Leviticus Capítulo 17

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les hablara a Aarón, a sus hijos y a los [otros] israelitas, diciéndoles que lo siguiente es literalmente lo que Dios ordenó:   בדַּבֵּ֨ר אֶל־אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה לֵאמֹֽר:
3Si algún miembro de la familia de Israel sacrifica un buey, oveja o cabra, ya sea en el campamento o fuera del campamento,   גאִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּמַּֽחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחָ֔ט מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶֽה:
אשר ישחט שור או כשב: במוקדשין הכתוב מדבר, שנאמר להקריב קרבן:
במחנה: חוץ לעזרה:
4y no lo trae a la Tienda de Comunión para ser ofrecido como sacrificio para Dios ante Su santuario, a esa persona se la considera un asesino. Esa persona ha cometido un acto de asesinato, y será cortada [espiritualmente] de entre su pueblo.   דוְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהֹוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָֹ֑ה דָּ֣ם יֵֽחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ:
דם יחשב: כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו:
דם שפך: לרבות את הזורק דמים בחוץ:
5Los israelitas tomarán así los sacrificios que estén ofreciendo en los campos, y los traerán a Dios, a la entrada de la Tienda de Comunión, [donde se dan] al sacerdote. Pueden entonces ser ofrecidos como sacrificios de paz a Dios.   הלְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־זִבְחֵיהֶם֘ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹֽבְחִים֘ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהֹוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָֹ֖ה אוֹתָֽם:
אשר הם זבחים: אשר הם רגילים לזבוח:
6Entonces el sacerdote rociará la sangre sobre el altar de Dios en la entrada de la Tienda de Comunión, y quemará las partes selectas como fragancia apaciguadora para Dios.   ווְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֹֽה:
7Entonces los israelitas dejarán de hacer sacrificios a los demonios que [continúen] tentándolos. Ésta será ley eterna para ellos por todas las generaciones.   זוְלֹֽא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם:
לשעירם: לשדים, כמו (ישעיה יג כא) ושעירים ירקדו שם: