Deuteronomy Capítulo 22

8Cuando construyas una casa nueva, debes poner una barandilla en torno a tu azotea. No permitas que haya en tu casa una situación peligrosa, pues alguien puede caer de [una azotea no cercada].   חכִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַֽעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ:
    כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ.  אִם קִיַּמְתָּ מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, סוֹפְךָ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ, וּתְקַיֵּם מִצְוַת מַעֲקֶה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וְתַגִּיעַ לְכֶרֶם וְשָׂדֶה וְלִבְגָדִים נָאִים, לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא):
    מַֽעֲקֶה.  גָּדֵר סָבִיב לַגַּג, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תְּיָקָא", כְּגוֹן תִּיק שֶׁמְּשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ:
    כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל.  רָאוּי זֶה לִפֹּל, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִתְגַּלְגֵּל מִיתָתוֹ עַל יָדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב (ספרי):
9No siembres especies diferentes en tu viñedo. [Si lo haces,] la cosecha tanto de los cultivos que sembraste como el fruto del viñedo se perderán.   טלֹֽא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם:
    כִּלְאָיִם.  חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד (ברכות כ"ב):
    פֶּן־תִּקְדַּשׁ.  כְּתַרְגוּמוֹ "תִּסְתָּאַב", כָּל דָּבָר הַנִּתְעָב עַל הָאָדָם, בֵּין לְשֶׁבַח כְּגוֹן הֶקְדֵּשׁ, בֵּין לִגְנַאי כְּגוֹן אִסּוּר, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ "אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קִדַּשְׁתִּיךָ" (ישעיהו ס"ה):
    הַֽמְלֵאָה.  זֶה מִלּוּי וְתוֹסֶפֶת שֶׁהַזֶּרַע מוֹסִיף):
10No ares con un buey y un asno juntos.   ילֹא־תַֽחֲר֥שׁ בְּשֽׁוֹר־וּבַֽחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו:
    לֹא־תַֽחֲרשׁ בְּשֽׁוֹר־ובחמור.  הוּא הַדִּין לְכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם (בבא קמא נ"ד), הוּא הַדִּין לְהַנְהִיגָם יַחַד קְשׁוּרִים זוּגִים בְּהוֹלָכַת שׁוּם מַשָּׂא (כלאים פ"ח מ"ב):
11No vistas una mezcla prohibida, donde la lana y el lino estén juntos [en una sola prenda].   יאלֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו:
    שַֽׁעַטְנֵז.  לְשׁוֹן עֵרוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ — שׁוּעַ טָווּי וְנוּז (ספרי):
12Hazte borlas atadas en los cuatro extremos de la prenda con la que te cubras.   יבגְּדִלִ֖ים תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסֽוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ:
    גְּדִלִים תַּֽעֲשֶׂה־לָּךְ.  אַף מִן הַכִּלְאַיִם, לְכָךְ סְמָכָן הַכָּתוּב (יבמות ד'):
13[Ésta es la ley en un caso] en que un hombre se case con una mujer, cohabite con ella, y entonces se encuentre odiándola.   יגכִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ:
    וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָֽהּ.  סוֹפוֹ,
14Por consiguiente, inventa cargos contra ella, incriminándola y diciendo: “Me he casado con esta mujer y he consumado el matrimonio. Pero he hallado evidencia de que no ha sido fiel”.   ידוְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָֽאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹֽא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים:
    וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים.  – עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא, סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע (עי' ספרי):
    אֶת־הָֽאִשָּׁה הַזֹּאת.  מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמֵר דָּבָר אֶלָּא בִּפְנֵי בַעַל דִּין (שם):
15El padre y la madre de la joven, no obstante, obtienen entonces evidencia de la virtud de su hija, y la presentan ante los ancianos de la ciudad en la corte.   טווְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַנַּֽעֲרָ֛ה (כתיב הנער) אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה:
    אֲבִי הנערה וְאִמָּהּ.  מִי שֶׁגִּדְּלוּ גִּדּוּלִים הָרָעִים יִתְבַּזּוּ עָלֶיהָ (עי' שם):
16Entonces el padre de la joven les declarará a los ancianos: “Le he dado mi hija a este hombre por esposa, pero él ha llegado a aborrecerla.   טזוְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ:
    וְאָמַר אֲבִי הנערה.  מְלַמֵּד שֶׁאֵין רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְדַבֵּר בִּפְנֵי הָאִישׁ (שם):
17Por consiguiente, ha inventado cargos contra ella, y afirma tener evidencia de que no le ha sido fiel. Pero aquí está la evidencia de la virtud de mi hija”. Con eso, [los padres de la joven] presentarán su caso ante los ancianos de la ciudad.   יזוְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר:
    וּפָֽרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה.  הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מְחֻוָּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (שם; כתובות שם):
18Entonces los ancianos de la ciudad tomarán al hombre y lo azotarán.   יחוְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ:
    וְיִסְּרוּ אֹתֽוֹ.  מַלְקוּת (שם):
19Lo multarán con 100 [shékels] de plata [como pena] por difamar a una virgen israelita, y se los dará al padre de la joven. [El hombre] debe entonces quedarse con [la joven] como esposa, no puede despedirla mientras viva.   יטוְעָֽנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָֽתְנוּ֙ לַֽאֲבִ֣י הַנַּֽעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹֽא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:
20Si la acusación es cierta, no obstante, y la joven no tiene evidencia de su inocencia,   כוְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹֽא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַנַּֽעֲרָֽה (כתיב לנער) :
    וְאִם־אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר.  בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, שֶׁזִּנְּתָה לְאַחַר אֵרוּסִין (כתובות מ"ד):
21entonces la sacarán a la puerta de la casa de su padre, y la gente de su ciudad le dará muerte apedreándola. Ha traído inmoralidad sexual a la casa de su padre, haciendo algo vergonzoso en Israel. Debes, por consiguiente, librarte del mal en medio de ti.   כאוְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֜ה (כתיב הנער) אֶל־פֶּ֣תַח בֵּֽית־אָבִ֗יהָ וּסְקָל֩וּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי־עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
    אֶל־פֶּתַח בֵּֽית־אָבִיהָ.  רְאוּ גִּדּוּלִים שֶׁגִּדַּלְתֶּם (שם מ"ה):
    אַנְשֵׁי עִירָהּ.  בְּמַעֲמַד כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ (ספרי):
    לִזְנוֹת בֵּֽית־אָבִיהָ.  כְּמוֹ בְּבֵית אָבִיהָ:
22Si se encuentra a un hombre yaciendo con una mujer casada, tanto a la mujer como al hombre que yazca con ella se les dará muerte. De este modo, librarás del mal a Israel.   כבכִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב | עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָֽאִשָּׁ֖ה וְהָֽאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל:
    וּמֵתוּ גַּם־שְׁנֵיהֶם.  לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂה חִדּוּדִים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶהֱנֵית מֵהֶם (ספרי; סנהדרין ס"ו):
    גַּם־.  לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם (ספרי); דָּבָר אַחֵר, גם שניהם לְרַבּוֹת אֶת הַוָּלָד, שֶׁאִם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד (ערכין ז'):
23[Ésta es la ley] cuando una joven virgen esté prometida a un hombre, y otro hombre la encuentre en la ciudad y tenga relaciones sexuales con ella.   כגכִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַֽעֲרָ֣ה (כתיב נער) בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ:
    וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר.  לְפִיכָךְ שָׁכַב עִמָּהּ – פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב, הָא אִלּוּ יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ, לֹא אֵרַע לָהּ (ספרי):
24Ambos serán llevados a las puertas de esa ciudad, y se les dará muerte por apedreamiento. [Se impondrá la pena sobre] la joven porque no gritó [a pesar de estar] en la ciudad, y sobre el hombre, porque violó a la mujer de su prójimo. De este modo, te librarás del mal.   כדוְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֗ (כתיב הנער) עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
25No obstante, si el hombre dio con la joven prometida en el campo y la violó, entonces sólo al violador se le dará muerte.   כהוְאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:
26No debes imponer sobre la joven ninguna pena en absoluto, puesto que no ha cometido un pecado que merezca la muerte. Esto no es diferente del caso en que un hombre se levanta contra su prójimo y lo asesina.   כווְלַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב ולנער) לֹא־תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב לנער) חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
    כִּי כַּֽאֲשֶׁר יָקוּם וגו'.  לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ: כִּי אֲנוּסָה הִיא וּבְחָזְקָה עָמַד עָלֶיהָ, כְּאָדָם הָעוֹמֵד עַל חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בוֹ הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד וְכוּ' (סנהדרין ע"ג):
27Después de todo, [el hombre] la atacó en el campo, y aun si la joven prometida hubiera gritado, no habría habido nadie que acudiera en su ayuda.   כזכִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:
28Si un hombre se topa con una joven virgen no prometida y se lo atrapa violándola,   כחכִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַֽעֲרָ֤ה (כתיב נער) בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ:
29entonces el violador debe dar al padre de la joven 50 [shékels] de plata. Entonces debe tomar por esposa a la joven que violó, y no puede despedirla mientras viva.   כטוְנָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:

Deuteronomy Capítulo 23

1Un hombre no debe tomar la mujer de su padre. No debe pervertir lo que es íntimo para su padre.   אלֹֽא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו:
    לֹֽא־יִקַּח.  אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (עי' קידושין ס"ז):
    וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו.  שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו, וַהֲרֵי כְּבָר הֻזְהַר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא י"ח) אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין, וְלִסְמֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט):
2[Un hombre] con los testículos aplastados o un miembro cortado no puede ingresar en el grupo matrimonial de Di-s.   בלֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
    פְצֽוּעַ־דַכָּא.  שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵיצִים שֶׁלּוֹ:
    וּכְרוּת שָׁפְכָה.  שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד (ספרי; יבמות ע'):
3Un bastardo no debe ingresar en el grupo matrimonial de Dios. Incluso después de la décima generación, no puede ingresar en el grupo matrimonial de Dios.   גלֹֽא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹֽא־יָבֹ֥א ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
    לֹֽא־יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'.  לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:
4Un [hombre] amonita o moabita no puede ingresar en el grupo matrimonial de Dios. No pueden ingresar nunca en el grupo matrimonial de Dios, incluso después de la décima generación.   דלֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמֽוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹֽא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם:
    לֹֽא־יָבֹא עַמּוֹנִי.  לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:
5Esto es porque no los recibieron con pan y agua cuando salían ustedes de Egipto, y también porque contrataron a Bilam hijo de Beor de Ptor en Aram Naharaim para maldecirte.   העַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַֽאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם לְקַלְלֶֽךָּ:
    עַל־דְּבַר.  עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם:
    בַּדֶּרֶךְ.  כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (ספרי):
6Por supuesto, Dios no consintió en escuchar a Bilam, y Dios tu Señor transformó para ti la maldición en bendición, puesto que Dios tu Señor te ama.   ווְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּֽהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
7Nunca debes procurar la paz ni nada bueno [con estas naciones] mientras existas.   זלֹֽא־תִדְר֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹֽבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם:
    לֹֽא־תִדְרשׁ שְׁלֹמָם.  מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמָר לא תדרש שלמם (עי' ספרי):