתו בטמאתם: הרי הכרת של מטמא מקדש קרוי מיתה:
32Ésta, entonces, es [toda] la ley concerniente al hombre que está impuro por causa de flujo o emisión seminal,   לבזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַֽאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ:
זאת תורת הזב: בעל ראיה אחת, ומהו תורתו ואשר תצא ממנו שכבת זרע - הרי הוא כבעל קרי טמא טומאת ערב:
33así como a la mujer que tiene su período mensual, el hombre o la mujer que tiene flujo [genital], y el hombre que yace con una mujer ritualmente impura.   לגוְהַדָּוָה֙ בְּנִדָּתָ֔הּ וְהַזָּב֙ אֶת־זוֹב֔וֹ לַזָּכָ֖ר וְלַנְּקֵבָ֑ה וּלְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִשְׁכַּ֖ב עִם־טְמֵאָֽה:
והזב את זובו: בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות, שתורתן מפורשת למעלה:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.