Jaie Sara Lectura de la Torá

Genesis Capítulo 25

12Estas son las crónicas de Ishmael hijo de Avraham, que Hagar la egipcia, sierva de Sara, le dio a luz a Avraham:		יבוְאֵ֛לֶּה תֹּֽלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם:
13Éstos son los nombres de los hijos de Ishmael en el orden de su nacimiento: Nevaiot (primogénito de Ishmael), Kedar, Adbel, Mivsam,		יגוְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתֽוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם:
		בשמותם לתולדותם: סדר לידתן זה אחר זה:
14Mishmá, Dumá, Masá,		ידוּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא:
15Jadad, Temá, Ietur, Nafish y Kedma.		טוחֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה:
16Éstos fueron los hijos de Ishmael, y estos nombres fueron dados a sus poblaciones y campamentos. Había doce príncipes para sus naciones.		טזאֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵֽים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם:
		בחצריהם: כרכים שאין להם חומה, ותרגומו בפצחיהון, שהם מפוצחים לשון פתיחה, כמו (תהלים צח ד) פצחו ורננו:
17Ésta es la relación de los años de Ishmael. Vivió un total de 137 años. Expiró y murió, y fue reunido con su pueblo.		יזוְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
		ואלה שני חיי ישמעאל וגו': אמר רבי חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל, כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב. מן שנותיו של ישמעאל למדנו ששמש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן, שהרי כשפירש יעקב מאביו מת ישמעאל, שנאמר (להלן כח ט) וילך עשו אל ישמעאל וגו', כמו שמפורש בסוף מגילה נקראת (מגילה יז א):
		ויגוע: לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים:
18[Sus descendientes] vivieron en la región desde Javilá hasta Shur (que limita con Egipto), todo el camino a Asiria. Invadieron a todos sus hermanos.		יחוַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּֽאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל:
		נפל: שכן, כמו (שופטים ז יב) מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק. כאן הוא אומר לשון נפילה, ולהלן הוא אומר על פני כל אחיו ישכון (לעיל טז יב), עד שלא מת אברהם ישכון, משמת אברהם נפל: