Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Lectura de la Torá de Ki Tavo

Parshat Ki Tavo
Shabat, 16 Elul, 5780
5 Septiembre, 2020
Elije una porción :
Complete: (Deuteronomio 26:1 - 29:8; Isaiah 60:1-22)

Primera sección

Deuteronomy Capítulo 26

1Cuando vengas a la tierra que Dios tu Señor te da como herencia, ocupándola y poblándola,   אוְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ:
והיה כי תבוא וירשתה וישבת בה: מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה:
2tomarás lo primero de todo fruto del suelo producido por la tierra que Dios tu Señor te da. Debes ponerlo en un canasto, e ir al sitio que Dios elegirá como lugar asociado con Su nombre.   בוְלָֽקַחְתָּ֞ מֵֽרֵאשִׁ֣ית | כָּל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם:
מראשית: ולא כל ראשית, שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד. נאמר כאן ארץ, ונאמר להלן (לעיל ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגו', מה להלן משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אף כאן שבח ארץ ישראל שהן שבעה מינין זית שמן זית אגורי ששמנו אגור בתוכו ודבש הוא דבש תמרים:
מראשית: אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זו בכורים:
3Allí te presentarás ante el sacerdote que oficie en ese momento, y le dirás: “Hoy estoy declarando a Dios tu Señor que he venido a la tierra que Dios juró a nuestros padres que nos daría”.   גוּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֨אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ:
אשר יהיה בימים ההם: אין לך אלא כהן שבימיך, כמו שהוא:
ואמרת אליו: שאינך כפוי טובה:
הגדתי היום: פעם אחת בשנה ולא שתי פעמים:
4Entonces el sacerdote tomará el canasto de tu mano y lo pondrá delante del altar de Dios tu Señor.   דוְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
ולקח הכהן הטנא מידך: להניף אותו. כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף:
5Harás entonces la siguiente declaración ante Dios tu Señor: “Mi ancestro era un arameo sin hogar. Fue a Egipto con un reducido número de hombres y vivió allí como inmigrante, mas fue allí que se convirtió en una nación grande, poderosa y populosa.   הוְעָנִ֨יתָ וְאָֽמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב:
וענית: לשון הרמת קול:
ארמי אבד אבי: מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקב"ה מחשבה [רעה] כמעשה:
וירד מצרימה: ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים:
במתי מעט: בשבעים נפש:
6Los egipcios fueron crueles con nosotros, haciéndonos sufrir e imponiéndonos una dura esclavitud.   ווַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה:
7Clamamos a Dios, Señor de nuestros ancestros, y Dios oyó nuestra voz, viendo nuestro sufrimiento, nuestra dura labor y nuestra angustia.   זוַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַֽחֲצֵֽנוּ:
8”Entonces Dios nos sacó de Egipto con mano fuerte y brazo extendido, con grandes visiones y con señales y milagros.   חוַיּֽוֹצִאֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹֽפְתִֽים:
9Nos trajo a esta región, dándonos esta tierra que mana leche y miel.   טוַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
אל המקום הזה: זה בית המקדש:
ויתן לנו את הארץ: כמשמעו:
10Ahora estoy presentando el primer fruto de la tierra que me ha dado Dios”. Con eso, pondrás el canasto delante de Dios tu Señor, y te inclinarás entonces ante Dios tu Señor.   יוְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֨אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
והנחתו: מגיד שנוטלו אחר הנחת הכהן ואוחזו בידו כשהוא קורא, וחוזר ומניף:
11Tú, el levita y el prosélito en medio de ti se regocijarán así por todo lo bueno que Dios tu Señor te haya concedido a ti y a tu familia.   יאוְשָֽׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ:
ושמחת בכל הטוב: מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא:
אתה והלוי: אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם:
והגר אשר בקרבך: (שם מכות יט) מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר לאבותינו:

Segunda sección

Deuteronomy Capítulo 26

12Cuando hayas finalizado de tomar todos los diezmos de tu grano para el tercer año, que es el año especial del diezmo, debes darlos al levita, y al extranjero, al huérfano y a la viuda, de modo que coman hasta saciarse en tus asentamientos.   יבכִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָֽתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַמַּֽעֲשֵׂ֑ר וְנָֽתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָֽכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ:
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית: כשתגמור להפריש מעשרות של שנה השלישית, קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד, כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו'. נאמר כאן מקץ, ונאמר להלן (שם לא י) מקץ שבע שנים, לענין הקהל מה להלן רגל אף כאן רגל, אי מה להלן חג הסוכות אף כאן חג הסוכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר, מעשרות של שנה השלישית רגל שהמעשרות כלין בו, וזהו פסח, שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסוכות, נמצאו מעשרות של שלישית כלין בפסח של רביעית, וכל מי ששהה מעשרותיו הצריכו הכתוב לבערו מן הבית:
שנת המעשר: שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד משני מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה, ששנה ראשונה של שמיטה נוהג בה מעשר ראשון, כמו שנאמר (במדבר יח כו) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר, ומעשר שני, שנאמר (דברים יד כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך, הרי שני מעשרות, ובא ולמדך כאן בשנה השלישית שאין נוהג מאותן שני מעשרות אלא האחד ואיזה, זה מעשר ראשון. ותחת מעשר שני תן מעשר עני שנאמר כאן ונתת ללוי. את אשר לו הרי מעשר ראשון. לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני:
ואכלו בשעריך ושבעו: תן להם כדי שבען מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן פחות מחצי קב חטים וכו':
13Debes hacer entonces la siguiente declaración delante de Dios tu Señor: “He sacado de mi casa todas las porciones sagradas. He dado las apropiadas al levita y al huérfano y a la viuda, siguiendo todos los mandamientos que Tú nos prescribiste. No he violado Tu mandamiento, y no he olvidado nada.   יגוְאָֽמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָֽתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְו‍ֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי:
ואמרת לפני ה' אלהיך: התודה שנתת מעשרותיך:
בערתי הקדש מן הבית: זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו:
וגם נתתיו ללוי: זה מעשר ראשון. וגם לרבות תרומה ובכורים:
ולגר ליתום ולאלמנה: זה מעשר עני:
ככל מצותך: נתתים כסדרן ולא הקדמתי תרומה לבכורים, ולא מעשר לתרומה ולא שני לראשון, שהתרומה קרויה ראשית, שהיא ראשונה משנעשה דגן, וכתיב (שמות כב כח) מלאתך ודמעך לא תאחר, לא תשנה את הסדר:
לא עברתי ממצותיך: לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ומן החדש על הישן:
ולא שכחתי: מלברך על הפרשת מעשרות:
14”No he comido [el segundo diezmo] estando de duelo. No he separado nada de él estando impuro, y no he utilizado nada para los muertos. [Te] he obedecido [a Ti], Dios mi Señor, y he hecho todo lo que me ordenaste.   ידלֹֽא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹֽא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֨נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹֽא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי:
לא אכלתי באני ממנו: מכאן שאסור לאונן:
ולא בערתי ממנו בטמא: בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא. והיכן הוזהר על כך (לעיל יב יז) לא תוכל לאכול בשעריך, זו אכילת טומאה, כמו שנאמר בפסולי המקודשים (לעיל טו כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור וגו', אבל זה לא תוכל לאכול דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר:
ולא נתתי ממנו למת: לעשות לו ארון ותכריכין:
שמעתי בקול ה' אלהי: הביאותיו לבית הבחירה:
עשיתי ככל אשר צויתני: שמחתי ושימחתי בו:
15“Mira hacia abajo desde Tu santa morada en el cielo, y bendice a Tu pueblo Israel, y la tierra que nos has dado, la tierra que mana leche y miel que juraste a nuestros padres”.   טוהַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּֽאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ לַֽאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
השקיפה ממעון קדשך: עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות, שאמרת (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם:
אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו: לתת לנו וקיימת ארץ זבת חלב ודבש:

Tercera sección

Deuteronomy Capítulo 26

16Hoy Dios tu Señor te está ordenando obedecer todas estas reglas y leyes. Debes cumplirlas cuidadosamente con todo tu corazón y con toda tu alma.   טזהַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַֽעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָֽׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֨יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
היום הזה ה' אלהיך מצוך: בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטוית עליהם:
ושמרת ועשית אותם: בת קול מברכתו הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה:
17Hoy has declarado lealtad a Dios, haciéndoLo tu Dios, y [suplicando] andar en Sus sendas, cumplir Sus decretos, mandamientos y leyes, y obedecer Su voz.   יזאֶת־יְהֹוָ֥ה הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִֽהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְו‍ֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:
האמרת: והאמירך (פסוק יח) אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה הבדלתי לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און (תהלים צ"ד, ד):
18Dios, de modo similar, ha declarado hoy lealtad hacia ti, haciéndote Su nación especial, tal como te prometió. Si cumples todos Sus mandamientos,   יחוַֽיהֹוָ֞ה הֶֽאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְו‍ֹתָֽיו:
כאשר דבר לך: והייתם לי סגולה (שמות יט, ה):
19hará de ti la más elevada de todas las naciones que dio existencia, [de modo que tendrás] alabanza, fama y gloria. Quedarás como una nación consagrada a Dios tu Señor, tal como Él prometió.   יטוּלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹֽתְךָ֧ עַם־קָד֛שׁ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר:
ולהיתך עם קדוש וגו' כאשר דבר: והייתם לי קדושים (ויקרא כ, כו):

Cuarta sección

Deuteronomy Capítulo 27

1Moshé y los ancianos de Israel le dieron al pueblo las siguientes instrucciones: Cumplan todo el mandato que les prescribo hoy.   אוַיְצַ֤ו משֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:
שמור את כל המצוה: לשון הווה גרדנ"ט בלע"ז (בעאבאכטענד):
2En el día que crucen el Jordán hacia la tierra que Dios tu Señor te da, debes erigir grandes piedras y blanquearlas con cal.   בוְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֘ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַֽהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד:
והקמות לך: בירדן ואחר כך תוציא משם אחרות ותבנה מהן מזבח בהר עיבל נמצאת אתה אומר ג' מיני אבנים היו שנים עשר בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל כדאיתא במסכת סוטה (ל"ה):
3Entonces, cuando pases al otro lado, escribirás sobre ellas todas . De esta manera vendrás a la tierra que Dios tu Señor te da, la tierra que mana leche y miel que Dios, Señor de tus padres, te prometió.   גוְכָֽתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ | נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ:
4Cuando crucen el Jordán, erigirán las piedras que les estoy describiendo ahora sobre el monte Eval, y las blanquearás con cal.   דוְהָיָה֘ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָֽאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד:
5Allí construirás entonces un altar para Dios tu Señor. Será un altar de piedra, y no alzarás ningún hierro a él.   הוּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹֽא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל:
6El altar que construyas estará así hecho de piedras enteras. Es sobre este [altar] que sacrificarás ofrendas quemadas.   ואֲבָנִ֤ים שְׁלֵמוֹת֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַֽעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עוֹלֹ֔ת לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ:
7También sacrificarás ofrendas de paz y comerás allí, regocijándote delante de Dios tu Señor.   זוְזָֽבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
8Sobre las piedras, escribirás todas las palabras de esta Torá con una escritura clara.   חוְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָֽאֲבָנִ֗ים אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב:
באר היטב: בשבעים לשון:
9Moshé y los sacerdotes levíticos le hablaron a todo Israel, diciendo: Presta atención y escucha, Israel. Hoy te has convertido en nación para Dios tu Señor.   טוַיְדַבֵּ֤ר משֶׁה֙ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּ֔ם אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת | וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִֽהְיֵ֣יתָ לְעָ֔ם לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ:
הסכת: כתרגומו:
היום הזה נהיית לעם: בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית:
10Por consiguiente, debes obedecer a Dios tu Señor y cumplir Sus mandamientos y decretos, tal como te los prescribo hoy.   יוְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְו‍ֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם:

Quinta sección

Deuteronomy Capítulo 27

11Ese día, Moshé le dio al pueblo las siguientes instrucciones:   יאוַיְצַ֤ו משֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר:
12Cuando crucen el Jordán, los que se pararán sobre el monte Guerizim para la bendición del pueblo serán Shimón, Leví, Iehudá, Isajar, Iosef y Biniamín.   יבאֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִּ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן:
לברך את העם: כדאיתא במסכת סוטה (לב א) ששה שבטים עלו לראש הר גריזים, וששה לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הפכו לוים פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו' ואלו ואלו עונין אמן. חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ואומרים, (פסוק טו) ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' וכן כולם עד (פסוק כו) ארור אשר לא יקים:
13Los que se pararán sobre el monte Eval para la maldición serán Reuvén, Gad, Asher, Zevulún, Dan y Naftalí.   יגוְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי:
14Entonces los levitas hablarán y dirán lo siguiente a todo israelita individual en alta voz:   ידוְעָנ֣וּ הַֽלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ק֥וֹל רָֽם:
15“Maldita es la persona que haga un ídolo esculpido o moldeado, que es repugnante a Dios tu Señor incluso si es una pieza de escultura fina, y lo pone en un lugar oculto”. Todo el pueblo responderá y dirá: “Amén”.   טואָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּֽוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֗ה מַֽעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָֽמְר֖וּ אָמֵֽן:
16“Maldito es el que le falte el respeto a su padre y a su madre”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   טזאָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
מקלה אביו: מזלזל לשון ונקלה אחיך (לעיל כ"ה, ג):
17“Maldito es el que mueva la marca del límite de su prójimo”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   יזאָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
מסיג גבול: מחזירו לאחוריו וגונב את הקרקע לשון והוסג אחור (ישעיה נט, יד):
18“Maldito es el que dirija erradamente al ciego en el camino”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   יחאָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
משגה עור: הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה:
19“Maldito es el que pervierta la justicia para el extranjero, el huérfano y la viuda”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   יטאָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּֽר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
20“Maldito es el que yazca con la esposa de su padre, violando así la intimidad de su padre”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כאָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
21 “Maldito es el que yazca con algún animal”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כאאָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
22“Maldito es el que yazca con su hermana, ya sea la hija de su padre o de su madre”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כבאָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹת֔וֹ בַּת־אָבִ֖יו א֣וֹ בַת־אִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
23“Maldito es el que yazca con su suegra”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כגאָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
24“Maldito es el que golpee a su prójimo en secreto”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כדאָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
מכה רעהו בסתר: על לשון הרע הוא אומר. ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן י"א ארורים יש כאן כנגד י"א שבטים וכנגד שמעון לא כתב ארור לפי שלא היה בלבו לברכו לפני מותו כשברך שאר השבטים לכך לא רצה לקללו:
25“Maldito es el que tome soborno para dar muerte a un hombre inocente”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כהאָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דַּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
26“Maldito es el que no mantenga y cumpla toda esta Torá”. Todo el pueblo dirá: “Amén”.   כואָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַֽעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:
אשר לא יקים: כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה:

Deuteronomy Capítulo 28

1Si obedeces a Dios tu Señor, cumpliendo cuidadosamente todos Sus mandamientos como te los prescribo hoy, entonces Dios hará de ti la más elevada de todas las naciones de la tierra.   אוְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ:
2Mientras escuches a Dios tu Señor, todas estas bendiciones vendrán a relacionarse contigo.   בוּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
3Bendito serás en la ciudad, y bendito en el campo.   גבָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה:
4Bendito será el fruto de tu matriz, el fruto de tu tierra y el fruto de tu ganado, los becerros de tus manadas y los corderos de tu rebaño.   דבָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָֽתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ:
שגר אלפיך: ולדות בקרך שהבהמה משגרת ממעיה:
ועשתרות צאנך: כתרגומו. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותם כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים:
5Bendito será tu canasto de comida y tu cuenco de amasar.   הבָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ:
ברוך טנאך: פירותיך. דבר אחר טנאך דבר לח שאתה מסנן בסלים:
ומשארתך: דבר יבש שנשאר בכלי ואינו זב:
6Bendito serás cuando vengas y bendito cuando vayas.   ובָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:
ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך: שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם:

Sexta sección

Deuteronomy Capítulo 28

7Si algún amigo te ataca, Dios los hará huir de ti aterrados. Podrán marchar contra ti por un camino, mas huirán de ti en siete direcciones.   זיִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת־אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵֽצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ:
ובשבעה דרכים ינוסו לפניך: כן דרך הנבהלים לברוח מתפזרין לכל צד:
8Dios concederá una bendición en tus graneros y todos tus [otros] esfuerzos. Te bendecirá en la tierra que Él, Dios tu Señor, te da.   חיְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּֽאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
9Si tan sólo cumples los mandamientos de Dios tu Señor y caminas en Sus sendas, Dios te establecerá como Su nación santa, tal como te lo prometió.   טיְקִֽימְךָ֙ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר נִשְׁבַּע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְו‍ֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו:
10Todas las naciones del mundo se darán cuenta de que el nombre de Dios está vinculado contigo, y tendrán temor de ti.   יוְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ:
11Dios te concederá un buen excedente en el fruto de tu matriz, el fruto de tu ganado y el fruto de tu tierra. [De este modo, prosperarás] sobre la buena tierra que Dios prometió a tus antepasados que te daría.   יאוְהוֹתִֽרְךָ֤ יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ:
12 Dios abrirá Su buen tesoro en el cielo para dar a tu tierra lluvia en el tiempo preciso, y para bendecir todo lo que hagas. Les prestarás a muchas naciones, mas tú no tendrás que pedir prestado.   יביִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | לְ֠ךָ֠ אֶת־אֽוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה:
13Dios hará de ti un líder y jamás un seguidor. Estarás arriba y jamás abajo. Debes meramente obedecer los mandamientos de Dios tu Señor, tal como te los prescribo hoy, cumpliéndolos cuidadosamente.   יגוּנְתָֽנְךָ֙ יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַֽעֲשֽׂוֹת:
14No te desvíes a la derecha ni a la izquierda de todas las palabras que te ordeno hoy. [Ten un cuidado especial en no] seguir a otros dioses ni servirlos.   ידוְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם:
15Si no obedeces a Dios tu Señor y no cumples cuidadosamente todos Sus mandamientos y decretos tal como te los prescribo hoy, entonces todas estas maldiciones vendrán a relacionarse contigo.   טווְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ:
16Maldito serás en la ciudad y maldito en el campo.   טזאָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה:
17Maldito será tu canasto de comida y tu cuenco de amasar.   יזאָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ:
18Maldito será el fruto de tu matriz, el fruto de tu tierra, los becerros de tu manada y los corderos de tu rebaño.   יחאָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ת צֹאנֶֽךָ:
19Maldito serás cuando vengas, y maldito cuando vayas.   יטאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:
20Dios enviará desgracia, confusión y frustración contra ti en todo lo que emprendas. Ello te destruirá y te hará desaparecer rápidamente debido a tus malos caminos en abandonar mis [enseñanzas].   כיְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי:
המארה: חסרון כמו צרעת ממארת (ויקרא יג, נב):
המהומה: שגוש קול בהלות:
21Dios hará que la enfermedad se apegue a ti, hasta que ella te extermine de sobre la tierra que estás a punto de ocupar.   כאיַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
22 Dios te golpeará con consunción, fiebre, delirio, parálisis, la espada, la peste negra y la peste amarilla, y [estas calamidades] te perseguirán hasta destruirte.   כביַכְּכָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּֽרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ:
בשחפת: שבשרו נשחף ונפוח:
ובקדחת: לשון כי אש קדחה באפי (דברים לב, כב) והיא אש של חולים מלויי"ד בלע"ז (פיעבערהימצע) שהיא חמה מאד:
ובדלקת: חמה יותר מקדחת ומיני חלאים הם:
ובחרחר: חולי המחממו תוך הגוף וצמא תמיד למים ובלע"ז אישרדימינ"ט (התיבשות) לשון ועצמי חרה מני חרב (איוב ל, ל) נחר מפוח מאש (ירמי' ו, כט):
ובחרב: יביא עליך גייסות:
שדפון וירקון: מכות תבואה שבשדות:
שדפון: רוח קדים אשלי"דה בלע"ז (זאננפערבראננט):
ירקון: יובש ופני התבואה מכסיפין ונהפכין לירקון קמ"א בלע"ז (געלב):
עד אבדך: תרגום עד דתיביד כלומר עד אבוד אותך שתכלה מאליך:
23Los cielos arriba de ti serán como el latón, y la tierra debajo de ti como el hierro.   כגוְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹֽאשְׁךָ֖ נְח֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל:
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת: קללות הללו משה מפי עצמו אמרן ושבהר סיני מפי הקב"ה אמרן כמשמען ושם נאמר (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי, ואם תלכו עמי קרי (ויקרא כו, כא) וכן הוא אומר (פסוק טו) בקול ה' אלהיך (פסוק כא) ידבק ה' בך, יככה ה' (פסוק כב) הקיל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד וגם כן בקללה זו הקל שבראשונות הוא אומר את שמיכם כברזל את ארצכם כנחושה, (ויקרא כו, יט) שלא יהיו השמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע, ומתוך כך יהא חורב בעולם והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיע, והיא מרקבת פירותיה, וכאן הוא אומר שמיך נחשת וארצך ברזל, שיהיו שמים מזיעין אף על פי שלא יריקו מטר מכל מקום לא יהיה חורב של אבדון בעולם, והארץ לא תהא מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע, ואין הפירות מרקיבין. ומכל מקום קללה היא, בין שהיא כנחשת בין שהיא כברזל, לא תוציא פירות, וכן השמים לא יריקו מטר:
24Dios convertirá tu lluvia en polvo y tierra, y bajará de los cielos para destruirte.   כדיִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ:
מטר ארצך אבק ועפר: זיקא דבתר מטרא, מטר יורד ולא כל צרכו ואין בו כדי להרביץ את העפר, והרוח באה ומעלה את האבק ומכסה את עשב הזרעים שהן לחים מן המים ונדבק בהם ונעשה טיט ומתיבש ומרקיבין:
25Dios hará que caigas presa del pánico ante tus enemigos. Marcharás en una columna, mas huirás de ellos en siete. Te volverás un ejemplo aterrador para todos los reinos del mundo.   כהיִתֶּנְךָ֨ יְהֹוָ֣ה | נִגָּף֘ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ:
לזעוה: לאימה ולזיע, שיזועו כל שומעי מכותיך ממך ויאמרו אוי לנו שלא יבוא עלינו כדרך שבא על אלו:
26Tus cadáveres serán alimento para todas las aves del cielo y bestias de la tierra, y nadie las ahuyentará.   כווְהָֽיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַֽחֲרִֽיד:
27Dios te golpeará con el forúnculo egipcio, y con tumores incurables, llagas supurantes y comezón.   כזיַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ וּבַטְחֹרִ֔ים (כתיב ובעפלים) וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵֽא:
בשחין מצרים: רע היה מאד, לח מבחוץ ויבש מבפנים, כדאיתא בבכורות (מא א):
גרב: שחין לח:
חרס: שחין יבש כחרס:
28 Dios te golpeará con demencia, ceguera y confusión mental.   כחיַכְּכָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב:
ובתמהון לבב: אוטם הלב אשטורדישו"ן בלע"ז [תדהמה]:
29Andarás a tientas a plena luz del día tal como un ciego anda a tientas en la oscuridad, y no tendrás éxito en ninguno de tus caminos. Te engañarán y te estafarán constantemente, y nadie te ayudará.   כטוְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּצָּֽהֳרַ֗יִם כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָֽעִוֵּר֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ:
עשוק: בכל מעשיך יהיה ערעור:
30Cuando prometas en matrimonio a una mujer, otro hombre dormirá con ella. Cuando construyas una casa, no vivirás en ella. Cuando plantes un viñedo, no disfrutarás de su fruto.   לאִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁכָּבֶ֔נָּה (כתיב ישגלנה) בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹֽא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:
ישגלנה: לשון שגל, פלגש, והכתוב כנהו לשבח ישכבנה ותקון סופרים הוא זה:
תחללנו: בשנה הרביעית לאכול פריו:
31Tu buey será degollado ante tus ojos, mas no comerás de él. Te robarán tu asno justo delante de ti, mas no podrás recuperarlo. Tus ovejas les serán dadas a tus enemigos, y nadie acudirá en tu ayuda.   לאשֽׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֘ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹֽיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ:
32Tus hijos y tus hijas serán entregados a una nación extranjera. Lo verás suceder con tus propios ojos, y los añorarás todo el día, mas serás impotente.   לבבָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ:
וכלות אליהם: מצפות אליהם שישובו ואינם שבים. כל תוחלת שאינה באה קרויה כליון עינים:
33Una nación extraña consumirá el fruto de tu tierra y todo tu afán. Serás constantemente engañado y aplastado.   לגפְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים:
34Te volverás loco por lo que tendrás que presenciar.   לדוְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה:
35Entonces Dios te golpeará con una enfermedad maligna de la piel sobre tus rodillas y muslos, y no podrás hallar cura para ella hasta que [te cubra] de la cabeza a los pies.   להיַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ:
36Dios te llevará a ti y a tu rey electo a una nación desconocida para ti y tus padres, y servirás allí a idólatras que adoren la madera y la piedra.   לויוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן:
37Serás objeto de horror, objeto de escarnio y lección vil entre todas las naciones a las que Dios te conduzca.   לזוְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַֽהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה:
לשמה: אשטורדישו"ן [תדהמה] כל הרואה אותך ישום עליך:
למשל: כשתבא מכה רעה על אדם, יאמרו זו דומה למכת פלוני:
ולשנינה: לשון ושננתם (לעיל ו, ז) ידברו בך, וכן תרגומו ולשועי, לשון ספור, ואשתעי:
38Sacarás al campo muchas semillas, mas las langostas devorarán [el cultivo] y traerás poco de vuelta.   לחזֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּֽאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָֽאַרְבֶּֽה:
יחסלנו: יכלנו, ועל שם כך נקרא חסיל, שמכלה את הכל:
39Sembrarás viñedos y trabajarás duro, mas los gusanos comerán [las uvas], de modo que no tomarás vino ni tendrás cosecha.   לטכְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶֽאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹֽאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת:
40Tendrás olivos en todos tus territorios, mas las olivas caerán y no disfrutarás de su aceite.   מזֵיתִ֛ים יִֽהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ:
כי ישל: ישיר פירותיו, לשון (לעיל יט, ה) ונשל הברזל:
41 Tendrás hijos e hijas, mas no permanecerán tuyos, puesto que serán tomados en cautiverio.   מאבָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִֽהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵֽלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי:
42Todos tus árboles y el fruto de tu tierra serán reducidos por el grillo.   מבכָּל־עֵֽצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל:
יירש הצלצל: יעשנו הארבה רש מן הפרי:
יירש: יעני:
צלצל: מין ארבה. ואי אפשר לפרש יירש לשון ירושה, שאם כן היה לו לכתוב ירש, ולא לשון הורשה וגירושין, שאם כן היה לכתוב יוריש:
43El extranjero entre ti se elevará cada vez más alto por encima de ti, en tanto que tú descenderás cada vez más bajo.   מגהַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַֽעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה:
44Te hará préstamos, mas tú no podrás prestarle nada. Él se volverá el amo, en tanto que tú serás el vasallo.   מדה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב:
45Todas estas maldiciones habrán así venido sobre ti, persiguiéndote y atrapándote como para destruirte, todo porque no obedeciste a Dios tu Señor, y [no] cumpliste los mandamientos y decretos que Él te prescribió.   מהוּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְו‍ֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ:
46[Estas maldiciones] serán una señal y una prueba para ti y tus hijos para siempre.   מווְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:
47Cuando tenías abundancia de todo, no quisiste servir a Dios tu Señor con felicidad y un corazón alegre.   מזתַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל:
מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב:
48Por consiguiente, servirás a tus enemigos cuando Dios los envíe contra ti, y será con hambre, sed, desnudez y carencia universal. [Tu enemigo] pondrá un yugo de hierro sobre tu cuello como para destruirte.   מחוְעָֽבַדְתָּ֣ אֶת־אֹֽיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ:
49Dios traerá sobre ti una nación desde lejos, desde el extremo de la tierra, que se abatirá como un águila. Será una nación cuya lengua no entiendas,   מטיִשָּׂ֣א יְהֹוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ:
כאשר ידאה הנשר: פתאום ודרך מצלחת ויקלו סוסיו:
לא תשמע לשונו: לא תכיר לשונו, וכן (בראשית מא, טו) תשמע חלום לפתור אותו. וכן (שם מב, כג) כי שומע יוסף אינטינדר"י בלע"ז [להבין]:
50una nación sádica, que no tenga respeto de los mayores ni misericordia de los jóvenes.   נגּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן:
51[Esa nación] comerá el fruto de tu ganado y el fruto de tu tierra como para destruirte. No te dejará nada de tu grano, vino, aceite, becerros en tus manadas y corderos en tus rebaños, como para aniquilarte.   נאוְאָכַ֠ל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָֽתְךָ֘ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַֽאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ:
52Te sitiará en todos tus asentamientos, hasta haber echado abajo todas tus altas murallas fortificadas, en las que confías, por toda tu tierra. Entonces [esa nación] te perseguirá en todos los asentamientos a lo largo de la tierra que Dios tu Señor te ha dado.   נבוְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹֽמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ:
עד רדת חמתיך: לשון רדוי וכבוש:
53Entonces comerás el fruto de tu matriz. Cuando tus enemigos te estén cercando caerás en una desesperación tal que realmente comerás la carne de tus hijos e hijas.   נגוְאָֽכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹֽיְבֶֽךָ:
ואכלת פרי בטנך בשר בניך וגו' במצור: מחמת שיהיו צרין על העיר ויהיה שם מצוק עקת רעבון:
54El hombre más compasivo y refinado entre ti le escatimará a su hermano, a su esposa del alma y a sus hijos sobrevivientes.   נדהָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶֽעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר:
הרך בך והענג: הוא הרך הוא הענוג, לשון פינוק. ומהתענג ומרך מוכיח עליהם ששניהם אחד, אף על פי שהוא מפונק ודעתו קצה בדבר מאוס, ימתק לו לרעבונו בשר בניו ובנותיו עד כי תרע עינו בבניו הנותרים מתת לאחד מהם מבשר בניו אחיהם אשר יאכל. דבר אחר הרך בך הרחמני ורך הלבב, מרוב רעבנותם, יתאכזרו ולא יתנו מבשר בניהם השחוטים לבניהם הנותרים:
55dejando de darles la carne de sus hijos que esté comiendo. Esto será porque no quedará nada para ti, y caerás en la desesperación cuando tus enemigos sitien todos tus asentamientos.   נהמִתֵּ֣ת | לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ:
56La mujer más consentida y delicada, tan refinada que no deje que su pie toque la tierra, le escatimará entonces a su esposo del alma, a su hijo y a su hija,   נוהָֽרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָֽעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵֽהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ:
תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה: הגדולים:
57cuando coma en secreto la placenta que salga de entre sus piernas y el infante que haya dado a luz. Tan grande será su falta de todas las cosas y su desesperación cuando tus enemigos cerquen tus asentamientos.   נזוּבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת | מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּי־תֹֽאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ:
ובשליתה: בניה הקטנים בכולן תהא עינה צרה כשתאכל את האחד מליתן לאשר אצלה מן הבשר:
והפלא ה' את מכתך: מופלאות ומובדלות משאר מכות:
ונאמנות: ליסרך לקיים שליחותן:
58Si no te cuidas en cumplir todas las palabras de esta Torá, tal como están escritas en este libro, como para temer este glorioso e imponente nombre de Dios tu Señor,   נחאִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַֽעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבַּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
59entonces Dios te golpeará a ti y a tus descendientes con plagas inimaginables. Los castigos serán terribles e implacables, y las enfermedades serán malignas y persistentes.   נטוְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָֽחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶֽאֱמָנִֽים:
והפלא ה' את מכתך: מופלאות ומובדלות משאר מכות:
ונאמנות: ליסרך לקיים שליחותן:
60Dios traerá de vuelta sobre ti todas las enfermedades egipcias que temes, y se apegarán a ti.   סוְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָֽבְק֖וּ בָּֽךְ:
אשר יגרת מפניהם: מפני המכות כשהיו ישראל רואים מכות משונות הבאות על מצרים היו יראים מהם שלא יבואו גם עליהם, תדע שכן כתיב (שמות טו כו) אם שמוע וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו:
61Dios también traerá sobre ti todo castigo que no está escrito en este libro de la Torá, como para destruirte.   סאגַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ:
יעלם: לשון עלייה:
62Donde fuiste una vez tan numeroso como las estrellas del cielo, los sobrevivientes entre ti serán pocos en número, todo porque no obedeciste a Dios tu Señor.   סבוְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
ונשארתם במתי מעט תחת וגו': מועטין חלף מרובין:
63Tan feliz como Dios estuvo en ser bueno contigo y acrecentarte, del mismo modo estará feliz en exiliarte y destruirte. Serás arrancado de la tierra que estás a punto de ocupar.   סגוְהָיָ֠ה כַּֽאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֘ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַֽאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
כן ישיש ה': את אויביכם עליכם להאביד וגו':
ונסחתם: לשון עקירה וכן (משלי טו, כה) בית גאים יסח ה':
64Dios te esparcirá entre las naciones, de un extremo de la tierra al otro. Allí servirás a idólatras que adoren dioses de madera y piedra, desconocidos para ti y tus padres.   סדוֶֽהֱפִֽיצְךָ֤ יְהֹוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַֽאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן:
ועבדת שם אלהים אחרים: כתרגומו, לא עבודת אלהות ממש, אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודה זרה:
65Entre esas naciones te sentirás inseguro, y no habrá lugar para el descanso de tu pie. Allí Dios te hará cobarde, destruyendo tus perspectivas y haciendo desesperada la vida.   סהוּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ:
לא תרגיע: לא תנוח, כמו (ישעיה כח, יב) וזאת המרגעה:
לב רגז: לב חרד, כתרגומו דחל, כמו (שם יד ט) שאול מתחת רגזה לך, (שמות טו, יד) שמעו עמים ירגזון, (שמואל ב' כב, ח) מוסדות השמים ירגזו:
וכליון עינים: מצפה לישועה ולא תבא:
66Tu vida colgará en suspenso. Día y noche, estarás tan aterrado que no creerás que estás vivo.   סווְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ:
חייך תלואים לך: על הספק, כל ספק קרוי תלוי, שמא אמות היום בחרב הבאה עלינו. ורבותינו דרשו זה הלוקח תבואה מן השוק:
ולא תאמין בחייך: זה הסומך על הפלטר:
67Por la mañana, dirás: “Si tan sólo fuera de noche”, y al atardecer dirás: “Si tan sólo fuera de mañana”. Tal será el terror interior que experimentarás y las vistas que tendrás.   סזבַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה:
בבקר תאמר מי יתן ערב: ויהיה הערב של אמש:
ובערב תאמר מי יתן בקר: של שחרית, שהצרות מתחזקות תמיד וכל שעה מרובה קללתה משלפניה:
68Dios te llevará de vuelta e Egipto en barcos, por el camino que prometí que no volverías a ver. [Ustedes tratarán de] venderse como esclavos y criadas, mas nadie querrá comprarlos.   סחוֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֙ יְהֹוָ֥ה | מִצְרַ֘יִם֘ בָּֽאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי לְךָ֔ לֹֽא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹֽיְבֶ֛יךָ לַֽעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה:
באניות: בספינות בשביה:
והתמכרתם שם לאיביך: אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות:
ואין קנה: כי יגזרו עליך הרג וכליון:
והתמכרתם: בלע"ז איפורוונדרי"ץ וו"ש [ותמכרו עצמכם] ולא יתכן לפרש והתמכרתם לשון ונמכרתם על ידי מוכרים אחרים, מפני שנאמר אחריו ואין קונה:
69Las anteriores son las palabras del pacto que Dios mandó a Moshé hacer con los israelitas en la tierra de Moav, además del pacto que se hizo con ellos en Jorev.   סטאֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהֹוָ֣ה אֶת־משֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב:
לכרת את בני ישראל: שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה:
מלבד הברית: קללות שבתורת כהנים שנאמרו בסיני:

Septima sección

Deuteronomy Capítulo 29

1Moshé convocó a todo Israel, y les dijo: Ustedes han visto todo lo que Dios hizo en Egipto ante sus mismísimos ojos, al faraón, a todos sus siervos y a toda su tierra.   אוַיִּקְרָ֥א משֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ:
2Tus propios ojos vieron los grandes milagros, señales y maravillas.   בהַמַּסּוֹת֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָֽאֹתֹ֧ת וְהַמֹּֽפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם:
3Mas hasta el día de hoy, Dios no les dio corazón para saber, ojos para ver y oídos para oír.   גוְלֹֽא־נָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
ולא נתן ה' לכם לב לדעת: להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו:
עד היום הזה: שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא, ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כז, ט), היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום:
4[Dios les declara ahora]: “Los llevé a través del desierto cuarenta años, durante los cuales sus ropas no se desgastaron sobre ustedes, y los calzados de tus pies no se hicieron harapos.   דוָֽאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹא־בָֽלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ:
5No comieron pan ni bebieron vino, para que supieran que Yo soy Dios su Señor”.   הלֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
6Cuando llegaron a esta región, Sijón rey de Jeshbón y Og rey del Bashán salieron a pelear contra nosotros, mas los derrotamos.   ווַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּ֠וֹן וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם:
ותבאו אל המקום הזה: עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם, ושמרתם את דברי הברית הזאת. דבר אחר ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואילך יקפיד ולפיכך (פסוק ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו':
7Tomamos su tierra, y la dimos como herencia a los reuvenitas, los gaditas y a la mitad de la tribu de los menashitas.   זוַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַֽחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַֽחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי:
8Si salvaguardan las palabras de este pacto y las cumplen, tendrán éxito en todo lo que hagan.   חוּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֽׂוּן:

Sección de Maftir

Deuteronomy Capítulo 29

6Cuando llegaron a esta región, Sijón rey de Jeshbón y Og rey del Bashán salieron a pelear contra nosotros, mas los derrotamos.   ווַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּ֠וֹן וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם:
ותבאו אל המקום הזה: עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם, ושמרתם את דברי הברית הזאת. דבר אחר ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואילך יקפיד ולפיכך (פסוק ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו':
7Tomamos su tierra, y la dimos como herencia a los reuvenitas, los gaditas y a la mitad de la tribu de los menashitas.   זוַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַֽחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַֽחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי:
8Si salvaguardan las palabras de este pacto y las cumplen, tendrán éxito en todo lo que hagan.   חוּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֽׂוּן:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.