Lectura de la Torá de Vaigash

Mostrar el texto en:

EspañolBothHebreo

Primera sección

Genesis Capítulo 44

18Iehudá se aproximó a [Iosef] y dijo: “Por favor, su alteza, permíteme decirte algo personalmente. No te enfades conmigo, a pesar de que eres exactamente como el faraón.		יחוַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה:
		וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וגומר … דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ:
		וְאַל־יִחַר אַפְּךָ מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת:
		כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹֽה חָשׁוּב אַתָּה בְעֵינַי כְּמֶלֶךְ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ סוֹפְךָ לִלְקוֹת עָלָיו בְּצָרַעַת כְּמוֹ שֶׁלָּקָה פַרְעֹה עַל יְדֵי זְקֵנָתִי שָׂרָה עַל לַיְלָה אַחַת שֶׁעִכְּבָהּ (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר מַה פַּרְעֹה גוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אַף אַתָּה כֵן; וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ לָשׂוּם עֵינְךָ עָלָיו? דָּבָר אַחֵר, כִּי כָּמוֹךָ כְּפַרְעֹה, אִם תַּקְנִיטֵנִי אֶהֱרֹג אוֹתְךָ וְאֶת אֲדוֹנֶךָ (בראשית רבה):
19”Preguntaste si todavía teníamos padre u otro hermano.		יטאֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח:
		שָׁאַל אֶת־עֲבָדָיו מִתְּחִלָּה בַעֲלִילָה בָאתָ עָלֵינוּ, לָמָּה הָיָה לְךָ לִשְׁאֹל כָּל אֵלֶּה? בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים? אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא כִחַדְנוּ מִמְּךָ דָּבָר (בראשית רבה)
20Te dijimos: ‘Tenemos un padre que es muy anciano, y el [hermano] menor es un hijo de su vejez. Tenía un hermano que murió y, de este modo, él es el único de los hijos de su madre que todavía vive. Su padre lo ama’.		כוַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ:
		וְאָחִיו מֵת מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הָיָה מוֹצִיא דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּיו, אָמַר אִם אוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא קַיָּם, יֹאמַר הֲבִיאוּהוּ אֶצְלִי:
		לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ מֵאוֹתוֹ הָאֵם אֵין לוֹ עוֹד אָח:
21”Tú nos dijiste: ‘Tráiganmelo, de modo que pueda poner los ojos en él’.		כאוַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הֽוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו:
22Nosotros te dijimos: ‘El muchacho no puede abandonar a su padre. Si lo abandonara, su padre moriría’.		כבוַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹֽא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַֽעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת:
		וְעָזַב אֶת־אָבִיו וָמֵֽת אִם יַעֲזֹב אֶת אָבִיו, דּוֹאֲגִים אָנוּ שֶׁמָּא יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מֵתָה:
23Tú replicaste: ‘Si su hermano menor no viene con ustedes, no verán mi rostro nuevamente’.		כגוַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹֽסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי:
24”Fuimos a tu siervo nuestro padre y le contamos lo que dijiste.		כדוַֽיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי:
25Cuando nuestro padre nos dijo que volviéramos y consiguiéramos algo de alimento,		כהוַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל:
26nosotros replicamos: ‘No podemos ir. Podemos ir sólo si nuestro hermano menor está con nosotros. Si no está con nosotros, no podemos ni siquiera ver al hombre [a cargo]’.		כווַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ:
27”Tu siervo nuestro padre dijo: ‘Ustedes saben que mi mujer [Rajel] me dio dos hijos.		כזוַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי:
28Uno ya me ha abandonado, y supongo que fue hecho pedazos por animales salvajes. No he visto nada de él hasta ahora.		כחוַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָֽאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה:
29¡Ahora quieren sacarme también a éste! Si algo le pasara, habrán hecho descender mi blanca cabeza a la tumba en perversa desgracia’.		כטוּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵֽׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה:
		וְקָרָהוּ אָסוֹן שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (בראשית רבה):
		וְהֽוֹרַדְתֶּם אֶת־שֵֽׂיבָתִי וגו' עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא אֶצְלִי, אֲנִי מִתְנַחֵם בּוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל אָחִיו, וְאִם יָמוּת זֶה, דּוֹמֶה עָלַי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מֵתוּ בְּיוֹם אֶחָד:
30”Y ahora, cuando vaya yo a tu siervo nuestro padre, el muchacho no estará con nosotros. ¡Su alma está ligada con el alma [del muchacho]!		לוְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ:

Segunda sección

Genesis Capítulo 44

31Cuando vea que el muchacho no está allí, ¡morirá! Habré hecho descender a la tumba la blanca cabeza de tu siervo nuestro padre en desgracia.		לאוְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה:
		וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי־אֵין הַנַּעַר וָמֵת אָבִיו מִצָּרָתוֹ:
32Además, yo me ofrecí a mi padre como garante por el muchacho, y dije: ‘Si no lo traigo de vuelta a ti, habré pecado ante mi padre por todos los tiempos’.		לבכִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים:
		כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת־הַנַּעַר וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה אֲנִי נִכְנָס לַתִּגָּר יוֹתֵר מִשְּׁאָר אַחַי? הֵם כֻּלָּם מִבַּחוּץ וַאֲנִי נִתְקַשַּׁרְתִּי בְקֶשֶׁר חָזָק לִהְיוֹת מְנֻדֶּה בב' עוֹלָמוֹת:
33”Así que ahora permite que yo me quede como esclavo tuyo en lugar del muchacho. ¡Que el muchacho vuelva con sus hermanos!		לגוְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו:
		יֵֽשֶׁב־נָא עַבְדְּךָ וגו' לְכָל דָּבָר אֲנִי מְעֻלֶּה מִמֶּנּוּ, לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה וּלְשַׁמֵּשׁ (בראשית רבה):
34¿Puesto que cómo puedo volver a mi padre si el muchacho no está conmigo? ¡No puedo soportar ver la perversa desgracia que sufriría mi padre!”.		לדכִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי:

Genesis Capítulo 45

1Iosef no pudo contener sus emociones. Puesto que todos sus asistentes estaban presentes, clamó: “¡Hagan que todos salgan de mi presencia!”. De este modo, nadie más estaba con él cuando Iosef se reveló a sus hermanos.		אוְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵֽעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו:
		וְלֹֽא־יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיוּ מִצְרִים נִצָּבִים עָלָיו וְשׁוֹמְעִין שֶׁאֶחָיו מִתְבַּיְּשִׁין בְּהִוָּדְעוֹ לָהֶם:
2Comenzó a llorar con sollozos tan altos que los egipcios pudieron oírlo. Las nuevas [de estos extraños acontecimientos] llegaron al palacio del faraón.		בוַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה:
		וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹֽה בֵּיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּלוֹמַר, עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְאֵין זֶה לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ, אֶלָּא כְמוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית יְהוּדָה, מישנ"דה בְּלַעַז:
3Iosef les dijo a sus hermanos: “¡Yo soy Iosef! ¿Todavía vive mi padre?”. Sus hermanos estaban tan sobresaltados que no pudieron responder.		גוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹא־יָֽכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַֽעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו:
		נִבְהֲלוּ מִפָּנָֽיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה:
4“Por favor, acérquense a mí”, les dijo Iosef a sus hermanos. Cuando se acercaron, él dijo: “¡Yo soy Iosef su hermano! Ustedes me vendieron a Egipto.		דוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה:
		גְּשׁוּ־נָא אֵלַי רָאָה אוֹתָם נְסוֹגִים לְאָחוֹר, אָמַר עַכְשָׁו אַחַי נִכְלָמִים, קָרָא לָהֶם בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁהוּא מָהוּל (בראשית רבה):
5Ahora, no se preocupen ni se sientan culpables por haberme vendido. ¡Miren! ¡Dios me ha enviado delante de ustedes para salvar vidas!		הוְעַתָּ֣ה \| אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם:
		לְמִחְיָה לִהְיוֹת לָכֶם לְמִחְיָה:
6Ha habido una hambruna en la región durante dos años, y durante otros cinco años no habrá ni arado ni cosecha.		וכִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר:
		כִּי־זֶה שְׁנָתַיִם הָֽרָעָב עָבְרוּ מִשְּׁנֵי הָרָעָב:
7Dios me ha enviado delante de ustedes para asegurar que sobrevivan en la tierra y para mantenerlos con vida a través de medios tan extraordinarios.		זוַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה:

Tercera sección

Genesis Capítulo 45

8”Ahora, no son ustedes los que me han enviado aquí, sino Dios. Me ha hecho visir del faraón, dirigente de todo su gobierno y dictador de todo Egipto.		חוְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
		לְאָב לְחָבֵר וּלְפַטְרוֹן:
9”Apresúrense, vuelvan a mi padre, y denle el mensaje: Tu hijo Iosef dice: ‘Dios me ha hecho amo de todo Egipto. Ven a mí sin demora.		טמַֽהֲרוּ֘ וַֽעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַֽאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַל־תַּֽעֲמֹֽד:
		וַֽעֲלוּ אֶל־אָבִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת:
10Podrás asentarte en el distrito de Goshen y estar próximo a mí: tú, tus hijos, tus nietos, tus ovejas, tu ganado y todo lo que posees.		יוְיָֽשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹֽאנְךָ֥ וּבְקָֽרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
11Proveeré plenamente para ti allí, puesto que todavía habrá otros cinco años de hambruna. No quiero que te vuelvas indigente, junto con tu familia y todo lo que es tuyo’.		יאוְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
		פֶּן־תִּוָּרֵשׁ דִּלְמָא תִּתְמַסְכַּן, לְשׁוֹן מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר:
12”Ustedes y mi hermano Biniamín pueden ver con sus propios ojos que yo mismo les estoy hablando.		יבוְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם:
		וְהִנֵּה עֵֽינֵיכֶם רֹאוֹת בִּכְבוֹדִי, וְשֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם שֶׁאֲנִי מָהוּל כָּכֶם, וְעוֹד, כי פי המדבר אליכם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (בראשית רבה):
		וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין הִשְׁוָה אֶת כֻּלָּם יַחַד לוֹמַר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לִי שִׂנְאָה עַל בִּנְיָמִין אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בִמְכִירָתִי, כָּךְ אֵין בְּלִבִּי שִׂנְאָה עֲלֵיכֶם:
13Cuéntenle a mi padre todo acerca de mi alta posición en Egipto, y acerca de todo lo que ustedes vieron. Deben apresurarse a traer aquí a mi padre”.		יגוְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהֽוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה:
14[Con eso, Iosef] cayó sobre los hombros de su hermano Biniamín, y lloró. Biniamín [también] lloró sobre los hombros [de Iosef].		ידוַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָֽמִן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִ֨נְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו:
		וַיִּפֹּל עַל־צַוְּארֵי בנימין אָחִיו וַיֵּבְךְּ עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְסוֹפָן לֵחָרֵב:
		ובנימין בָּכָה עַל־צַוָּארָֽיו עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְסוֹפוֹ לֵחָרֵב (שם):
15[Iosef] entonces besó a todos sus hermanos y lloró sobre los [hombros] de ellos. Después de eso, sus hermanos conversaron con él.		טווַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ:
		וְאַחֲרֵי כֵן מֵאַחַר שֶׁרָאוּהוּ בוֹכֶה וְלִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם:
		דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ בוֹשִׁים מִמֶּנּוּ:
16Las nuevas de que los hermanos de Iosef habían aparecido se difundieron hacia el palacio del faraón. El faraón y sus consejeros estaban complacidos.		טזוְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו:
		וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה כְּמוֹ בְּבֵית פַּרְעֹה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ:
17El faraón le dijo a Iosef que instruyera a sus hermanos: “Esto es lo que deben hacer: carguen sus bestias y vayan directamente a Cnáan.		יזוַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:
		טַֽעֲנוּ אֶת־בְּעִירְכֶם תְּבוּאָה:
18Traigan a su padre y a sus familias y vengan a mí. Les daré la mejor tierra de Egipto. Comerán lo fértil de la tierra.		יחוּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּֽתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ:
		אֶת־טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ גֹּשֶׁן, נִבָּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נִּבָּא, סוֹפָם לַעֲשׂוֹתָהּ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים:
		חֵלֶב הָאָֽרֶץ כָּל חֵלֶב לְשׁוֹן מֵיטַב הוּא:
19Ahora se les ordena hacer lo siguiente: tomen carros de Egipto para sus pequeños hijos y sus mujeres, y también utilícenlos para su padre. Vengan		יטוְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחֽוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם:
		וְאַתָּה צֻוֵּיתָה מִפִּי, לוֹמַר לָהֶם:
		זֹאת עֲשׂוּ כָּךְ אֱמֹר לָהֶם, שֶׁבִּרְשׁוּתִי הוּא:
20y no se preocupen de sus pertenencias, puesto que lo mejor de Egipto será de ustedes”.		כוְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא:
21Los hijos de Israel accedieron a hacer esto. Iosef les dio carros según las instrucciones del faraón, y también les suministró comida para el viaje.		כאוַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ:
22Le dio a cada uno de [sus hermanos] un conjunto de ropas. A Biniamín, no obstante, le dio 300 piezas de plata y cinco conjuntos.		כבלְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁל֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת:
23[Iosef] envió a su padre lo siguiente: diez asnos, cargados con los productos más finos de Egipto, así como también diez asnas, cargadas de grano, pan y comida para el viaje de su padre.		כגוּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹֽשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹ֠ת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ:
		שָׁלַח כְּזֹאת כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן? עשרה חמרים וגו':
		מִטּוּב מִצְרָיִם מָצִינוּ בַתַּלְמוּד שֶׁשָּׁלַח לוֹ יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה גְּרִיסִין שֶׁל פּוּל:
		בָּר וָלֶחֶם כְּתַרְגּוּמוֹ:
		וּמָזוֹן לִפְתָּן:
24Envió a sus hermanos en su camino. Cuando partían, les dijo: “¡Tengan un viaje placentero!”.		כדוַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ:
		אַל־תִּרְגְּזוּ בַּדָּֽרֶךְ אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּבָר אַחֵר אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:
25[Los hermanos] se dirigieron hacia el norte desde Egipto, y vinieron a Iaakov su padre en Cnáan.		כהוַיַּֽעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶל־יַֽעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם:
26Le dieron las nuevas: “Iosef todavía vive. Es el gobernante de todo Egipto”. El [corazón] de Iaakov quedó pasmado, puesto que no podía creerles.		כווַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִי־ה֥וּא משֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶֽאֱמִ֖ין לָהֶֽם:
		וְכִי־הוּא משֵׁל וַאֲשֶׁר הוּא מוֹשֵׁל:
		וַיָּפָג לִבּוֹ נֶחֱלַף לִבּוֹ וְהָלַךְ מִלְּהַאֲמִין, לֹא הָיָה לִבּוֹ פוֹנֶה אֶל הַדְּבָרִים, לְשׁוֹן מְפִיגִין טַעֲמָן בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה וּכְמוֹ מֵאֵין הֲפֻגוֹת (איכה ג'), וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר (ירמיהו מ"ח), מְתַּרְגְּמִינַן וְרֵיחֵיהּ לָא פָג:
27Entonces relataron todas las palabras que Iosef les había hablado, y él vio los carros que Iosef había enviado para transportarlo. Entonces el espíritu de Iaakov su padre fue reavivado.		כזוַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַֽעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם:
		אֵת כָּל־דִּבְרֵי יוֹסֵף סִימָן מָסַר לָהֶם בַּמֶּה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ – בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, וְלֹא נֶאֱמַר אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה:
		וַתְּחִי רוּחַ יַֽעֲקֹב שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, שֶׁפֵּרְשָׁה מִמֶּנּוּ:

Cuarta sección

Genesis Capítulo 45

28“¡Es demasiado! –dijo Israel–. ¡Mi hijo Iosef está vivo! ¡Debo ir y verlo antes de morir!		כחוַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עֽוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת:
		רַב רַב לִי עוֹד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה הוֹאִיל וְעוֹד יוֹסֵף בְּנִי חַי:

Genesis Capítulo 46

1Israel inició el viaje, tomando todas sus posesiones, y llegó a Beer Sheva. Ofreció sacrificios al Dios de Itzjak su padre.		אוַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵֽאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק:
		בְּאֵרָה שָּׁבַע כְּמוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע; הֵ"א בְּסוֹף תֵּבָה בִּמְקוֹם לָמֶ"ד בִּתְּחִלָּתָהּ:
		לֵֽאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָֽק חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִבִּכְבוֹד זְקֵנוֹ, לְפִיכָךְ תָּלָה בְּיִצְחָק וְלֹא בְאַבְרָהָם:
2Dios le habló a Israel en una visión nocturna, y dijo: “¡Iaakov! ¡Iaakov!”. “Sí”, respondió [Iaakov].		בוַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים \| לְיִשְׂרָאֵ֙ל בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב \| יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי:
		יַֽעֲקֹב יַֽעֲקֹב לְשׁוֹן חִבָּה:
3[Dios] dijo: “Yo soy el Omnipotente Dios de tu padre. No tengas miedo de ir a Egipto, puesto que es allí que te convertiré en una gran nación.		גוַיֹּ֕אמֶר אָֽנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם:
		אַל־תִּירָא מֵֽרְדָה מִצְרַיְמָה לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל שֶׁנִּזְקָק לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ:
4Iré a Egipto contigo, y también te traeré de vuelta nuevamente. Iosef pondrá sus manos sobre tus ojos”.		דאָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ:
		וְאָֽנֹכִי אַֽעַלְךָ הִבְטִיחוֹ לִהְיוֹת נִקְבָּר בָּאָרֶץ:
5Iaakov partió de Beer Sheva. Los hijos de Israel transportaron a su padre, junto con sus hijos y sus mujeres, en los carros que el faraón había enviado para llevarlos.		הוַיָּ֥קָם יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּֽעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ:
6Tomaron su ganado y todas las posesiones que habían adquirido en Cnáan. Iaakov llegó a Egipto con todos sus descendientes.		ווַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַֽעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ:
		אֲשֶׁר רָֽכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אֲבָל מַה שֶּׁרָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם נָתַן הַכֹּל לְעֵשָׂו בִּשְׁבִיל חֶלְקוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה; אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן כְּדַאי לִי, וְזֶהוּ אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי, הֶעֱמִיד לוֹ צִבּוּרִין שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף כְּמִין כְּרִי וְאָמַר לוֹ טֹל אֶת אֵלּוּ:
7Sus hijos y sus nietos estaban con él. También llevó a sus hijas, a sus nietas y a toda su simiente con él a Egipto.		זבָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה:
		וּבְנוֹת בָּנָיו סֶרַח בַּת אָשֵׁר וְיוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי:

Quinta sección

Genesis Capítulo 46

8Éstos son los nombres de los israelitas que fueron a Egipto: Iaakov y sus hijos. Reuvén fue el primogénito de Iaakov.		חוְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַֽעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן:
		הַבָּאִים מִצְרַיְמָה עַל שֵׁם הַשָּׁעָה קוֹרֵא לָהֶם הַכָּתוּב בָּאִים, וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל אֲשֶׁר לֹא כָתַב אֲשֶׁר בָּאוּ:
9Los hijos de Reuvén fueron Janoj, Palú, Jetzrón y Carmí.		טוּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְרֹ֥ן וְכַרְמִֽי:
10Los hijos de Shimón: Iemuel, Iamín, Ohad, Iajín, Tzójar, así como también Shaúl hijo de la cananea.		יוּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַכְּנַֽעֲנִֽית:
		בֶּן־הַכְּנַֽעֲנִֽית בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי; כְשֶׁהָרְגוּ אֶת שְׁכֶם לֹא הָיְתָה דִּינָה רוֹצָה לָצֵאת עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה):
11Los hijos de Leví: Guershón, Kehat y Merarí.		יאוּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּֽרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי:
12Los hijos de Iehudá: Er, Onán, Shelá, Péretz y Zéraj. Er y Onán murieron en Cnáan. Los hijos de Péretz fueron Jetzrón y Jamul.		יבוּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל:
13Los hijos de Isajar: Tolá, Puvá, Iov y Shimrón.		יגוּבְנֵ֖י יִשָּׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֹֽן:
14Los hijos de Zevulún: Séred, Elón y Iajleel.		ידוּבְנֵ֖י זְבֻל֑וּן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל:
15Todos los anteriores fueron [de] los hijos que Lea le dio a Iaakov en Padán Aram. Aparte de esto, estaba asimismo Diná hija [de Iaakov]. La cuenta [hasta ahora, incluyendo] a sus hijos y a sus hijas, es 33.		טואֵ֣לֶּה \| בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַֽעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלשִׁ֥ים וְשָׁלֽשׁ:
		אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ הַזְּכָרִים תָּלָה בְלֵאָה וְהַנְּקֵבוֹת תָּלָה בְיַעֲקֹב, לְלַמֶּדְךָ, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה:
		שְׁלשִׁים וְשָׁלֽשׁ וּבִפְרָטָן אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵין הַחוֹמוֹת בִּכְנִיסָתָן לָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם – לֵדָתָהּ בְּמִצְרַיִם וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם:
16Los hijos de Gad: Tzifión, Jaguí, Shuní, Etzbón, Erí, Arodí y Arelí.		טזוּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי:
17Los hijos de Asher: Imná, Ishvá, Ishví y Beriá. Estaba también su hermana Séraj. Los hijos de Beriá fueron Jéver y Malkiel.		יזוּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל:
18Los anteriores son [de] los hijos de Zilpá. Laván la dio a su hija Lea, y ella dio estos hijos a Iaakov. Aquí hay 16 en total.		יחאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ:
19Los hijos de Rajel mujer de Iaakov fueron Iosef y Biniamín.		יטבְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן:
		בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַֽעֲקֹב וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֵשֶׁת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת:
20En Egipto, Iosef tuvo hijos que le nacieron de Asnat, hija de Poti Fera, sacerdote de On: Menashé y Efraim.		כוַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם:
21Los hijos de Biniamín: Bela, Bejer, Ashbel, Guerá, Naamán, Ejí, Rosh, Mupim, Jupim y Ard.		כאוּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַֽעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ:
22Los anteriores son [de] los hijos que Rajel le dio a Iaakov. Hay 14 en total.		כבאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַֽעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר:
23Los hijos de Dan: Jushim.		כגוּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים:
24Los hijos de Naftalí: Iajtzeel, Guní, Iétzer y Shilem.		כדוּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם:
25Los anteriores son [de] los hijos de Bilhá. Laván se la dio a su hija Rajel, y ella le dio estos hijos a Iaakov. Aquí hay 7 en total.		כהאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַֽעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה:
26De este modo, el número de personas que fueron a Egipto con Iaakov, que eran sus descendientes sanguíneos, fue 66, sin contar las mujeres de los hijos de Iaakov.		כוכָּל־הַ֠נֶּ֠פֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַֽעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַֽעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ:
		כָּל־הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַֽעֲקֹב שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרַיִם; וְאֵין "הַבָּאָה" זוֹ לְשׁוֹן עָבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ בָּעֶרֶב הִיא בָאָה (אסתר ב' ד'), וּכְמוֹ וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כ"ט), לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַטָּה בָּאָלֶ"ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וְהַשֵּׁנִי, כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים – הוּא לְשׁוֹן עָבָר, לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד בֵּין הַחוֹמוֹת. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים, צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָאן; מָצָאתִי בְּוַיִּקְרָא רַבָּה, עֵשָׂו שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוּת הַרְבֵּה; יַעֲקֹב שִׁבְעִים הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁהָיָה עוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד:
27Los hijos de Iosef, que le nacieron en Egipto, sumaron otros dos individuos. [Sumando todo,] el número de individuos en la familia de Iaakov que fue a Egipto era 70.		כזוּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַֽעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים:

Sexta sección

Genesis Capítulo 46

28[Iaakov] envió a Iehudá delante de él para hacer preparaciones en Goshen. Entonces llegaron al distrito de Goshen.		כחוְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גּֽשֶׁן:
		לְהוֹרֹת לְפָנָיו כְּתַרְגּוּמוֹ, לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם, וּלְהוֹרוֹת הֵיאַךְ יִתְיַשֵּׁב בָּהּ:
		לְפָנָיו קֹדֶם שֶׁיַּגִּיַע לְשָׁם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה לְהוֹרוֹת לְפָנָיו – לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה:
29Iosef [personalmente] arreó su carro, y fue a recibir a Israel su padre en Goshen. Se presentó ante [su padre], y se echó sobre sus hombros, llorando sobre sus hombros durante un largo tiempo.		כטוַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד:
		וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ הוּא עַצְמוֹ אָסַר אֶת הַסּוּסִים לַמֶּרְכָּבָה לְהִזְדָּרֵז לִכְבוֹד אָבִיו:
		וַיֵּרָא אֵלָיו יוֹסֵף נִרְאָה אֶל אָבִיו:
		וַיֵּבְךְּ עַל־צַוָּארָיו עֽוֹד לְשׁוֹן הַרְבּוֹת בְּכִיָּה, וְכֵן כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד (איוב ל"ד), לְשׁוֹן רִבּוּי הוּא – אֵינוֹ שָׂם עָלָיו עֲלִילוֹת נוֹסָפוֹת עַל חֲטָאָיו; אַף כָּאן הִרְבָּה וְהוֹסִיף בִּבְכִי יוֹתֵר עַל הָרָגִיל; אֲבָל יַעֲקֹב לֹא נָפַל עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף וְלֹא נְשָׁקוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע:
30“Ahora puedo morir –le dijo Israel a Iosef–. He visto tu rostro, y todavía vives”.		לוַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי:
		אָמוּתָה הַפָּעַם פְּשׁוּטוֹ כְתַרְגּוּמוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ סָבוּר הָיִיתִי לָמוּת שְׁתֵּי מִיתוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי שְׁכִינָה, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְבָּעֵנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתְךָ, עַכְשָׁו שֶׁעוֹדְךָ חַי, לֹא אָמוּת אֶלָּא פַעַם אַחַת:
31A sus hermanos y a la familia de su padre, Iosef dijo: “Iré y le diré al faraón. Le diré lo siguiente: ‘Mis hermanos y la familia de mi padre han venido a mí desde Cnáan.		לאוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵֽית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי:
		וְאֹֽמְרָה אֵלָיו אַחַי וגו' וְעוֹד אֹמַר לוֹ, והאנשים רועי צאן וגו':
32Estos hombres negocian en ganado y son cuidadores de ovejas. Han traído consigo sus ovejas, su ganado y todas sus posesiones’.		לבוְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ:
33”Cuando el faraón los convoque y pregunte por su ocupación,		לגוְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּֽעֲשֵׂיכֶֽם:
34deben decir: ‘Nosotros y nuestros padres hemos negociado en ganado todas nuestras vidas’. Entonces podrán asentarse en el distrito de Goshen, puesto que todos los pastores son tabú en Egipto”.		לדוַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גּ֔שֶׁן כִּי־תֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן:
		בַּֽעֲבוּר תֵּֽשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וְהִיא צְרִיכָה לָכֶם שֶׁהִיא אֶרֶץ מִרְעֶה, וּכְשֶׁתֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵין אַתֶּם בְּקִיאִין בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, יַרְחִיקְכֶם מֵעָלָיו וְיוֹשִׁיבְכֶם שָׁם:
		כִּי־תֽוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל־רועה צֹֽאן לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוּת:

Genesis Capítulo 47

1Iosef fue y le contó al faraón. Dijo: “Mi padre y mis hermanos han venido desde Cnáan, junto con sus ovejas, su ganado y todas sus pertenencias. Están ahora en el distrito de Goshen”.		אוַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֘ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גּֽשֶׁן:
2De entre sus hermanos, seleccionó cinco hombres y se los presentó al faraón.		בוּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה:
		וּמִקְצֵה אֶחָיו מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן; אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה; וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד; וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי, וּלְדָן אָמַר דָּן, וְכֵן לִזְבוּלוּן, וְכֵן לְאָשֵׁר; זֶהוּ לְשׁוֹן בּרֵאשִׁית רַבָּה, שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּתַלְמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ (בבא קמא צ"ב) מָצִינוּ, שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה, וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חַלָּשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר, כִּדְאִיתָא בְּבָּבָא קַמָּא וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּוְזֹאת הַבְּרָכָה, כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ:
3El faraón les preguntó a los hermanos [de Iosef]: “¿Cuál es su ocupación?”. “Somos pastores –le respondieron al faraón–, nosotros y nuestros padres antes que nosotros”.		גוַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּֽעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ:
4“Hemos venido a quedarnos un breve tiempo en tu tierra –le explicaron al faraón–, porque no hay pastoreo para nuestros rebaños, tan severa es la hambruna en Cnáan. Si nos permites, nos asentaremos en el distrito de Goshen”.		דוַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָ֘רֶץ֘ בָּ֒אנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַֽעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גּֽשֶׁן:
5El faraón le dijo a Iosef: “Tu padre y tus hermanos han ahora venido a ti.		הוַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ:
6La tierra de Egipto está a tu disposición. Asienta a tu padre y a tus hermanos en la mejor región. Que se asienten en el distrito de Goshen. Si tienes hombres capaces entre ellos, puedes nombrarlos como oficiales de ganado sobre mi [ganado]”.		ואֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי:
		אַנְשֵׁי־חַיִל בְּקִיאִין בְּאֻמָּנוּתָן לִרְעוֹת צֹאן:
		עַל־אֲשֶׁר־לִֽי עַל צֹאן שֶׁלִּי:
7Iosef trajo a Iaakov su padre y se lo presentó al faraón. Iaakov bendijo al faraón.		זוַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה:
		וַיְבָרֶךְ יַֽעֲקֹב הִיא שְׁאִילַת שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לִפְרָקִים, שלו"איר בְּלַעַז:
8“¿Qué edad tienes?, le preguntó el faraón a Iaakov.		חוַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יַֽעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּיֽךָ:
9“Mi viaje por la vida ha durado 130 años –respondió Iaakov–. Los días de mi vida han sido pocos y duros. No viví tanto como lo hicieron mis padres durante su peregrinaje por la vida”.		טוַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּי֣ אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגֽוּרֵיהֶֽם:
		שְׁנֵי מְגוּרַי יְמֵי גֵרוּתִי; כָּל יָמַי הָיִיתִי גֵּר בָּאָרֶץ:
		וְלֹא הִשִּׂיגוּ בְּטוֹבָה:
10Con eso, Iaakov bendijo al faraón y abandonó su presencia.		יוַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה:
		וַיְבָרֶךְ יַֽעֲקֹב כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּפְטָרִים מִלִּפְנֵי שָׂרִים מְבָרְכִים אוֹתָם וְנוֹטְלִים רְשׁוּת, וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאֵין מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים אֶלָּא נִילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה, וּמִבִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וָאֵילָךְ הָיָה פַרְעֹה בָא אֶל נִילוּס וְהוּא עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ (תַּנְחוּמָא):

Septima sección

Genesis Capítulo 47

11Iosef halló un lugar para que vivieran su padre y sus hermanos. Les dio una propiedad en la región de Ramesés, en la mejor área, como el faraón había ordenado.		יאוַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֘ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה:
		רַעְמְסֵס מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא:
12Iosef proveyó todas las necesidades de su padre, sus hermanos y toda la familia de su padre, hasta el más joven.		יבוַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף:
		לְפִי הַטָּֽף לְפִי הַצָּרִיךְ לְכָל בְּנֵי בֵיתָם:
13No había pan en toda la región, puesto que la hambruna era muy severa. [La gente de] Egipto y Cnáan se puso débil de hambre.		יגוְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָֽרָעָֽב:
		וְלֶחֶם אֵין בְּכָל־הָאָרֶץ חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן – לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב:
		וַתֵּלַהּ כְּמוֹ וַתִּלְאֶה, לְשׁוֹן עֲיֵפוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ; וְדוֹמֶה לוֹ כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים (משלי כ"ו):
14Iosef recaudó todo el dinero en Egipto y Cnáan en pago por la comida [que la gente] compraba. Iosef llevó [todo] el dinero al tesoro del faraón.		ידוַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹֽׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה:
		בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר־הֵם שֹֽׁבְרִים נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַכֶּסֶף:
15Cuando el dinero de Egipto y Cnáan se agotó, egipcios de todas partes vinieron a Iosef. “¡Danos pan! –gritaron–. ¿Por qué debemos morir ante ti tan sólo porque no hay dinero?”.		טווַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֘יִם֘ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַ֒עַן֒ וַיָּבֹ֩אוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף:
		אָפֵס כְּתַרְגּוּמוֹ שְׁלִים:
16“Traigan su ganado –respondió Iosef–. Si no hay más dinero, les daré [lo que necesiten] a cambio de sus animales”.		טזוַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף:
17Le llevaron su ganado a Iosef, y Iosef les dio pan a cambio de caballos, rebaños de ovejas, manadas de ganado vacuno y asnos. Los sustentó a lo largo de ese año con pan a cambio de todo su ganado.		יזוַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֘ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַֽחֲמֹרִ֑ים וַיְנַֽהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא:
		וַיְנַֽהֲלֵם כְּמוֹ וַיְנַהֲגֵם, וְדוֹמֶה לוֹ אֵין מְנַהֵל לָהּ (ישעיהו נ"א), עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי (תהילים כ"ג):
18El año llegó a su fin. Vinieron a él el año siguiente, y dijeron: “No te retenemos nada, tu alteza. Pero puesto que el dinero y las reservas de animales se agotaron, no hay nada que quede para ti aparte de nuestros secos cuerpos y nuestra tierra.		יחוַתִּתֹּם֘ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ:
		בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לִשְׁנֵי הָרָעָב:
		כִּי אִם־תַּם הַכֶּסֶף וגו' כִּי אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה וּבָא הַכֹּל אֶל יַד אֲדוֹנִי:
		בִּלְתִּי אִם־גְּוִיָּתֵנוּ כְּמוֹ אִם לֹא גְּוִיָּתֵנוּ:
19¿Por qué debiéramos morir ante tus mismos ojos, nosotros y nuestra tierra? Compra nuestros cuerpos y nuestra tierra a cambio de pan. Volvámonos los siervos del faraón, y que nuestra tierra [también sea suya]. ¡Danos semilla de grano! ¡Vivamos y no muramos! Que la tierra no quede desolada”.		יטלָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּם־אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָֽאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם:
		וְתֶן־זֶרַע לִזְרֹעַ הָאֲדָמָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר, מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו וְהִתְחִיל לִזְרֹעַ, וְכָלָה הָרָעָב, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה:
		לֹא תֵשָֽׁם לֹא תְהֵא שְׁמָמָה; לָא תְבוּר – לְשׁוֹן שְׂדֵה בּוּר, שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ:
20Iosef [de este modo] compró toda la tierra de cultivo de Egipto para el faraón. Todo hombre de Egipto había vendido su campo, puesto que la hambruna era demasiado para ellos, y la tierra llegó a ser propiedad del faraón.		כוַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּי־מָֽכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה:
		וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה קְנוּיָה לוֹ:
21[Iosef] trasladó al pueblo a las ciudades en todos los límites de Egipto, de un extremo al otro.		כאוְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶֽעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶֽעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבֽוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ:
		וְאֶת־הָעָם הֶֽעֱבִיר יוֹסֵף מֵעִיר לְעִיר לְזִכָּרוֹן, שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְהוֹשִׁיב שֶׁל עִיר זוֹ בַחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב זֹאת אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹא יִהְיוּ קוֹרִין אוֹתָם גּוֹלִים (חולין ס'):
		מִקְצֵה גְבֽוּל־מִצְרַיִם וגו' כֵּן עָשָׂה לְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם, מִקְצֵה גְבוּלָהּ וְעַד קְצֵה גְבוּלָהּ:
22La única tierra que no compró fue la de los sacerdotes, puesto que los sacerdotes tenían una adjudicación [de alimentos] de parte del faraón. Comieron la adjudicación [de alimentos] que les dio el faraón, y no tuvieron que vender sus tierras.		כברַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָֽכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם:
		הַכֹּֽהֲנִים הַכּוּמָרִים, כָּל לְשׁוֹן כֹּהֵן מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, כֹּהֵן אוֹן:
		חֹק לַכֹּֽהֲנִים חֹק כָּךְ וְכָךְ לֶחֶם לַיּוֹם:
23Iosef le anunció al pueblo: “Hoy he adquirido sus [cuerpos] y sus tierras para el faraón. Aquí hay semilla de grano para ustedes. Planten sus campos.		כגוַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָֽאֲדָמָֽה:
		הֵֽא־ כְּמוֹ הִנֵּה, כְּמוֹ וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי (יחזקאל ט"ז):
24Cuando produzca grano, tendrán que dar un quinto al faraón. Las otras cuatro partes serán suyas, como semilla de grano para sus campos, y como comida para ustedes, sus mujeres y sus hijos”.		כדוְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִֽהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַֽאֲשֶׁ֥ר בְּבָֽתֵּיכֶ֖ם וְלֶֽאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם:
		לְזֶרַע הַשָּׂדֶה שֶׁבְּכָל שָׁנָה:
		וְלַֽאֲשֶׁר בְּבָֽתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם:
		לְטַפְּכֶֽם בָּנִים קְטַנִּים:
25“Has salvado nuestras vidas –respondieron–. Tan sólo permítenos hallar favor a tus ojos, y seremos siervos del faraón”.		כהוַיֹּֽאמְר֖וּ הֶֽחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה:
		נִמְצָא־חֵן לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ:
		וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹֽה לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה:
26Iosef fijó un decreto (que está vigente hasta hoy) que un quinto de [lo que creciera en] la tierra de cultivo de Egipto pertenecía al faraón. Sólo las tierras sacerdotales no pertenecían al faraón.		כווַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה:
27Entretanto, [la joven nación de] Israel vivía en Egipto, en el distrito de Goshen. Adquirieron allí propiedad, y fueron fértiles, con su población multiplicándose muy rápidamente.		כזוַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גּ֑שֶׁן וַיֵּאָֽחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד:
		וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהֵיכָן? בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם:
		וַיֵּאָֽחֲזוּ בָהּ לְשׁוֹן אֲחֻזָּה):

Sección de Maftir

Genesis Capítulo 47

25“Has salvado nuestras vidas –respondieron–. Tan sólo permítenos hallar favor a tus ojos, y seremos siervos del faraón”.		כהוַיֹּֽאמְר֖וּ הֶֽחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה:
		נִמְצָא־חֵן לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ:
		וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹֽה לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה:
26Iosef fijó un decreto (que está vigente hasta hoy) que un quinto de [lo que creciera en] la tierra de cultivo de Egipto pertenecía al faraón. Sólo las tierras sacerdotales no pertenecían al faraón.		כווַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה:
27Entretanto, [la joven nación de] Israel vivía en Egipto, en el distrito de Goshen. Adquirieron allí propiedad, y fueron fértiles, con su población multiplicándose muy rápidamente.		כזוַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גּ֑שֶׁן וַיֵּאָֽחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד:
		וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהֵיכָן? בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם:
		וַיֵּאָֽחֲזוּ בָהּ לְשׁוֹן אֲחֻזָּה):

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.

Resumen de la Parashá

Comentaristas de la Parashá

Vaigash