Numbers Capítulo 17

25Dios le dijo a Moshé: “Pon la vara de Aarón de vuelta allí delante del [Arca del] Testimonio como recuerdo. Que sea una señal para cualquiera que desee rebelarse. Esto debe poner fin a las quejas de ellos hacia Mí, y entonces no morirán”.   כהוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַֽהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָֽעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלֽוּנֹּתָ֛ם מֵֽעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ:
ותכל תלונתם: כמו ותכלה תלונתם, לשון שם מפעל יחיד לנקבה כמו תלונתם מורמורי"ץ בלע"ז [תלונות] ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם, תלונתם תלונה אחת, תלונותם שם דבר בלשון יחיד, ואפילו הם תלונות הרבה:
למשמרת לאות: לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה:
26Moshé hizo exactamente como Dios le había ordenado.   כווַיַּ֖עַשׂ משֶׁ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה:
27Los israelitas le dijeron a Moshé: “¡Vamos a morir! ¡Seremos destruidos! ¡Estamos todos perdidos!   כזוַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־משֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ:
28¡Quienquiera que se aproxima al Tabernáculo de Dios muere! ¿Estamos entonces condenados a morir?”.   כחכֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב | הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֹֽעַ:
כל הקרב הקרב וגו': אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כולנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:
האם תמנו לגוע: שמא הופקרנו למיתה:

Numbers Capítulo 18

1Dios le dijo a Aarón: Tú, junto con tus hijos y tu tribu paterna expiarán todo pecado asociado con el Santuario. Tú y tus descendientes expiarán [asimismo] todo pecado asociado con el sacerdocio de ustedes.   אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶי֣ךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם:
ויאמר ה' אל אהרן: למשה אמר שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש:
אתה ובניך ובית אביך: הם בני קהת אבי עמרם:
תשאו את עון המקדש: עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע:
ואתה ובניך: הכהנים:
תשאו את עון כהונתכם: שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם:
2También acerca a ti a tus hermanos, los miembros de la tribu de tu padre, Leví. Que sean tus asociados y te ministren a ti y a tus descendientes delante de la Tienda del Testimonio.   בוְגַ֣ם אֶת־אַחֶ֩יךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֨יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִישָֽׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָֽעֵדֻֽת:
וגם את אחיך: בני גרשון ובני מררי:
וילוו: ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלקרב אליהם:
וישרתוך: בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין:
3[Los levitas] serán de este modo encomendados con sus responsabilidades hacia ti y la Tienda, mas no se aproximarán a los accesorios sagrados o al altar, de modo que ustedes y ellos no mueran.   גוְשָֽׁמְרוּ֙ מִשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם:
4[Los levitas] serán tus asociados y serán encomendados con la responsabilidad por la Tienda de Comunión [y] todo el servicio de la Tienda. Que ninguna persona no autorizada se una a ellos.   דוְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹֽא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם:
וזר לא יקרב אליכם: אתכם אני מזהיר על כך:
5Que sean encomendados con la responsabilidad del santuario y el altar, de modo que no haya más cólera divina dirigida hacia los israelitas.   הוּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
ולא יהיה עוד קצף: כמו שהיה כבר, שנאמר (במדבר יז, יא) כי יצא הקצף:
6He de este modo tomado a los hermanos de ustedes los levitas de entre los [otros] israelitas como dádiva para ustedes. Ellos son dados a Dios para efectuar el servicio de la Tienda de Comunión.   ווַֽאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֨חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַֽלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה לַֽעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
לכם מתנה נתנים: יכול לעבודתכם של הדיוט, תלמוד לומר לה', כמו שמפורש למעלה, לשמור משמרת גזברין ואמרכלין:
7Tú y tus hijos serán encomendados con el sacerdocio de ustedes, de modo que el servicio de ustedes incluya todo lo tocante al altar y a todo lo que está dentro de la tela de separación. Ésta es la dádiva de servicio que les he dado a ustedes como su sacerdocio. Toda persona no autorizada que participe morirá.   זוְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ֠ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַֽעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת:
עבדת מתנה: במתנה נתתיה לכם:
8Dios le anunció a Aarón: Te he dado la responsabilidad de Mis dádivas elevadas. Estoy de este modo dándote todas las dádivas sagradas de los israelitas como parte de tu unción. Éstas serán una porción eterna para tus descendientes.   חוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֘ אֶל־אַֽהֲרֹן֒ וַֽאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרֽוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֠ל לְךָ֙ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עוֹלָֽם:
ואני הנה נתתי לך: בשמחה. לשון שמחה הוא זה, כמו (שמות ד, יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו, משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין. בא אחד וערער על השדה. א"ל המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך, הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם, ולכך נסמכה פרשה זו לכאן:
משמרת תרומתי: שאתה צריך לשמרן בטהרה:
למשחה: לגדולה:
9Entre las [ofrendas] de fuego que son santidad de santidades, las siguientes serán tuyas: Todos los sacrificios [de los israelitas], todas sus ofrendas de grano, todas sus ofrendas por el pecado, todas sus ofrendas de culpa [y] todo lo que retornen para Mí. Éstas serán santidad de santidades para ti y tus descendientes.   טזֶ֣ה יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָ֠ם לְכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ:
מן האש: לאחר הקטרת האשים:
כל קרבנם: כגון זבחי שלמי צבור:
מנחתם חטאתם ואשמם: כמשמעו:
אשר ישיבו לי: זה גזל הגר:
10Todo varón [sacerdote] puede comer [estas ofrendas], mas ustedes deben comerlas en un área de lo más santa, puesto que deben permanecer santas para ti.   יבְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּֽאכְלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ:
בקדש הקדשים תאכלנו וגו': למד על קדשי קדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה:
11Esto es lo que será concedido como dádiva elevada para ti: Todas las ofrendas agitadas de los israelitas te son dadas, junto con tus hijos e hijas, como porción eterna. Todo el de tu casa que esté ritualmente limpio puede comerlas.   יאוְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־תְּנוּפֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵֽיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֽוֹ:
תרומת מתנם: המורם מן התודה ומהשלמים ואיל נזיר:
לכל תנופת: שהרי אלו טעונין תנופה:
כל טהור: ולא טמאים. דבר אחר כל טהור לרבות אשתו:
12La porción dedicada de aceite, vino y grano que debe inicialmente ser presentada a Dios te es ahora dada.   יבכֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן רֵֽאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים:
ראשיתם: היא תרומה גדולה:
13El primer fruto de todo lo que [crece] en la tierra de ustedes, que sea presentado a Dios, será tuyo. Todo el de tu casa que esté ritualmente puro puede comerlo.   יגבִּכּוּרֵ֞י כָּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַֽיהֹוָ֖ה לְךָ֣ יִֽהְיֶ֑ה כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵֽיתְךָ֖ יֹֽאכְלֶֽנּוּ:
14Todo lo que los israelitas declaren tabú será tuyo.   ידכָּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִֽהְיֶֽה:
15Los primeros frutos de la matriz, que deben ser presentados a Dios, entre hombre y bestia, serán tuyos. No obstante, debes redimir a los primogénitos humanos, así como también a los primogénitos de animales impuros.   טוכָּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְכָל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהֹוָ֛ה בָּֽאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ | פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗ה אֵ֚ת בְּכ֣וֹר הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֽוֹר־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה:
16La redención [de un varón humano primogénito] desde un mes de edad, será hecha con la dotación [usual] de 5 shékels según el criterio del santuario, donde [el shékel] es 20 guerás.   טזוּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא:
17No debes, sin embargo, redimir al primogénito de un buey, una oveja o una cabra, puesto que [tales primogénitos] son sagrados. Debes por consiguiente salpicar su sangre sobre el altar, y quemar sus partes selectas como fragancia apaciguadora a Dios.   יזאַ֣ךְ בְּכֽוֹר־שׁ֡וֹר אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
18Su carne entonces te pertenecerá a ti como el pecho [presentado como] ofrenda agitada y el muslo derecho [de las ofrendas de paz].   יחוּבְשָׂרָ֖ם יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּֽחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִֽהְיֶֽה:
כחזה התנופה וכשוק הימין: של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד, אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד:
לך יהיה: בא רבי עקיבא ולמד הוסיף לך הכתוב הויה אחרת, שלא תאמר כחזה ושוק של תודה, שאינו נאכל אלא ליום ולילה:
19De este modo te he dado a ti, junto con tus hijos e hijas, como porción eterna, las dádivas elevadas de las ofrendas sagradas que los israelitas presenten a Dios. Para ti y tus descendientes, éste es un pacto que será preservado para siempre delante de Dios.   יטכֹּ֣ל | תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לַֽיהֹוָה֒ נָתַ֣תִּי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ:
כל תרומת הקדשים: מחיבתה של פרשה זו כללה בתחלה וכללה בסוף ופרט באמצע:
ברית מלח עולם: כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים:
ברית מלח: כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם:
20Dios [entonces] le dijo a Aarón: “No tendrás herencia alguna en la tierra [de los israelitas], y no tendrás porción entre ellos. Yo Mismo seré tu porción y herencia entre los israelitas”.   כוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־אַֽהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַֽחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
וחלק לא יהיה לך בתוכם: אף בביזה: