Deuteronomy Capítulo 23

8No menosprecies al edomita, puesto que es tu hermano. No menosprecies al egipcio, puesto que fuiste inmigrante en su tierra.   חלֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹֽא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ:
    לֹֽא־תְתַעֵב אֲדֹמִי  לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ:
    לֹֽא־תְתַעֵב מִצְרִי  מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. לְפִיכָךְ —
9[Por consiguiente,] los hijos nacidos de [los miembros de estas naciones] en la tercera generación [después de volverse prosélitos] pueden ingresar en el grupo matrimonial de Dios.   טבָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּֽלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
    בָּנִים אֲשֶׁר־יִוָּֽלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי וגו'  וּשְׁאָר אֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ הוֹרְגוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, לְפִיכָךְ אֱדוֹם שֶׁקִּדְּמָם בַּחֶרֶב לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם, וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם נִתְעֲבוּ (ספרי):
10Cuando salgas como campamento contra tus enemigos, debes evitar todo lo malo.   יכִּֽי־תֵצֵ֥א מַֽחֲנֶ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע:
    כִּֽי־תֵצֵא וגו' … וְנִשְׁמַרְתָּ  שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (תלמוד ירושלמי שבת ב'):
11Por consiguiente, si un hombre está impuro por causa de una emisión nocturna, debe dejar el campamento y permanecer afuera.   יאכִּי־יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַמַּֽחֲנֶֽה:
    מִקְּרֵה־לָיְלָה  דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה (ספרי):
    וְיָצָא אֶל־מִחוּץ לַמַּֽחֲנֶה  זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה:
    לֹא־יָבֹא אֶל־תּוֹךְ הַמַּֽחֲנֶֽה  זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (שם), וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה (עי' פסחים ס"ח):
12Hacia el atardecer, debe sumergirse en una mikvá y, entonces, a la puesta del sol, puede entrar en el campamento.   יבוְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַמַּֽחֲנֶֽה:
    וְהָיָה לִפְנֽוֹת־עֶרֶב  סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל, שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (עי' ספרי):
13Debes designar un lugar fuera del campamento para usar como retrete.   יגוְיָד֙ תִּֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ:
    וְיָד תִּֽהְיֶה לְךָ  כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ אִישׁ עַל יָדוֹ (במדבר ב'):
    מִחוּץ לַמַּֽחֲנֶה  חוּץ לֶעָנָן:
14Debes asimismo conservar una púa con tus armas, de modo que cuando tengas que sentarte para evacuar, primero caves un hoyo con ella, y luego te sientes, [y finalmente] cubras tu excremento.   ידוְיָתֵ֛ד תִּֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵֽאָתֶֽךָ:
    עַל־אֲזֵנֶךָ  לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישְׁךָ:
    אֲזֵנֶךָ  כְּמוֹ כְּלִי זַיִן:
15Esto es porque Dios tu Señor hace Su presencia conocida en tu campamento, como para salvarte y concederte la victoria sobre tu enemigo. Por consiguiente, tu campamento debe ser santo. Que Él no vea nada lascivo entre ti, y se aparte de ti.   טוכִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ:
    וְלֹֽא־יִרְאֶה בְךָ  הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ערות דבר:
16Si un esclavo procura contigo refugio de su amo, no debes entregarlo a su amo.   טזלֹֽא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו:
    לֹֽא־תַסְגִּיר עֶבֶד  כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר — אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (גיטין מ"ה):
17Debe permitírsele vivir junto a ti dondequiera que elija en tus asentamientos. No debes hacer nada que hiera sus sentimientos.   יזעִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ:
18No debe haber ninguna prostituta entre las jóvenes israelitas. De modo similar, no debe haber prostitutos entre los hombres israelitas.   יחלֹא־תִֽהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    לֹא־תִֽהְיֶה קְדֵשָׁה  מֻפְקֶרֶת מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת:
    וְלֹא־יִֽהְיֶה קָדֵשׁ  מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זְכוּר; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "לָא תְהֵא אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד", שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה, שֶׁאַף הוּא נַעֲשֶׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ, שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (עי' קידושין ס"ח):
19No traigas la paga de una prostituta o el valor de un perro al templo de Dios tu Señor, puesto que ambos son repugnantes para Dios tu Señor.   יטלֹֽא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם:
    אֶתְנַן זוֹנָה  נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ פָּסוּל לְהַקְרָבָה:
    וּמְחִיר כֶּלֶב  הֶחֱלִיף שֶׂה בְכֶלֶב (ספרי; תמורה כ"ט):
    גַּם־שְׁנֵיהֶֽם  לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (שם ל'):
20No descuentes de tu hermano interés anticipado, ya sea interés por dinero, interés por comida o interés por cualquier otra cosa por la que normalmente se tome interés.   כלֹֽא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ:
    לֹֽא־תַשִּׁיךְ  אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה (עי' ספרי) (וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ):
21A pesar de que puedes tomar de un gentil un interés así, de tu hermano no debes hacerlo. [Si cumples esta norma,] Dios te bendecirá en todos tus esfuerzos sobre la tierra a la que estás viniendo para ocupar.   כאלַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָֽרֶכְךָ֜ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
    לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ  וְלֹא לְאָחִיךָ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוין וַעֲשֵׂה:
22Cuando hagas una promesa a Dios tu Señor, no te demores en pagarla, puesto que entonces Dios la demandará, y habrás cometido un pecado.   כבכִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָר֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
    לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ  שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים, וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ראש השנה ד'):
23Si te abstienes por completo de hacer votos, entonces no pecarás.   כגוְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹא־יִֽהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
24Mas cuando hayas hablado, cuídate de tu palabra y cumple la promesa que hayas hecho a Dios tu Señor.   כדמוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַֽיהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ:
    מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר  לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (שם ו'):