Numbers Capítulo 18

21A los descendientes de Leví, les doy ahora todos los diezmos de Israel como herencia. Esto es a cambio de su trabajo, el servicio que efectúan en la Tienda de Comunión.   כאוְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַֽחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
22Los [otros] israelitas por tanto ya no vendrán a la Tienda de Comunión, puesto que pueden entonces volverse culpables de pecado y morir.   כבוְלֹֽא־יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת:
23En vez de ello, el servicio necesario de la Tienda de Comunión será efectuado por los levitas, y ellos expiarán los pecados [de los israelitas]. Será una ley eterna para generaciones futuras que [los levitas] no tengan ninguna herencia [de tierra].   כגוְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲו‍ֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה:
והם: הלוים ישאו עונם של ישראל, שעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם:
24En vez de ello, la herencia que les doy a los levitas consistirá en los diezmos de los israelitas, que separen como dádiva elevada. Por consiguiente he dicho [a los levitas] que no tendrán ninguna herencia [de tierra] entre los israelitas.   כדכִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַֽלְוִיִּ֖ם לְנַֽחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה:
אשר ירימו לה' תרומה: הכתוב קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומת מעשר:
25Dios le habló a Moshé, diciéndole que   כהוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
26les hablara a los levitas y les dijera: Cuando tomen de los israelitas el diezmo que les he dado a ustedes como herencia de ellos, deben separar de él una dádiva elevada para Dios, un diezmo del diezmo.   כווְאֶל־הַֽלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֘ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַמַּֽעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵֽאִתָּ֖ם בְּנַֽחֲלַתְכֶ֑ם וַֽהֲרֵֽמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַֽעֲשֵׂ֖ר מִן־הַמַּֽעֲשֵֽׂר:
27Este [diezmo dado a ustedes por los israelitas] es la propia dádiva elevada de ustedes, y es exactamente como grano de la era o vino de la cuba.   כזוְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרֽוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב:
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן: תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן:
וכמלאה מן היקב: כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים:
מלאה: לשון בישול תבואה שנתמלאת:
יקב: הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו. וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא, וכן (זכריה יד, י) יקבי המלך, הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולם:
28Por consiguiente deben separar una dádiva elevada de todos los diezmos que tomen de los israelitas, y deben darla como dádiva elevada de Dios a Aarón el sacerdote.   כחכֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:
כן תרימו גם אתם: כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו גם אתם ממעשר שלכם, כי הוא נחלתכם:
29De este modo, de todo lo que se les dé, deben separar la dádiva elevada de Dios, [tomando] una porción santificada como su [diezmo] dedicado [para el sacerdote].   כטמִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה מִכָּ֨ל־חֶלְבּ֔וֹ אֶת־מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ:
מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה': בתרומה גדולה הכתוב מדבר, שאם הקדים לוי את הכהן בכרי וקבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי, צריך להפריש הלוי מן המעשר תחלה אחד מחמשים לתרומה גדולה, ויחזור ויפריש תרומת מעשר:
30Diles a [los levitas]: Después de que hayan separado el [diezmo] dedicado [para el sacerdote, el resto] será para [todos] los levitas exactamente como el producto [ordinario] de la era y la cuba de vino.   לוְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּֽהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַֽלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב:
בהרימכם את חלבו ממנו: לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו:
ונחשב: המותר ללוים חולין גמורין:
כתבואת גרן: לישראל, שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, יכול יהא כולו אסור, תלמוד לומר ונחשב ללוים כתבואת גרן, מה של ישראל חולין, אף של לוי חולין:
31Ustedes y su casa pueden comerlo donde [deseen], puesto que es su salario por su servicio en la Tienda de Comunión.   לאוַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
בכל מקום: אפילו בבית הקברות:
32Por consiguiente, después de que hayan separado el [diezmo] dedicado, no cargarán con ningún pecado por causa de ello. De este modo no profanarán las ofrendas sagradas de los israelitas, y no morirán.   לבוְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּֽהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ:
ולא תשאו עליו חטא וגו': הא אם לא תרימו תשאו חטא:
ולא תמותו: הא אם תחללו תמותו: