Genesis Capítulo 14

1Fue alrededor de este tiempo que Amrafel rey de Shinar, Arioj rey de Elasar, Kdarlaómer rey de Elam y Tidal rey de Goím   אוַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם:
אמרפל: הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש:
מלך גוים: מקום יש ששמו גוים, על שם שנתקבצו שמה מכמה אומות ומקומות והמליכו איש עליהם ושמו תדעל:
2hicieron guerra contra Bera rey de Sodoma, Birshá rey de Gomorra, Shinav rey de Admá, Sheméver rey de Tzvoim y el rey de Bela (ahora Tzóar).   בעָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב | מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבוֹיִ֔ם (כתיב צביים) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר:
ברע: רע לשמים ורע לבריות:
ברשע: שנתעלה ברשעו:
שנאב: שונא אביו שבשמים:
שמאבר: שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה:
בלע: שם העיר:
3Todos éstos se habían reunido en el valle de Sidim (ahora el Mar Muerto).   גכָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח:
עמק השדים: כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה:
הוא ים המלח: לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו:
4Ellos habían servido a Kdarlaómer durante doce años, pero en el año decimotercero se rebelaron.   דשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָֽבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹֽשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ:
שתים עשרה שנה עבדו: חמשה מלכים הללו את כדרלעומר:
5En el año decimocuarto, vinieron Kdarlaómer y sus reyes aliados. Derrotaron a los refaím en Ashterot Karnaim, a los zuzim en Jam, a los emim en Shavé Kiriataim   הוּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם:
ובארבע עשרה שנה: למרדן, בא כדרלעומר, לפי שהוא היה בעל המעשה נכנס בעובי הקורה:
והמלכים: אלה שלשה מלכים:
הזוזים: הם זמזומים:
6y a los horitas en el país montañoso de Seír, hasta Eil Parán, que bordea el desierto.   ווְאֶת־הַֽחֹרִ֖י בְּהַֽרֲרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר:
בהררם: בהר שלהם:
איל פארן: כתרגומו מישור. ואומר אני שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלוני שמו, ושל ירדן ככר שמו, ושל שטים אבל שמו אבל השטים, וכן בעל גד בעל שמו, וכולם מתורגמין מישור, וכל אחד שמו עליו:
על המדבר: אצל המדבר, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה:
7Entonces se volvieron y llegaron a Ein Mishpat (ahora Kadesh), y conquistaron todo el campo de los amalecitas, así como también a los amorreos que vivían en Jatzatzón Tamar.   זוַיָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָֽעֲמָֽלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיּשֵׁ֖ב בְּחַֽצֲצֹ֥ן תָּמָֽר:
עין משפט הוא קדש: על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה. ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:
שדה העמלקי: עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד:
בחצצון תמר: הוא עין גדי, מקרא מלא (דה"י ב' כ ב) ביהושפט:
8Los reyes de Sodoma, Gomorra, Admá, Tzvoim y Bela (Tzóar) marcharon. Establecieron líneas de batalla en el valle de Sidim,   חוַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבוֹיִ֔ם (כתיב צביים) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים:
9contra Kdarlaómer rey de Elam, Tidal rey de Goím, Amrafel rey de Shinar y Arioj rey de Elasar. Había cuatro reyes contra los cinco.   טאֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַֽחֲמִשָּֽׁה:
ארבעה מלכים את החמשה: ואף על פי כן נצחו המועטים, להודיעך שגבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם:
10El valle de Sidim estaba colmado de pozos de alquitrán, y cuando los reyes de Sodoma y Gomorra trataron de huir, cayeron en ellos. Los otros huyeron hacia las montañas.   יוְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּֽאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַֽעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ:
בארת בארת חמר: בארות הרבה היו שם שנוטלין משם אדמה לטיט של בנין. ומדרש אגדה שהיה הטיט מוגבל בהם, ונעשה נס למלך סדום שיצא משם, לפי שהיו באומות מקצתן שלא היו מאמינין שניצל אברהם מאור כשדים מכבשן האש, וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע:
הרה נסו: להר נסו. הרה כמו להר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה. ויש חילוק בין הרה לההרה שה"א שבסוף התיבה עומדת במקום למ"ד שבראשה, אבל אינה עומדת במקום למ"ד ונקודה פת"ח תחתיה, והרי הרה כמו להר, או כמו אל הר, ואינו מפרש לאיזה הר, אלא שכל אחד נס כאשר מצא הר תחלה, וכשהוא נותן ה"א בראשה לכתוב ההרה או המדברה, פתרונו כמו אל ההר או כמו לההר, ומשמע לאותו הר הידוע ומפורש בפרשה:
11[Los vencedores] tomaron todos los bienes de Sodoma y Gomorra, y todo el alimento, y partieron.   יאוַיִּקְח֠וּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַֽעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ:
12Cuando salieron, [también] tomaron al sobrino de Avram, Lot, y sus posesiones, puesto que él había estado viviendo en Sodoma.   יבוַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא ישֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם:
והוא יושב בסדום: מי גרם לו זאת, ישיבתו בסדום:
13Aquellos que escaparon vinieron y le trajeron las novedades a Avram el Hebreo, quien vivía tranquilo en las planicies de Mamré el Amorreo, hermano de Eshkol y Aner. Ellos eran aliados de Avram.   יגוַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָֽעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָֽאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַֽאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּֽעֲלֵ֥י בְרִֽית־אַבְרָֽם:
ויבא הפליט: [מדרשו] לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב (דברים ג יא) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא (חקת כה). ומדרש בראשית רבה (מב ח) זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו מיתר הרפאים שנאמר (ו ד) הנפלים היו בארץ וגו' ומתכוין שיהרג אברהם וישא את שרה:
העברי: שבא מעבר הנהר:
בעלי ברית אברם: שכרתו עמו ברית (דבר אחר שהשיאו לו עצה על המילה כמו שמפורש במקום אחר):
14Cuando Avram escuchó que su pariente había sido tomado cautivo, convocó a todos sus 318 hombres de combate, quienes habían nacido en su casa. Corrió en pos [de los invasores], alcanzándolos en Dan.   ידוַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁל֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן:
וירק: כתרגומו וזריז, וכן (ויקרא כו לג) והריקותי אחריכם חרב, אזדיין בחרבי עליכם, וכן (שמות טו ט) אריק חרבי, וכן (תהלים לה ג) והרק חנית וסגור:
חניכיו: חנכו כתיב זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן (משלי כב ו) חנוך לנער, (במדבר ז יא) חנכת המזבח, (תהלים ל א) חנכת הבית ובלע"ז קורין לו אנציניי"ר [לחנוך]:
שמונה עשר ושלש מאות: רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריא של שמו:
עד דן: שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל:
15Dividió [sus fuerzas] contra ellos [y atacó] esa noche: él y sus siervos. Atacó, y persiguió [a los invasores] hasta Jová, que está a la izquierda de Damasco.   טווַיֵּֽחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם | לַ֛יְלָה ה֥וּא וַֽעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק:
ויחלק עליהם: לפי פשוטו, סרס המקרא, ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן:
לילה: כלומר אחר שחשכה לא נמנעו מלרדפם. ומדרש אגדה שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס, וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים:
עד חובה: אין מקום ששמו חובה, אלא דן קורא חובה על שם עבודה זרה שעתידה להיות שם:
16[Avram] trajo de vuelta toda la propiedad. También trajo de vuelta a su pariente Lot y todos sus bienes, junto con las mujeres y las [otras] personas.   טזוַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָֽרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם:
17Después de que retornó de su victoria sobre Kdarlaómer y sus reyes aliados, el rey de Sodoma salió a recibirlo en el valle del Nivel (ahora el valle del Rey).   יזוַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֘ לִקְרָאתוֹ֒ אַֽחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ:
עמק שוה: כך שמו כתרגומו למישר מפנא, פנוי מאילנות ומכל מכשול:
עמק המלך: בית ריסא דמלכא, בית ריס אחד שהוא שלשים קנים, שהיה מיוחד למלך לשחק שם. ומדרש אגדה עמק שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא א-להים ולקצין:
18Malki-tzédek rey de Shalem trajo pan y vino. Era sacerdote de Dios, el Altísimo.   יחוּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֣ל עֶלְיֽוֹן:
ומלכי צדק: מדרש אגדה הוא שם בן נח:
לחם ויין: כך עושים ליגיעי מלחמה, והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו:
19Bendijo [a Avram], y dijo: “Bendito sea Avram del Dios Altísimo, Poseedor del cielo y de la tierra.   יטוַיְבָֽרֲכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
קונה שמים וארץ: כמו (תהלים קלד ג) עושה שמים וארץ, על ידי עשייתן קנאן להיות שלו:
20Y bendito sea Dios Altísimo, Quien entregó a tus enemigos en tu mano”. [Avram entonces] le dio un décimo de todo.   כוּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַֽעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:
אשר מגן: אשר הסגיר, וכן (הושע יא ח) אמגנך ישראל:
ויתן לו: אברם, מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן: