Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Lectura de la Torá de Vaiakel-Pekude

Parshat Vaiakel-Pekude
Shabat, 25 Adar, 5780
21 Marzo, 2020
Elije una porción :
Complete: (Exodo 35:1 - 40:38; Exodo 12:1-20; Ezekiel 45:18 - 46:15)

Primera sección

Exodus Capítulo 35

1Moshé reunió a toda la comunidad israelita y les dijo: “Éstas son las palabras que Dios ha ordenado que [ustedes] hagan :   אוַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם:
ויקהל משה: למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכניש:
2“Puedes hacer trabajo durante los seis días de la semana, mas el sábado debe mantenerse sagrado como Shabat de Shabatot para Dios. Quienquiera que haga trabajo alguno en [ese día] será condenado a muerte.   בשֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת:
ששת ימים: הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינה דוחה את השבת:
3No enciendan ningún fuego en el Shabat, sin importar dónde vivan”.   גלֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת:
לא תבערו אש: יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת, ויש אומרים לחלק יצאת:
4Moshé le dijo a toda la comunidad israelita: “Ésta es la palabra que Dios ha ordenado:   דוַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:
זה הדבר אשר צוה ה': לי לאמר לכם:
5”Recojan entre ustedes mismos una ofrenda elevada para Dios. Si a una persona le apetece dar una ofrenda a Dios, puede traer cualquier cosa de lo siguiente: oro, plata, cobre,   הקְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֽשֶׁת:
נדיב לבו: על שם שלבו נדבו קרוי נדיב לב. כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צואתן:   
6[lana] celeste, [lana] roja oscura, [lana teñida con] el gusano carmesí, lino fino, lana de cabras,   ווּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
7pieles de carneros enrojecidas, cueros teñidos de azul, madera de acacia,   זוְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
8aceite para la lámpara, fragancias para el aceite de unción y el incienso perfumado,   חוְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
9así como sardónices y otras piedras preciosas para el efod y el peto.   טוְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפ֖וֹד וְלַחֽשֶׁן:
10”Todo individuo con talento natural entre ustedes se presentará y hará todo lo que Dios ha ordenado:   יוְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהֹוָֽה:
11El tabernáculo junto con su sobretienda, techo, sujetadores, vigas, travesaños y columnas;   יאאֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן אֶת־אָֽהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו:
את המשכן: יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרויים משכן:
את אהלו: הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג:
ואת מכסהו: מכסה עורות האילים והתחשים:
12el arca y sus varas de transporte, la cubierta del arca, el separador de tela;   יבאֶת־הָֽאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ:
ואת פרכת המסך: פרוכת המחיצה. כל דבר המגין, בין מלמעלה בין מכנגד, קרוי מסך וסכך, וכן (איוב א י) שכת בעדו, (הושע ב ח) הנני שך את דרכך:
13la mesa junto con sus varas de transporte, todos sus utensilios y el pan de la proposición;   יגאֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
לחם הפנים: כבר פירשתי (שמות כה כח) על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן, שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה:
14la lámpara de la menorá junto con sus utensilios, luces y aceite de iluminación;   ידוְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵֽרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר:
ואת כליה: מלקחים ומחתות:
נרתיה: לוציי"ש בלעז [מנורות] בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן:
ואת שמן המאור: אף הוא צריך חכמי לב, שהוא משונה משאר שמנים, כמו שמפורש במנחות (דף פו א) מגרגרו בראש הזית, והוא כתית וזך:
15el altar para el incienso y sus varas de transporte; el aceite de unción, el incienso perfumado, la cortina para la entrada del tabernáculo;   טווְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֨רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן:
מסך הפתח: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות:
16el altar para los sacrificios junto con sus varas de transporte y todos sus utensilios; el lavatorio y su base;   טזאֵ֣ת | מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּח֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
17las colgaduras para el recinto, sus columnas y bases, la cortina para la entrada del recinto;   יזאֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶֽחָצֵֽר:
את עמודיו ואת א-דניה: הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה:
ואת מסך שער החצר: וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר, שהיה חמשים רחב, וסתומין הימנו לצד צפון חמש עשרה אמה וכן לדרום, שנאמר (שמות כז יד) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף:
18las estacas para la tienda, las estacas para el recinto, las cuerdas de amarre;   יחאֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵֽיתְרֵיהֶֽם:
יתדת: לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח:
מיתריהם: חבלים לקשור:
19las telas de embalaje para uso sagrado, las vestiduras sagradas para Aarón el sacerdote, y las vestiduras que sus hijos usarán para el servicio”.   יטאֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן:
בגדי השרד: לכסות הארון והשלחן, והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות:
20Toda la comunidad israelita salió de la presencia de Moshé.   כוַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י משֶֽׁה:
21Entonces toda persona que estuviera dispuesta a ofrecerse se presentó. [Asimismo] todo el que quería dar trajo una donación a Dios para la construcción de la Tienda de Comunión, todas sus necesidades y las vestiduras sagradas.   כאוַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָֽדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִ֠יאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהֹוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ:
22Los hombres acompañaron a las mujeres, y quienes querían hacer una donación trajeron brazaletes, pendientes, anillos para el dedo y adornos para el cuerpo, todos hechos de oro. Estuvieron asimismo todos los que donaron una ofrenda agitada de oro para Dios.   כבוַיָּבֹ֥אוּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל | נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַֽיהֹוָֽה:
על הנשים: עם הנשים וסמוכין אליהם:
חח: הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע, והוא הצמיד:
וכומז: כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה:
23Toda persona que tenía lana celeste, lana roja oscura, lana carmesí, lino fino, lana de cabras, pieles de carneros enrojecidas o cueros teñidos de azul, trajo estos artículos.   כגוְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ:
וכל איש אשר נמצא אתו: תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים כולם הביאו:
24Quienquiera que donara plata o cobre lo trajo como ofrenda divina, y todo el que tenía madera de acacia que pudiera usarse para la obra dedicada, también la trajo.   כדכָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֨סֶף֙ וּנְח֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָֽעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ:
25Toda mujer habilidosa puso su mano al hilado, y [todas] ellas trajeron el hilo tejido de lana celeste, lana roja oscura, lana carmesí y lino fino.   כהוְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת־הָ֣אַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
26Voluntarias altamente calificadas también hilaron la lana de cabras.   כווְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָֽעִזִּֽים:
טוו את העזים: היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים טווין אותן:
27Los líderes tribales trajeron los sardónices y otras piedras preciosas para el efod y el peto,   כזוְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָֽאֵפ֖וֹד וְלַחֽשֶׁן:
והנשאם הביאו: אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו ז) והמלאכה היתה דים, אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב:
28así como las fragancias y el aceite de oliva para la lámpara, el aceite de unción y el incienso perfumado.   כחוְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֨מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
29Todo hombre y mujer entre los israelitas que sintió deseo de dar algo para toda la obra que Dios había ordenado por medio de Moshé trajo una donación para Dios.   כטכָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֘ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־משֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:

Segunda sección

Exodus Capítulo 35

30Moshé les dijo a los israelitas: “Dios ha seleccionado a Betzalel hijo de Urí hijo de Jur, de la tribu de Iehudá,   לוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
חור: בנה של מרים היה:
31y lo ha llenado con un espíritu divino de sabiduría, entendimiento, conocimiento y [un talento para] todo tipo de artesanías.   לאוַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
32[De este modo, podrá] concebir planes, trabajar en oro, plata y cobre,   לבוְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַֽעֲשׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֽשֶׁת:
33cortar piedras para engastarlas, y hacer carpintería y otro trabajo especializado.   לגוּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת:
34”[Dios] también le dio a él y a Oholiav hijo de Ajisamaj, de la tribu de Dan, la aptitud de enseñar [a otros].   לדוּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן:
ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למאלכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) ולא נכר שוע לפני דל:   
35Él les ha concedido un talento natural para toda artesanía, para hacer materiales, para decorar con brocado o bordar diseños con lana celeste, roja oscura y carmesí y lino fino, y para tejer. De este modo, podrán hacer todo el trabajo y planificación necesarios.   להמִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַֽעֲשׂוֹת֘ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ | וְחשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֽשְׁבֵ֖י מַֽחֲשָׁבֹֽת:

Exodus Capítulo 36

1”Betzalel, de este modo, hará todo lo que Dios ordenó, junto con Oholiav y cualquier otro individuo habilidoso, a quien Dios haya concedido la sabiduría y el entendimiento para saber cómo hacer todo el trabajo necesario para la tarea sagrada”.   אוְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָֽהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל | אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַֽעֲשׂ֔ת אֶת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָֽה:
2Moshé convocó a Betzalel, Oholiav y todos los otros individuos habilidosos a los que Dios había concedido un talento natural, todos los que se ofrecieron a dedicarse a completar la tarea.   בוַיִּקְרָ֣א משֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֘ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽהּ:
3En presencia de Moshé, tomaron toda la donación que los israelitas habían traído para completar la obra para la tarea sagrada. Entretanto, [los israelitas] traían más presentes cada mañana.   גוַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י משֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַֽעֲשׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵ֠ם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר:
4Todos los artesanos ocupados en la obra sagrada [dejaron] el trabajo que estaban haciendo, y vinieron [a Moshé].   דוַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָֽעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים:
5Le dijeron a Moshé: “El pueblo está trayendo mucho más de lo necesario para la obra que Dios ordenó hacer”.   הוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־משֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽהּ:
מדי העבדה: יותר מכדי צורך העבודה:
6Moshé dio órdenes para hacer un anuncio en el campamento: “Que ningún hombre o mujer traiga ningún material más para la ofrenda sagrada”. El pueblo dejó de traer,   ווַיְצַ֣ו משֶׁ֗ה וַיַּֽעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּמַּֽחֲנֶה֘ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַֽעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵֽהָבִֽיא:
ויכלא: לשון מניעה:
7pero los materiales eran más que suficientes para toda la obra que tenía que hacerse.   זוְהַמְּלָאכָ֗ה הָֽיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַֽעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר:
והמלאכה היתה דים לכל המלאכה: ומלאכת ההבאה היתה דים של עושי המשכן. לכל המלאכה של משכן לעשות אותה ולהותיר:
והותר: כמו (שמות ח יא) והכבד את לבו, (מלכים ב' ג כד) והכות את מואב:                
8Todos los artesanos más talentosos trabajaron en el tabernáculo mismo, que consistía en diez tapices hechos de lino entrelazado, junto con lana celeste, roja oscura y carmesí, decorados con brocado con querubines.   חוַיַּֽעֲשׂ֨וּ כָל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם:
9Todos los tapices eran del mismo tamaño, de 28 codos de largo y 4 codos de ancho.   טאֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
10Los [primeros] cinco tapices se cosieron juntos, como lo fueron los otros cinco.   יוַיְחַבֵּר֙ אֶת־חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת:
11Se hicieron presillas de lana celeste sobre el tapiz más interno del segundo grupo [de cinco].   יאוַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
12Había 50 presillas sobre el primer tapiz, y 50 sobre su homólogo en el segundo grupo, con todas las presillas [de un lado] paralelas a las [del otro lado].   יבחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עָשָׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָֽאֶחָת֒ וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת:
13Se hicieron cincuenta sujetadores de oro para adherir [los conjuntos de] tapices juntos para hacer del tabernáculo una sola unidad.   יגוַיַּ֕עַשׂ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וַיְחַבֵּ֨ר אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אַחַ֤ת אֶל־אַחַת֙ בַּקְּרָסִ֔ים וַיְהִ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד:
14Hicieron mantos de lana de cabras para la sobre-tienda que cubría el tabernáculo. Había 11 mantos así,   ידוַיַּ֨עַשׂ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתָֽם:
15y todos los 11 eran del mismo tamaño, de 30 codos de largo y 4 codos de ancho.   טואֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְאַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת רֹ֖חַב הַיְרִיעָ֣ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת:
16Se cosieron juntos cinco mantos para formar un grupo, y seis para formar el [segundo] grupo.   טזוַיְחַבֵּ֛ר אֶת־חֲמֵ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָֽד:
17Se hicieron cincuenta presillas sobre el manto más interno del [primer] grupo, y [otras] cincuenta sobre el manto más interno del segundo grupo.   יזוַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּֽיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַֽחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
18Hicieron 50 sujetadores de cobre para unir la sobre-tienda y hacer de ella una sola unidad.   יחוַיַּ֛עַשׂ קַרְסֵ֥י נְח֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים לְחַבֵּ֥ר אֶת־הָאֹ֖הֶל לִֽהְיֹ֥ת אֶחָֽד:
19Hicieron para el tabernáculo un techo de pieles de carneros enrojecidas, y [otro] techo encima de él de cueros teñidos de azul.   יטוַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה:
20Hicieron las vigas verticales para el tabernáculo de madera de acacia.   כוַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹֽמְדִֽים:
21Cada viga era de 10 codos de largo y 1 codo y medio de ancho,   כאעֶ֥שֶׂר אַמֹּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַֽחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
22con dos estaquillas cuadradas que hacían juego [en la parte inferior]. Todas las vigas del tabernáculo se hicieron de esta manera.   כבשְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
23Hicieron 20 vigas para la pared meridional del tabernáculo,   כגוַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה:
24junto con 40 bases de plata para que fueran debajo de las 20 vigas. Había dos bases bajo cada viga, una base que iba bajo cada una de las dos estaquillas cuadradas [en la parte inferior] de cada viga.   כדוְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָֽאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו:
25Sobre la segunda pared del tabernáculo al norte, [también] hicieron 20 vigas,   כהוּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עָשָׂ֖ה עֶשְׂרִ֥ים קְרָשִֽׁים:
26junto con 40 bases de plata, dos bases bajo cada una de las dos estaquillas de una viga.   כווְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
27Para la pared occidental del tabernáculo hicieron 6 vigas,   כזוּלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה עָשָׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים:
28junto con dos vigas finales para las esquinas del tabernáculo.   כחוּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ עָשָׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם:
29En la parte inferior, todas las [vigas] fueron unidas exactamente una junto a la otra, y en la parte superior, se unió cada par con un anillo [cuadrado]. Esto fue [también] así de las dos [vigas] en las dos esquinas.   כטוְהָי֣וּ תֽוֹאֲמִם֘ מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִֽהְי֤וּ תַמִּים֙ אֶל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָֽאֶחָ֑ת כֵּ֚ן עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֖י הַמִּקְצֹעֹֽת:
30De este modo, [en el lado occidental] había un total de 8 vigas, junto con 16 bases, dos bases para cada viga.   לוְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֤י אֲדָנִים֙ שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
31Hicieron 5 travesaños de madera de acacia para la primera pared del tabernáculo [al sur],   לאוַיַּ֥עַשׂ בְּרִיחֵ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָֽאֶחָֽת:
32[un segundo conjunto de] 5 travesaños para la segunda pared del tabernáculo [al norte] y 5 travesaños similares para la pared occidental del tabernáculo.   לבוַֽחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַֽחֲמִשָּׁ֤ה בְרִיחִם֙ לְקַרְשֵׁ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה:
33Se hizo que el travesaño del medio pasara por el centro de las vigas de un extremo al otro.   לגוַיַּ֖עַשׂ אֶת־הַבְּרִ֣יחַ הַתִּיכֹ֑ן לִבְרֹ֨חַ֙ בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֔ים מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה:
34Cubrieron las vigas con una capa de oro. También hicieron de oro los anillos que sostendrían los travesaños, y cubrieron los travesaños mismos con una capa de oro.   לדוְאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב:
35Hicieron la separación de tela con lana celeste, roja oscura y carmesí y lino entrelazado, decorada con brocado con querubines.   להוַיַּ֨עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֛ב עָשָׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים:
36Hicieron cuatro postes de acacia para sostenerla, cubriendo [los postes] con una capa de oro con ganchos de oro [adheridos]. También fundieron cuatro bases de plata [para estos postes].   לווַיַּ֣עַשׂ לָ֗הּ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַפֵּ֣ם זָהָ֔ב וָֽוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וַיִּצֹ֣ק לָהֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף:
37Hicieron una cortina bordada para la entrada de la tienda con lana celeste, roja oscura y carmesí, y lino entrelazado.   לזוַיַּ֤עַשׂ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם:
38Había cinco postes para sostenerla, junto con ganchos, topes y bandas de oro. Había asimismo cinco bases de cobre para [estos postes].   לחוְאֶת־עַמּוּדָ֤יו חֲמִשָּׁה֙ וְאֶת־וָ֣וֵיהֶ֔ם וְצִפָּ֧ה רָֽאשֵׁיהֶ֛ם וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְאַדְנֵיהֶ֥ם חֲמִשָּׁ֖ה נְחֽשֶׁת:

Exodus Capítulo 37

1Betzalel hizo el arca de madera de acacia, de 2 codos y medio de largo, 1 codo y medio de ancho, y 1 codo y medio de alto.   אוַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־הָֽאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
ויעש בצלאל: לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו:                
2La cubrió con una capa de oro puro en el interior, e hizo un borde de oro para ella en todo su alrededor.   בוַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
3Moldeó cuatro anillos de oro para sus cuatro esquinas, dos anillos para un lado y dos para el otro.   גוַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּֽעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית:
4Hizo varas de transporte de madera de acacia y las cubrió con una capa de oro.   דוַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב:
5Luego puso las varas de transporte en los anillos a los lados del arca, para que el arca pudiera transportarse con ellas.   הוַיָּבֵ֤א אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָֽאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת־הָֽאָרֹֽן:
6Hizo una cubierta de oro puro, de 2 codos y medio de largo y 1 codo y medio de ancho.   ווַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ:
7Hizo dos querubines de oro, batiéndolos de los dos extremos de la cubierta.   זוַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת:
8Los querubines fueron hechos a ambos extremos de la misma pieza de metal que la cubierta misma, un querubín en un extremo y uno en el otro.   חכְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרֽוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו (כתיב קצוותיו) :
9Los querubines tenían sus alas desplegadas hacia arriba como para proteger la cubierta del arca con sus alas. Se enfrentaban el uno al otro, con sus rostros [un tanto inclinados hacia abajo] hacia la cubierta.   טוַיִּֽהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּֽרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:
10Hizo la mesa de madera de acacia, de 2 codos de largo, 1 codo de ancho, y 1 codo y medio de alto.   יוַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
11La cubrió con una capa de oro puro, y le hizo un borde de oro en todo su alrededor.   יאוַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
12Hizo un marco para ella, de un palmo menor de ancho, y puso [el] borde de oro sobre el marco.   יבוַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵֽר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
13Moldeó cuatro anillos de oro para [la mesa], poniendo los anillos sobre las esquinas de sus cuatro patas.   יגוַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו:
14Los anillos estaban adyacentes al marco, y tenían el fin de sostener las varas empleadas para transportar la mesa.   ידלְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּֽתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
15Hizo varas de acacia para transportar la mesa, y las cubrió con una capa de oro.   טווַיַּ֤עַשׂ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
16Hizo los utensilios para ir sobre la mesa, moldes de pan y boles de incienso, así como medios tubos y marcos laterales para que sirvieran como separadores [para el pan], todos de oro puro.   טזוַיַּ֜עַשׂ אֶת־הַכֵּלִ֣ים | אֲשֶׁ֣ר עַל־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־קְעָֽרֹתָ֤יו וְאֶת־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶ֨ת־הַקְּשָׂו‍ֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר:

Tercera sección

Exodus Capítulo 37

17Hizo la menorá de oro puro, batiendo la menorá junto con su base, pie y copas decorativas, esferas y flores, de una sola pieza de metal.   יזוַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ:
18Seis brazos se extendían de los lados de la menorá, tres en uno y tres en el otro.   יחוְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלשָׁ֣ה | קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי:
19Había tres copas en relieve, una esfera y una flor sobre cada brazo. Esto era así de todos los seis brazos que se extendían de la menorá.   יטשְׁלשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָֽאֶחָד֘ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
20[La vara] de la menorá tenía cuatro copas en relieve, junto con sus propias esferas y flores.   כוּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ:
21Había una esfera en la base de cada uno de los tres pares de brazos que se extendían de [el pie]. Esto era así para todos los seis brazos [de la menorá].   כאוְכַפְתֹּ֡ר תַּ֩חַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה:
22Las esferas y los brazos estaban todos hechos del mismo [lingote] que la [menorá misma]. Estaba todo batido de una sola pieza de oro puro.   כבכַּפְתֹּֽרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
23De este modo, hizo la menorá con siete lámparas. [También hizo] sus pinzas para las mechas y palas para las cenizas de oro puro.   כגוַיַּ֥עַשׂ אֶת־נֵֽרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
24La [menorá] y todas sus partes estaban hechas de un talento de oro.   כדכִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כָּל־כֵּלֶֽיהָ:
25Hizo el altar para el incienso de madera de acacia, de un codo cuadrado, e, incluyendo sus cuernos, de dos codos de alto.   כהוַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אָרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רָחְבּ֜וֹ רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֨יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו:
26Cubrió su parte superior, sus paredes en todo su alrededor y sus cuernos, con una capa de oro puro, y le hizo un borde de oro en todo su alrededor.   כווַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִֽירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
27Hizo dos anillos [para el altar] debajo de su borde a sus dos lados opuestos, como para sostener las varas con que se transportaba [el altar].   כזוּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ל֣וֹ | מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם:
28Hizo las varas de transporte de madera de acacia, y las cubrió con una capa de oro.   כחוַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב:
29Empleando las técnicas de un perfumista, hizo el aceite de unción sagrado y el incienso perfumado puro.   כטוַיַּ֜עַשׂ אֶת־שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ:

Cuarta sección

Exodus Capítulo 38

1Hizo el altar para los sacrificios de madera de acacia, de cinco codos cuadrados y tres codos de alto.   אוַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָֽעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָמֵֽשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁל֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹֽמָתֽוֹ:
2Hizo las protuberancias en todas las cuatro esquinas como parte integral de la estructura [del altar], y luego cubrió [toda la estructura] con una capa de cobre.   בוַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֽשֶׁת:
3Hizo todos los utensilios del altar, ollas, palas, cuencos para los sacrificios, atizadores para la carne y cazuelas para el fuego. Todos fueron hechos de cobre.   גוַיַּ֜עַשׂ אֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֽשֶׁת:
4Hizo una pantalla de malla de cobre, y la puso debajo del borde decorativo [del altar], extendiéndose hacia abajo hasta el centro del altar.   דוַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְח֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ:
5Moldeó cuatro anillos sobre la pantalla de cobre para que sostuvieran las varas de transporte.   הוַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֹ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּח֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים:
6Hizo varas de transporte de acacia y las cubrió con una capa de cobre.   ווַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֽשֶׁת:
7Puso las varas de transporte en los anillos sobre las esquinas del altar, para que pudiera transportarse. Construyó [el altar] como una estructura hueca hecha de tablas.   זוַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ:
נבוב לחת: נבוב הוא חלול, וכן (ירמיה נב, כא) ועביו ארבע אצבעות נבוב:
נבוב לחת: הלוחות של עצי שטים לכל רוח והחלל באמצע:
8Hizo el lavatorio de cobre y su base de cobre de los espejos de las mujeres dedicadas que se congregaron a la entrada de la Tienda de Comunión.   חוַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְח֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְח֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
במראת הצובאת: בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן, מפני שעשויים ליצר הרע, אמר לו הקב"ה קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים, לומר אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם, ומתעברות ויולדות שם, שנאמר (שיר השירים ח ה) תחת התפוח עוררתיך, וזהו שנאמר במראות הצובאות. ונעשה הכיור מהם, שהוא לשום שלום בין איש לאשתו, להשקות ממים שבתוכו את שקנא לה בעלה ונסתרה, ותדע לך, שהן מראות ממש, שהרי נאמר (שמות לח כט ל), ונחשת התנופה שבעים ככר וגו', ויעש בה וגו', וכיור וכנו לא הוזכרו שם, למדת שלא היה נחשת של כיור מנחשת התנופה, כך דורש רבי תנחומא, וכן תרגם אונקלוס במחזית נשיא, והוא תרגום של מראות מירידויר"ש בלעז [מראות]. וכן מצינו בישעיה (ישעיה ג כג) והגליונים, מתרגמינן ומחזיתא:
אשר צבאו: להביא נדבתן:     
9Hizo el recinto [para el tabernáculo]. En el lado sur, las colgaduras de lino entrelazado eran de 100 codos de largo,   טוַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶֽחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת | נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּֽאַמָּֽה:
10sostenidas por 20 postes, con 20 bases de cobre, y ganchos para los postes y bandas de plata.   יעַמּֽוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְח֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
11En el lado norte, también era de 100 codos de largo, sostenida por 20 postes, con 20 bases de cobre, y ganchos para los postes y bandas de plata.   יאוְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּֽוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְח֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
12En el lado occidental, las cortinas eran de 50 codos, sostenidas por 10 postes, con 10 bases, y ganchos para las varas y bandas de plata.   יבוְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּֽוּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֽׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
13El lado oriental era [también] de 50 codos [de ancho].   יגוְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה:
14Las colgaduras en un lado, [del recinto] eran de 15 codos de largo, sostenidas por tres postes con tres bases.   ידקְלָעִ֛ים חֲמֵֽשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּֽוּדֵיהֶ֣ם שְׁלשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלשָֽׁה:
15Lo mismo era así del otro lado de la entrada del recinto, de modo que las colgaduras eran [también] de 15 codos [de ancho], sostenidas por tres postes con tres bases.   טווְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם שְׁלשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלשָֽׁה:
16Todas las colgaduras del recinto estaban hechas de lino entrelazado.   טזכָּל־קַלְעֵ֧י הֶֽחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
17Las bases para los postes estaban hechas de cobre, en tanto que los ganchos de los postes y bandas estaban hechos de plata. Todos los postes del recinto [también] tenían topes de plata, y los [postes mismos] estaban anillados con plata.   יזוְהָֽאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֘ נְח֒שֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַֽחֲשֽׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָֽאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶֽחָצֵֽר:
18La cortina para la entrada del recinto estaba bordada en lana celeste, roja oscura y carmesí, junto con lino entrelazado. Era de 20 codos de largo y 5 codos de ancho (o alto), al igual que las [otras] colgaduras del recinto.   יחוּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶֽחָצֵר֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֨חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶֽחָצֵֽר:
לעמת קלעי החצר: כמדת קלעי החצר:
19Era sostenida con cuatro postes, que tenían cuatro bases de cobre, y ganchos, topes y bandas de plata.   יטוְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְח֑שֶׁת וָֽוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָֽאשֵׁיהֶ֛ם וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
20Todas las estacas utilizadas para el tabernáculo mismo y el recinto circundante estaban hechas de cobre.   כוְכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶֽחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֽשֶׁת:
21Éstas son las cuentas del tabernáculo (el Tabernáculo del Testimonio), que fueron calculadas por orden de Moshé por los levitas bajo Itamar, hijo de Aarón el sacerdote.   כאאֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י משֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַֽלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:
אלה פקודי: בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחשת, ונמנו כל כליו לכל עבודתו:
המשכן משכן: שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל:
משכן העדת: עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם:
עבדת הלוים: פקודי המשכן וכליו היא עבודה המסורה ללוים במדבר, לשאת ולהוריד להקים איש איש למשאו המופקד עליו, כמו שאמרו בפרשת נשא (במדבר ד):
ביד איתמר: הוא היה פקיד עליהם למסור לכל בית אב עבודה שעליו:
22Betzalel hijo de Urí hijo de Jur, de la tribu de Iehudá, [utilizó estos materiales] para hacer todo lo que Dios le había ordenado a Moshé.   כבוּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה: אשר צוה משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן, אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו. אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר לו משה בצל אל היית, כי בוודאי כך צוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים:
23Con él estaba Oholiav hijo de Ajisamaj, de la tribu de Dan, el cual era un carpintero habilidoso, y [era asimismo experto en] decorar con brocado y bordar con lana celeste, roja oscura y carmesí, y lino fino.   כגוְאִתּ֗וֹ אָֽהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֨לֶת֙ וּבָ֣אַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ:
24Todo el oro se utilizó en la obra para completar la tarea sagrada. La cantidad de oro donada como ofrenda agitada era de 29 talentos y 730 shékels según el criterio del santuario.   כדכָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י | זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
ככר: ששים מנה, ומנה של קדש כפול היה, הרי הככר מאה ועשרים מנה, והמנה עשרים וחמשה סלעים, הרי ככר של קדש שלושת אלפים שקלים, לפיכך מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין במנינם משלושת אלפים שאין מגיעין לככר:
25El dinero del censo en plata [recaudado de] la comunidad llegó a 100 talentos y 1 775 shékels según el criterio del santuario.   כהוְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַֽחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
26Esto consistía en un beka, que era medio shékel según los criterios del santuario, por cada uno de los 603 550 hombres mayores de 20 años de edad incluidos en el censo.   כובֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַֽחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָֽעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵֽׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁל֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַֽחֲמִשִּֽׁים:
בקע: הוא שם משקל של מחצית השקל:
לשש מאות אלף וגו': כך היו ישראל, וכך עלה מניינם אחר שהוקם המשכן בספר במדבר. ואף עתה בנדבת המשכן כך היו. ומנין חצאי השקלים של שש מאות אלף עולה מאת ככר, כל אחד של שלשת אלפים שקלים, כיצד, שש מאות אלף חצאין הרי הן שלש מאות אלף שלמים, הרי מאת ככר, והשלשת אלפים וחמש מאות וחמשים חצאין עולין אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים:
27Los 100 talentos fueron utilizados para fundir las bases para el santuario y el separador de tela. Había un total de 100 bases hechas de los 100 talentos, un talento por cada base.   כזוַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן:
לצקת: כתרגומו לאתכא:
את אדני הקדש: של קרשי המשכן, שהם ארבעים ושמנה קרשים ולהם תשעים וששה אדנים, ואדני פרכת ארבעה, הרי מאה, וכל שאר האדנים נחשת כתיב בהם:
28De los 1 775 shékels restantes, se hicieron los ganchos, topes y aros incrustados para las columnas.   כחוְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַֽחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָֽעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָֽאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם:
וצפה ראשיהם: של עמודים מהן, שבכולן כתיב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף:
29El cobre donado como ofrenda agitada llegó a 70 talentos y 2 400 shékels.   כטוּנְח֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל:
30Se utilizó para hacer las bases para la entrada de la Tienda de Comunión, el altar de cobre junto con su pantalla de cobre y todos los utensilios del altar,   לוַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּח֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּח֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ:
31las bases para el recinto circundante, las bases para la entrada del recinto, las estacas para el tabernáculo y las estacas para el recinto circundante.   לאוְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר סָבִֽיב:

Exodus Capítulo 39

1De la lana celeste, roja oscura y carmesí hicieron las telas de embalaje para uso sagrado. [También] hicieron las vestiduras sagradas para Aarón, como Dios le había ordenado a Moshé.   אוּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵֽי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַיַּֽעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַֽהֲרֹ֔ן כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ומן התכלת והארגמן וגו': שש לא נאמר כאן, ומכאן אני אומר, שאין בגדי שרד הללו בגדי כהונה, שבבגדי כהונה היה שש, אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי הקדש בשעת סלוק מסעות, שלא היה בהם שש:

Quinta sección

Exodus Capítulo 39

2Hizo el efod de [hilo de] oro, lana celeste, roja oscura y carmesí, y lino entrelazado.   בוַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָֽאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
3Batieron chapas delgadas de oro, y las cortaron en hilos, que fueron [luego] incluidos en la lana celeste, roja oscura y carmesí, y el lino fino. [El efod se hizo] como un brocado con diseños.   גוַיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֘ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַֽעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֨לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַֽעֲשֵׂ֖ה חשֵֽׁב:
וירקעו: כמו (תהלים קלו ו) לרוקע הארץ, כתרגומו ורדידו טסין היו מרדדין מן הזהב, אישטינדר"א בלעז [למתוח] טסין דקין. כאן הוא מלמדך, היאך היו טווין את הזהב עם החוטין מרדדין הטסין דקין וקוצצין מהן פתילים לאורך הטס, לעשות אותן פתילים מעורבין עם כל מין ומין בחשן ואפוד שנאמר בהן זהב, חוט אחד של זהב עם ששה חוטין של תכלת, וכן עם כל מין ומין שכל המינים חוטן כפול ששה, והזהב חוט שביעי עם כל אחד ואחד:           
4Hicieron piezas para los hombros para él, cosidas a sus dos puntas.   דכְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹֽבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו (כתיב קצוותיו) חֻבָּֽר:
5El cinto adherido del efod, [tejido] junto con él, se hizo de la misma manera, [también] de [hilo de] oro, lana celeste, roja oscura y carmesí, y lino entrelazado. [Se hizo así] como Dios le había ordenado a Moshé.   הוְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֘ כְּמַֽעֲשֵׂ֒הוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
6Prepararon las piedras de sardónice para que fueran puestas en los engarces. Las [piedras] fueron grabadas como sobre un anillo de sello con los nombres de los hijos de Israel.   ווַֽיַּֽעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
7Las puso sobre las piezas de los hombros del efod como piedras de recuerdo para los hijos de Israel. [Se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   זוַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
8Hizo el peto de obra brocada, tal como el efod. [Fue también] hecho de [hilo de] oro, lana celeste, roja oscura y carmesí, y lino entrelazado.   חוַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַח֛שֶׁן מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב כְּמַֽעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
9Se hizo que el peto fuera un cuadrado al doblarse. Era de un palmo de largo y, al doblarse, de un palmo de ancho.   טרָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַח֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל:
10[El peto] fue engarzado con cuatro hileras de piedras preciosas: La primera hilera: carniola, esmeralda, topacio.   יוַיְמַ֨לְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָֽאֶחָֽד:
11La segunda hilera: carbúnculo, zafiro, berilo.   יאוְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָֽהֲלֹֽם:
12La tercera hilera: jacinto, ágata, amatista.   יבוְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה:
13La cuarta hilera: crisólito, ónice, jaspe.   יגוְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָֽשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצֹ֥ת זָהָ֖ב בְּמִלֻּֽאֹתָֽם:
14Las piedras contenían los nombres de los hijos de Israel. Había doce nombres, grabados como sobre un anillo de sello, uno por cada una de las doce tribus.   ידוְ֠הָֽאֲבָנִ֠ים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט:
15Cables de oro puro que hacían juego, trenzados como cuerdas, fueron adheridos al peto.   טווַיַּֽעֲשׂ֧וּ עַל־הַח֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַֽעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר:
16Hicieron dos engarces de oro y dos anillos de oro, y pusieron los dos anillos sobre las dos puntas [superiores] del peto.   טזוַיַּֽעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֽשֶׁן:
17Las dos trenzas de oro fueron luego adheridas a los dos anillos sobre las puntas del peto.   יזוַיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָֽעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֽשֶׁן:
18Las dos trenzas sobre las dos puntas fueron adheridas a los dos engarces, y fueron de este modo adheridas a las piezas para los hombros del efod en el frente.   יחוְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָֽאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו:
19Hicieron dos anillos de oro y los pusieron sobre las dos puntas [inferiores] del peto, sobre el borde hacia el interior del efod.   יטוַיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַח֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָֽאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה:
20Hicieron dos anillos de oro, y los pusieron sobre las partes inferiores de las dos piezas para los hombros del efod hacia el frente, cerca de donde se las adhirió, arriba del cinto del efod.   כוַיַּֽעֲשׂוּ֘ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָֽאֵפֹ֤ד מִלְּמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מַחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָֽאֵפֹֽד:
21Ataron el peto por sus anillos a los anillos del efod con un cordoncillo de lana celeste, para que el peto permaneciera arriba del cinto del efod. De este modo, el peto no sería desplazado del efod. [Todo esto se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כאוַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַח֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָֽאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָֽאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַח֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָֽאֵפֹ֑ד כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:

Sexta sección

Exodus Capítulo 39

22Hizo el manto para el efod, tejiéndolo completamente de lana celeste.   כבוַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָֽאֵפֹ֖ד מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת:
23La abertura del manto estaba en el medio, como la abertura de una cota de malla, con un borde en todo su alrededor para que no quedara abierto.   כגוּפִֽי־הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ:
24Sobre la falda del manto, hicieron granadas de lana azul, roja oscura y carmesí entrelazadas.   כדוַיַּֽעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר:
25Hicieron campanas de oro puro, y pusieron las campanas entre las granadas. [Las campanas] estaban de este modo totalmente alrededor sobre la parte inferior del manto entre las granadas.   כהוַיַּֽעֲשׂ֥וּ פַֽעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָֽרִמֹּנִ֗ים עַל־שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָֽרִמֹּנִֽים:
26Había una campana y una granada, una campana y una granada, alrededor de toda la parte inferior del manto. [Se hizo así] para el servicio divino, como Dios le había ordenado a Moshé.   כופַּֽעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּֽעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
27Hicieron las túnicas para Aarón y sus hijos tejiéndolas de lino fino.   כזוַיַּֽעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו:
28[Hicieron] el turbante de lino, los sombreros de lino fino y los pantalones de lino, [todo de] lino entrelazado.   כחוְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּֽאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
ואת פארי המגבעות: תפארת המגבעות, המגבעות המפוארות:
29[Hicieron] el cinto, bordado de lino entrelazado, y lana celeste, roja oscura y carmesí. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כטוְאֶת־הָֽאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַֽעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
30Hicieron la chapa de la cabeza como una diadema sagrada, de oro puro. Escritas sobre ella, de la misma manera que el grabado de un anillo de sello, estaban [las palabras]: “Santo para Dios”.   לוַיַּֽעֲשׂ֛וּ אֶת־צִ֥יץ נֶֽזֶר־הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה:
31Pusieron un cordoncillo de lana celeste sobre [la chapa de la cabeza], para que pudiera ponerse sobre el turbante. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   לאוַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
לתת על המצנפת מלמעלה: ועל ידי הפתילים היה מושיבו על המצנפת כמין כתר, ואי אפשר לומר הציץ על מצנפת שהרי בשחיטת קדשים שנינו (זבחים יט א) שערו היה נראה בין ציץ למצנפת, ששם מניח תפילין, והציץ היה נתון על המצח, הרי המצנפת למעלה והציץ למטה, ומהו על המצנפת מלמעלה, ועוד הקשיתי בה כאן הוא אומר ויתנו עליו פתיל תכלת, ובענין הצוואה הוא אומר (שמות כח לז) ושמת אותו על פתיל תכלת. ואומר אני פתיל תכלת זה חוטין הן לקשרו בהן במצנפת, לפי שהציץ אינו אלא מאוזן לאוזן, ובמה יקשרנו במצחו, והיו קבועין בו חוטי תכלת לשני ראשיו ובאמצעיתו, שבהן קושרו ותולהו במצנפת כשהוא בראשו, ושני חוטין היו בכל קצה וקצה אחד ממעל ואחד מתחת לצד מצחו, וכן באמצעו, שכך הוא נוח לקשור, ואין דרך קשירה בפחות משני חוטין, לכך נאמר (שמות כח לז) על פתיל תכלת, ועליו פתיל תכלת, וקשר ראשיהם השנים כלם יחד מאחוריו למול ערפו, ומושיבו על המצנפת. ואל תתמה שלא נאמר פתילי תכלת, הואיל ומרובין הן, שהרי מצינו בחשן ואפוד וירכסו את החושן וגו' בפתיל תכלת. ועל כרחך פחות משנים לא היו, שהרי בשתי קצות החשן היו שתי טבעות החשן, ובשתי כתפות האפוד היו שתי טבעות האפוד שכנגדן, ולפי דרך קשירה ארבע חוטין היו, ומכל מקום פחות משנים אי אפשר:
32Toda la obra del Tabernáculo de la Tienda de Comunión fue de este modo completada. Los israelitas hicieron exactamente como Dios le había ordenado a Moshé.   לבוַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיַּֽעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־משֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ:
ויעשו בני ישראל: את המלאכה ככל אשר צוה ה' וגו':
33Le trajeron el tabernáculo a Moshé. [Estaba] la Tienda de Comunión junto con sus accesorios, sus sujetadores, vigas, travesaños, columnas y bases;   לגוַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖יו (כתיב בריחו) וְעַמֻּדָ֥יו וַֽאֲדָנָֽיו:
ויביאו את המשכן וגו': שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו. מדרש רבי תנחומא:     
34el techo de cueros de carneros enrojecidos, el techo de cueros teñidos de azul, el separador de tela;   לדוְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַֽמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ:
35el Arca del Testimonio y sus varas de transporte, la cubierta del arca,   להאֶת־אֲר֥וֹן הָֽעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת:
36la mesa y sus accesorios, el pan de la proposición,   לואֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
37la menorá [de oro] puro junto con sus lámparas prescritas, todos sus utensilios y el aceite de iluminación;   לזאֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵֽרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר:
38el altar de oro, el aceite de unción, el incienso perfumado, la cortina de la Tienda de Comunión;   לחוְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל:
39el altar de cobre junto con sus varas de transporte y todos sus accesorios; el lavatorio y su base;   לטאֵ֣ת | מִזְבַּ֣ח הַנְּח֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּח֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
40las colgaduras para el recinto, sus postes y bases, la cortina para la entrada del recinto, sus cuerdas de amarre y estacas, todos los accesorios utilizados en el servicio del Tabernáculo de la Tienda de Comunión,   מאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵֽיתָרָ֖יו וִיתֵֽדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
41las telas de embalaje para uso sagrado, las vestiduras sagradas para Aarón el sacerdote, y las vestiduras que sus hijos usarían para el servicio.   מאאֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן:
42Los israelitas habían hecho toda la obra exactamente de la manera en que Dios le había ordenado a Moshé.   מבכְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָֽעֲבֹדָֽה:
43Cuando Moshé vio que se había hecho toda la obra exactamente como Dios había ordenado, bendijo [a todos los trabajadores].   מגוַיַּ֨רְא משֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם משֶֽׁה:
ויברך אותם משה: אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה:

Septima sección

Exodus Capítulo 40

1Dios le habló a Moshé, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2En el primer día del primer mes, erigirás el Tabernáculo de la Tienda de Comunión.   בבְּיֽוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
3Pon el Arca del Testimonio allí, y protege el arca con el separador de tela.   גוְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָֽעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָֽאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת:
וסכת על הארן: לשון הגנה, שהרי מחיצה היתה:
4Trae la mesa y establécela, y trae la menorá y enciende sus lámparas.   דוְהֵֽבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָֽרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵֽבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַֽעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵֽרֹתֶֽיהָ:
וערכת את ערכו: שתי מערכות של לחם הפנים:      
5Pon el altar para el incienso de oro [directamente] delante del Arca del Testimonio, y luego establece la cortina en la entrada del tabernáculo.   הוְנָֽתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָֽעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן:
6Pon el altar para los sacrificios delante de la entrada del Tabernáculo de la Tienda de Comunión.   ווְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד:
7[Luego] pon el lavatorio entre la Tienda de Comunión y el altar, y llénalo de agua.   זוְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָֽתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם:
8Monta el recinto en todo su alrededor, y pon la cortina a de la entrada del recinto.   חוְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶֽחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶֽחָצֵֽר:
9Toma el aceite de unción, y unge el tabernáculo y todo lo que haya en él. De este modo lo santificarás a él y a todos sus accesorios haciéndolo santo.   טוְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ:
10Unge el altar para los sacrificios y todos sus accesorios. Santificarás así el altar, y será santo de santos.   יוּמָֽשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָֽעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים:
11Unge el lavatorio y su cuenco, y hazlos santos.   יאוּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ:
12Trae a Aarón y a sus hijos a la entrada de la Tienda de Comunión, y haz que se sumerjan en una mikvá.   יבוְהִקְרַבְתָּ֤ אֶת־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָֽחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם:
13Entonces haz que Aarón se ponga las vestiduras sagradas, y úngelo, santificándolo de este modo como sacerdote para Mí.   יגוְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶת־אַֽהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי:
14Acerca a los hijos de Aarón y pon las túnicas sobre ellos.   ידוְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת:
15Luego úngelos, tal como ungiste al padre de ellos, de modo que sean sacerdotes para Mí. Se hará de modo que su ungimiento los haga un sacerdocio [hereditario] eterno por todas las generaciones.   טווּמָֽשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּֽאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֨חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִֽהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָֽיְתָ֠ה לִֽהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם:
16Moshé procedió a hacer exactamente como Dios le había ordenado.   טזוַיַּ֖עַשׂ משֶׁ֑ה כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה:
17En el primer mes del segundo año [del Éxodo], en el primer día del mes, se erigió el tabernáculo.   יזוַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָֽרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן:
18Moshé erigió el tabernáculo. [Hizo esto] montando las bases, poniendo las vigas [en ellas] y [sujetándolas] con los travesaños. [Luego] erigió las columnas.   יחוַיָּ֨קֶם משֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו:
19Extendió la tienda por encima del tabernáculo, y puso el techo de la tienda por encima de él. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   יטוַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֨הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויפרש את האהל: הן יריעות העזים:
20Tomó las [Tablas del] Testimonio y las puso en el arca. Luego puso las varas de transporte en el arca, y puso la cubierta encima del arca.   כוַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָֽעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָֽאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָֽאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה:
את העדות: הלוחות:
21Trajo el arca al tabernáculo, y montó el separador de tela para que protegiera el Arca del Testimonio. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כאוַיָּבֵ֣א אֶת־הָֽאָרֹן֘ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָֽעֵד֑וּת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
22Puso la mesa en la Tienda de Comunión, fuera de el separador de tela, en el lado septentrional del tabernáculo.   כבוַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת:
על ירך המשכן צפונה: בחצי הצפוני של רוחב הבית:
ירך: כתרגומו צדא, כירך הזה שהוא בצדו של אדם: 
23Luego puso la disposición de pan prescrita sobre ella ante Dios. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כגוַיַּֽעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
24Puso la menorá en la Tienda de Comunión directamente al otro lado de la mesa, en el lado meridional del tabernáculo.   כדוַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה:
25Luego encendió las lámparas ante Dios. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כהוַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֑ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
26Puso el altar de oro en la Tienda de Comunión delante del separador de tela.   כווַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת:
27Luego quemó incienso perfumado sobre él. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כזוַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויקטר עליו קטרת: שחרית וערבית, כמו שנאמר (שמות ל ז) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגו':
28Puso la cortina sobre la entrada del tabernáculo.   כחוַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן:
29[Luego] puso el altar para los sacrificios delante de la entrada del Tabernáculo de la Tienda de Comunión, y sacrificó la ofrenda quemada y la ofrenda de harina sobre él. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   כטוְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויעל עליו וגו': אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאמר (ויקרא ט ז) קרב אל המזבח וגו':
את העלה: עולת התמיד:
ואת המנחה: מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאמר (שמות כט מ) ועשרן סלת בלול בשמן וגו':
30Puso el lavatorio entre la Tienda de Comunión y el altar, y lo llenó con agua para lavarse.   לוַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה:
31Moshé, Aarón y los hijos [de Aarón] se lavaron las manos y los pies de él.   לאוְרָֽחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם:
ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו: יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה, ותרגומו ומקדשין מניה, בו ביום קדש משה עמהם:
32Se lavaban [de esta manera] siempre que venían a la Tienda de Comunión u ofrecían un sacrificio sobre el altar. [Todo se hizo] como Dios le había ordenado a Moshé.   לבבְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ובקרבתם: כמו ובקרבם כשיקרבו:
33Erigió el recinto en torno al tabernáculo y el altar, y puso la cortina sobre la entrada del recinto. Con esto, Moshé completó toda la obra.   לגוַיָּ֣קֶם אֶת־הֶֽחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל משֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה:
34La nube cubrió la Tienda de Comunión, y la gloria de Dios llenó el tabernáculo.   לדוַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:
35Moshé no pudo entrar en la Tienda de Comunión, puesto que la nube había reposado sobre ella, y la gloria de Dios llenaba el tabernáculo.   להוְלֹֽא־יָכֹ֣ל משֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶֽעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:
ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד: וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:
36[Posteriormente,] cuando la nube se elevaba del tabernáculo, [era una señal] para que los israelitas avanzaran, [y esto era así] en todos sus viajes.   לווּבְהֵֽעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם:
37Cuando la nube no se elevaba, no avanzaban, [aguardando] hasta el día que lo hiciera.   לזוְאִם־לֹ֥א יֵֽעָלֶ֖ה הֶֽעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָֽלֹתֽוֹ:
38La nube de Dios permanecía entonces sobre el tabernáculo de día, y fuego había en ella por la noche. Esto era visible a toda la familia de Israel, en todos sus viajes.   לחכִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּֽהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם:
לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם: בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו, וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות: 
:

Sección de Maftir

Exodus Capítulo 12

1Dios les dijo a Moshé y Aarón en Egipto:   אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֣ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן: בשביל שאהרן עשה וטרח במופתים כמשה, חלק לו כבוד זה במצוה ראשונה שכללו עם משה בדבור:
בארץ מצרים: חוץ לכרך, או אינו אלא בתוך הכרך תלמוד לומר (לעיל ט כט) כצאתי את העיר וגו', ומה תפלה קלה לא התפלל בתוך הכרך דבור חמור לא כל שכן, ומפני מה לא נדבר עמו בתוך הכרך, לפי שהיתה מלאה גלולים:
2Este mes será el mes cabeza para ustedes. Será el primer mes del año.   בהַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה:
החדש הזה: הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי:
הזה: נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום, שנאמר (שמות ו כח) ויהי ביום דבר ה', (ויקרא ז לח) ביום צותו, (במדבר טו כג) מן היום אשר צוה ה' והלאה, אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשכה:
3Hablen a toda la comunidad de Israel, diciendo: En el día diez de este mes todo hombre debe tomar un cordero por cada clan familiar, un cordero por cada casa.   גדַּבְּר֗וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּֽעָשׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵֽית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת:
דברו אל כל עדת: וכי אהרן מדבר והלא כבר נאמר (שמות ז ב) אתה תדבר, אלא חולקין כבוד זה לזה ואומרים זה לזה למדני, והדבור יוצא מבין שניהם, כאלו שניהם מדברים:
אל כל עדת ישראל וגו' בעשר לחדש: דברו היום בראש חודש שיקחוהו בעשור לחודש:
הזה: פסח מצרים מקחו בעשור, ולא פסח דורות:
שה לבית אבת: למשפחה אחת, הרי שהיו מרובין יכול שה אחד לכולן, תלמוד לומר שה לבית:
4Si la casa es demasiado pequeña para un cordero, entonces él y un vecino cercano pueden obtener un [cordero juntos], mientras sea para individuos específicamente designados. Se designará individuos para un cordero según cuánto coma cada uno.   דוְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֘ מִֽהְי֣וֹת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶֽׂה:
ואם ימעט הבית מהיות משה: ואם יהיו מועטין מהיות משה אחד שאין יכולין לאכלו ויבא לידי נותר, ולקח הוא ושכנו וגו' זהו משמעו לפי פשוטו. ועוד יש בו מדרש ללמד שאחר שנמנו עליו יכולין להתמעט ולמשוך ידיהם הימנו ולהמנות על שה אחר, אך אם באו למשוך ידיהם ולהתמעט מהיות משה, יתמעטו בעוד השה קיים בהיותו בחיים, ולא משנשחט:
במכסת: חשבון וכן (ויקרא כז כג) מכסת הערכך:
לפי אכלו: הראוי לאכילה פרט לחולה וזקן שאינן יכולין לאכול כזית:
תכסו: תתמנון:
5Deben tener una cría perfecta, un macho de un año. Pueden tomarlo de las ovejas o de las cabras.   השֶׂ֧ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָֽעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ:
תמים: בלא מום:
בן שנה: כל שנתו קרוי בן שנה כלומר שנולד בשנה זו:
מן הכבשים ומן העזים: או מזה או מזה שאף עז קרויה שה, שנאמר (דברים יד ד) ושה עזים:
6Manténganlo en custodia hasta el día catorce de este mes. Entonces toda la comunidad de Israel matará [sus sacrificios] por la tarde.   ווְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָֽׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם:
והיה לכם למשמרת: זה לשון בקור שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה, ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא צוה כן בפסח דורות, היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר (יחזקאל טז ח) ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר (שם ז) ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה, שמלו באותו הלילה, שנאמר (שם ו) מתבוססת בדמיך, בשני דמים, ואומר (זכרי' ט יא). גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו, ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם (פסוק כא) משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה:
ושחטו אתו וגו': וכי כולן שוחטין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:
קהל עדת ישראל: קהל ועדה וישראל. מכאן אמרו, פסחי צבור נשחטין בשלש כתות זו אחר זו, נכנסה כת ראשונה ננעלו דלתות העזרה וכו', כדאיתא בפסחים (דף סד א):
בין הערבים: משש שעות ולמעלה קרוי בין הערבים, שהשמש נוטה לבית מבואו לערוב. ולשון בין הערבים נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה, עריבת היום בתחלת שבע שעות מכי ינטו צללי ערב (ירמיהו ו ד), ועריבת הלילה בתחילת הלילה. ערב לשון נשף וחשך, כמו (ישעיהו כד יא) ערבה כל שמחה:
7Deben tomar la sangre y ponerla sobre las dos jambas y sobre la viga encima de la puerta de las casas en las cuales comerán [el sacrificio].   זוְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹֽאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם:
ולקחו מן הדם: זו קבלת הדם. יכול ביד, תלמוד לומר (פסוק כב) אשר בסף:
המזוזת: הם הזקופות אחת מכאן לפתח ואחת מכאן:
המשקוף: הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו לינט"ר בלעז [משקוף] ולשון שקיפה חבטה, כמו (ויקרא כו לו) קול עלה נדף, טרפא דשקיף, (שמות כא כה) חבורה משקופי:
על הבתים אשר יאכלו אתו בהם: ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר, שאין דרין בתוכו:
8Coman la carne [del sacrificio] durante la noche, asada sobre el fuego. Cómanla con matzá y hierbas amargas.   חוְאָֽכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ:
את הבשר: ולא גידים ועצמות:
על מררים: כל עשב מר נקרא מרור. וציום לאכול מרור זכר לוימררו את חייהם (שמות א יד):
9No lo coman crudo o cocido en agua, sino sólo asado sobre el fuego, incluyendo su cabeza, sus piernas y sus órganos internos.   טאַל־תֹּֽאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ:
אל תאכלו ממנו נא: שאינו צלוי כל צורכו קוראו נא בלשון ערבי:
ובשל מבשל: כל זה באזהרת אל תאכלו:
במים: מנין לשאר משקין, תלמוד לומר ובשל מבושל מכל מקום:
כי אם צלי אש: למעלה גזר עליו במצות עשה וכאן הוסיף עליו לא תעשה אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש:
ראשו על כרעיו: צולהו כולו כאחד עם ראשו ועם כרעיו ועם קרבו, ובני מעיו נותן לתוכו אחר הדחתן. ולשון על כרעיו ועל קרבו כלשון (שמות ו כו) על צבאותם, כמו בצבאותם, כמות שהן, אף זה כמות שהוא, כל בשרו משלם:
10No dejen nada de ello hasta la mañana. Cualquier cosa que quede hasta la mañana debe quemarse en el fuego.   יוְלֹֽא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ:
והנתר ממנו עד בקר: מה תלמוד לומר עד בקר פעם שניה, ליתן בקר על בקר, שהבקר משמעו משעת הנץ החמה, ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות השחר, זהו לפי משמעו. ועוד מדרש אחר למד שאינו נשרף ביום טוב אלא ממחרת. וכך תדרשנו והנותר ממנו בבקר ראשון עד בקר שני תעמוד ותשרפנו:
11Deben comerlo con la cintura de ustedes ceñida, los zapatos en los pies y la vara en la mano, y deben comerlo apresuradamente. Es la ofrenda de Pésaj para Dios.   יאוְכָ֘כָה֘ תֹּֽאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה:
מתניכם חגרים: מזומנים לדרך:
בחפזון: לשון בהלה ומהירות, כמו (שמואל א' כג כו) ויהי דוד נחפז ללכת, (מלכים ב' ז טו) אשר השליכו ארם בחפזם:
פסח הוא לה': הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. דבר אחר דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח וגם פשק"א [פסח] לשון פסיעה:
12Pasaré a través de Egipto en esa noche, y mataré a todo primogénito de Egipto, hombre y bestia. Ejecutaré actos de juicio contra todos los dioses de Egipto. Yo [solo] soy Dios.   יבוְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵֽאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
ועברתי: כמלך העובר ממקום למקום, ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין:
כל בכור בארץ מצרים: אף בכורות אחרים והם במצרים, ומנין אף בכורי מצרים שבמקומות אחרים, תלמוד לומר (תהלים קלו י) למכה מצרים בבכוריהם:
מאדם ועד בהמה: מי שהתחיל בעבירה ממנו מתחלת הפורענות:
ובכל אלהי מצרים: של עץ נרקבת, ושל מתכת נמסת ונתכת לארץ:
אעשה שפטים אני ה': אני בעצמי ולא על ידי שליח:
13La sangre será señal para ustedes sobre las casas donde estén. Veré la sangre y los pasaré de largo (pasaj). No habrá ninguna plaga mortal entre ustedes cuando Yo golpee a Egipto.   יגוְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָֽסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֨גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
והיה הדם לכם לאת: לכם לאות ולא לאחרים לאות מכאן שלא נתנו הדם אלא מבפנים:
וראיתי את הדם: הכל גלוי לפניו, אלא אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם:
ופסחתי: וחמלתי, ודומה לו (ישעיהו לא ה) פסוח והמליט. ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה. ופסחתי מדלג היה מבתי ישראל לבתי מצרים, שהיו שרוים זה בתוך זה, וכן (מלכים א' יח כא) פוסחים על שתי הסעיפים, וכן כל הפסחים הולכים כקופצים, וכן (ישעיהו לא ה) פסוח והמליט, מדלגו וממלטו מבין המומתים:
ולא יהיה בכם נגף: אבל הווה הוא במצרים הרי שהיה מצרי בביתו של ישראל, יכול ימלט, תלמוד לומר ולא יהיה בכם נגף, אבל הווה במצרי שבבתיכם, הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי, שומע אני ילקה כמותו, תלמוד לומר ולא יהיה בכם נגף:
14Este día debe ser uno que recuerden. Deben mantenerlo como fiesta para Dios por todas las generaciones. Es una ley para todos los tiempos que deben celebrarlo.   ידוְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ:
לזכרון: לדורות:
וחגתם אתו: יום שהוא לך לזכרון אתה חוגגו. ועדיין לא שמענו אי זהו יום הזכרון, תלמוד לומר (שמות יג ג) זכור את היום הזה אשר יצאתם, למדנו שיום היציאה הוא יום של זכרון. ואיזה יום יצאו, תלמוד לומר (במדבר לג ג) ממחרת הפסח יצאו, הוי אומר יום חמישה עשר בניסן הוא של יום טוב, שהרי ליל חמישה עשר אכלו את הפסח ולבקר יצאו:
לדרתיכם: שומע אני מיעוט דורות שנים, תלמוד לומר חקת עולם תחגוהו:
15Coman matzot durante siete días. Para el primer día, deben tener sus hogares limpios de toda levadura. Quien coma levadura desde el primer día hasta el séptimo día tendrá su alma cortada de Israel.   טושִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּֽתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י | כָּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָֽרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי:
שבעת ימים: שטיינ"א של ימים [קבוצה של שבעה ימים רצופים]:
שבעת ימים מצות תאכלו: ובמקום אחר הוא אומר (דברים טז ח) ששת ימים תאכל מצות, למד על שביעי של פסח שאינו חובה לאכול מצה, ובלבד שלא יאכל חמץ. מנין אף ששה רשות תלמוד לומר ששת ימים. זו מדה בתורה, דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו בלבד יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא, מה שביעי רשות אף ששה רשות, יכול אף לילה הראשון רשות, תלמוד לומר (להלן פסוק יח) בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה:
אך ביום הראשון תשביתו שאר: מערב יום טוב, וקרוי ראשון לפי שהוא לפני השבעה, ומצינו מוקדם קרוי ראשון, כמו (איוב טו ז) הראשון אדם תולד, הלפני אדם נולדת, או אינו אלא ראשון של שבעה, תלמוד לומר (שמות לד כה) לא תשחט על חמץ, לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים:
הנפש ההוא: כשהיא בנפשה ובדעתה, פרט לאנוס:
מישראל: שומע אני תכרת מישראל ותלך לה לעם אחר, תלמוד לומר במקום אחר (ויקרא כב ג) מלפני, בכל מקום שהוא רשותי:
16El primer día será fiesta sagrada, y el séptimo día [también] será fiesta sagrada. No puede hacerse ningún trabajo en estos [días]. El único [trabajo] que pueden hacer es lo que se necesite para que todos puedan comer.   טזוּבַיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם:
מקרא קדש: מקרא שם דבר, קרא אותו קדש לאכילה ושתייה וכסות:
לא יעשה בהם: אפילו על ידי אחרים:
הוא לבדו: הוא ולא מכשיריו שאפשר לעשותן מערב יום טוב:
לכל נפש: אפילו לבהמה יכול אף לנכרים, תלמוד לומר לכם:
17Cuídense en lo concerniente a las matzot, puesto que en este mismo día habré sacado a sus multitudes de Egipto. Deben mantener cuidadosamente este día por todas las generaciones; es una ley para todos los tiempos.   יזוּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאֽוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹֽתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם:
ושמרתם את המצות: שלא יבאו לידי חמוץ מכאן אמרו תפח, תלטוש בצונן. רבי יאשיה אומר אל תהי קורא את המצות אלא את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה אלא אם באה לידך עשה אותה מיד:
ושמרתם את היום הזה: ממלאכה:
לדרתיכם חקת עולם: לפי שלא נאמר דורות וחקת עולם על המלאכה אלא על החגיגה, לכך חזר ושנאו כאן, שלא תאמר אזהרת (לעיל טז) כל מלאכה לא יעשה, לא לדורות נאמרה, אלא לאותו הדור:
18Desde el día 14 del primer mes al atardecer, hasta la noche del día 21 del mes, deben comer [sólo] matzot.   יחבָּֽרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּֽאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָֽאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב:
עד יום האחד ועשרים: למה נאמר, והלא כבר נאמר (לעיל טו) שבעת ימים, לפי שנאמר ימים, לילות מנין, תלמוד לומר עד יום האחד ועשרים וגו':
19Durante [estos] siete días no puede hallarse nada de levadura en sus hogares. Si alguien come algo leudado su alma será cortada de la comunidad de Israel. [Esto es así] ya sea un prosélito o una persona nacida en la nación.   יטשִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָֽתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י | כָּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵֽעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ:
לא ימצא בבתיכם: מנין לגבולין, תלמוד לומר (להלן יג ז) בכל גבולך. מה תלמוד לומר בבתיכם, מה ביתך ברשותך אף גבולך שברשותך, יצא חמצו של נכרי שהוא אצל ישראל ולא קבל עליו אחריות:
כי כל אכל מחמצת: לענוש כרת על השאור, והלא כבר ענש על החמץ, אלא שלא תאמר חמץ שראוי לאכילה ענש עליו שאור שאינו ראוי לאכילה לא יענש עליו. ואם ענש על השאור ולא ענש על החמץ, הייתי אומר שאור שהוא מחמץ אחרים ענש עליו, חמץ שאינו מחמץ אחרים לא יענש עליו, לכך נאמרו שניהם:
בגר ובאזרח הארץ: לפי שהנס נעשה לישראל, הוצרך לרבות את הגרים:
20No deben comer nada leudado. En todas las regiones donde vivan, coman matzot.   ככָּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מֽוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּֽאכְל֖וּ מַצּֽוֹת:
מחמצת לא תאכלו: אזהרה על אכילת שאור:
כל מחמצת: להביא את תערובתו:
בכל מושבתיכם תאכלו מצות: זה בא ללמד שתהא ראויה ליאכל בכל מושבותיכם, פרט למעשר שני וחלות תודה:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.