| 33Cuando Moshé finalizó de hablar con ellos, puso una capucha sobre su rostro. |
|
לגוַיְכַ֣ל משֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה: |
| |
|
וַיִּתֵּן עַל־פָּנָיו מַסְוֶֽה.
כְּתַרְגּוּמוֹ בֵּית אַפֵּי, לְשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בַּתַּלְמוּד (כתובות ס"ב) סְוִי לִבָּהּ, וְעוֹד בִּכְתֻבּוֹת (דף ס'), הֲוָה קָא מַסְוֵה לְאַפָּהּ, לְשׁוֹן הַבָּטָה – הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ, אַף כָּאן מַסְוֶה בֶּגֶד הַנִּתָּן כְּנֶגֶד הַפַּרְצוּף וּבֵית הָעֵינַיִם; וְלִכְבוֹד קַרְנֵי הַהוֹד – שֶׁלֹּא יִזּוֹנוּ הַכֹּל מֵהֶם – הָיָה נוֹתֵן הַמַּסְוֶה כְּנֶגְדָּן, וְנוֹטְלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁהַמָּקוֹם נִדְבָּר עִמּוֹ עַד צֵאתוֹ, וּבְצֵאתוֹ יָצָא בְּלֹא מַסְוֶה:
|
| 34Siempre que Moshé venía delante de Dios para hablar con Él, se quitaba la capucha hasta estar listo para partir. Entonces salía y hablaba a los israelitas, [diciéndoles] lo que se le había ordenado. |
|
לדוּבְבֹ֨א משֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת־הַמַּסְוֶ֖ה עַד־צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה: |
| |
|
וְדִבֶּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְרָאוּ קַרְנֵי הַהוֹד בְּפָנָיו; וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק מֵהֶם …
|
| 35Los israelitas veían que la piel del rostro de Moshé brillaba radiantemente. Moshé entonces se volvía a poner la capucha sobre su rostro hasta hablar [nuevamente] con Dios. |
|
להוְרָא֤וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י משֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י משֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב משֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ: |
| |
|
וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת־הַמַּסְוֶה עַל־פָּנָיו עַד־בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּֽוֹ.
וּכְשֶׁבָּא לְדַבֵּר אִתּוֹ נוֹטְלוֹ מֵעַל פָּנָיו:
|
