Lectura de la Torá de Coraj

Mostrar el texto en:

EspañolBothHebreo

Primera sección

Numbers Capítulo 16

1Kóraj hijo de Itzhar (nieto de Kehat y bisnieto de Leví) inició una rebelión junto con Datán y Aviram (hijos de Eliav) y On hijo de Pélet, descendientes de Reuvén.		אוַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַֽאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן:
		וַיִּקַּח קֹרַח פָּרָשָׁה זוֹ יָפֶה נִדְרֶשֶׁת בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:
		וַיִּקַּח קֹרַח לָקַח אֶת עַצְמוֹ לְצַד אֶחָד לִהְיוֹת נֶחֱלָק מִתּוֹךְ הָעֵדָה לְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה, וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵם אֻנְקְלוֹס "וְאִתְפְּלֵג" — נֶחֱלַק מִשְּׁאָר הָעֵדָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְכֵן "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ" (איוב ט"ו) — לוֹקֵחַ אוֹתְךָ לְהַפְלִיגְךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם. דָּבָר אַחֵר:
		וַיִּקַּח קֹרַח , מָשַׁךְ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁבָּהֶם בִּדְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "קַח אֶת אַהֲרֹן" (ויקרא ח'), "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע י"ד):
		בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי וְלֹא הִזְכִּיר "בֶּן יַעֲקֹב", שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחְלְקוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" (בראשית מ"ט), וְהֵיכָן נִזְכַּר שְׁמוֹ עַל קֹרַח? בְּהִתְיַחֲסָם עַל הַדּוּכָן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"א ו') "בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל":
		דתן וַֽאֲבִירָם בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן שָׁרוּי בַּחֲנִיָּתָם תֵּימָנָה שָׁכֵן לִקְהָת וּבָנָיו הַחוֹנִים תֵּימָנָה, נִשְׁתַּתְּפוּ עִם קֹרַח בְּמַחֲלָקְתּוֹ — "אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ". וּמָה רָאָה קֹרַח לַחֲלֹק עִם מֹשֶׁה? נִתְקַנֵּא עַל נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל, שֶׁמִּנָּהוּ מֹשֶׁה נָשִׂיא עַל בְּנֵי קְהָת עַל פִּי הַדִּבּוּר, אָמַר קֹרַח, אַחֵי אַבָּא אַרְבָּעָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו') "וּבְנֵי קְהָת" וְגוֹ', עַמְרָם הַבְּכוֹר נָטְלוּ שְׁנֵי בָנָיו גְּדֻלָּה, אֶחָד מֶלֶךְ וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל, מִי רָאוּי לִטֹּל אֶת הַשְּׁנִיָּה? לֹא אֲנִי שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר, שֶׁהוּא שֵׁנִי לְעַמְרָם, וְהוּא מִנָּה נָשִׂיא אֶת בֶּן אָחִיו הַקָּטָן מִכֻּלָּם, הֲרֵינִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו. מֶה עָשָׂה? עָמַד וְכָנַס ר"נ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת — רֻבָּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שְׁכֵנָיו וְהֵם אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר א') "אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה" — וְהִלְבִּישָׁן טַלִּיתוֹת שֶׁכֻּלָּן תְּכֵלֶת, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁל תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית אוֹ פְטוּרָה? אָמַר לָהֶם חַיֶּבֶת, הִתְחִילוּ לִשְׂחֹק עָלָיו, אֶפְשָׁר טַלִּית שֶׁל מִן אַחֵר חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת לֹא תִפְטֹר אֶת עַצְמָהּ? (תנחומא):
		בְּנֵי רְאוּבֵֽן דָּתָן וַאֲבִירָם וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת:
2Tuvieron una confrontación con Moshé junto con 250 israelitas que eran hombres de rango en la comunidad, representantes en la asamblea, y afamados.		בוַיָּקֻ֨מוּ֙ לִפְנֵ֣י משֶׁ֔ה וַֽאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם:
3Se manifestaron contra Moshé y Aarón, y les declararon: “¡Se han extralimitado! Todas las personas de la comunidad son santas, y Dios está con ellas. ¿Por qué se ponen ustedes por encima de la congregación de Dios?”.		גוַיִּקָּֽהֲל֞וּ עַל־משֶׁ֣ה וְעַל־אַֽהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֘ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
		רַב־לָכֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי לְקַחְתֶּם לְעַצְמְכֶם גְּדֻלָּה:
		כֻּלָּם קְדשִׁים כֻּלָּם שָׁמְעוּ דְבָרִים בְּסִינַי מִפִּי הַגְּבוּרָה:
		וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ אִם לָקַחְתָּ אַתָּה מַלְכוּת, לֹא הָיָה לְךָ לִבְרֹר לְאָחִיךָ כְּהֻנָּה, לֹא אַתֶּם לְבַדְּכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּסִינַי "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", כָּל הָעֵדָה שָׁמְעוּ (שם):
4Cuando Moshé oyó esto, cayó de bruces.		דוַיִּשְׁמַ֣ע משֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו:
		וַיִּפֹּל עַל־פָּנָֽיו מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכְּבָר זֶה בְיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי, חָטְאוּ בָעֵגֶל, "וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות ל"ב), בַּמִּתְאוֹנְנִים, "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה" (במדבר י"א), בַּמְּרַגְּלִים, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם" (שם י"ד), בְּמַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו, וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית, נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב הַהוּא, אָמַר עַד מָתַי אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ? שֶׁמָּא לֹא יְקַבֵּל עוֹד מִמֶּנִּי (תנחומא):
5Entonces les habló a Kóraj y a todo su grupo. “[Mañana] por la mañana –dijo–, Dios [mostrará que Él] conoce quién es Suyo y quién es santo, y los acercará a Él. Escogerá a aquellos a los que [se les permitirá] presentarLe [ofrendas].		הוַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶל־כָּל־עֲדָתוֹ֘ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו:
		בֹּקֶר וְיֹדַע וגו' עַתָּה עֵת שִׁכְרוּת הוּא לָנוּ וְלֹא נָכוֹן לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו, וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִדְחוֹת שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בָהֶם (שם):
		בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ לַעֲבוֹדַת לְוִיָּה:
		וְאֶת־הַקָּדוֹשׁ לִכְהֻנָּה:
		וְהִקְרִיב אוֹתָם אליו; וְהַתַּרְגּוּם מוֹכִיחַ כֵּן "וִיקָרֵב לָקֳדָמוֹהִי", "יְקָרֵב לְשִׁמּוּשֵׁיהּ"; וּמִקְרָא אַחֵר בקר, אָ"ל מֹשֶׁה, גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כֵּן תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וַיַּבְדֵּל" (בראשית א'), כָּךְ "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ" וְגוֹ' (דהי"א כ"ג):
6”Esto es lo que deben hacer: que Kóraj y todo su grupo tomen braseros.		וזֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחֽוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכָל־עֲדָתֽוֹ:
		זֹאת עֲשׂוּ קְחֽוּ־לָכֶם מַחְתּוֹת מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ? אָמַר לָהֶם, בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִים הַרְבֵּה וְכוּמָרִים הַרְבֵּה וְכֻלָם (אֵין) מִתְקַבְּצִים בְּבַיִת אֶחָד, אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד, אָרוֹן אֶחָד, וְתוֹרָה אַחַת וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם ר"ן אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְכָךְ, הֵא לָכֶם תַּשְׁמִישׁ חָבִיב מִכֹּל, הִיא הַקְּטֹרֶת הַחֲבִיבָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נִתַּן בְּתוֹכוֹ, שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּ, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָהֶם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדש — כְּבָר הוּא בִקְדֻשָּׁתוֹ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִּי שֶׁיִּבְחַר הוּא הַקָּדוֹשׁ? אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבְחַר בוֹ יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין (תנחומא):
		מַחְתּוֹת כֵּלִים שֶׁחוֹתִין בָּהֶם גֶּחָלִים וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית יָד:
7Mañana, pongan fuego sobre ellos, y ofrezcan incienso sobre ellos delante de Dios. El hombre a quien Dios elija será entonces el santo. ¡Ustedes, hijos de Leví, [también] se han extralimitado!”.		זוּתְנ֣וּ־בָהֵ֣ן \| אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן \| קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי:
		רַב־לָכֶם בְּנֵי לֵוִֽי דָּבָר גָּדוֹל אָמַרְתִּי לָכֶם; וְלֹא טִפְּשִׁים הָיוּ, שֶׁכָּךְ הִתְרָה בָהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְקָרֵב? הֵם חָטְאוּ עַל נַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם" (במדבר י״ז:ג׳), וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה? עֵינוֹ הִטְעַתּוּ, רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ — שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן — אָמַר בִּשְׁבִילוֹ אֲנִי נִמְלָט, וְכ"ד מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת לִבְנֵי בָנָיו, כֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן" (מלכים א כ"ה), אָמַר אֶפְשָׁר כָּל הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אֶדּוֹם? לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבֹא לְאוֹתָהּ חֲזָקָה, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁכֻּלָּם אוֹבְדִים וְאֶחָד נִמְלָט, "אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ" — טָעָה וְתָלָה בְעַצְמוֹ, וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו עָשׂוּ תְשׁוּבָה, וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹאֶה. — תַּנְחוּמָא:
		רַב־לָכֶם דָּבָר גָּדוֹל נְטַלְתֶּם בְּעַצְמְכֶם לַחֲלֹק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
8Moshé trató de razonar con Kóraj. “Escuchen [lo que tengo que decir], ustedes, hijos de Leví.		חוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי:
		וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל־קֹרַח שִׁמְעוּ־נָא בְּנֵי לֵוִֽי הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ קְשֵׁה עֹרֶף, אָמַר עַד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתְּפוּ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים וְיֹאבְדוּ עִמּוֹ, אֲדַבֵּר גַּם אֶל כֻּלָּם, הִתְחִיל לְזָרֵז בָּהֶם "שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי" (תנחומא):
9¿No es suficiente que el Dios de Israel los haya separado de la comunidad de Israel? Los ha acercado a Él, permitiéndoles servir en el Tabernáculo de Dios y ministrar como líderes de la comunidad.		טהַֽמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵֽעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַֽעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְלַֽעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לְשָֽׁרְתָֽם:
		וְלַֽעֲמֹד לִפְנֵי הָֽעֵדָה לָשִׁיר עַל הַדּוּכָן:
10¡A pesar de que Él te dio este privilegio a ti y a todos tus hermanos levitas, exigen ahora el sacerdocio!		יוַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כָּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵֽי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה:
		וַיַּקְרֵב אֹֽתְךָ לְאוֹתוֹ שֵׁרוּת שֶׁהִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר עֲדַת יִשְֹרָאֵל:
11¡Es realmente contra Dios que tú y tú grupo se están manifestando! Después de todo, ¿quién es Aarón para que tengan motivos de quejas contra él?”.		יאלָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּֽעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַֽהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תַלִּ֖ינוּ (כתיב תלונו) עָלָֽיו:
		לָכֵן בִּשְׁבִיל כָּךְ אתה וכל עדתך הנעדים אִתְּךָ עַל ה', כִּי בְשְׁלִיחוּתוֹ עָשִׂיתִי לָתֵת כְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן, וְלֹא לָנוּ הוּא הַמַּחֲלֹקֶת הַזֶּה (שם):
12Entonces Moshé envió un mensaje para convocar a Datán y a Aviram, los hijos de Eliav. “¡No iremos! –fue la respuesta de ellos–.		יבוַיִּשְׁלַ֣ח משֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַֽאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּֽאמְר֖וּ לֹ֥א נַֽעֲלֶֽה:
		וַיִּשְׁלַח משֶׁה וגו' מִכָּאן שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין בְּמַחֲלֹקֶת, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם לְהַשְׁלִימָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם (סנהדרין ק"י):
		לֹא נַֽעֲלֶֽה פִּיהֶם הִכְשִׁילָם, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא יְרִידָה:
13¡¿No es suficiente que nos sacaras de [Egipto], una tierra que mana leche y miel, tan sólo para matarnos en el desierto?! ¿Qué derecho tienes para ponerte por encima de nosotros?		יגהַֽמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֨נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַֽהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר:

Segunda sección

Numbers Capítulo 16

14No nos trajiste a una tierra que mana leche y miel, ni nos diste una herencia de campos y viñedos. ¿Crees que puedes tirar algo sobre nuestros ojos? ¡Indudablemente no iremos!”.		ידאַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַֽחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַֽעֵינֵ֞י הָֽאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַֽעֲלֶֽה:
		וַתִּתֶּן־לָנוּ הַדָּבָר מוּסָב עַל "לֹא" הָאָמוּר לְמַעְלָה, כְּלוֹמַר לֹא הֲבִיאוֹתָנוּ וְלֹא נָתַתָּ לָנוּ נַחֲלַת שָֹדֶה וָכֶרֶם; אָמַרְתָּ לָנוּ "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה" וְגוֹ' (שמות ג'), מִשָּׁם הוֹצֵאתָנוּ, וְלֹא אֶל אֶרֶץ זָבָת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ, אֶלָּא גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם" (במדבר י"ד):
		הַֽעֵינֵי הָֽאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר וגו' אֲפִלּוּ אַתָּה שׁוֹלֵחַ לְנַקֵּר אֶת עֵינֵינוּ אִם לֹא נַעֲלֶה אֵלֶיךָ, לֹא נַעֲלֶה:
		הָֽאֲנָשִׁים הָהֵם כְּאָדָם הַתּוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַּחֲבֵרוֹ:
15Moshé se encolerizó mucho. Oró a Dios: “No aceptes la ofrenda de ellos. ¡No tomé de ellos un solo asno! ¡No les hice daño alguno a ninguno de ellos!”.		טווַיִּ֤חַר לְמשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם:
		וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד נִצְטַעֵר עַד לִמְאֹד:
		אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם לְפִי פְשׁוּטוֹ הַקְּטֹרֶת שֶׁהֵם מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ מָחָר אַל תֵּפֶן אֲלֵיהֶם; וּמִדְרָשׁוֹ: אָמַר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בִתְמִידֵי צִבּוּר, אַף חֶלְקָם לֹא יְקֻבַּל לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן, תַּנִּיחֶנּוּ הָאֵשׁ וְלֹא תֹאכְלֶנּוּ (תנחומא):
		לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי לֹא חֲמוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם נָטַלְתִּי. אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִמִּדְיָן לְמִצְרַיִם וְהִרְכַּבְתִּי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנַי עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה לִי לִטֹּל אוֹתוֹ הַחֲמוֹר מִשֶּׁלָּהֶם, לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא מִשֶּׁלִּי; וְתַּרְגּוּם אוֹנְקֵלוֹס"שְׁחָרִית", לְשׁוֹן אֲרַמִּי כָּךְ נִקְרֵאת אַנְגַּרְיָא שֶׁל מֶלֶךְ "שַׁחֲוָר":
16Entonces Moshé le dijo a Kóraj: “Tú y todo tu grupo tendrán que presentarse delante de Dios. Tú y [tu grupo] estarán allí mañana junto con Aarón.		טזוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַֽהֲרֹ֖ן מָחָֽר:
		וָהֵם עֲדָתְךָ:
17Cada hombre tomará su brasero y pondrá sobre él incienso, y cada uno lo presentará entonces delante de Dios. [Habrá de este modo] 250 braseros [aparte de] los braseros que tengan tú y Aarón”.		יזוּקְח֣וּ \| אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ:
		וְהִקְרַבְתֶּם אִישׁ מַחְתָּתוֹ הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ שֶׁבָּכֶם:
18Cada uno tomó su brasero, puso fuego sobre él, y entonces ofreció incienso. Se pusieron de pie en la entrada de la Tienda de Comunión junto con Moshé y Aarón.		יחוַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַיַּֽעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹֽן:
19Entonces, cuando Kóraj hubo reunido a todo su grupo hacia la entrada de Tienda de Comunión, la gloria de Dios se hizo súbitamente visible a toda la comunidad.		יטוַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבֽוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כָּל־הָֽעֵדָֽה:
		וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת, כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת, לוֹ הַמַּלְכוּת וּלְאָחִיו הַכְּהֻנָּה" עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ כֻלָּם (שם):
		וַיֵּרָא כְבֽוֹד־ה' בָּא בְּעַמּוּד עָנָן:

Tercera sección

Numbers Capítulo 16

20Dios les habló a Moshé y Aarón, diciendo:		כוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
21“Sepárense de esta comunidad, y los destruiré a ellos en un instante”.		כאהִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָֽעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַֽאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע:
22[Moshé y Aarón] cayeron sobre sus rostros. Oraron: “Dios omnipotente de todas las almas vivientes. Si un hombre peca, ¿dirigirás la cólera divina a toda la comunidad?”.		כבוַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָֽרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶֽחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָֽעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף:
		אֵל אֱלֹהֵי הָֽרוּחֹת יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת; אֵין מִדָּתְךָ כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מִקְצָת מְדִינָה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הַחוֹטֵא, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא כוֹעֵס נִפְרָע מִכֻּלָּם, אֲבָל אַתָּה, לְפָנֶיךָ גְלוּיוֹת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיוֹדֵעַ אַתָּה מִי הַחוֹטֵא (שם):
		הָאִישׁ אֶחָד הוּא הַחוֹטֵא וְאַתָּה עַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף; אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָפֶה אֲמַרְתֶּם, אֲנִי יוֹדֵעַ וּמוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא (שם):
23Dios le habló a Moshé, diciéndole que		כגוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
24le anunciara a toda la comunidad: “Retírense del pabellón de Kóraj, Datán y Aviram”.		כדדַּבֵּ֥ר אֶל־הָֽעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַֽאֲבִירָֽם:
		הֵֽעָלוּ כְּתַרְגּוּמוֹ, הִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבוֹת מִשְׁכַּן קֹרַח:
25Moshé tomó la iniciativa, y seguido por los ancianos de Israel, fue hacia Datán y Aviram.		כהוַיָּ֣קָם משֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַֽאֲבִירָ֑ם וַיֵּֽלְכ֥וּ אַֽחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		וַיָּקָם משֶׁה כְּסָבוּר שֶׁיִּשְּׂאוּ לוֹ פָנִים וְלֹא עָשׂוּ:
26Le anunció a la comunidad: “Aléjense de las tiendas de estos hombres perversos. No toquen nada que sea de ellos, no sea que ustedes sean arrastrados por causa de todos los pecados de ellos”.		כווַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָֽעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָֽהֳלֵ֨י הָֽאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַל־תִּגְּע֖וּ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־חַטֹּאתָֽם:
27[El pueblo] se retiró de alrededor del pabellón de Kóraj, Datán y Aviram. Datán y Aviram salieron y se pararon desafiantemente en la entrada de sus tiendas, junto con sus mujeres, hijos e infantes.		כזוַיֵּֽעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח דָּתָ֥ן וַֽאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַֽאֲבִירָ֜ם יָֽצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אָֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם:
		יָֽצְאוּ נִצָּבִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה — לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, כְּמוֹ (שמואל א י"ז) "וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" דְּגָלְיָת (תנחומא):
		וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּֽם בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהֲרֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָאן אָבְדוּ אַף יוֹנְקֵי שָׁדַיִם (שם):
28Moshé anunció: “Esto les demostrará a ustedes que Dios me envió a hacer todas estas acciones y yo no hice nada por mí mismo.		כחוַיֹּ֘אמֶר֘ משֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַֽעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כָּל־הַמַּֽעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי:
		לַֽעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַמַּֽעֲשִׂים הָאֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי עַל פִּי הַדִּבּוּר, לָתֵת לְאַהֲרֹן כְּהֻנָּה גְדוֹלָה וּבָנָיו סְגָנֵי כְהֻנָּה, וֶאֱלִיצָפָן נְשִׂיא הַקְּהָתִי:
29Si estos hombres mueren como todos los otros hombres, y comparten el destino común del hombre, entonces Dios no me envió.		כטאִם־כְּמ֤וֹת כָּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי:
		לֹא ה' שְׁלָחָֽנִי אֶלָּא אֲנִי עָשִׂיתִי הַכֹּל מִדַּעְתִּי, וּבְדִין הוּא חוֹלֵק עָלַי:
30Pero si Dios crea algo completamente nuevo, haciendo que la tierra abra su boca y los trague a ellos y a todo lo que es de ellos, de modo que desciendan vivos a las profundidades, entonces son estos hombres los que están provocando a Dios”.		לוְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָֽצְתָ֨ה הָֽאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֨יהָ֙ וּבָֽלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָֽרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָֽאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה:
		וְאִם־בְּרִיאָה חֲדָשָׁה:
		יִבְרָא ה' לְהָמִית אוֹתָם בְּמִיתָה שֶׁלֹּא מֵת בָּהּ אָדָם עַד הֵנָּה, וּמַה הִיא הַבְּרִיאָה?
		וּפָֽצְתָה הָֽאֲדָמָה אֶת־פִּיהָ וְתִבְלָעֵם, אָז וידעתם כי נאצו הֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲנִי מִפִּי הַגְּבוּרָה אָמַרְתִּי; וְרַבּוֹתֵינוּ פֵרְשׁוּ: וְאִם בְּרִיאָה פֶה לָאָרֶץ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית מוּטָב, וְאִם לָאו יִבְרָא ה' (סנהדרין ק"י):
31Moshé apenas había terminado de hablar cuando el suelo bajo [Datán y Aviram] se partió.		לאוַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָֽאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם:
32La tierra abrió su boca, y los tragó a ellos y a sus casas, junto con todos los hombres que estaban con Kóraj y la propiedad de ellos.		לבוַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּֽתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָֽאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־הָֽרְכֽוּשׁ:
33Cayeron en las profundidades junto con todo lo que era de ellos. Entonces la tierra los cubrió, y se perdieron para la comunidad.		לגוַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּֽאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל:
34[Oyendo] sus clamores, todos los israelitas que los rodeaban gritaron que la tierra los engulliría también a ellos, y empezaron a salir corriendo.		לדוְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹֽתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ:
		נָסוּ לְקֹלָם בִּשְׁבִיל הַקּוֹל הַיּוֹצֵא עַל בְּלִיעָתָן:
35Entonces descendió un fuego de Dios, y consumió a los 250 hombres que presentaban el incienso.		להוְאֵ֥שׁ יָֽצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַֽחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת:

Numbers Capítulo 17

1Dios le habló a Moshé, diciendo:		אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2“Dile a Eleazar (hijo de Aarón el sacerdote) que los braseros han sido santificados, y debe recogerlos del área quemada. Entonces esparcirá los carbones ardientes por todas partes.		באֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ:
		וְאֶת־הָאֵשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּחְתּוֹת:
		זְרֵה־הָלְאָה לָאָרֶץ מֵעַל הַמַּחְתּוֹת:
		כִּי קָדֵֽשׁוּ הַמַּחְתּוֹת וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוּם כְּלֵי שָׁרֵת:
3Los braseros pertenecientes a los hombres que cometieron un pecado mortal han sido presentados delante de Dios y de este modo santificados, de modo que hará de ellos láminas labradas para cubrir el altar. Que esto sea una señal para los israelitas”.		גאֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		הַֽחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם שֶׁנַּעֲשׂוּ פוֹשְׁעִים בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
		רִקֻּעֵי רְדוּדִין:
		פַחִים טַסִּים מְרֻדָּדִין, טינדי"ש בלעז:
		צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת:
		וְיִֽהְיוּ לְאוֹת לְזִכָּרוֹן — שֶׁיֹּאמְרוּ, אֵלּוּ הָיוּ מֵאוֹתָן שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַכְּהֻנָּה וְנִשְׂרְפוּ:
4Eleazar tomó los braseros de cobre que las víctimas del fuego habían presentado, y los batió hasta alisarlos como cubierta para el altar.		דוַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתּ֣וֹת הַנְּח֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ:
		וַיְרַקְּעוּם איטינ"דריש בְּלַעַז:
5Había de ser un recordatorio para los israelitas, de modo que nadie aparte de un descendiente de Aarón traiga fuego no autorizado y queme incienso delante de Dios. No serán entonces como Kóraj y su grupo. [Eleazar hizo de este modo] como Dios le había dicho por medio de Moshé.		הזִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַֽהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹא־יִֽהְיֶ֤ה כְקֹ֨רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה בְּיַד־משֶׁ֖ה לֽוֹ:
		וְלֹא־יִֽהְיֶה כְקֹרַח כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְקֹרַח:
		כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד־משֶׁה לֽוֹ כְּמוֹ עָלָיו — עַל אַהֲרֹן דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ הוּא וּבָנָיו כֹּהֲנִים, לְפִיכָךְ "לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן" וְגוֹ'; וְכֵן כָּל לִי וְלוֹ וְלָהֶם הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, פִּתְרוֹנָם כְּמוֹ עַל. וּמִדְרָשׁוֹ — עַל קֹרַח, וּמַהוּ "בְיַד מֹשֶׁה" וְלֹא כָתַב "אֶל מֹשֶׁה"? רֶמֶז לַחוֹלְקִים עַל הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹקִין בְּצָרַעַת כְּמוֹ שֶׁלָּקָה מֹשֶׁה בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שמות ד'), וְעַל כֵּן לָקָה עֻזִּיָּהוּ בְּצָרַעַת (דברי הימים ב' כ"ו):
6Al día siguiente toda la comunidad israelita empezó a quejarse ante Moshé y Aarón: “¡Ustedes han matado al pueblo de Dios!”, exclamaron.		ווַיִּלֹּ֜נוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִמָּ֣חֳרָ֔ת עַל־משֶׁ֥ה וְעַל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה:
7El pueblo se manifestaba contra Moshé y Aarón, cuando ellos se volvieron hacia la Tienda de Comunión. Fue súbitamente cubierta con la nube, y apareció la gloria de Dios.		זוַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־משֶׁ֣ה וְעַל־אַֽהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶֽעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה:
8Moshé y Aarón fueron hacia el frente de la Tienda de Comunión.		חוַיָּבֹ֤א משֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

Cuarta sección

Numbers Capítulo 17

9Dios le habló a Moshé, diciendo:		טוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
10“Apártense de esta comunidad y la destruiré en un instante”. [Moshé y Aarón] cayeron de bruces.		יהֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָֽעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַֽאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם:
11Entonces Moshé le dijo a Aarón: “Toma el brasero y pon sobre él algo de fuego del altar. Ofrece incienso y ve rápidamente a la comunidad para hacer expiación por ellos. La cólera divina está viniendo de Dios. ¡La plaga ya ha comenzado!”.		יאוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֜ה אֶל־אַֽהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָֽעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף:
		וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם רָז זֶה מָסַר לוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת כְּשֶׁעָלָה לָרָקִיעַ, שֶׁהַקְּטֹרֶת עוֹצֵר הַמַּגֵּפָה, כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף פ"ט):
12Aarón tomó [el brasero] como Moshé le había dicho, y corrió al centro de las masas reunidas, donde la plaga ya había comenzado a matar gente. Ofreció el incienso para expiar por el pueblo.		יבוַיִּקַּ֨ח אַֽהֲרֹ֜ן כַּֽאֲשֶׁ֣ר \| דִּבֶּ֣ר משֶׁ֗ה וַיָּ֨רָץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם:
13Se paró entre los muertos y los vivos, y la plaga fue frenada.		יגוַיַּֽעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּֽעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה:
		וַיַּֽעֲמֹד בֵּֽין־הַמֵּתִים וגו' אָחַז אֶת הַמַּלְאָךְ וְהֶעֱמִידוֹ עַל כָּרְחוֹ, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ, הַנַּח לִי לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתִי, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה צִוַּנִי לְעַכֵּב עַל יָדְךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתָּה שְׁלוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ אֵין מֹשֶׁה אוֹמֵר כְּלוּם מִלִּבּוֹ אֶלָּא מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, בֹּא עִמִּי וּשְׁאַל, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וישב אהרן אל משה; דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בַקְּטֹרֶת? לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלִיזִים וּמְרַנְּנִים אַחַר הַקְּטֹרֶת לוֹמַר סַם הַמָּוֶת הוּא — עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, עַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ — אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תִּרְאוּ שֶׁעוֹצֵר מַגֵּפָה הוּא וְהַחֵטְא הוּא הַמֵּמִית (מכילתא שמות י"ז):
14El número de personas que murieron en esa plaga fue 14 700. Éstas fueron además de las que murieron por causa de la rebelión de Kóraj.		ידוַיִּֽהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח:
15Cuando la plaga hubo sido detenida, Aarón retornó a Moshé a la entrada de la Tienda de Comunión.		טווַיָּ֤שָׁב אַֽהֲרֹן֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶֽעֱצָֽרָה:

Quinta sección

Numbers Capítulo 17

16Dios le habló a Moshé, diciéndole que		טזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
17les hablara a los israelitas y tomara una vara de cada tribu paterna. “Doce varas serán de este modo tomadas de todos los líderes, [una] por [cada una] de sus tribus paternas. Que cada hombre escriba su nombre sobre su vara.		יזדַּבֵּ֣ר \| אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ:
18Puesto que habrá sólo una vara para el cabeza de cada tribu paterna, escribe el nombre de Aarón sobre la vara de Leví.		יחוְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַֽהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם:
		כִּי מַטֵּה אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁחִלַּקְתִּים לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, מִשְׁפַּחַת כְּהֻנָּה לְבַד וּלְוִיָּה לְבַד, מִכָּל מָקוֹם שֵׁבֶט אֶחָד הוּא:
19Pon [las varas] en la Tienda de Comunión, delante del [Arca del] Testimonio donde Me comunico con ustedes.		יטוְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה:
20Entonces la vara del hombre que sea Mi elección florecerá. De este modo Me libraré de las quejas que los israelitas dirigen contra ustedes”.		כוְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַֽהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם:
		וַֽהֲשִׁכֹּתִי כְּמוֹ "וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח'), "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז'):
21Moshé les habló a los israelitas, y cada uno de los líderes le dio una vara por su tribu paterna. Había doce varas, con la vara de Aarón entre ellas.		כאוַיְדַבֵּ֨ר משֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו \| כָּל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַֽהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם:
		בְּתוֹךְ מַטּוֹתָֽם הִנִּיח בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוֹ בְצַד שְׁכִינָה פָּרַח (תנחומא אחרי מות):
22[Moshé] puso las varas delante de Dios en la Tienda del Testimonio.		כבוַיַּנַּ֥ח משֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָֽעֵדֻֽת:
23Al día siguiente, cuando Moshé vino a la Tienda del Testimonio, la vara de Aarón, que representaba la casa de Leví, había florecido. Había dado hojas, y estaba [ahora] produciendo flores y almendras maduraban en ella.		כגוַיְהִ֣י מִמָּֽחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א משֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָֽעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּה־אַֽהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵ֥א פֶ֨רַח֙ וַיָּ֣צֵ֥ץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים:
		וַיֹּצֵא פֶרַח כְּמַשְׁמָעוֹ:
		צִיץ הוּא חֲנָטַת הַפְּרִי כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל:
		וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִֽים כְּשֶׁהֻכַּר הַפְּרִי הֻכַּר שֶׁהֵן שְׁקֵדִים, לְשׁוֹן "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כ"א), וְלָשׁוֹן זֶה מָצוּי בִּפְרִי הָאִילָן, כְּמוֹ "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו י"ח), וְלָמָּה שְׁקֵדִים? הוּא הַפְּרִי הַמְמַהֵר לְהַפְרִיחַ מִכָּל הַפֵּרוֹת, אַף הַמְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה פֻּרְעֲנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְעֻזִּיָּהוּ "וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ" (דברי הימים ב' כ"ו); תַּרְגּוּמוֹ "וְכָפִית שִׁגְדִּין", כְּמִין אֶשְׁכּוֹל שְׁקֵדִים יַחַד כְּפוּתִים זֶה עַל זֶה:
24Moshé sacó todas las varas de delante de Dios, y dejó que todos los israelitas las vieran. Cada hombre tomó su propia vara.		כדוַיֹּצֵ֨א משֶׁ֤ה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ:

Sexta sección

Numbers Capítulo 17

25Dios le dijo a Moshé: “Pon la vara de Aarón de vuelta allí delante del [Arca del] Testimonio como recuerdo. Que sea una señal para cualquiera que desee rebelarse. Esto debe poner fin a las quejas de ellos hacia Mí, y entonces no morirán”.		כהוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַֽהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָֽעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלֽוּנֹּתָ֛ם מֵֽעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ:
		לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לְזִכָּרוֹן שֶׁבָּחַרְתִּי בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן וְלֹא יִלּוֹנוּ עוֹד עַל הַכְּהֻנָּה:
		וּתְכַל תְּלֽוּנֹּתָם כְּמוֹ וּתְכַלֶּה תְּלֻנּוֹתָם; לָשׁוֹן זֶה שֵׁם מִפְעָל יָחִיד לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ תְלֻנָּתָם, מרמור"יש בלעז; וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין תְּלֻנּוֹתָם לִתְלֻנָּתָם, תְּלֻנָּתָם תְּלֻנָּה אַחַת, תְּלֻנּוֹתָם שֵׁם דָּבָר בִּלְשׁוֹן יָחִיד וַאֲפִלּוּ הֵם תְּלֻנּוֹת הַרְבֵּה:
26Moshé hizo exactamente como Dios le había ordenado.		כווַיַּ֖עַשׂ משֶׁ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה:
27Los israelitas le dijeron a Moshé: “¡Vamos a morir! ¡Seremos destruidos! ¡Estamos todos perdidos!		כזוַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־משֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ:
28¡Quienquiera que se aproxima al Tabernáculo de Dios muere! ¿Estamos entonces condenados a morir?”.		כחכֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב \| הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֹֽעַ:
		כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב וגו' אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִהְיוֹת זְהִירִין בְּכָךְ, כֻּלָּנוּ רַשָּׁאִין לְהִכָּנֵס לַחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶחָד שֶׁיַּקְרִיב עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ אֹהֶל מוֹעֵד יָמוּת:
		הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹֽעַ שֶׁמָּא הֻפְקַרְנוּ לְמִיתָה?:

Numbers Capítulo 18

1Dios le dijo a Aarón: Tú, junto con tus hijos y tu tribu paterna expiarán todo pecado asociado con el Santuario. Tú y tus descendientes expiarán [asimismo] todo pecado asociado con el sacerdocio de ustedes.		אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶי֣ךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם:
		וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אַֽהֲרֹן לְמֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, לְהַזְהִירוֹ עַל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ:
		אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ הֵם בְּנֵי קְהָת אֲבִי עַמְרָם:
		תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ עֲלֵיכֶם אֲנִי מַטִּיל עֹנֶשׁ הַזָּרִים שֶׁיֶּחֶטְאוּ בְעִסְקֵי הַדְּבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים הַמְּסוּרִים לָכֶם, הוּא הָאֹהֶל וְהָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ — אַתֶּם תֵּשְׁבוּ וְתַזְהִירוּ עַל כָּל זָר הַבָּא לִגַּע:
		וְאַתָּה וּבָנֶיךָ הַכֹּהֲנִים:
		תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶֽם שֶׁאֵינָהּ מְסוּרָה לַלְוִיִּם, וְתַזְהִירוּ הַלְוִיִּם הַשּׁוֹגְגִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֲלֵיכֶם בַּעֲבוֹדַתְכֶם:
2También acerca a ti a tus hermanos, los miembros de la tribu de tu padre, Leví. Que sean tus asociados y te ministren a ti y a tus descendientes delante de la Tienda del Testimonio.		בוְגַ֣ם אֶת־אַחֶ֩יךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֨יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִישָֽׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָֽעֵדֻֽת:
		וְגַם אַחֶיךָ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:
		וְיִלָּווּ וְיִתְחַבְּרוּ אֲלֵיכֶם, לְהַזְהִיר גַּם אֶת הַזָּרִים מִלִּקְרַב אֲלֵיהֶם:
		וִישָֽׁרְתוּךָ בִּשְׁמִירַת הַשְּׁעָרִים וּלְמַנּוֹת מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין (ספרי):
3[Los levitas] serán de este modo encomendados con sus responsabilidades hacia ti y la Tienda, mas no se aproximarán a los accesorios sagrados o al altar, de modo que ustedes y ellos no mueran.		גוְשָֽׁמְרוּ֙ מִשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם:
4[Los levitas] serán tus asociados y serán encomendados con la responsabilidad por la Tienda de Comunión [y] todo el servicio de la Tienda. Que ninguna persona no autorizada se una a ellos.		דוְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹֽא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם:
		וְזָר לֹֽא־יִקְרַב אֲלֵיכֶֽם אֶתְכֶם אֲנִי מַזְהִיר עַל כָּךְ:
5Que sean encomendados con la responsabilidad del santuario y el altar, de modo que no haya más cólera divina dirigida hacia los israelitas.		הוּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		וְלֹא־יִֽהְיֶה עוֹד קֶצֶף כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ז) "כִּי יָצָא הַקֶּצֶף" (ספרי):
6He de este modo tomado a los hermanos de ustedes los levitas de entre los [otros] israelitas como dádiva para ustedes. Ellos son dados a Dios para efectuar el servicio de la Tienda de Comunión.		ווַֽאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֨חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַֽלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה לַֽעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
		לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים יָכוֹל לַעֲבוֹדַתְכֶם שֶׁל הֶדְיוֹט, תַּלְמוּד לוֹמָר "לַה'", כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַעְלָה, לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין:
7Tú y tus hijos serán encomendados con el sacerdocio de ustedes, de modo que el servicio de ustedes incluya todo lo tocante al altar y a todo lo que está dentro de la tela de separación. Ésta es la dádiva de servicio que les he dado a ustedes como su sacerdocio. Toda persona no autorizada que participe morirá.		זוְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ֠ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַֽעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת:
		עֲבֹדַת מַתָּנָה בְּמַתָּנָה נְתַתִּיהָ לָכֶם:
8Dios le anunció a Aarón: Te he dado la responsabilidad de Mis dádivas elevadas. Estoy de este modo dándote todas las dádivas sagradas de los israelitas como parte de tu unción. Éstas serán una porción eterna para tus descendientes.		חוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֘ אֶל־אַֽהֲרֹן֒ וַֽאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרֽוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֠ל לְךָ֙ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עוֹלָֽם:
		וַֽאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ בְּשִׂמְחָה, לְשׁוֹן שִׂמְחָה הוּא זֶה, כְּמוֹ "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד'); מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לְאוֹהֲבוֹ, וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְעַרְכָּאִין, בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר לְנֶגְדְּךָ, הֲרֵינִי כוֹתֵב וְחוֹתֵם לְךָ וּמַעֲלֶה בְעַרְכָּאִין, אַף כָּאן, לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן עַל הַכְּהֻנָּה, בָּא הַכָּתוּב וְנָתַן לוֹ כ"ד מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה בִּבְרִית מֶלַח עוֹלָם, וְלְכָךְ נִסְמְכָה פָרָשָׁה זוֹ לְכָאן (ספרי):
		מִשְׁמֶרֶת תְּרֽוּמֹתָי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה:
		לְמָשְׁחָה לִגְדֻלָּה (שם):
9Entre las [ofrendas] de fuego que son santidad de santidades, las siguientes serán tuyas: Todos los sacrificios [de los israelitas], todas sus ofrendas de grano, todas sus ofrendas por el pecado, todas sus ofrendas de culpa [y] todo lo que retornen para Mí. Éstas serán santidad de santidades para ti y tus descendientes.		טזֶ֣ה יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָ֠ם לְכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ:
		מִן־הָאֵשׁ לְאַחַר הַקְטָרַת הָאִשִּׁים:
		כָּל־קָרְבָּנָם כְּגוֹן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר:
		מִנְחָתָם חַטָּאתָם ואשמתם כְּמַשְׁמָעוֹ:
		אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי זֶה גֶּזֶל הַגֵּר (שם; זבחים מ"ד):
10Todo varón [sacerdote] puede comer [estas ofrendas], mas ustedes deben comerlas en un área de lo más santa, puesto que deben permanecer santas para ti.		יבְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּֽאכְלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ:
		בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּֽאכְלֶנּוּ וגו' לִמֵּד עַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה לְזִכְרֵי כְהֻנָּה:
11Esto es lo que será concedido como dádiva elevada para ti: Todas las ofrendas agitadas de los israelitas te son dadas, junto con tus hijos e hijas, como porción eterna. Todo el de tu casa que esté ritualmente limpio puede comerlas.		יאוְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־תְּנוּפֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵֽיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֽוֹ:
		תְּרוּמַת מַתָּנָם הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵהַשְּׁלָמִים וּמֵאֵיל נָזִיר:
		לְכָל־תְּנוּפֹת שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ טְעוּנִין תְּנוּפָה:
		כָּל־טָהוֹר וְלֹא טְמֵאִים; דָּבָר אַחֵר: כָּל טָהוֹר לְרַבּוֹת אִשְׁתּוֹ:
12La porción dedicada de aceite, vino y grano que debe inicialmente ser presentada a Dios te es ahora dada.		יבכֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן רֵֽאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים:
		רֵֽאשִׁיתָם הִיא תְּרוּמָה גְדוֹלָה:
13El primer fruto de todo lo que [crece] en la tierra de ustedes, que sea presentado a Dios, será tuyo. Todo el de tu casa que esté ritualmente puro puede comerlo.		יגבִּכּוּרֵ֞י כָּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַֽיהֹוָ֖ה לְךָ֣ יִֽהְיֶ֑ה כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵֽיתְךָ֖ יֹֽאכְלֶֽנּוּ:
14Todo lo que los israelitas declaren tabú será tuyo.		ידכָּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִֽהְיֶֽה:
15Los primeros frutos de la matriz, que deben ser presentados a Dios, entre hombre y bestia, serán tuyos. No obstante, debes redimir a los primogénitos humanos, así como también a los primogénitos de animales impuros.		טוכָּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְכָל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהֹוָ֛ה בָּֽאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ \| פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗ה אֵ֚ת בְּכ֣וֹר הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֽוֹר־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה:
16La redención [de un varón humano primogénito] desde un mes de edad, será hecha con la dotación [usual] de 5 shékels según el criterio del santuario, donde [el shékel] es 20 guerás.		טזוּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא:
17No debes, sin embargo, redimir al primogénito de un buey, una oveja o una cabra, puesto que [tales primogénitos] son sagrados. Debes por consiguiente salpicar su sangre sobre el altar, y quemar sus partes selectas como fragancia apaciguadora a Dios.		יזאַ֣ךְ בְּכֽוֹר־שׁ֡וֹר אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
18Su carne entonces te pertenecerá a ti como el pecho [presentado como] ofrenda agitada y el muslo derecho [de las ofrendas de paz].		יחוּבְשָׂרָ֖ם יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּֽחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִֽהְיֶֽה:
		כַּֽחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם לִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:
		לָּךְ יִֽהְיֶה־ בָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, וְהוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹא תֹאמַר, כְּחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה (זבחים נ"ז):
19De este modo te he dado a ti, junto con tus hijos e hijas, como porción eterna, las dádivas elevadas de las ofrendas sagradas que los israelitas presenten a Dios. Para ti y tus descendientes, éste es un pacto que será preservado para siempre delante de Dios.		יטכֹּ֣ל \| תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לַֽיהֹוָה֒ נָתַ֣תִּי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ:
		כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים מֵחִבָּתָהּ שֶל פָּרָשָׁה זוֹ כְּלָלָהּ בַּתְּחִלָּה וּכְלָלָהּ בַּסּוֹף וּפָרַט בָּאֶמְצַע (עי' ספרי):
		בְּרִית מֶלַח עוֹלָם כָּרַת בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא וּמִתְקַיֵּם וּמַבְרִיא אֶת אֲחֵרִים (שם):
		בְּרִית מֶלַח כַּבְּרִית הַכְּרוּתָה לַמֶּלַח שֶׁאֵינוֹ מַסְרִיחַ לְעוֹלָם:
20Dios [entonces] le dijo a Aarón: “No tendrás herencia alguna en la tierra [de los israelitas], y no tendrás porción entre ellos. Yo Mismo seré tu porción y herencia entre los israelitas”.		כוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־אַֽהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַֽחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		וְחֵלֶק לֹא יִֽהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אַף בַּבִּזָּה (שם):

Septima sección

Numbers Capítulo 18

21A los descendientes de Leví, les doy ahora todos los diezmos de Israel como herencia. Esto es a cambio de su trabajo, el servicio que efectúan en la Tienda de Comunión.		כאוְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַֽחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
22Los [otros] israelitas por tanto ya no vendrán a la Tienda de Comunión, puesto que pueden entonces volverse culpables de pecado y morir.		כבוְלֹֽא־יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת:
23En vez de ello, el servicio necesario de la Tienda de Comunión será efectuado por los levitas, y ellos expiarán los pecados [de los israelitas]. Será una ley eterna para generaciones futuras que [los levitas] no tengan ninguna herencia [de tierra].		כגוְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲו‍ֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה:
		וְהֵם הַלְוִיִּם — יִשְׂאוּ עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר הַזָּרִים מִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם:
24En vez de ello, la herencia que les doy a los levitas consistirá en los diezmos de los israelitas, que separen como dádiva elevada. Por consiguiente he dicho [a los levitas] que no tendrán ninguna herencia [de tierra] entre los israelitas.		כדכִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַֽלְוִיִּ֖ם לְנַֽחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה:
		אֲשֶׁר יָרִימוּ לה' תְּרוּמָה הַכָּתוּב קְרָאוֹ תְּרוּמָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:
25Dios le habló a Moshé, diciéndole que		כהוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
26les hablara a los levitas y les dijera: Cuando tomen de los israelitas el diezmo que les he dado a ustedes como herencia de ellos, deben separar de él una dádiva elevada para Dios, un diezmo del diezmo.		כווְאֶל־הַֽלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֘ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַמַּֽעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵֽאִתָּ֖ם בְּנַֽחֲלַתְכֶ֑ם וַֽהֲרֵֽמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַֽעֲשֵׂ֖ר מִן־הַמַּֽעֲשֵֽׂר:
27Este [diezmo dado a ustedes por los israelitas] es la propia dádiva elevada de ustedes, y es exactamente como grano de la era o vino de la cuba.		כזוְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרֽוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב:
		וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרֽוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן־הַגֹּרֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם אֲסוּרָה לְזָרִים וְלִטְמֵאִין, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ כִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית דָּגָן מִן הַגֹּרֶן:
		וְכַֽמְלֵאָה מִן־הַיָּֽקֶב תְּרוּמַת תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הַנִּטֶּלֶת מִן הַיְקָבִים:
		מלאה לְשׁוֹן בִּשּׁוּל — תְּבוּאָה שֶׁנִּתְמַלֵּאת:
		יקב הוּא הַבּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת שֶׁהַיַּיִן יוֹרֵד לְתוֹכוֹ, וְכָל לְשׁוֹן יֶקֶב חֲפִירַת קַרְקַע הוּא, וְכֵן "יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ" (זכריה י"ד), הוּא יָם אוֹקְיָנוֹס, חֲפִירָה שֶׁחָפַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם:
28Por consiguiente deben separar una dádiva elevada de todos los diezmos que tomen de los israelitas, y deben darla como dádiva elevada de Dios a Aarón el sacerdote.		כחכֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:
		כֵּן תָּרִימוּ גַם־אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְרִימִים מִגָּרְנָם וּמִיִּקְבֵיהֶם, תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם מִמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם, כִּי הוּא נַחֲלַתְכֶם:
29De este modo, de todo lo que se les dé, deben separar la dádiva elevada de Dios, [tomando] una porción santificada como su [diezmo] dedicado [para el sacerdote].		כטמִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה מִכָּ֨ל־חֶלְבּ֔וֹ אֶת־מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ:
		מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל־תְּרוּמַת ה' בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאִם הִקְדִּים לֵוִי אֶת הַכֹּהֵן בַּכְּרִי וְקִבֵּל מַעְשְׂרוֹתָיו קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל כֹּהֵן תְּרוּמָה גְדוֹלָה מִן הַכְּרִי, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ הַלֵּוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר תְּחִלָּה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים לִתְרוּמָה גְדוֹלָה, וְיַחֲזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (ספרי):
30Diles a [los levitas]: Después de que hayan separado el [diezmo] dedicado [para el sacerdote, el resto] será para [todos] los levitas exactamente como el producto [ordinario] de la era y la cuba de vino.		לוְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּֽהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַֽלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב:
		בַּֽהֲרִֽימְכֶם אֶת־חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁתָּרִימוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ:
		וְנֶחְשַׁב הַמּוֹתָר לַלְוִיִּם חֻלִּין גְּמוּרִין:
		כִּתְבוּאַת גֹּרֶן לישראל , שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה — שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" — יָכוֹל יְהֵא כֻלּוֹ אָסוּר, תַּלְמוּד לוֹמָר "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן", מַה שֶּׁל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין, אַף שֶׁל לֵוִי חֻלִּין (עי' ספרי):
31Ustedes y su casa pueden comerlo donde [deseen], puesto que es su salario por su servicio en la Tienda de Comunión.		לאוַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
		בְּכָל־מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (שם):
32Por consiguiente, después de que hayan separado el [diezmo] dedicado, no cargarán con ningún pecado por causa de ello. De este modo no profanarán las ofrendas sagradas de los israelitas, y no morirán.		לבוְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּֽהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ:
		וְלֹֽא־תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וגו' הָא אִם לֹא תָרִימוּ תִּשְׂאוּ חֵטְא:
		וְלֹֽא־תָמֽוּתוּ הָא אִם תְּחַלְּלוּ תָּמוּתוּ:

Sección de Maftir

Numbers Capítulo 18

30Diles a [los levitas]: Después de que hayan separado el [diezmo] dedicado [para el sacerdote, el resto] será para [todos] los levitas exactamente como el producto [ordinario] de la era y la cuba de vino.		לוְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּֽהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַֽלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב:
		בַּֽהֲרִֽימְכֶם אֶת־חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁתָּרִימוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ:
		וְנֶחְשַׁב הַמּוֹתָר לַלְוִיִּם חֻלִּין גְּמוּרִין:
		כִּתְבוּאַת גֹּרֶן לישראל , שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה — שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" — יָכוֹל יְהֵא כֻלּוֹ אָסוּר, תַּלְמוּד לוֹמָר "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן", מַה שֶּׁל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין, אַף שֶׁל לֵוִי חֻלִּין (עי' ספרי):
31Ustedes y su casa pueden comerlo donde [deseen], puesto que es su salario por su servicio en la Tienda de Comunión.		לאוַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
		בְּכָל־מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (שם):
32Por consiguiente, después de que hayan separado el [diezmo] dedicado, no cargarán con ningún pecado por causa de ello. De este modo no profanarán las ofrendas sagradas de los israelitas, y no morirán.		לבוְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּֽהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ:
		וְלֹֽא־תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וגו' הָא אִם לֹא תָרִימוּ תִּשְׂאוּ חֵטְא:
		וְלֹֽא־תָמֽוּתוּ הָא אִם תְּחַלְּלוּ תָּמוּתוּ:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.

Resumen de la Parashá

Comentaristas de la Parashá

Koraj