Numbers Capítulo 9

15En el día que se erigió el Tabernáculo, la nube cubrió el Tabernáculo, la Tienda del Testimonio. Después, al atardecer, hubo algo que pareció ser como fuego sobre el Tabernáculo, [permaneciendo allí] hasta la mañana.   טווּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָֽעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִֽהְיֶ֧ה עַל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר:
המשכן לאהל העדת: המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות:
יהיה על המשכן: כמו הווה על המשכן, וכן כל לשון הפרשה:
16De allí en adelante permaneció de ese modo. Había una nube que lo cubría [de día], y una aparición como de fuego de noche.   טזכֵּ֚ן יִֽהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶֽעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ לָֽיְלָה:
17Siempre que la nube ascendía de la Tienda, los israelitas emprendían la marcha. Luego los israelitas acampaban en el lugar donde la nube reposara.   יזוּלְפִ֞י הֵֽעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַֽחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
העלות הענן: כתרגומו אסתלקות, וכן ונעלה הענן. ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן, שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועלייה, כמו (מלכים א' יח, מד) והנה עב קטנה ככף איש עולה מים:
18Los israelitas de este modo seguían adelante por mandato de Dios, y por mandato de Dios permanecían en un lugar mientras la nube permaneciera sobre el Tabernáculo.   יחעַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַֽחֲנ֑וּ כָּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַֽחֲנֽוּ:
על פי ה' יסעו: שנינו במלאכת המשכן, כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה', ונסע דגל מחנה יהודה, זו בספרי:
ועל פי ה' יחנו: כיון שהיו ישראל חונים, עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה, ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, הוי אומר על פי ה' וביד משה:
19Si la nube permanecía sobre el Tabernáculo durante un largo tiempo, los israelitas mantenían su confianza en Dios y no seguían viajando.   יטוּבְהַֽאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָֽׁמְר֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ:
20En algunos casos, la nube permanecía sobre el Tabernáculo durante sólo unos días, y ellos similarmente permanecían acampados por mandato de Dios, y entonces seguían adelante por mandato de Dios.   כוְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַֽחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ:
ויש: כלומר ופעמים:
ימים מספר: ימים מועטים:
21Había incluso casos en que la nube permanecía [sólo] desde el atardecer hasta la mañana; cuando la nube ascendía luego por la mañana, ellos seguían viajando. [En otros tiempos, podía ser] durante un día y una noche, y entonces seguían adelante cuando ascendía la nube.   כאוְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַֽעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַֽעֲלָ֥ה הֶֽעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ:
22De este modo, ya sea que fuera durante dos días, un mes o un año entero, sin importar cuánto tiempo la nube permaneciera en reposo sobre [el Tabernáculo], los israelitas permanecían en un lugar y no seguían adelante. Luego, cuando [la nube] ascendía, proseguían sus viajes.   כבאֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אֽוֹ־יָמִ֗ים בְּהַֽאֲרִ֨יךְ הֶֽעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַֽחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָֽלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ:
או ימים: שנה, כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו:
23Acampaban de este modo por mandato de Dios y seguían adelante por mandato de Dios, manteniendo su confianza en Dios. [Todo era hecho] según la palabra de Dios por medio de Moshé.   כגעַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַֽחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהֹוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־משֶֽׁה:

Numbers Capítulo 10

1Dios le habló a Moshé, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2Hazte dos trompetas de plata. Hazlas de metal batido. Serán utilizadas por ti para reunir a la comunidad y para hacer que los campamentos se levanten para sus viajes.   בעֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַמַּֽחֲנֽוֹת:
עשה לך: שיהיו תוקעין לפניך כמלך, כמו שנאמר (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך:
עשה לך: משלך:
עשה לך: אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר:
למקרא העדה: כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסוף אליך, תקראם ע"י חצוצרות:
ולמסע את המחנות: בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן, נמצאת אתה אומר על פי שלשה היו נוסעים, על פי הקב"ה וע"פ משה ועל פי חצוצרות:
מקשה: מהעשת תעשה בהקשת הקורנס:
3Cuando [ambas trompetas] sean tocadas con una nota larga, toda la comunidad se reunirá en la entrada de la Tienda de Comunión.   גוְתָֽקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
ותקעו בהן: בשתיהן והוא סימן למקרא העדה, שנאמר ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד:
4Si se toca una nota larga en [sólo] una de ellas, los príncipes, que son líderes de millares en Israel, vendrán juntos hacia ti.   דוְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
ואם באחת יתקעו: הוא סימן למקרא הנשיאים, שנאמר ונועדו אליך הנשיאים. ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד. ומגזרה שוה הוא בא בספרי:
5Cuando toquen una serie de notas cortas, los campamentos hacia el este emprenderán la marcha.   הוּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַמַּֽחֲנ֔וֹת הַֽחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה:
ותקעתם תרועה: סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה, כך הוא נדרש בספרי מן המקראות היתרים:
6Entonces, cuando toquen una segunda serie de notas cortas, los campamentos del sur se pondrán en camino. De este modo, cuando [los israelitas] hayan de seguir adelante, ustedes han de señalarlo con una serie de notas cortas.   ווּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַמַּֽחֲנ֔וֹת הַֽחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם:
7No obstante, cuando la comunidad haya de ser reunida, [las trompetas] serán tocadas con una nota larga, y no con una serie de notas cortas.   זוּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ:
ובהקהיל את הקהל וגו': לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות מה מקרא העדה, תוקע בשני כהנים ובשתיהן, שנאמר ותקעו בהן וגו', אף מסע המחנות בשתיהן, יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע, ומעתה אין חילוק בין מקרא העדה למסע את המחנות, תלמוד לומר ובהקהיל את הקהל וגו', לימד שאין תרועה למקרא העדה והוא הדין לנשיאים. הרי סימן לשלשתם, מקרא העדה בשתים, ושל נשיאים באחת, וזו וזו אין בהם תרועה, ומסע המחנות בשתים ע"י תרועה ותקיעה:
8Los sacerdotes, que son descendientes de Aarón, serán los que toquen las trompetas. Ésta será una ley eterna para generaciones futuras.   חוּבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹֽצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם:
ובני אהרן יתקעו: במקראות ובמסעות הללו:
9Cuando vayan a la guerra contra un enemigo que los ataque en la tierra de ustedes, tocarán en las trompetas una nota entrecortada. Entonces serán recordados delante de Dios el Señor de ustedes, y serán librados de sus enemigos.   טוְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַֽהֲרֵֽעֹתֶ֖ם בַּֽחֲצֹֽצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנֽוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹֽיְבֵיכֶֽם:
10En sus días de regocijo, en sus fiestas y en sus celebraciones de la luna nueva, tocarán una nota con las trompetas para sus ofrendas quemadas y sus ofrendas de paz. Esto será una recordación delante de su Dios. Yo soy Dios su Señor.   יוּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֣ם וּבְמֽוֹעֲדֵיכֶם֘ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּֽחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
על עלתיכם: בקרבן צבור הכתוב מדבר:
אני ה' אלהיכם: מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם הרי שופרות, לזכרון הרי זכרונות, אני ה' אלהיכם זה מלכיות וכו':