Numbers Capítulo 14

8Si Dios está satisfecho con nosotros y nos trae a esta tierra, Él puede dárnosla, una tierra que mana leche y miel.   חאִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהֹוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
9¡Mas no se rebelen contra Dios! ¡No tengan miedo del pueblo de la tierra! ¡Han perdido su protección y serán nuestra presa! ¡Dios está con nosotros, de modo que no tengan miedo!”.   טאַ֣ךְ בַּֽיהֹוָה֘ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵֽעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּֽירָאֻֽם:
אל תמרדו: ושוב ואתם אל תיראו:
כי לחמנו הם: נאכלם כלחם:
סר צלם: מגינם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם:
10Toda la comunidad amenazaba con apedrearlos a muerte, cuando la gloria de Dios apareció súbitamente en la Tienda de Comunión delante de todos los israelitas.   יוַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּֽאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
לרגום אותם: את יהושע וכלב:
וכבוד ה': הענן ירד שם:
11Dios le dijo a Moshé: “¿Por cuánto tiempo continuará esta nación provocándoMe? ¿Por cuánto tiempo no creerán en Mí, a pesar de todos los milagros que he hecho entre ellos?   יאוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַֽאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַֽאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ:
עד אנה: עד היכן:
ינאצני: ירגיזוני:
בכל האתות: בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי:
12Los mataré con una plaga y los aniquilaré. Entonces haré de ti una nación más grande, más poderosa que ellos”.   יבאַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאֽוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגֽוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:
ואורשנו: לשון תרוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות:
ואעשה אתך לגוי גדול: שאתה מזרעם:
13Moshé le replicó a Dios: “¿Y qué pasará cuando los egipcios oigan de ello? ¡Has sacado a esta nación de entre ellos con Tu gran poder!   יגוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־יְהֹוָ֑ה וְשָֽׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּי־הֶֽעֱלִ֧יתָ בְכֹֽחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ:
ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם:
כי העלית: כי משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזה הוא:
14¿Y qué si le dicen al pueblo que vive en esta tierra? Ellos han oído que Tú, Dios, has estado con esta nación [Israel]. Tú, Dios, Te has revelado ante ellos cara a cara, y Tu nube se levanta sobre ellos. Tú vas delante de ellos en una columna de nube de día, y una columna de fuego por la noche.   ידוְאָֽמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֘ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה | אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַֽעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה:
ואמרו אל יושב הארץ הזאת: כמו על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם, מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכולת ה', בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה :
15 “¡Ahora quieres dar muerte a [toda] esta nación como a un solo hombre! Las naciones que oigan estas nuevas sobre Ti dirán que   טווְהֵֽמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָֽׁמְע֥וּ אֶת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר:
והמתה את העם הזה כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו':
16Dios no pudo traer a esta nación a la tierra que les juró, de modo que los mató en el desierto.   טזמִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר:
מבלתי יכלת וגו': לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת:
מבלתי יכלת: מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם:
יכלת: שם דבר הוא:
17“Ahora, oh Dios, es el tiempo de que ejerzas todavía más restricción. Una vez declaraste:   יזוְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר:
יגדל נא כח ה': לעשות דבורך:
כאשר דברת לאמר: ומהו הדבור:
18Dios es lento para la cólera, grande en amor y perdona el pecado y la rebelión. Él no absuelve [a los que no se arrepienten], mas tiene en cuenta los pecados de los padres por sus hijos, nietos y bisnietos’.   יחיְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים:
ה' ארך אפים: לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו לצדיקים. אמר לו הקב"ה אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו. אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים:
ונקה: לשבים:
לא ינקה: לשאינן שבים:
19“Con Tu gran amor, perdona el pecado de esta nación, tal como los has perdonado desde [el tiempo en que salieron de] Egipto hasta ahora”.   יטסְלַח־נָ֗א לַֽעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַֽאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה:
20Dios dijo: “Concederé el perdón como tú has peticionado.   כוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
כדברך: בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה':
21Mas como que Yo soy Vida, y como que la gloria de Dios llena todo el mundo,   כאוְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ:
ואולם: כמו אבל זאת אעשה להם:
חי אני: לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט:
22[castigaré] a todas las personas que vieron Mi gloria y los milagros que hice en Egipto y el desierto, mas con todo trataron de ponerMe a prueba estas diez veces no obedeciéndoMe.   כבכִּ֣י כָל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הָֽרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי:
וינסו: כמשמעו:
זה עשר פעמים: שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו', כדאיתא במס' ערכין (טו א):
23Ellos por tanto no verán la tierra que les juré a sus ancestros. Todos los que Me provocaron no la verán.   כגאִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַֽאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:
אם יראו: לא יראו:
לא יראוה: לא יראו את הארץ:
24“La única excepción será Mi siervo Calev, puesto que él mostró un espíritu diferente y Me siguió de todo corazón. Lo traeré a la tierra que exploró, y sus descendientes la poseerán.   כדוְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַֽחֲרָ֑י וַֽהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יֽוֹרִשֶֽׁנָּה:
רוח אחרת: שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי:
וימלא אחרי: וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר:
אשר בא שמה: חברון תנתן לו:
יורשנה: כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתינה, אלא במקום יירשנה:
25“Los amalekitas y cananeos están viviendo en el valle. Mañana ustedes tendrán que dejar este lugar y emprender la marcha al desierto hacia el Mar Rojo”.   כהוְהָֽעֲמָֽלֵקִ֥י וְהַכְּנַֽעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף:
והעמלקי וגו': אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם:
מחר פנו: לאחוריכם וסעו לכם וגו':