Deuteronomy Capítulo 11

26Por consiguiente, pueden ver que estoy poniendo delante de ustedes tanto una bendición como una maldición.   כורְאֵ֗ה אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: האמורות בהר גריזים ובהר עיבל:
27La bendición [vendrá] si obedecen los mandamientos de Dios su Señor, que les prescribo hoy.   כזאֶת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְו‍ֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:
את הברכה: על מנת אשר תשמעו:
28La maldición [vendrá] si no obedecen los mandamientos de Dios su Señor y se extravían de la senda que prescribo para ustedes hoy, siguiendo a otros dioses para tener una experiencia espiritual novedosa.   כחוְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם:
מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו': הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל. מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה:
29Cuando Dios tu Señor te traiga a la tierra que estás a punto de ocupar, debes declarar la bendición sobre el monte Guerizim y la maldición sobre el monte Eval.   כטוְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָֽתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִּ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל:
ונתתה את הברכה: כתרגומו ית מברכיא, את המברכים:
על הר גרזים: כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'. כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה:
30Están al otro lado del Jordán, justo más allá del camino de la Puesta del Sol en el trayecto a Guilgal, cerca de las planicies de Moré, en el territorio de los cananeos que viven en el terreno aluvial.   להֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֨רֶץ֙ הַכְּנַֽעֲנִ֔י הַיּשֵׁ֖ב בָּֽעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵֽלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה:
הלא המה: נתן בהם סימן:
אחרי: אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק. וזהו לשון אחרי. כל מקום שנאמר אחרי, מופלג הוא:
דרך מבוא השמש: להלן מן הירדן לצד מערב. וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים, שננקדו בשני טעמים, אחרי נקוד בפשטא, ודרך נקוד במשפל והוא דגוש, ואם היה אחרי דרך דבור אחד, היה נקוד אחרי במשרת בשופר הפוך, ודרך בפשטא ורפה:
מול הגלגל: רחוק מן הגלגל:
אלוני מורה: שכם הוא, שנאמר (בראשית יב, ו) עד מקום שכם עד אלון מורה:
31[Deben hacer esto] porque están cruzando el Jordán para venir a la tierra que Dios su Señor les da y ocuparla. Cuando la hayan ocupado y vivan allí,   לאכִּ֤י אַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ:
כי אתם עוברים את הירדן וגו': נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ:
32deben cumplir cuidadosamente todas las reglas y leyes que les prescribo hoy.   לבוּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַֽעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כָּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

Deuteronomy Capítulo 12

1Éstas son las reglas y leyes que deben cumplir cuidadosamente en la tierra que Dios, Señor de tus padres, te da para que puedan ocuparla mientras vivan sobre la tierra:   אאֵלֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֘ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָֽאֲדָמָֽה:
2Eliminen todos los lugares donde las naciones a quienes están expulsando adoran a sus dioses, [ya sea que estén] sobre las altas montañas, sobre las colinas o bajo cualquier árbol frondoso.   באַבֵּ֣ד תְּאַבְּד֠וּן אֶת־כָּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹֽרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם עַל־הֶֽהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָֽן:
אבד תאבדון: אבד ואחר כך תאבדון מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה:
את כל המקומות אשר עבדו שם וגו': ומה תאבדון מהם, את אלהיהם אשר על ההרים:
3Deben echar abajo sus altares, romper sus columnas sagradas, quemar sus árboles de Asherá y cortar las estatuas de sus dioses, borrando sus nombres de ese lugar.   גוְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַֽאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא:
מזבח: של אבנים הרבה:
מצבה: של אבן אחת, והוא בימוס ששנינו במשנה (ע"ז מז ב) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס:
אשרה: אילן הנעבד:
ואבדתם את שמם: לכנות להם שם לגנאי, בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל עין קוץ:
4Ustedes no pueden adorar a Dios su Señor de esa manera.   דלֹא־תַֽעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
לא תעשון כן: להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר. דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה. אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב:
5Esto deben hacer sólo en el sitio que Dios su Señor elegirá de entre todas sus tribus, como lugar establecido en Su nombre. Es allí que irás a buscar Su presencia.   הכִּי אִם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה:
לשכנו תדרשו: זה משכן שילה:
6Ése será el lugar al cual deben traer sus ofrendas quemadas y sacrificios que se coman, sus diezmos [especiales], sus dádivas elevadas entregadas en la mano, sus promesas generales y específicas, y el primogénito de su ganado y rebaños.   ווַֽהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹֽאנְכֶֽם:
וזבחיכם: שלמים של חובה:
מעשרתיכם: מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה:
תרומת ידכם: אלו הבכורים, שנאמר בהם (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך:
ובכורות בקרכם: לתתם לכהן ויקריבם שם:
7Ustedes y sus familias comerán allí ante Dios su Señor, y se regocijarán en todos sus esfuerzos, por medio de los cuales Dios tu Señor te bendecirá.   זוַֽאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָֽתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
אשר ברכך ה': לפי הברכה הבא:
8Entonces no podrán hacer todo lo que estamos haciendo ahora, [donde cada] persona hace lo que es recto a sus ojos.   חלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו:
לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו': מוסב למעלה (דברים יא, לא) על כי אתם עוברים את הירדן וגו' כשתעברו את הירדן מיד מותרים אתם להקריב בבמה, כל ארבע עשרה שנה של כבוש וחלוק, ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות, אבל בבמה אין קרב אלא הנידר והנידב. וזהו איש כל הישר בעיניו, נדרים ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שישר בעיניכם להביאם ולא על ידי חובה, אותם תקריבו בבמה:
9Ahora todavía no han venido al lugar de reposo y tierra hereditaria que Dios tu Señor te da.   טכִּ֥י לֹֽא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַנַּֽחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
כי לא באתם: כל אותן ארבע עשרה שנה:
עד עתה: כמו עדיין:
אל המנוחה: זו שילה:
הנחלה: זו ירושלים:
10Mas pronto cruzarán el Jordán y vivirán en la tierra que Dios su Señor les asigna. Cuando les haya concedido seguridad de todos sus enemigos en torno a ustedes y vivan en estabilidad,   יוַֽעֲבַרְתֶּם֘ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹֽיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח:
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ: שתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו:
והניח לכם: לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג, א) מן הכנענים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. ואין זאת אלא בימי דוד, אז: