| 5¡Miren! Les he enseñado reglas y leyes como Dios mi Señor me ha ordenado, para [que ustedes] puedan cumplirlas en la tierra a la que vienen y que ocuparán. |
|
הרְאֵ֣ה | לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: |
| 6Salvaguarden y cumplan [estas reglas], puesto que esto es su sabiduría y entendimiento a los ojos de las naciones. Ellas oirán todas estas reglas y dirán: “Esta gran nación es ciertamente un pueblo sabio y de entendimiento”. |
|
ווּשְׁמַרְתֶּם֘ וַֽעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָֽמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה: |
| |
|
וּשְׁמַרְתֶּם.
זוֹ מִשְׁנָה:
|
| |
|
וַֽעֲשִׂיתֶם.
כְּמַשְׁמָעוֹ (שם):
|
| |
|
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם וגו'.
בָּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים:
|
| 7¿Qué nación es tan grande que tienen a Dios próximo a ella, como Dios nuestro Señor está, cuando quiera que Lo llamemos? |
|
זכִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו: |
| 8¿Qué nación es tan grande que tienen tales reglas y leyes justas, como toda esta Torá que presento ante ustedes hoy? |
|
חוּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם: |
| |
|
חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם.
הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים:
|
| 9Sólo presta atención y ten mucho cuidado, para que no olvides las cosas que vieron tus ojos. No dejes que [este recuerdo] abandone tu corazón, todos los días de tu vida. Enséñales a tus hijos y a los hijos de tus hijos acerca |
|
טרַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֨וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֽוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ: |
| |
|
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ … פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים.
אָז, כְּשֶׁלֹּא תִשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים:
|
| 10del día en que estuviste de pie delante de Dios tu Señor en Jorev. Fue entonces que Dios me dijo: “Congrega al pueblo para Mí, y los dejaré oír Mis palabras. Esto les enseñará a tener temor de Mí mientras vivan sobre la tierra, y también les enseñarán a sus hijos”. |
|
יי֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֘ בְּחֹרֵב֒ בֶּֽאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן: |
| |
|
יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ.
מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ אשר ראו עיניך – יום אשר עמדת בחרב אֲשֶׁר רָאִיתָ הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים:
|
| |
|
יִלְמְדוּן.
יֵלְפוּן – לְעַצְמָם:
|
| |
|
יְלַמֵּדוּן.
יְאַלְּפוּן – לַאֲחֵרִים:
|
| 11Ustedes se acercaron y se pararon al pie de la montaña. La montaña ardía con un fuego que llegaba al corazón del cielo, con oscuridad, nube y neblina. |
|
יאוַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֗ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם ח֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַֽעֲרָפֶֽל: |
| 12Entonces Dios les habló desde el fuego. Ustedes oyeron el sonido de las palabras, pero no vieron imagen alguna; había sólo una voz. |
|
יבוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵֽינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זֽוּלָתִ֥י קֽוֹל: |
| 13Él les anunció Su pacto, ordenándoles cumplir los Diez Mandamientos, y los escribió sobre dos tablas de piedra. |
|
יגוַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַֽעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים: |
| 14En ese tiempo, Dios me mandó que les enseñara reglas y leyes, para que las cumplan en la tierra que están cruzando [él Jordán] para ocupar. |
|
ידוְאֹתִ֗י צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַֽעֲשֽׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: |
| |
|
וְאֹתִי צִוָּה ה' לְלַמֵּד אֶתְכֶם.
תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:
|
| 15Tengan mucho cuidado, puesto que ustedes no vieron ninguna imagen en el día que Dios les habló desde el fuego en Jorev. |
|
טווְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: |
| 16Por consiguiente, no se corrompan y hagan una estatua que represente símbolo alguno. [No hagan] ninguna imagen masculina o femenina, |
|
טזפֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַֽעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה: |
| |
|
סָמֶל.
צוּרָה:
|
| 17ni la imagen de cualquier animal sobre la tierra, cualquier criatura alada que vuele en el cielo, |
|
יזתַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם: |
| 18cualquier forma inferior de animal de tierra o cualquier animal que viva en el agua bajo la tierra. |
|
יחתַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בַּֽאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ: |
| 19Cuando alces los ojos al cielo y veas el sol, la luna, las estrellas y otros cuerpos celestiales, no te inclines ante ellos ni los adores. Fue a todas las [otras] naciones bajo los cielos que Dios les hizo una porción. |
|
יטוּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַֽעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָ֣עַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם: |
| |
|
וּפֶן־תִּשָּׂא עֵינֶיךָ.
לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם:
|
| |
|
אֲשֶׁר חָלַק ה'.
לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט'); דָּבָר אַחֵר לֶאֱלוֹהוֹת, לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ל"ו) "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (עבודה זרה נ"ה):
|
| 20Pero a ustedes, Dios Mismo los tomó, y los sacó del crisol de hierro que era Egipto, para que fueran Su nación hereditaria, como lo son hoy. |
|
כוְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהֹוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִֽהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַֽחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| |
|
מִכּוּר.
כּוּר הוּא כְלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב:
|
| 21Dios manifestó enojo hacia mí por causa de las palabras de ustedes, y juró que yo no cruzaría el Jordán, y que yo no vendría a la buena tierra que Dios tu Señor te da como herencia. |
|
כאוַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: |
| |
|
הִתְאַנַּף־.
נִתְמַלֵּא רֹגֶז:
|
| |
|
עַל־דִּבְרֵיכֶם.
עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, עַל עִסְקֵיכֶם:
|
| 22Yo moriré en esta tierra y no cruzaré el Jordán, en tanto que ustedes serán los que crucen y ocupen esta buena tierra. |
|
כבכִּ֣י אָֽנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹ֣בְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת: |
| |
|
כִּי אָֽנֹכִי מֵת וגו' אֵינֶנִּי עֹבֵר.
מֵאַחַר שֶׁמֵּת מֵהֵיכָן יַעֲבֹר? אֶלָּא אַף עַצְמוֹתַי אֵינָם עוֹבְרִים (ספרי במדבר כ"ז):
|
| 23Tengan cuidado en no olvidar el pacto que Dios su Señor hizo con ustedes. [No] hagan para ustedes ninguna imagen esculpida que esté prohibida por Dios. |
|
כגהִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: |
| |
|
תְּמוּנַת כֹּל.
תְּמוּנַת כָּל דָּבָר:
|
| |
|
אֲשֶׁר צִוְּךָ ה'.
אֲשֶׁר צִוְּךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת:
|
| 24Dios tu Señor es [como] un fuego devorador, un Dios que exige lealtad exclusiva. |
|
כדכִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹֽכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא: |
| |
|
אֵל קַנָּֽא.
מְקַנֵּא לִנְקֹם, אנפר"מנט בְּלַעַז, מִתְחָרֶה עַל רָגְזוֹ לְהִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה:
|
| 25Cuando tengan hijos y nietos, y hayan estado establecidos en la tierra durante un largo tiempo, podrían entrar en decadencia y hacer una estatua de alguna imagen, cometiendo un acto perverso a los ojos de Dios su Señor y haciéndoLo enojar. |
|
כהכִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַֽעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַֽעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ: |
| |
|
וְנֽוֹשַׁנְתֶּם.
רָמַז לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּמִנְיַן "וְנוֹשַׁנְתֶּם", וְהוּא הִקְדִּים וְהִגְלָם לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ"וְנוֹשַׁנְתֶּם", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּהֶם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט') "וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ" – צְדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ שֶׁמִּהֵר לַהֲבִיאָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנָּהּ (סנהדרין ל"ח; גיטין פ"ח):
|
| 26Llamo al cielo y a la tierra como testigos para ustedes hoy de que entonces perecerán rápidamente de la tierra que están cruzando el Jordán para ocupar. No permanecerán allí mucho tiempo, puesto que serán completamente destruidos. |
|
כוהַֽעִידֹ֩תִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹא־תַֽאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּֽׁמֵדֽוּן: |
| |
|
הַֽעִידֹתִי בָכֶם.
הִנְנִי מַזְמִינָם לִהְיוֹת עֵדִים שֶׁהִתְרֵיתִי בָכֶם:
|
| 27Entonces Dios los dispersará entre las naciones, y sólo un pequeño número permanecerá entre las naciones a las que Dios los conducirá. |
|
כזוְהֵפִ֧יץ יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּֽעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה: |
| 28Allí servirán a dioses que los hombres hayan hecho de madera y piedra, que no pueden ver, oír, comer ni olfatear. |
|
כחוַֽעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַֽעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן: |
| |
|
וַֽעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים.
כְּתַרְגּוּמוֹ, מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם:
|
| 29Entonces comenzarás a buscar a Dios tu Señor, y si Lo buscas con todo tu corazón y alma, eventualmente Lo hallarás. |
|
כטוּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ: |
| 30Cuando estés afligido y te hayan pasado todas estas cosas, finalmente retornarás a Dios tu Señor y Lo obedecerás. |
|
לבַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָֽׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ: |
| 31Dios tu Señor es un Poder misericordioso, y no te abandonará ni te destruirá; no olvidará el juramento que hizo confirmando el pacto de tus padres. |
|
לאכִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם: |
| |
|
לֹא יַרְפְּךָ.
מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו, וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא – לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ, וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שיר השירים ג') שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ; כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ "הַרְפֵּה לָהּ" (מלכים ב ד') – תֵּן לָהּ רִפְיוֹן, "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט') – הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי:
|
| 32Podrías inquirir acerca de tiempos pasados hace mucho, volviendo al tiempo en que Dios creó al hombre sobre la tierra, [explorando] un extremo de los cielos al otro. Mira si algo tan grande como esto ha sucedido alguna vez, o si cosa igual se ha oído alguna vez. |
|
לבכִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ: |
| |
|
לְיָמִים ראשונים.
עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים:
|
| |
|
וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם.
וְגַם שְׁאַל לְכָל הַבְּרוּאִים אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ, מְלַמֵּד עַל קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהָיְתָה מִן הָאָרֶץ עַד הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הַשִּׁעוּר עַצְמוֹ אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה (סנהדרין ל"ח):
|
| |
|
הֲנִֽהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה.
וּמַהוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל, השמע עם וגו':
|
| 33¿Ha alguna vez una nación oído a Dios hablar desde el fuego, como lo Has hecho tú, y aun así sobrevivido? |
|
לגהֲשָׁ֣מַ֥ע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּֽוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי: |
| 34¿Ha Dios alguna vez hecho milagros sacando a una nación de otra nación con tales formidables milagros, señales, maravillas, guerra, mano poderosa y brazo extendido, y fenómenos aterradores, como Dios hizo para ustedes en Egipto ante tus mismos ojos? |
|
לדא֣וֹ | הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֘ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֽוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֽוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ: |
| |
|
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים.
הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ , :
|
| |
|
לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי וגו'.
כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטָף פַּתָּח: הֲנִהְיָה, הֲנִשְׁמַע, הֲשָׁמַע, הֲנִסָּה:
|
| |
|
בְּמַסֹּת.
עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח') אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן:
|
| |
|
בְּאֹתֹת.
בְּסִימָנִין, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שם ד'):
|
| |
|
וּבְמֽוֹפְתִים.
הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת:
|
| |
|
ובמלחמה.
בים, שנאמר (שם יד כה) כי ה' נלחם להם:
|
| 35Ustedes son a los que se les ha mostrado, para que sepan que Dios es el Ser Supremo, y no hay ninguno aparte de Él. |
|
להאַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ: |
| |
|
הָרְאֵתָ.
כְּתַרְגּוּמוֹ "אִתְחֲזֵיתָא"; כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה פָּתַח לָהֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים, וּכְשֵׁם שֶׁקָּרַע אֶת הָעֶלְיוֹנִים כָּךְ קָרַע אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְרָאוּ שֶׁהוּא יְחִידִי, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת":
|
| 36Desde los cielos, te dejó oír Su voz amonestándote, y sobre la tierra te mostró Su gran fuego, de modo que oíste Sus palabras desde el fuego. |
|
לומִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: |
| 37Fue porque amó a tus padres, y eligió a sus hijos después de ellos, que [Dios] Mismo te sacó de Egipto con Su gran poder. |
|
לזוְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַֽחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם: |
| |
|
וְתַחַת כִּי אָהַב.
וְכָל זֶה תַּחַת אֲשֶׁר אָהַב:
|
| |
|
וַיּוֹצִֽאֲךָ בְּפָנָיו.
כְּאָדָם הַמַּנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ' וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שם). דָּבָר אַחֵר, ויוצאך בפניו – בִּפְנֵי אֲבוֹתָיו, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא" (תהילים ע"ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁהֲרֵי כְתָבָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד – ויבחר בזרעו אחריו:
|
| 38Él expulsará delante de ti naciones que son más grandes y más fuertes que tú, para traerte a las tierras de ellas, y dártelas como herencia, como [está haciendo] hoy. |
|
לחלְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַֽעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַֽהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַֽחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| |
|
מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ.
סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ: לְהוֹרִישׁ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמְּךָ:
|
| |
|
כַּיּוֹם הַזֶּֽה.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הַיּוֹם:
|
| 39Date cuenta de ello hoy y considéralo en tu corazón: Dios es el Ser Supremo en el cielo arriba y sobre la tierra abajo, no hay otro. |
|
לטוְיָֽדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַֽהֲשֵֽׁבֹתָ֘ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד: |
| 40Cumple Sus decretos y mandamientos que te presento hoy, para que Él sea bueno contigo y con tus hijos después de ti. Entonces perdurarás durante un largo tiempo en la tierra que Dios tu Señor te da por todos los tiempos. |
|
מוְשָֽׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַֽחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּֽאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים: |
