Numbers Capítulo 16

14No nos trajiste a una tierra que mana leche y miel, ni nos diste una herencia de campos y viñedos. ¿Crees que puedes tirar algo sobre nuestros ojos? ¡Indudablemente no iremos!”.   ידאַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַֽחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַֽעֵינֵ֞י הָֽאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַֽעֲלֶֽה:
ותתן לנו: הדבר מוסב על לא האמור למעלה, כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם, אמרת לנו (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וגו', משם הוצאתנו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו, אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר, שאמרת לנו (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם:
העיני האנשים ההם תנקר וגו': אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:
האנשים ההם: כאדם התולה קללתו בחבירו:
15Moshé se encolerizó mucho. Oró a Dios: “No aceptes la ofrenda de ellos. ¡No tomé de ellos un solo asno! ¡No les hice daño alguno a ninguno de ellos!”.   טווַיִּ֤חַר לְמשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם:
ויחר למשה מאד: נצטער עד למאוד:
אל תפן אל מנחתם: לפי פשוטו הקטרת שהם מקריבים לפניך מחר אל תפן אליהם. והמדרש אומר יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור, אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו:
לא חמור אחד מהם נשאתי: לא חמורו של אחד מהם נטלתי. אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי. ותרגום אנקלוס, שחרית, לשון ארמי, כך נקראת אנגריא של מלך שחוור:
16Entonces Moshé le dijo a Kóraj: “Tú y todo tu grupo tendrán que presentarse delante de Dios. Tú y [tu grupo] estarán allí mañana junto con Aarón.   טזוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַֽהֲרֹ֖ן מָחָֽר:
והם: עדתך:
17Cada hombre tomará su brasero y pondrá sobre él incienso, y cada uno lo presentará entonces delante de Dios. [Habrá de este modo] 250 braseros [aparte de] los braseros que tengan tú y Aarón”.   יזוּקְח֣וּ | אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ:
והקרבתם וגו' איש מחתתו: החמשים ומאתים איש שבכם:
18Cada uno tomó su brasero, puso fuego sobre él, y entonces ofreció incienso. Se pusieron de pie en la entrada de la Tienda de Comunión junto con Moshé y Aarón.   יחוַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַיַּֽעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹֽן:
19Entonces, cuando Kóraj hubo reunido a todo su grupo hacia la entrada de Tienda de Comunión, la gloria de Dios se hizo súbitamente visible a toda la comunidad.   יטוַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבֽוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כָּל־הָֽעֵדָֽה:
ויקהל עליהם קרח: בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדולות, לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כלם:
וירא כבוד ה': בא בעמוד ענן: