Lectura de la Torá de Ajarei

Mostrar el texto en:

EspañolBothHebreo

Primera sección

Leviticus Capítulo 16

1Dios le habló a Moshé justo después de la muerte de los dos hijos de Aarón, que trajeron una ofrenda [no autorizada] ante Dios y murieron.		אוַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵֽי־יְהוָֹ֖ה וַיָּמֻֽתוּ:
		וַיְדַבֵּר ה' אֶל־משֶׁה אַֽחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַֽהֲרֹן וגו' מַה תַּלְמוּד לוֹמָר? הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנָס אֶצְלוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב; בָּא אַחֵר וְאָמַר לוֹ אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב שֶׁלֹּא תָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן:
2Dios le dijo a Moshé: Habla a tu hermano Aarón, y que no entre al santuario [interior] que está más allá del separador que oculta al Arca, para que no muera, puesto que Yo aparezco sobre la cubierta del Arca en una nube.		בוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָֽאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת:
		וַיֹּאמֶר ה' אֶל־משֶׁה דַּבֵּר אֶל־אַֽהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל־יָבֹא שֶׁלֹּא יָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָנָיו:
		וְלֹא יָמוּת שֶׁאִם בָּא הוּא מֵת (ספרא):
		כִּי בֶּֽעָנָן אֵֽרָאֶה כִּי תָמִיד אֲנִי נִרְאֶה שָׁם עִם עַמּוּד עֲנָנִי, וּלְפִי שֶׁגִּלּוּי שְׁכִינָתִי שָׁם, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְגִּיל לָבֹא, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: לֹא יָבֹא כִּי אִם בַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא נ"ג):
3Cuando Aarón entre en [este] santuario [interior], debe ser con un toro joven para ofrenda por el pecado y un carnero para ofrenda quemada.		גבְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַֽהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה:
		בְּזֹאת גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, רֶמֶז לְבַיִת רִאשׁוֹן (ויקרא רבה כ"א):
		בְּזֹאת יָבֹא אַֽהֲרֹן וגומר וְאַף זוֹ לֹא בְכָל עֵת, כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (שם):
4Debe ponerse una túnica de lino blanca santificada, y tener pantalones de lino sobre su cuerpo. Debe [asimismo] ceñirse con una faja de lino, y envolver su [cabeza] con un turbante de lino. Éstas son vestiduras sagradas, y [por consiguiente], antes de ponérselas, debe sumergirse en una mikvá.		דכְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִכְנְסֵי־בַד֘ יִֽהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם:
		כְּתֹֽנֶת־בַּד וגו' מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לִפְנִים בִּשְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן בַּחוּץ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב, לְפִי שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — וְכֻלָּן שֶׁל בּוּץ (ראש השנה כ"ו):
		קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ (ספרא):
		יִצְנֹף כְּתַרְגּוּמוֹ, יָחֵת בְּרֵישֵׁיהּ — יַנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ, כְּמוֹ וַתַּנַּח בִּגְדוֹ (בראשית ל"ט) — וַאֲחִתְּתֵהּ:
		וְרָחַץ בַּמַּיִם אוֹתוֹ הַיּוֹם טָעוּן טְבִילָה בְּכָל חֲלִיפוֹתָיו; וְחָמֵשׁ פְּעָמִים הָיָה מַחֲלִיף מֵעֲבוֹדַת פְּנִים לַעֲבוֹדַת חוּץ, וּמִחוּץ לִפְנִים, וּמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, וּבְכָל חֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה וּשְׁנֵי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר (יומא ל"א):
5De la comunidad israelita, tomará [asimismo] dos cabras para ofrendas por el pecado y un carnero para ofrenda quemada.		הוּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה:
6[Comenzará] presentando su propio toro de ofrenda por el pecado y haciendo expiación por él y su familia.		ווְהִקְרִ֧יב אַֽהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ:
		אֶת־פַּר הַֽחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָא וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר (שם ג'):
		וְכִפֶּר בַּֽעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתֽוֹ מִתְוַדֶּה עָלָיו עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת בֵּיתוֹ (שם ל"ו):
7Tomará entonces las dos cabras, y las pondrá de pie ante Dios en la entrada de la Tienda de Comunión.		זוְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶֽעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
8Aarón pondrá dos suertes sobre las dos cabras, una suerte [marcada] “para Dios” y una [marcada] “para Azazel”.		חוְנָתַ֧ן אַֽהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּֽרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַֽעֲזָאזֵֽל:
		וְנָתַן אַֽהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּֽרָלוֹת מַעֲמִיד אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְנוֹתֵן שְׁתֵּי יָדָיו בַּקַּלְפִּי, וְנוֹטֵל גּוֹרָל בְּיָמִין וַחֲבֵרוֹ בִּשְׂמֹאל וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם, אֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לַשֵּׁם" הוּא לַשֵּׁם, וְאֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לַעֲזָאזֵל" מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל (יומא ל"ט):
		עזאזל הוּא הַר עַז וְקָשֶׁה, צוּק גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרֶץ גְזֵרָה — חֲתוּכָה:
9Aarón presentará la cabra que tenga la suerte para Dios de modo que sea [posteriormente] preparada como ofrenda por el pecado.		טוְהִקְרִ֤יב אַֽהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַֽיהוָֹ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת:
		וְעָשָׂהוּ חַטָּֽאת כְּשֶׁמַּנִיחַ הַגּוֹרָל עָלָיו קוֹרֵא לוֹ שֵׁם וְאוֹמֵר "לַה' חַטָּאת":
10La cabra que tenga la suerte para Azazel permanecerá viva ante Dios, de modo que [Aarón posteriormente] pueda hacer expiación sobre ella y enviarla a Azazel en el desierto.		יוְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַֽעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה:
		יָֽעֳמַד־חַי כְּמוֹ יֻעֲמַד חַי — עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְתַרְגּוּמוֹ יִתָּקַם כַּד חַי; מַה תַּלְמוּד לוֹמָר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְשַׁלֵּחַ אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל וְאֵינִי יוֹדֵעַ שִׁלּוּחוֹ אִם לְמִיתָה אִם לְחַיִּים, לְכָךְ נֶאֱמַר יָעֳמַד חַי, עֲמִידָתוֹ חַי עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּחַ, מִכָּאן שֶׁשִּׁלּוּחוֹ לְמִיתָה (ספרא):
		לְכַפֵּר עָלָיו שֶׁיִּתְוַדֶּה עָלָיו, כְּדִכְתִיב "וְהִתְוַדָּה עָלָיו" וְגוֹ':
11Aarón presentará su toro de ofrenda por el pecado, y hará expiación para sí y sus compañeros [sacerdotes]. Entonces degollará su toro como ofrenda por el pecado.		יאוְהִקְרִ֨יב אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ:
		וְכִפֶּר בַּֽעֲדוֹ וגו' וִדּוּי שֵׁנִי, עָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם קְרוּיִים בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ה'" וְגוֹ' (תהילים קל"ה), מִכָּאן שֶׁהַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, וְכָל כַּפָּרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ט"ז), "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת" וְגוֹ' (ספרא; שבועות ז'):
12Tomará una cazuela de fuego llena de carbones ardientes de [el costado de] el altar que está hacia Dios, junto con un puñado doble de incienso perfumado pulverizado finamente, y [los] traerá [a ambos] al [santuario interior] más allá del separador de tela.		יבוְלָקַ֣ח מְלֹֽא־הַ֠מַּחְתָּ֠ה גַּֽחֲלֵי־אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת:
		מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:
		מִלִּפְנֵי ה' מִצַּד שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּתַח, וְהוּא צַד מַעֲרָבִי:
		דַּקָּה מַה תַּלְמוּד לוֹמָר דַּקָּה? וַהֲלֹא כָל הַקְּטֹרֶת דַּקָּה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק (שמות ל"ו), אֶלָּא שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, שֶׁבְּעֶרֶב יֹהַ"כִּ הָיָה מַחֲזִירָהּ לַמַּכְתֶּשֶׁת (כריתות ו'):
13Allí, ante Dios, pondrá el incienso sobre el fuego, de modo que el humo del incienso cubra la cubierta del arca sobre las [tablas del] testimonio. Entonces no morirá.		יגוְנָתַ֧ן אֶת־הַקְּטֹ֛רֶת עַל־הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְכִסָּ֣ה \| עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל־הָֽעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת:
		עַל־הָאֵשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּחְתָּה:
		וְלֹא יָמֽוּת הָא אִם לֹא עֲשָֹאָהּ כְּתִקְנָהּ חַיָּב מִיתָה (ספרא):
14Tomará algo de la sangre del toro, y, con su dedo índice, la rociará [una vez] arriba del lado oriental de la cubierta del arca. [Entonces] rociará con su dedo índice siete veces [directamente] hacia la cubierta del arca.		ידוְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ:
		וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ הַזָּאָה אַחַת בְּמַשְׁמָע:
		וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶֽׁבַע־ הֲרֵי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה (שם):
15Entonces degollará la cabra de ofrenda por el pecado del pueblo, y traerá su sangre a [el santuario interior] más allá del separador de tela. Hará con esta sangre lo mismo que hizo con la sangre del toro, rociándola tanto arriba de la cubierta del arca como directamente hacia la cubierta del arca.		טווְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת:
		אֲשֶׁר לָעָם מַה שֶּׁהַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים מְכַפֵּר הַשָּׂעִיר עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הַשָּׂעִיר שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם (שבועות ב'):
		כַּֽאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה:
16Con esto, hará expiación por la profanación de los israelitas, así como por sus actos rebeldes y todas sus fechorías involuntarias. Entonces efectuará [exactamente] el mismo [ritual] en la Tienda de Comunión, que permanece con los [israelitas] aun cuando estén impuros.		טזוְכִפֶּ֣ר עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַֽעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם:
		מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַנִּכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה וְלֹא נוֹדַע לָהֶם בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר לכל חטאתם, וְחַטָּאת הִיא שׁוֹגֵג.
		וּמִפִּשְׁעֵיהֶם אַף הַנִּכְנָסִין מֵזִיד בְּטֻמְאָה (שם ז'):
		וְכֵן יַֽעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד כְּשֵׁם שֶׁהִזָּה מִשְּׁנֵיהֶם בִּפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, כָּךְ מַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת מִבַּחוּץ מִשְּׁנֵיהֶם אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה (ספרא; יומא נ"ו):
		הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָֽם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם (שם):
17Nadie más estará en la Tienda de Comunión desde el momento en que [Aarón] entre en el santuario para hacer expiación hasta que salga. De esta manera hará expiación para sí mismo, para su familia y para toda la comunidad israelita.		יזוְכָל־אָדָ֞ם לֹא־יִֽהְיֶ֣ה \| בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד־צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּֽעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל:

Segunda sección

Leviticus Capítulo 16

18Entonces saldrá al altar que está ante Dios, y hará expiación sobre él. [Hará esto] tomando algo de la sangre del toro y de la cabra, y poniendo [la mezcla] sobre los cuernos del altar todo alrededor.		יחוְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהוָֹ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
		אֶל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵֽי־ה' זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' — בַּהֵיכָל, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמָר וְיָצָא? לְפִי שֶׁהִזָּה הַהַזָּאוֹת עַל הַפָּרֹכֶת וְעָמַד מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים וְהִזָּה, וּבְמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הִזְקִיקוֹ לָצֵאת מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַחוּץ וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית (יומא נ"ח):
		וְכִפֶּר עָלָיו מַה הִיא כַפָּרָתוֹ? וְלָקַח מִדַם הַפָּר וּמִדַם הַשָׂעִיר מְעֹרָבִין זֶה לְתוֹךְ זֶה (שם נ"ז):
19Rociará la sangre sobre él siete veces con su dedo índice. Por medio de esto, lo purificará y santificará de cualquier profanación por parte de los israelitas.		יטוְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִֽהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		וְהִזָּה עָלָיו מִן־הַדָּם אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קַרְנוֹתָיו מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּאוֹת עַל גַּגּוֹ:
		וְטִֽהֲרוֹ מִמַּה שֶּׁעָבָר:
		וְקִדְּשׁוֹ לֶעָתִיד לָבֹא (ספרא):
20Cuando finalice de este modo de hacer expiación en el santuario [interior], en la Tienda de Comunión, y sobre el altar, presentará la cabra viva.		כוְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי:
21Aarón presionará sus dos manos sobre la cabeza de la cabra viva, y confesará sobre ella todos los pecados, actos rebeldes y fechorías involuntarias de los israelitas. Cuando las haya puesto así sobre la cabeza de la cabra, la enviará al desierto con un hombre especialmente preparado.		כאוְסָמַ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗יו (כתיב ידו) עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֘ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כָּל־עֲו‍ֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה:
		אִישׁ עִתִּי הַמּוּכָן לְכָךְ מִיּוֹם אֶתְמוֹל:
22La cabra llevará así todos los pecados a una región desolada cuando sea enviada al desierto.		כבוְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כָּל־עֲו‍ֹנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר:
23Aarón entrará entonces en la Tienda de Comunión, y se sacará las vestiduras de lino blanco que usó cuando entró en el santuario [interior]. Dejará [estas vestiduras] allí.		כגוּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם:
		וּבָא אַֽהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה וְנָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ל"ב), וְאָמְרוּ: כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ נֶאֶמְרָה עַל הַסֵּדֶר חוּץ מִבִּיאָה זוֹ שֶׁהִיא אַחַר עֲשִֹיַּת עוֹלָתוֹ וְעוֹלַת הָעָם, וְהַקְטָרַת אֵמוּרֵי פַּר וְשָֹעִיר, שֶׁנַּעֲשִֹים בַּחוּץ בְּבִגְדֵי זָהָב, וְטוֹבֵל וּמְקַדֵּשׁ וּפוֹשְׁטָן וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן:
		וּבָא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִקְטִיר בָּהּ הַקְּטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים:
		וּפָשַׁט אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד אַחַר שֶׁהוֹצִיאָהּ, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם; וְזֶהוּ סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, וַעֲבוֹדַת פַּר וְשָׂעִיר הַפְּנִימִיִּים וּקְטֹרֶת שֶׁל מַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וּמִקְצַת הַמּוּסָפִין בְּבִגְדֵי זָהָב, וְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, וּשְׁיָרֵי הַמּוּסָפִין וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּקְטֹרֶת הַהֵיכָל שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי בְּבִגְדֵי זָהָב; וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת לְפִי הָעֲבוֹדוֹת כָּךְ הוּא: וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם וְגוֹ', וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְגוֹ', וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת וְגוֹ', וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה — וְאַחַר כָּךְ וּבָא אַהֲרֹן:
		וְהִנִּיחָם שָֽׁם מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן ד' בְגָדִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר (יומא י"ב):
24Sumergirá su cuerpo en una mikvá en el área santificada, y se pondrá sus vestiduras [regulares]. Entonces saldrá y completará su propia ofrenda quemada y la ofrenda quemada del pueblo, expiando así para sí mismo y para el pueblo.		כדוְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם:
		וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ וגו' לְמַעְלָה לָמַדְנוּ מִ"וְרָחַץ אֶת בְּשָֹרוֹ וּלְבֵשָׁם" שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן טָעוּן טְבִילָה, — שֶׁבְּאוֹתָהּ טְבִילָה פָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב שֶׁעָבַד בָּהֶן עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, — וְכָאן לָמַדְנוּ שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב טָעוּן טְבִילָה (שם ל"ב):
		בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הַמְקֻדָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה; וְהִיא הָיְתָה בְגַג בֵּית הַפַּרְוָה, וְכֵן אַרְבַּע טְבִילוֹת הַבָּאוֹת חוֹבָה לַיּוֹם, אֲבָל הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַחֹל (שם י"ט):
		וְלָבַשׁ אֶת־בְּגָדָיו שְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בָּהֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה:
		וְיָצָא מִן הַהֵיכָל אֶל הֶחָצֵר שֶׁמִּזְבַּח הָעוֹלָה שָׁם:
		וְעָשָׂה אֶת־עֹֽלָתוֹ אַיִל לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה:
		וְאֶת־עֹלַת הָעָם וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה "וּמֵאֵת עַדַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" וְגוֹ':

Tercera sección

Leviticus Capítulo 16

25[También] quemará las partes selectas de la ofrenda por el pecado sobre el altar.		כה וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה:
		וְאֵת חֵלֶב הַֽחַטָּאת אֵמוּרֵי פַּר וְשָׂעִיר:
		יַקְטִיר הַמִּזְבֵּֽחָה עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דְּאִלּוּ בַּפְּנִימִי כְתִיב לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה (שמות ל'):
26El que envíe la cabra a Azazel sumergirá su ropa y su cuerpo en una mikvá; sólo entonces puede entrar en el campamento.		כווְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת־הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַמַּֽחֲנֶֽה:
27El toro y la cabra presentados como ofrendas por el pecado, cuya sangre se trajo al santuario [interior] para hacer expiación, se sacarán del campamento. Allí, su piel, carne y entrañas serán quemadas en el fuego.		כזוְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת \| שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת־דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל־מִח֣וּץ לַמַּֽחֲנֶ֑ה וְשָֽׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת־עֹֽרֹתָ֥ם וְאֶת־בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת־פִּרְשָֽׁם:
		אֲשֶׁר הוּבָא אֶת־דָּמָם לַהֵיכָל וְלִפְנַי וְלִפְנִים:
28El que las queme sumergirá su ropa y cuerpo en una mikvá, y puede entonces volver al campamento.		כחוְהַשּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַמַּֽחֲנֶֽה:
29[Todo] esto será ley eterna para ustedes. [Todos los años] en el día 10 del mes séptimo deben ayunar y no hacer trabajo alguno. Esto es así tanto del nativo como del prosélito que se una a ustedes.		כטוְהָֽיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ הָ֣אֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶֽם:
30Esto es porque en este día ustedes tendrán todos sus pecados expiados, de modo que sean limpiados. Ante Dios serán limpiados de todos sus pecados.		לכִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה תִּטְהָֽרוּ:
31Es Shabat de Shabatot para ustedes, y [un día en el cual] deben ayunar. Ésta es una ley por todos los tiempos.		לאשַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם:
32El sacerdote que sea ungido e instituido para ser [Sumo] Sacerdote en lugar de su ancestro hará [esta] expiación, usando las vestiduras sagradas de lino blanco.		לבוְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַֽאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת־יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ:
		וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר־יִמְשַׁח וגו' כַּפָּרָה זוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל (יומא ע"ג); לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרָה כָל הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל הַבָּא אַחֲרָיו שֶׁיְּהֵא כָמוֹהוּ:
		וַֽאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת־יָדוֹ אֵין לִי אֶלָּא הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרֻבֵּה בְגָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמָר וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וְגוֹמֵר; וְהֵם כָּל הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים שֶׁעָמְדוּ מִיֹּאשִׁיָּהוּ וָאֵילָךְ, שֶׁבְּיָמָיו נִגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (הוריות י"ב):
		לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו לְלַמֵּד שֶׁאִם בְּנוֹ מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (ספרא):
33Será el que haga expiación en el santuario [interior] sagrado, en la Tienda de Comunión y sobre el altar. La expiación que haga será para los sacerdotes y para el pueblo de la comunidad.		לגוְכִפֶּר֙ אֶת־מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְעַל־כָּל־עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר:
34[Todo esto] será para ustedes como ley por todos los tiempos, de modo que los israelitas [puedan] obtener expiación por sus pecados una vez al año. [Aarón más tarde] hizo exactamente como Dios le había ordenado a Moshé.		לדוְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכָּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
		וַיַּעַשׂ כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה וגו' כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָֹה כַּסֵּדֶר הַזֶּה; וּלְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹבְשָׁן לִגְדֻלָּתוֹ אֶלָּא כִּמְקַיֵּם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ (שם):

Cuarta sección

Leviticus Capítulo 17

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que		אוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les hablara a Aarón, a sus hijos y a los [otros] israelitas, diciéndoles que lo siguiente es literalmente lo que Dios ordenó:		בדַּבֵּ֨ר אֶל־אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה לֵאמֹֽר:
3Si algún miembro de la familia de Israel sacrifica un buey, oveja o cabra, ya sea en el campamento o fuera del campamento,		גאִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּמַּֽחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחָ֔ט מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶֽה:
		אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב בַּמֻּקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַקְרִיב קָרְבָּן" (זבחים ק"ז):
		בַּמַּֽחֲנֶה חוּץ לָעֲזָרָה:
4y no lo trae a la Tienda de Comunión para ser ofrecido como sacrificio para Dios ante Su santuario, a esa persona se la considera un asesino. Esa persona ha cometido un acto de asesinato, y será cortada [espiritualmente] de entre su pueblo.		דוְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהֹוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָֹ֑ה דָּ֣ם יֵֽחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ:
		דָּם יֵֽחָשֵׁב כְּשׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
		דָּם שָׁפָךְ לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק דָּמִים בַּחוּץ (שם):
5Los israelitas tomarán así los sacrificios que estén ofreciendo en los campos, y los traerán a Dios, a la entrada de la Tienda de Comunión, [donde se dan] al sacerdote. Pueden entonces ser ofrecidos como sacrificios de paz a Dios.		הלְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־זִבְחֵיהֶם֘ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹֽבְחִים֘ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהֹוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָֹ֖ה אוֹתָֽם:
		אֲשֶׁר הֵם זֹֽבְחִים אֲשֶׁר הֵם רְגִילִים לִזְבֹּחַ:
6Entonces el sacerdote rociará la sangre sobre el altar de Dios en la entrada de la Tienda de Comunión, y quemará las partes selectas como fragancia apaciguadora para Dios.		ווְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֹֽה:
7Entonces los israelitas dejarán de hacer sacrificios a los demonios que [continúen] tentándolos. Ésta será ley eterna para ellos por todas las generaciones.		זוְלֹֽא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם:
		לַשְּׂעִירִם לַשֵּׁדִים, כְּמוֹ וּשְֹעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם (ישעיהו י"ג):

Quinta sección

Leviticus Capítulo 17

8[También] diles que si cualquier persona, ya sea de la familia de Israel o un prosélito que se les una, prepara una ofrenda quemada u otro sacrificio,		ח וַֽאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַֽעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח:
		אֲשֶׁר־יַֽעֲלֶה עֹלָה לְחַיֵּב עַל הַמַּקְטִיר אֵבָרִים בַּחוּץ כְּשׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁאִם שָׁחַט אֶחָד וְהֶעֱלָה חֲבֵרוֹ שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין (זבחים ק"ו):
99 y no lo trae a la Tienda de Comunión para presentarlo a Dios, esa persona será cortada [espiritualmente] de su pueblo.		טוְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַֽעֲשׂ֥וֹת אֹת֖וֹ לַֽיהוָֹ֑ה וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵֽעַמָּֽיו:
		וְנִכְרַת זַרְעוֹ נִכְרָת וְיָמָיו נִכְרָתִין:
10Si cualquier persona, ya sea de la familia de Israel o un prosélito que se les una, come cualquier sangre, Yo dirigiré Mi enojo contra la persona que coma sangre y la cortaré [espiritualmente] de entre su pueblo.		יוְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל־דָּ֑ם וְנָֽתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָֽאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ:
		כָּל־דָּם לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר", יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל דַּם הַמֻּקְדָּשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמָר "כָּל דָּם":
		וְנָֽתַתִּי פָנַי פְּנַאי שֶׁלִּי — פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ (ספרא):
11Esto es porque la fuerza vital de la carne está en la sangre; y Yo por consiguiente la di a ustedes para ser [puesta] sobre el altar para hacer expiación por sus vidas. Es la sangre que hace expiación por una vida,		יאכִּי־נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַֽאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר:
		כִּי־נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר שֶׁל כָּל בְּרִיָּה בַּדָּם הִיא תְלוּיָה, וּלְפִיכָךְ נְתַתִּיו (עַל הַמִּזְבֵּחַ) לְכַפֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם — תָּבֹא נֶפֶשׁ וּתְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ:
12y Yo por consiguiente les dije a los israelitas: “Que ninguno de ustedes coma sangre”. Un prosélito que se una a ustedes [de igual modo] no comerá sangre.		יבעַל־כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם:
		כָּל־נֶפֶשׁ מִכֶּם לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים:
13Si cualquier hombre, ya sea de la familia de Israel o un prosélito que se una a ellos, atrapa un animal o ave que pueda comerse y derrama su sangre, debe cubrir [la sangre] con tierra.		יגוְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר:
		אֲשֶׁר יָצוּד אֵין לִי אֶלָּא צַיִד, אֲוָזִין וְתַרְנְגוֹלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמָר "צֵיד" מִכָּל מָקוֹם; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אֲשֶׁר יָצוּד"? שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֶלָּא בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת (חולין פ"ד):
		אֲשֶׁר יֵֽאָכֵל פְּרָט לִטְמֵאִים (שם פ"ה):
14[Todo esto] es porque toda criatura viviente tiene su sangre asociada con su fuerza vital. Diles a los israelitas que no coman nada de sangre, puesto que la fuerza vital de toda carne está en su sangre. Todo el que la coma será cortado [espiritualmente].		ידכִּי־נֶ֣פֶשׁ כָּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל־אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת:
		דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא דָּמוֹ הוּא לוֹ בִּמְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בוֹ:
		כִּי נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא הַנֶּפֶשׁ הִיא הַדָּם. דָּם וּבָשָׂר לְשׁוֹן זָכָר, נֶפֶשׁ לְשׁוֹן נְקֵבָה:
15Si alguna persona, ya sea nativa o israelita, come una criatura que haya muerto por su cuenta y que [esté prohibida sólo porque] tiene una lesión fatal, debe sumergir sus ropas y su cuerpo en una mikvá. Entonces permanece impura hasta el atardecer, con lo cual está pura.		טווְכָל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּֽאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר:
		אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁנִּבְלַעַת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמְּטַמְּאָה בַאֲכִילָתָהּ (וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַגָּע); וּטְרֵפָה הָאֲמוּרָה כָּאן לֹא נִכְתַּב אֶלָּא לִדְרֹשׁ, וְכֵן שָׁנִינוּ: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה, תַּלְמוּד לוֹמָר טְרֵפָה — מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא עוֹף טָמֵא שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה (ספרא; זבחים ע'):
16Si no sumerge su ropa y su cuerpo, entonces puede cargar con su culpa.		טזוְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲו‍ֹנֽוֹ:
		וְנָשָׂא עונו אִם יֹאכַל קֹדֶשׁ אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב עַל טֻמְאָה זוֹ כְּכָל שְׁאָר טֻמְאוֹת (ספרא):
		וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עונו עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת וְעַל כִּבּוּס בְּגָדִים בְּמַלְקוּת (שם):

Leviticus Capítulo 18

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que		אוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les hablara a los israelitas y les dijera: Yo soy Dios.		בדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
		אֲנִי ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי בְסִינַי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וְקִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם מַלְכוּתִי, מֵעַתָּה קַבְּלוּ גְזֵרוֹתָי; רַבִּי אוֹמֵר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לִנָּתֵק בַּעֲרָיוֹת בִּימֵי עֶזְרָא, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם בִּגְזֵרָה אני ה' אלהיכם — דְּעוּ מִי גוֹזֵר עֲלֵיכֶם, דַּיָּן לִפָּרַע וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (עי' ספרא):
3No sigan los caminos de Egipto donde una vez vivieron, ni de Cnáan, adonde los traeré. No sigan [ninguna] de sus costumbres.		גכְּמַֽעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וּכְמַֽעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֨מָּ֨ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּֽתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ:
		כְּמַֽעֲשֵׂה אֶֽרֶץ־מִצְרַיִם מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל:
		אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה מַגִּיד שֶׁאוֹתָן עֲמָמִין שֶׁכִּבְּשׁוּ יִשְֹרָאֵל מְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם (שם):
		וּבְחֻקֹּֽתֵיהֶם לֹא תֵלֵֽכוּ מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִימוֹסוֹת שֶׁלָּהֶן — דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם — כְּגוֹן טַרְטִיָּאוֹת וְאִצְטַדִיָּאוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים (שם):
4Sigan Mis leyes y cuídense de cumplir Mis decretos, [puesto que] Yo soy Dios su Señor.		דאֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּֽעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
		אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּֽעֲשׂוּ אֵלּוּ דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפָּט, שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ הָיוּ כְדַאי לְאָמְרָן:
		וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם לָמָּה לָנוּ לְשָׁמְרָן? וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת, לְכָךְ נֶאֱמַר אני ה', גָּזַרְתִּי עֲלֵיכֶם, אֵי אַתָּה רַשַּׁאי לִפָּטֵר (יומא ס"ז):
		לָלֶכֶת בָּהֶם אַל תִּפָּטֵר מִתּוֹכָם, שֶׁלֹּא תֹאמַר לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת (ספרא):
5Cumplan Mis decretos y leyes, puesto que es sólo cumpliéndolos que una persona puede [verdaderamente] vivir. Yo soy Dios.		הוּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:
		וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וגו' לְרַבּוֹת שְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַפָּרָשָׁה, שֶׁלֹּא פֵּרֵט הַכָּתוּב בָּהֶם; דָּבָר אַחֵר לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַחֻקִּים וּשְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמִירָה לַחֻקִּים (ספרא):
		וָחַי בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה וַהֲלֹא סוֹפוֹ הוּא מֵת (שם):
		אֲנִי ה' נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (שם):

Sexta sección

Leviticus Capítulo 18

6Ninguna persona se aproximará a un pariente cercano para cometer un delito sexual. Yo soy Dios.		ואִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:
		לֹא תִקְרְבוּ לְהַזְהִיר הַנְּקֵבָה כַּזָּכָר, לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן רַבִּים:
		אֲנִי ה' נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר:
7No cometas un delito sexual contra tu padre ni tu madre. [Si una mujer es] tu madre, no debes cometer incesto con ella.		זעֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ:
		עֶרְוַת אָבִיךָ זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן עֶרְוַת אָבִיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו (סנהדרין נ"ד):
		וְעֶרְוַת אִמְּךָ לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו (שם):
8No cometas incesto con la mujer de tu padre, puesto que esto es un [delito] sexual contra tu padre.		חעֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא:
		עֶרְוַת אֵֽשֶׁת־אָבִיךָ לְרַבּוֹת אַחַר מִיתָה (שם):
9No cometas incesto con tu hermana, incluso si es la hija de [sólo] tu padre o tu madre. Ya sea legítima o ilegítima, no debes cometer incesto con ella.		טעֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֨יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן:
		בַת־אָבִיךָ אַף בַּת אֲנוּסָה בְמַשְׁמָע:
		מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה (יבמות כ"ג):
10No cometas incesto con el hijo de tu hija o la hija de tu hija, puesto que esto es un crimen sexual contra ti mismo.		יעֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָֽתְךָ֖ הֵֽנָּה:
		עֶרְוַת בַּת־בִּנְךָ וגו' בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ", שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "לֹא תְגַלֵּה", בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר (שם כב):
		עֶרְוַת בַּת־בִּנְךָ קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דף ג'):
11No cometas incesto con una hija que la mujer de tu padre haya dado a tu padre. Ella es tu hermana, no debes cometer incesto con ella.		יאעֶרְוַ֨ת בַּת־אֵשֶׁ֤ת אָבִ֨יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחֽוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ:
		עֶרְוַת בַּת־אֵשֶׁת אָבִיךָ לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" — בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):
12No cometas incesto con la hermana de tu padre, puesto que ella es pariente sanguínea de tu padre.		יבעֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא:
13No cometas incesto con la hermana de tu madre, puesto que ella es pariente sanguínea de tu madre.		יגעֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא:
14No cometas un delito sexual contra el hermano de tu padre teniendo contacto [sexual] con su mujer; ella es tu tía.		ידעֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא:
		עֶרְוַת אֲחִֽי־אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? אל אשתו לא תקרב:
15No cometas incesto con tu nuera. Ella es la mujer de tu hijo; no debes cometer incesto con ella.		טועֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ:
		אֵשֶׁת בִּנְךָ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְבִנְךָ אִישׁוּת בָּהּ, פְּרָט לַאֲנוּסָה וְשִׁפְחָה וְנָכְרִית (עי' ספרא):
16No cometas incesto con la mujer de tu hermano, puesto que éste es un delito sexual contra tu hermano.		טזעֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא:
17No cometas incesto [casándote con] una mujer y su hija. Ni siquiera tomes la hija de su hijo o la hija de su hija, puesto que esto constituye incesto. Puesto que son parientes sanguíneos, es una perversión.		יזעֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַֽׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא:
		עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא "תִקַּח" — לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיַן הָעֹנֶשׁ, אֲשֶׁר "יִקַּח" אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּה — לְשׁוֹן קִיחָה, אֲבָל אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ (יבמות צ"ז):
		שַֽׁאֲרָה הֵנָּה קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ:
		זִמָּה עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ עֲצַת חֶטְאִין, שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא:
18No te cases con una mujer y [luego tomes] a su hermana como rival para ella mientras [la primera] esté viva.		יחוְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ:
		אֶל־אֲחֹתָהּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת (קידושין נ'):
		לִצְרֹר לְשׁוֹן צָרָה — לַעֲשׂוֹת אֶת זוֹ צָרָה לָזוֹ:
		בְּחַיֶּֽיהָ לִמֶּדְךָ שֶׁאִם גֵרְשָׁהּ לֹא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַחַיִּים (יבמות ח'):
19No te acerques a una mujer que esté ritualmente impura por causa de su menstruación, puesto que éste es un delito sexual.		יטוְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ:
20No yazcas carnalmente con la mujer de tu prójimo, puesto que esto la profanará.		כוְאֶל־אֵ֨שֶׁת֙ עֲמִ֣יתְךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ:
21No des ninguno de tus hijos para ser iniciados a Mólej, de modo que no profanes el nombre de tu Dios; Yo soy Dios.		כאוּמִזַּרְעֲךָ֥ לֹֽא־תִתֵּ֖ן לְהַֽעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֹֽה:
		לַמֹּלֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה הִיא שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמְרִים וְעוֹשִׂין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ (סנהדרין ס"ד):
		לֹֽא־תִתֵּן זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמְרִים:
		לְהַֽעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ:

Septima sección

Leviticus Capítulo 18

22No yazcas con un varón como lo harías con una mujer, puesto que ésta es una perversión repugnante.		כב וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּֽוֹעֵבָ֖ה הִֽוא:
23No efectúes ningún acto sexual con un animal, puesto que te profanará. Una mujer [del mismo modo] no se entregará a un animal permitiéndole copular con ella. Ésta es una perversión sumamente detestable.		כגוּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹֽא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹא־תַֽעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא:
		תֶּבֶל הֽוּא לְשׁוֹן קָדֵשׁ וְעֶרְוָה וְנִאוּף, וְכֵן וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישעיהו י'); דָּבָר אַחֵר תֶּבֶל הוּא לְשׁוֹן בְּלִילָה וְעִרְבּוּב זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:
24No se permitan ser profanados por ninguno de estos actos. Fue como resultado de ellos que las naciones que estoy expulsando delante de ustedes se profanaron.		כדאַל־תִּטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֨לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם:
25La tierra se profanó, y cuando Yo dirigí Mi providencia al pecado cometido allí, la tierra vomitó a sus habitantes.		כהוַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָֽאֶפְקֹ֥ד עֲו‍ֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֽשְׁבֶֽיהָ:
26Ustedes, [no obstante,] deben cumplir Mis decretos y leyes, y no involucrarse en ninguna de estas perversiones repugnantes; ni el nativo ni ningún extranjero que se asiente entre ustedes.		כווּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶֽם:
27La gente que vivía en la tierra antes de ustedes hicieron todas estas perversiones repugnantes y profanaron la tierra.		כזכִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּֽוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:
28Pero [ustedes no harán que] la tierra los vomite cuando la profanen, como vomitó a la nación que estaba allí antes que ustedes.		כחוְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֨רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַמַּֽאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:
		וְלֹֽא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (ספרא סוף קדושים), וְתַרְגּוּמוֹ וְלָא תְרוֹקֵן, לְשׁוֹן רִקּוּן — מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם:
29Así, cuando cualquiera haga alguna de estas perversiones repugnantes, [todas] las personas involucradas serán cortadas [espiritualmente] de en medio de su pueblo.		כטכִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָֽעֹשׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:
		הַנְּפָשׁוֹת הָֽעֹשׂת הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְמַשְׁמָע (ספרא):
30Cumplan Mi obligación, y no sigan ninguna de las costumbres pervertidas que se mantenían antes de que [llegaran], de modo que no sean profanados por ellas. Yo soy Dios su Señor.		לוּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵֽחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַֽעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
		וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):
		וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):

Sección de Maftir

Leviticus Capítulo 18

28Pero [ustedes no harán que] la tierra los vomite cuando la profanen, como vomitó a la nación que estaba allí antes que ustedes.		כחוְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֨רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַמַּֽאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:
		וְלֹֽא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (ספרא סוף קדושים), וְתַרְגּוּמוֹ וְלָא תְרוֹקֵן, לְשׁוֹן רִקּוּן — מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם:
29Así, cuando cualquiera haga alguna de estas perversiones repugnantes, [todas] las personas involucradas serán cortadas [espiritualmente] de en medio de su pueblo.		כטכִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָֽעֹשׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:
		הַנְּפָשׁוֹת הָֽעֹשׂת הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְמַשְׁמָע (ספרא):
30Cumplan Mi obligación, y no sigan ninguna de las costumbres pervertidas que se mantenían antes de que [llegaran], de modo que no sean profanados por ellas. Yo soy Dios su Señor.		לוּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵֽחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַֽעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
		וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):
		וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.

Resumen de la Parashá

Comentaristas de la Parashá