Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Lectura de la Torá de Maase

Parshat Maase
Shabat, 28 Tamuz, 5795
4 Agosto, 2035
Elije una porción :
Complete: (Números 33:1 - 36:13; Jeremiah 2:4-28; Jeremiah 4:1-2)

Primera sección

Numbers Capítulo 33

1Éstos son los viajes de los israelitas, quienes habían salido de Egipto en grupos organizados bajo el liderazgo de Moshé y Aarón.   אאֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָֽצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹֽן:
אלה מסעי: למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה, קודם גזירה, משנסעו מרמעסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים, שנאמר (במדבר יב, טז) ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (שם יג, ב) שלח לך אנשים וגו'. וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה, למדת שהיא במדבר פארן. ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו':
2Moshé registró las paradas de ellos a lo largo del camino por orden de Dios. Éstas fueron sus paradas a lo largo del camino:   בוַיִּכְתֹּ֨ב משֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָֽאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָֽאֵיהֶֽם:
3[Los israelitas] partieron de Ramsés el día 15 del mes primero. El día posterior al [sacrificio] de Pésaj los israelitas salieron triunfalmente delante de los ojos de los egipcios.   גוַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן מִמָּֽחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָֽצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם:
4Egipto estaba todavía enterrando a todos sus primogénitos, quienes habían sido muertos por Dios, y Dios había destruido sus ídolos.   דוּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה שְׁפָטִֽים:
ומצרים מקברים: טרודים באבלם:
5Los israelitas partieron de Ramsés y acamparon en Sukot.   הוַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽרַעְמְסֵ֑ס וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת:
6Partieron de Sukot, y acamparon en Etam al margen del desierto.   ווַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּֽחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר:
7Partieron de Etam, y retornaron al valle de la Libertad frente a Señor del Norte, acampando cerca de Torre.   זוַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַֽחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַיַּֽחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל:
8Partieron del valle de la Libertad y cruzaron el Mar Rojo hacia el desierto. Entonces viajaron durante tres días por el desierto de Etam y acamparon en Mará.   חוַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתֽוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁל֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה:
9Partieron de Mará y vinieron a Elim. En Elim había doce manantiales de agua y setenta palmeras, y acamparon allí.   טוַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִ֠ם שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֜ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם:
10Partieron de Elim y acamparon cerca del Mar Rojo.   יוַיִּסְע֖וּ מֵֽאֵילִ֑ם וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף:
11Partieron del Mar Rojo y acamparon en el desierto de Sin.   יאוַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין:
12Partieron del desierto de Sin y acamparon en Dafká.   יבוַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה:
13Partieron de Dafká y acamparon en Alush.   יגוַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ:
14Partieron de Alush y acamparon en Refidim, donde no había agua para que el pueblo bebiera.   ידוַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַיַּֽחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת:
15Partieron de Refidim y acamparon en el desierto de Sinaí.   טווַיִּסְע֖וּ מֵֽרְפִידִ֑ם וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
16Partieron del desierto de Sinaí y acamparon en Sepulcros de las Ansias.   טזוַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַתַּֽאֲוָֽה:
17Partieron de Sepulcros de las Ansias y acamparon en Jatzerot.   יזוַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַתַּֽאֲוָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּֽחֲצֵרֹֽת:
18Partieron de Jatzerot y acamparon en Ritmá.   יחוַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲצֵרֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה:
ויחנו ברתמה: על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר (תהלים קכ, ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
19Partieron de Ritmá y acamparon en Rimón Péretz.   יטוַיִּסְע֖וּ מֵֽרִתְמָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ:
20Partieron de Rimón Péretz y acamparon en Livná.   כוַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה:
21Partieron de Livná y acamparon en Risá.   כאוַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה:
22Partieron de Risá y acamparon en Kehelata.   כבוַיִּסְע֖וּ מֵֽרִסָּ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה:
23Partieron de Kehelata y acamparon en el monte Shefer.   כגוַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר:
24Partieron del monte Shefer y acamparon en Jaradá.   כדוַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּֽחֲרָדָֽה:
25Partieron de Jaradá y acamparon en Makhelot.   כהוַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲרָדָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת:
26Partieron de Makhelot y acamparon en Tájat.   כווַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת:
27Partieron de Tájat y acamparon en Téraj.   כזוַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח:
28Partieron de Téraj y acamparon en Mitká.   כחוַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה:
29Partieron de Mitká y acamparon en Jashmoná.   כטוַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה:
30Partieron de Jashmoná y acamparon en Moserot.   לוַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמֹֽסֵרֽוֹת:
31Partieron de Moserot y acamparon en Bnei Iaakán.   לאוַיִּסְע֖וּ מִמֹּֽסֵר֑וֹת וַיַּֽחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַֽעֲקָֽן:
32Partieron de Bnei Iaakán acamparon en Jor HaGuidgad.   לבוַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַֽעֲקָ֑ן וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד:
33Partieron de Jor HaGuidgad y acamparon en Iatvata.   לגוַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה:
34Partieron de Iatvata y acamparon en Avroná.   לדוַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה:
35Partieron de Avroná y acamparon en Etzíon Guéver.   להוַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ן גָּֽבֶר:
36Partieron de Etzíon Guéver y acamparon en Kadesh en el desierto de Tzin.   לווַיִּסְע֖וּ מֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַיַּֽחֲנ֥וּ בְּמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ:
37Partieron de Kadesh y acamparon en la montaña Hor al margen de la tierra de Edom.   לזוַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיַּֽחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
38Aarón el sacerdote ascendió la montaña Hor por orden de Dios, y murió allí en el primer día del mes quinto, en el año 40 del éxodo de los israelitas de Egipto.   לחוַיַּ֩עַל֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ:
על פי ה': מלמד שמת בנשיקה:
39Cuando murió en la montaña Hor, Aarón tenía 123 años de edad.   לטוְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁל֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר:
40El rey cananeo de Arad, el cual vivía en el Néguev en la tierra de Cnáan, oyó que habían llegado los israelitas.   מוַיִּשְׁמַ֗ע הַכְּנַֽעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־ישֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
וישמע הכנעני: כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה:
41Ellos partieron de la montaña Hor y acamparon en Tzalmoná.   מאוַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה:
42Partieron de Tzalmoná y acamparon en Punón.   מבוַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן:
43Partieron de Punón y acamparon en Ovot.   מגוַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת:
44Partieron de Ovot y acamparon en los Pasos Desolados en los límites de Moab.   מדוַיִּסְע֖וּ מֵֽאֹבֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב:
בעיי העברים: לשון חרבות וגלים, כמו (מיכה א, ו) לעי השדה, (תהלים עט, א) שמו את ירושלים לעיים:
45Partieron de los pasos y acamparon en Divón Gad.   מהוַיִּסְע֖וּ מֵֽעִיִּ֑ים וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד:
46Partieron de Divón Gad y acamparon en Almón Divlataima.   מווַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה:
47Partieron de Almón Divlataima y acamparon en las montañas Avarim delante de Nvo.   מזוַיִּסְע֖וּ מֵֽעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַיַּֽחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ:
48Partieron de las montañas de Avarim y acamparon en las planicies occidentales de Moab junto al Jordán Ierijó.   מחוַיִּסְע֖וּ מֵֽהָרֵ֣י הָֽעֲבָרִ֑ים וַיַּֽחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
49Allí acamparon a lo largo del Jordán desde Bet HaIeshimot hasta Avel Shitim en las planicies occidentales de Moab.   מטוַיַּֽחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַרְבֹ֖ת מוֹאָֽב:
מבית הישמת עד אבל השטים: כאן למדך שיעור מחנה ישראל י"ב מיל. דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו' (ערובין נה ב):
אבל השטים: מישור של שטים אבל שמו:

Segunda sección

Numbers Capítulo 33

50Dios le habló a Moshé en las planicies occidentales de Moab junto al Jordán Ierijó, diciéndole que   נוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־משֶׁ֖ה בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
51les hablara a los israelitas y les dijera: Cuando crucen el Jordán hacia la tierra de Cnáan,   נאדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו': והלא כמה פעמים הוזהרו על כך, אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו, ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן:
52deben expulsar a los habitantes de la tierra delante de ustedes. Deben destruir todas sus piedras talladas y demoler todos sus ídolos de metal colado y altos altares.   נבוְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֽשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּֽמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ:
והורשתם: וגרשתם:
משכיתם: כתרגומו בית סגדתהון, על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב (ויקרא כו, א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה:
מסכתם: כתרגומו מתכתהון:
53Limpien la tierra y vivan en ella, puesto que es a ustedes que estoy dando la tierra para que la ocupen.   נגוְהֽוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ:
והורשתם את הארץ: והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה:

Tercera sección

Numbers Capítulo 33

54Es por un sistema de sorteo que distribuirán la tierra para sus familias. A una [familia] grande den una porción grande; a una menor, den una porción menor. Distribuyan la tierra para las familias paternas, y cada una tendrá lo que dicte el sistema de sorteo.   נד וְהִתְנַֽחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַֽחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַֽחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ:
אל אשר יצא לו שמה: מקרא קצר הוא זה, אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:
למטות אבותיכם: לפי חשבון יוצאי מצרים. דבר אחר בשנים עשר גבולין כמנין השבטים:
55Si no expulsan a los habitantes de la tierra delante de ustedes, los que queden serán púas en los ojos de ustedes y espinas a los lados de ustedes, causándoles dificultades en la tierra en que se asienten.   נהוְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָֽרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֽשְׁבִ֥ים בָּֽהּ:
והיה אשר תותירו מהם: יהיו לכם לרעה:
לשכים בעיניכם: ליתדות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות שיכיא:
ולצנינם: פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא:
וצררו אתכם: כתרגומו:
56Entonces les haré a ustedes lo que planeé originalmente hacerles a ellos.   נווְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַֽעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם:

Numbers Capítulo 34

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les diera a los israelitas instrucciones y les dijera: Cuando vengan a la tierra de Cnáan, ésta es la tierra dentro de los límites de la tierra de Cnáan que será su territorio hereditario.   בצַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּנַֽחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻֽלֹתֶֽיהָ:
זאת הארץ אשר תפול לכם וגו': לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות:
תפול לכם: על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה. ומדרש אגדה אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח:
3Su sector meridional comenzará en el desierto de Tzin junto a Edom. El límite meridional al oriente será el margen del Mar Muerto.   גוְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָֽם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה:
והיה לכם פאת נגב: רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:
ממדבר צן: אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד, שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה וארץ מואב כולה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח, וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים, שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים. ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר, והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים, לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם להכנס בארצו ולעבור דרך רחבה ולהכנס לארץ, ולא רצה. והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם. וזהו שנאמר ביפתח (שופטים יא, יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב, נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום:
4Entonces el límite girará para pasar al sur de los pasos Akrabim. Entonces pasará hacia Tzin con su punto más meridional en Kadesh Barnea, y entonces se extenderá a Jatzar Adar y llegará hasta Atzmón.   דוְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַֽעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיוּ֙ (כתיב והיה֙) תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה:
ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים: כל מקום שנאמר ונסב או ויצא, מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ, יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים, נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר:
ועבר צנה: אל צין כמו מצרימה:
והיו תוצאותיו: קצותיו. בדרומה של קדש ברנע:
ויצא חצר אדר: מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים. ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל. נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית:
5De Atzmón el límite girará [al norte] y seguirá el uadi egipcio que será su frontera extrema al oeste.   הוְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵֽעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה:
והיו תוצאותיו הימה: אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה:
6La frontera occidental será el mar Mediterráneo y [sus] costas. Éste será su límite occidental.   ווּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם:
וגבול ים: ומצר מערבי מהו:
והיה לכם הים הגדול: למצר:
וגבול: הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים, שקורין אישלי"ש [איים]:
7Ésta será su frontera septentrional. Desde el mar Mediterráneo, tracen una línea hasta la montaña Hor.   זוְזֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר:
גבול צפון: מצר צפון:
מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר: שהוא במקצוע צפונית מערבית. וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו:
תתאו: תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר:
תתאו: לשון סיבה, כמו (ד"ה ב' יב, יא) אל תא הרצים, (יחזקאל מ, י) ותאי השער היציע, שקורין אפינדי"ץ [מבנה בעל גג משופע], שהוא מוסב ומשופע:
8Desde la montaña Hor tracen una línea a lo largo del camino de Jamat, de modo que el margen extremo de la frontera sea hacia Tzedad.   חמֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּֽוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה:
מהר ההר: תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבא חמת, זו אנטוכיא:
תוצאות הגבול: סופי הגבול. כל מקום שנאמר תוצאות הגבול, או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל, או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון, ולענין רוחב המדה הראשון קראו תוצאות, ששם כלתה אותה מדה:
9Entonces el límite se extenderá a través de Zifrón, con su extremo en Jatzar Enán. Éste será su límite septentrional.   טוְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן:
והיו תוצאתיו חצר עינן: הוא היה סוף המצר הצפוני. ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית. ומשם והתאויתם לכם אל מצר המזרחי:
10Para su frontera oriental, trazarán una línea desde Jatzar Enán hasta Shefam.   יוְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵֽחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה:
והתאויתם: לשון הסבה ונטיה כמו תתאו:
שפמה: במצר המזרחי ומשם הרבלה:
11Entonces la frontera correrá hacia el sur desde Shefam hacia Rivlá al este de Ein.   יאוְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָֽרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֗ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָֽם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה:
מקדם לעין: שם מקום. והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:
וירד הגבול: כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:
ומחה על כתף: אל עבר:
ים כנרת קדמה: שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת, ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית. הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:
12Continuando al sur, la frontera correrá a lo largo de la costa oriental del mar Kinéret. Entonces la frontera continuará al sur a lo largo del Jordán, continuando hasta el Mar Muerto. Todas estas serán sus fronteras por los cuatro costados.   יבוְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻֽלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב:
13Moshé les dio a los israelitas las siguientes instrucciones: Ésta es la tierra que Dios les ordenó dar a nueve tribus y media tribu, y que ustedes deben distribuir como propiedad hereditaria a través de un sistema de lotería.   יגוַיְצַ֣ו משֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַֽחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה:
14No obstante, la tribu de los descendientes reuvenitas, los descendientes gaditas y la mitad de la tribu de Menashé ya han tomado su propiedad hereditaria.   ידכִּ֣י לָֽקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָרֽאוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַֽחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָֽקְח֖וּ נַֽחֲלָתָֽם:
15Estas dos tribus y media ya han tomado su propiedad hereditaria al otro lado del Jordán desde Ierijó, al este.   טושְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָֽקְח֣וּ נַֽחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה:
קדמה מזרחה: אל פני העולם שהם במזרח, שרוח מזרחית קרויה פנים, ומערבית קרויה אחור, לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:

Cuarta sección

Numbers Capítulo 34

16Dios le habló a Moshé, diciendo:   טזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
17Éstos son los nombres de los hombres que parcelarán la tierra. [Primero, estarán] Eleazar el sacerdote y Iehoshúa hijo de Nun.   יזאֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִֽיהוֹשֻׁ֖ע֙ בִּן־נֽוּן:
אשר ינחלו לכם: בשבילכם כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים. ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא, שאם כן היה לו לכתוב ינחילו לכם. ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:
18Nombrarán asimismo un líder de cada tribu para ayudar a parcelar la tierra.   יחוְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ:
לנחול את הארץ: שיהא נוחל וחולק אותה במקומכם:
19Éstos son los nombres de los hombres: Para la tribu de Iehudá, Calev hijo de Iefuné.   יטוְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה:
20Para la tribu de los descendientes de Shimón, Shmuel hijo de Amihud.   כוּלְמַטֵּה֨ בְּנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד:
21Para la tribu de Biniamín, Elidad hijo de Kislón.   כאלְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֽוֹן:
22Para la tribu de los descendientes de Dan, el líder es Bukí hijo de Iaglí.   כבוּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי:
23Entre los hijos de Iosef, para la tribu de los descendientes de Menashé, el líder es Janiel hijo de Efod.   כגלִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד:
24Para la tribu de los descendientes de Efraim, el líder es Kmuel hijo de Shiftán.   כדוּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן:
25Para la tribu de los descendientes de Zevulún, el líder es Elitzafán hijo de Parnaj.   כהוּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִֽיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ:
26Para la tribu de los descendientes de Isajar, el líder es Paltiel hijo de Azán.   כווּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָּׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן:
27Para la tribu de los descendientes de Asher, el líder es Ajihud hijo de Shlomí.   כזוּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי:
28Para la tribu de los descendientes de Naftalí, el líder es Pdahel hijo de Amihud.   כחוּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד:
29Éstos son los [hombres] a los cuales Dios ordenó distribuir para los israelitas su propiedad hereditaria en la tierra de Cnáan.   כטאֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
לנחל את בני ישראל: שהם ינחילו אותה להם למחלקותיה:

Quinta sección

Numbers Capítulo 35

1Dios le habló a Moshé en las planicies occidentales de Moab junto al Jordán Ierijó, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־משֶׁ֖ה בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
2Da órdenes a los israelitas, y haz que les den a los levitas ciudades residenciales de sus posesiones hereditarias. También proporciona a los levitas suburbios en torno a sus ciudades.   בצַו֘ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָֽתְנ֣וּ לַֽלְוִיִּ֗ם מִנַּֽחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַֽלְוִיִּֽם:
ומגרש: ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה:
3Las ciudades serán su residencia, en tanto que los suburbios serán para sus animales, propiedad y otros servicios.   גוְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִֽהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם:
ולכל חיתם: ולכל צרכיהם:
4Los suburbios que les darán a los levitas se extenderán hacia afuera 1.000 codos desde la muralla de la ciudad.   דוּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַֽלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב:
אלף אמה סביב: ואחריו הוא אומר אלפים באמה, הא כיצד אלפים, הוא נותן להם סביב, ומהם אלף הפנימים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים:
5Medirán fuera de la ciudad, 2.000 codos en el lado oriental, 2.000 codos en el lado meridional, 2.000 codos en el lado occidental y 2.000 codos en el lado septentrional. Esto constituirá los suburbios de la ciudad, con la ciudad en el centro exacto.   הוּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַ֠מָּ֩ה וְאֶת־פְּאַת־נֶ֩גֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּֽאַמָּ֜ה וְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם | אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּֽאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִֽהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶֽעָרִֽים:
6Junto con las ciudades que les darán a los levitas estarán las seis ciudades de refugio, que ustedes proporcionarán como [lugares] a los cuales un asesino pueda huir. Aparte de estas [seis] ustedes proporcionarán 42 ciudades adicionales.   ווְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַֽלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵֽׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָֽרֹצֵ֑חַ וַֽעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר:
7Por consiguiente, el número total de ciudades que les darán a los levitas será 48 ciudades junto con sus suburbios.   זכָּל־הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַֽלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן:
8Estas ciudades serán dadas de las posesiones de los israelitas, más de una posesión mayor, y menos de una menor. Cada [tribu] por consiguiente les dará a los levitas ciudades en proporción a la propiedad hereditaria que se le haya dado.   חוְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵֽאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַֽחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵֽעָרָ֖יו לַֽלְוִיִּֽם:

Sexta sección

Numbers Capítulo 35

9Dios le habló a Moshé, diciéndole que   טוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
10les hablara a los israelitas y les dijera: Ahora que están cruzando el Jordán hacia la tierra de Cnáan,   ידַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:
11deben designar poblaciones que les servirán como ciudades de refugio a las cuales un asesino, que mató a una persona accidentalmente, pueda huir.   יאוְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה:
והקריתם: אין הקרייה אלא לשון הזמנה וכן הוא אומר (בראשית כז, כ) כי הקרה ה' אלהיך לפני:
12Estas ciudades les servirán como refugio del vengador, de modo que un asesino no muera hasta poder ser juzgado delante de los tribunales.   יבוְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶֽעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָֽרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט:
מגאל: מפני גואל הדם שהוא קרוב לנרצח:
13Las poblaciones que proporcionarán para ustedes mismos serán seis ciudades en total.   יגוְהֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵֽׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם:
שש ערי מקלט: מגיד שאע"פ שהבדיל משה בחייו שלש ערים בעבר הירדן, לא היו קולטות עד שנבחרו שלש שנתן יהושע בארץ כנען:
14Como ciudades de refugio, ustedes proporcionarán tres poblaciones a [este] lado del Jordán, y tres en la tierra de Cnáan.   ידאֵ֣ת | שְׁל֣שׁ הֶֽעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁל֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶֽינָה:
את שלש הערים וגו': אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם:
15Estas ciudades serán un lugar de refugio tanto para prosélitos como para residentes entre los israelitas, de modo que cualquiera que accidentalmente mate a una persona podrá escapar allí.   טולִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּֽהְיֶ֛ינָה שֵֽׁשׁ־הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה:
16[Por supuesto], si alguien golpea [a su víctima a propósito] con un arma de hierro, matándola, entonces es un asesino, y se le debe dar muerte por asesinato.   טזוְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל | הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
ואם בכלי ברזל הכהו: אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד. ובא ללמד, שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שיעור כדי להמית, שנאמר בכולם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת דימות ביה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהברזל ממית בכל שהוא אפילו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו. ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר, הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וגו', למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר:
17[Similarmente], si golpea con una piedra agarrada con la mano que puede ser un arma mortal, y [la víctima] muere, es un asesino y se le debe dar muerte por asesinato.   יזוְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
באבן יד: שיש בה מלא יד:
אשר ימות בה: שיש בה שיעור להמית, כתרגומו. לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן, ולא נתן בה שיעור, יכול כל שהוא, לכך נאמר אשר ימות בה:
18Asimismo, si golpea con un arma de mano de madera mortal, y la víctima muere, es un asesino y se le debe dar muerte por asesinato.   יחא֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
או בכלי עץ יד: לפי שנאמר (שמות כא, כ) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט, יכול כל שהוא, לכך נאמר בעץ אשר ימות בו, שיהא בו כדי להמית:
19[En tales casos, después del juicio], el vengador de la sangre matará al asesino, y puede matarlo dondequiera que lo halle.   יטגֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִתֶֽנּוּ:
בפגעו בו: אפילו בתוך ערי מקלט:
20[La misma ley se aplica] si [el asesino] empuja [a su víctima] o arroja [algo] sobre ella con odio, causando [que la víctima] muera.   כוְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדֳּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת:
בצדיה: כתרגומו בכמנא במארב:
21[Esto es asimismo verdad] si maliciosamente la golpea con la mano, causando [que la víctima] muera. La persona que dé el golpe es una asesina y debe dársele muerte. [Una vez que se la haya juzgado], el vengador de la sangre la matará dondequiera que la halle.   כאא֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָֽרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־בֽוֹ:
22[Esto no es así, sin embargo,] si [el asesino] empuja [a su víctima] accidentalmente y sin malicia, o le arroja cualquier objeto sin planear matarla.   כבוְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹֽא־אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה:
בפתע: באונס. ותרגומו בתכיף שהיה סמוך לו, ולא היה לו שהות להזהר עליו:
23Aun si es una piedra que pueda matar, si no vio [a la víctima], y [la piedra] la mató cayendo sobre ella, [no es un asesino], puesto que no era un enemigo y no le guardó [a su víctima] malicia alguna.   כגא֣וֹ בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹֽא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָֽעָתֽוֹ:
או בכל אבן אשר ימות בה: הכהו:
בלא ראות: שלא ראהו:
ויפל עליו: מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה, דרך עלייה אינו גולה:
24[En tales casos], el tribunal seguirá estas leyes y juzgará entre el asesino y el vengador de la sangre.   כדוְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
25El tribunal protegerá al asesino [accidental] del vengador de la sangre, y lo retornará a la ciudad de refugio a la cual huyó. [El asesino] debe vivir allí hasta la muerte del sumo sacerdote ungido con el aceite sagrado.   כהוְהִצִּ֨ילוּ הָֽעֵדָ֜ה אֶת־הָֽרֹצֵ֗חַ מִיַּד֘ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ:
עד מות הכהן הגדול: שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים. אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול. דבר אחר לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו:
אשר משח אותו בשמן הקדש: לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא, שלא פירש מי משחו, אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש. ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (יא ב) לראיית דבר, ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני, שנאמר אשר משח אותו, וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו, אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו:
26Si el asesino sale de las fronteras de la ciudad de refugio a la cual huyó,   כווְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָֽרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה:
27y el vengador de la sangre lo halla afuera de los límites de su ciudad de refugio, entonces si el vengador de la sangre le da muerte al asesino, no es un acto de asesinato.   כזוּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם:
אין לו דם: הרי הוא כהורג את המת שאין לו דם:
28De este modo, [el asesino] está obligado a vivir en su ciudad de refugio hasta que el sumo sacerdote muera. Después de que el sumo sacerdote muera, el asesino puede volver a su tierra hereditaria.   כחכִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַֽחֲרֵי־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָֽרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ:
29Éstas serán las reglas de la ley para ustedes para todas las generaciones, sin importar dónde puedan vivir.   כטוְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם:
בכל מושבתיכם: למד שתהא סנהדרין קטנה נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ ישראל:
30Si cualquiera mata a un ser humano, al asesino se le dará muerte sobre la base del testimonio ocular. No obstante, un solo testigo ocular no puede testificar contra una persona donde está en cuestión la pena de muerte.   לכָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַֽעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת:
כל מכה נפש וגו': הבא להרגו על שהכה את הנפש:
לפי עדים ירצח: שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו:
31No tomen rescate por la vida de un asesino que esté bajo la pena de muerte, puesto que debe dársele muerte.   לאוְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת:
ולא תקחו כפר: לא יפטר בממון:
32Similarmente, si alguien ha huido a su ciudad de refugio, no tomen rescate para permitirle retornar y vivir en la tierra antes de que el sumo sacerdote muera.   לבוְלֹֽא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן:
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו: למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן:
לנוס: כמו לנס, כמו (מיכה ב, ח) שובי מלחמה, ששבו מן המלחמה, וכן (צפניה ג, יח) נוגי ממועד, וכן (יהושע ה, ה) כי מולים היו, כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר, ומול על מי שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס כלומר מוברח. ואם תאמר לנוס לברוח, ותפרשהו לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות, לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב:
33No contaminen la tierra en que viven; es la sangre lo que contamina la tierra. Cuando la sangre se derrama en la tierra, no puede expiarse excepto a través de la sangre de la persona que la derramó.   לגוְלֹא־תַֽחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹֽׁפְכֽוֹ:
ולא תחניפו: ולא תרשיעו, כתרגומו ולא תחייבון:
34No deben profanar la tierra sobre la cual viven y en la cual Yo moro, puesto que Yo, Dios, moro entre los israelitas.   לדוְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֽשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
אשר אני שכן בתוכה: שלא תשכינו אותי בטומאתה:
כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: אף בזמן שהם טמאים שכינה ביניהם:

Septima sección

Numbers Capítulo 36

1Los líderes paternos de la familia de Guilad, hijo de Majir, hijo de Menashé (que era una de las familias de los hijos de Iosef), vinieron y hablaron delante de Moshé y de los líderes que eran los cabezas paternos de los israelitas.   אוַיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י משֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
2Dijeron: “Dios te ha mandado darles la tierra a los israelitas como propiedad hereditaria por medio de un sistema de lotería. Dios también te ha mandado dar la propiedad hereditaria de Tzelafjad nuestro hermano a sus hijas.   בוַיֹּֽאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַֽחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהֹוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶת־נַֽחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו:
3”Pero si ellas contraen matrimonio con un miembro de otra tribu israelita, entonces la propiedad hereditaria que viene para nosotros de nuestros padres será disminuida, puesto que será añadida a la tribu en la cual se casen. Nuestra propiedad hereditaria del sistema de lotería será de este modo disminuida.   גוְהָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:
ונוסף על נחלת המטה: שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו:
4Aun si los israelitas tienen el jubileo, su propiedad hereditaria será añadida a la propiedad de la tribu en la cual se casen, y será substraído de la propiedad de la tribu de nuestro padre”.   דוְאִם־יִֽהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֘ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַֽחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִנַּֽחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַֽחֲלָתָֽן:
ואם יהיה היובל: מכאן היה רבי יהודה אומר עתיד היובל שיפסוק:
ואם יהיה היובל: כלומר אין זו מכירה שחוזרת ביובל, שהירושה אינה חוזרת, ואפילו אם יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו, ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם:
5Moshé les dio a los israelitas instrucciones por orden de Dios, diciendo: “La tribu de los descendientes de Iosef tiene una demanda justa.   הוַיְצַ֤ו משֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף דֹּֽבְרִֽים:
6Ésta es la palabra que Dios ha mandado respecto de las hijas de Tzelafjad: Ustedes pueden casarse con quien deseen mientras se casen dentro de la tribu de su padre.   וזֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵֽינֵיהֶ֖ם תִּֽהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּֽהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים:
7La propiedad hereditaria de los israelitas de este modo no será transferida de una tribu a otra, y cada persona entre los israelitas permanecerá unida a la propiedad hereditaria de la tribu de su padre.   זוְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַֽחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַֽחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
8”De este modo, toda joven que herede propiedad entre las tribus israelitas contraerá matrimonio con un miembro de la tribu de su padre. Entonces cada israelita heredará la propiedad hereditaria de su padre,   חוְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו:
וכל בת ירשת נחלה: שלא היה בן לאביה:
9y la propiedad hereditaria no será transferida de una tribu a otra. Cada una de las tribus israelitas permanecerá entonces unida a su propiedad hereditaria”.   טוְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
10Las hijas de Tzelafjad hicieron exactamente como Dios le había mandado a Moshé.   יכַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלָפְחָֽד:
11Majlá, Tirtzá, Jaglá, Milcá y Noáh, las hijas de Tzelafjad, contrajeron matrimonio con sus primos.   יאוַתִּֽהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹֽדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים:
מחלה תרצה וגו': כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
12De este modo se casaron en las familias de Menashé hijo de Iosef, y su propiedad hereditaria permaneció con la familia de su padre.   יבמִמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן:
13Éstos son los mandamientos y leyes que Dios les ordenó a los israelitas por medio de Moshé en las planicies occidentales de Moav junto al Jordán Ierijó.   יגאֵ֣לֶּה הַמִּצְו‍ֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־משֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:

Sección de Maftir

Numbers Capítulo 36

11Majlá, Tirtzá, Jaglá, Milcá y Noáh, las hijas de Tzelafjad, contrajeron matrimonio con sus primos.   יאוַתִּֽהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹֽדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים:
מחלה תרצה וגו': כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
12De este modo se casaron en las familias de Menashé hijo de Iosef, y su propiedad hereditaria permaneció con la familia de su padre.   יבמִמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן:
13Éstos son los mandamientos y leyes que Dios les ordenó a los israelitas por medio de Moshé en las planicies occidentales de Moav junto al Jordán Ierijó.   יגאֵ֣לֶּה הַמִּצְו‍ֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־משֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.